שכחתי לציין שרוחב הפוגות הן 3 מ"ממ

שלום מיכל,

לבדיקת עוביה של שכבת הבטקל יש פשוט לבקש ממהנדס שיגיע לגג ויקח מידות. ניתן לחצוב בנקודה נמוכה וגבוהה או לקחת את המידות על פי תכניות המבנה (למצוא את גובה היציקה של הגג ולחשב עלפיה מהו עובי שכבת הבטקל).

לגבי החישוב שביצעת, אני מניח שהתכוונת למילימטרים (ולא סנטימטרים). העובי של שכבת הבטקל באזור הנמוך ליד המרזב צריך להיות כ 4-5 ס"מ (לא כולל קלקר, אם יש). לאחר מכן יש להוסיף 1.5 אחוז שיפוע שהם כ 15 ס"מ עובי בטקל על כל 10 מטר אורך במעלה השיפוע. תוכלי להתשתמש בנתון זה על מנת לבדוק אם עובי הבטקל מספק.

בברכה,

גבי

שלום שירן,

יש לבדוק את אותו גג בשטח עצמו על מנת לתת המלצה לגבי הדרך העדיפה לאיטוםולהלבנה.

אם אינך רוצה להלחיםיריעות ביטומניות חדשות על גבי הקיימות ואם ברצונך לבצע הלבנה ואיטום עם חומרים משחתיים- הרי שהחומרים המתאימים ביותר הנם חומרים כגון מאסטר-גג, מולטיגג, או פוליגג סופר M. שלושתם חומרים חזקים יותר ועמידים יותר מאשר החומרים האחרים (כגון פוליגג). ניתן לבצע הלבנה ואיטום גם עם פוליגג ודומיו, בתנאי שהגג הנו בעל שיפועים טובים וללא שלוליות כלל.

יש לבצע תיקונים ביריעות, במידת הצורך, לפני הבצוע של כל חומרשהוא.

לגבי המחירים : לשטח של 75 מ"ר , המחירים נעים סביב ה 55 ש"ח למ"ר לבצוע עבודה באיכות טובה (שכבת יסוד ועוד שתי שכבות נוספות). אך יש לבדוק בשטח מהו המצב של הגג ומדובר בהערכת מחיר כללית מאוד.

בברכה,

גבי

שלום מגי,

כפי שאותו קבלן איטום הסביר- ברוב המקרים חודרים המים אל תוך מרתפים בחיבור שבין הקירות לרצפה, משום שישנו סדק דק בחיבור בין היציקות. המים חודרים אל מעבר לשכבת האיטום כתוצאה מפגם כלשהו ביריעות, ומוצאים את דרכם אל תוך המבנה מהמקום שהכי "נוח" להם לחדור, שהוא אותו סדק בין היציקות.

יחד עם זאת, ההנחה שמקור הרטיבות הנו בחיבור בין הקירות לרצפה הנה בגדר השערה (סבירה)בלבד. משום שבמקרה שחודרת רטיבות דרך מקום אחר לגמרי ברצפה, התוצאה תמיד תתגלה לעין בצורת סימני רטיבות בקירות מסביב.

אמנם ניתן לאטום רק את החיבורים מסביב בין הרצפה לקירות, אך מומלץ לבצע איטום על כל שטח הרצפה, ממספר סיבות :

1. כאמור לעיל, יתכן שחדירת הרטיבות מתרחשת דרך סדקים ברצפת הבטון עצמהולא ניתן לגלות זאת ללא הרמת הריצוף.

2. ישנו תמיד חשש שלאחר האיטום המים ימצאו דרכם פנימה ממקום אחר תחת הרצפה. (בדרך כלל זה לא קורה , אך זה תלוי בעיקרו בכמות המים שנמצאת בקרקע, בנוכחות מי תהום, מצב היציקה של הרצפה - ועוד).

3. ממילא- כל השטח תחת הריצוף כבר רטוב כעת. הרטיבות תישאר כלואה תחת הריצוף ולא תעלם מעצמה, מה שיגרום לעובש וריח של תחב בעתיד.

עדיף כבר להרים את כל הריצוף ולעשות עבודה יסודית.

לשיקולך.

חג שמח ובהצלחה,

גבי

שלום ניר,

סדקים יש לבדוק בשטח עצמו על מנת לתת הנחיה נכונה , וגם חסרים נתונים.

בעקרון- אם הסדקים הם בשכבת הטיח בלבד ואינם ממשיכים לבלוק / לצד החיצוני, ניתן להתייחס אליהם כאילו הם סדקים חד פעמיים שנגרמו כתוצאה מליקוי בבצוע הטיח. במקרים שכאלה מבצעים תיקוני סדקים עם "צלוטיט" / "פוליפילה"רגילה.

במקרים גבולים- משתמשים במרק-גמיש.

במקרים יותר חמורים, בהם ישנה תזוזה ודאית של סדקים בקירות, מבצעים תיקון על פי רוחב הסדקים. סדקים נימיים / סדקי-שערה דקיקים אין צורך לפתוח ומבצעים עם מרק גמיש. ניתן גם לכסות אותם עם רצועות רשת אינטרגלס יעודיות (משמשות לעבודות על קירות גבס).

תיקון סדקים רחבים יותר (2-3 מ"מ) הנו סיפור שונה ומרכב יותר. האיטום מתבצע בעומק הקיר, לאחר הסרת הטיח. לאחר מכן מבצעים חבישה עם רצועת אינטרגלס מהולה בתערובת צימנטית ומעליה- טיח.

סדקים בין יציקות לבלוקים או סדקים אלכסוניים המצביעים על בעיה בקונסטרוקציה- יש לבדוק בשטח, רצוי באמצעות קונסטרוקטור.

בברכה,

גבי