שלום אלעד,

מהתאור שלך יתכן שישנן מספר בעיות ולא אחת.

הרטיבות בקיר הצמוד למקלחת אכן היתה יכולה להגרם מאותו רווח / חור סביב נקודת הניקוז. אך יתכן מצב בו היא חודרת ממקומות נוספים או אפילו בעיה של דליפה מהצנרת אשר מתחת לריצוף.

ישנו משהו לא ברור בשאלתך, סביב המושג "עובש". סימני עובש מגיעים כמובן לאחר נוכחות רטיבות. אם אותו כתם עובש בקיר ממשיך לגדול כנראה שהבעיה לא טופלה, אלא אם כן הקיר נמצא בתהליך ייבוש. כלומר: הבדיקה צריכה להיות האם הקיר מראה סימני ייבוש לאחר התיקון, או שלהיפך. (העובש יכול המשיך ולהופיע גם לאחר התיקון, אך הקיר צריך להראות סימני ייבוש).

מכיוון ששאר הקירות הפנימיים של הבית אינם מעלים עובשואינם מראיםסימני רטיבות- יתכן שישנה בעיה נוספת של איטום בקירות החיצוניים של הבית. יש לבדוק זאת בשטח ולא ניתן לקבוע זאת מעל גבי הפורום. יתכן גם מצב בו הקירות אטומים וישנה בעיה של עיבוי. ראה את המאמר על עיבוי- איתור ומניעה ואת המאמר על איטום רטיבות בקירות בקומות קרקע. יש לבדוק בשטח אם מדובר על בעיית עיבוי או אטימה בקירות החיצוניים. אם ישנם סימני רטיבות גם בקירות הפנימיים אז גובר החשש לבעיה דוקא במקלחת- בצנרת.

בברכה,

גבי

שלום אביב,

הטענה איננה בהכרח נכונה. ניתן להדביק שייש עם תערובת צימנטית מועשרת בדבק על בסיס לטקס, ולא תהיה שום בעיה של חוזק. מורחים תערובת של מלט ודבק לטקס על גבי הצד האחורי של השייש, ואפשר גם על האבן / התשתית. לאחר מכן מדביקים את השיש עם תערובת עבה וסמיכה יותר , של מלט וחול ודבק לטקס - וזהו. השייש לא יזוז ממקומו.

מסביב לשיש ממילא אוטמים עם חומר גמיש (סיקפלקס) בגוון קרם (כמו של האבן) ולא עם כוחלה. ראה דוגמא של מפרט הדבקה מומלץ של חברת גילאר (סיקה). תוכל גם לפנות אליהם לייעוץ נוסף.

בברכה,

גבי

שלום אביב,

צנרת החשמל והאינסטלציה עוברת תמיד דרך הקירות כך שאין צורך בהכנות לכך. צנרת הניקוז (הדלוחין) אכן עוברת ברצפה. בשיטה המקובלת , לאחר הרכבת צנרת הדלוחין ובדיקה שאין נזילות בחיבורים, מכסים את הצנרת עם תערובת של מלט וחול (ודבק) ואחר כך מבצעים את האיטום. בשיטה סטנדרטית זו אין צורך בתכנון מיוחד בראש, אם כי תכנון הנו ממילא חלק מהעבודות.

אם ברצונך לבצע שיטה "חדשנית" וטובה יותר, אז בהחלט יש צורך לתכנן מראש. לא ניתן לתאר עבורך את כל התכנון מעל גבי הפורום וצריך איש מקצוע / מתכנן בשטח.

באופן כללי -בשיטה זו מתקינים קולטן דו מפלסי אשר מנקז את הרטיבות שחודרת אל מתחת לריצוף. עיין בדוגמא בקישור אל קולטן דו מפלסי שכזה. שים לב שהקולטן ממוקם בתוך היציקה של הרצפה כך שבהחלט דרוש תכנון ותאום עם האינסטלטור המבצע. לאחר התקנת הקולטן והצנרת מבצעים שיפוע ברצפה אל כיוון פתח הניקוז. אחר כך ממשיכים עם עבודות הריצוף.

מדובר בעבודה ובשיטה מומלצת , אך יש להודות שהיא עדיין איננה נפוצה מספיק בארץ. הרוב עדיין מעדיפים לקצר / לחסוך ולעבוד בשיטה הקונבנציאונלית.

מקווה שההסבר מובן.

בהצלחה,

גבי

שלום אבי,

התופעה די מוכרת, אךתחילה יש להסביר כי יתכנו מספר גורמים לבעיה מסוג זה ויש לקחת זאת בחשבון ולהתקדם בשלבים אל הפתרון. בענין מרפסות וגילויי רטיבותתוכל לראות גם את המאמר על איתור נזילות - גגות מרוצפים או מרפסות.

באופן עקרוני יש לצאת מההנחה שהתקנת הויטרינה ו/או האיטום שמתחתיה לא נעשו כראוי. משום שהיה אמור להיות איטום מתחת לויטרינה- שהיה מונע את התופעה.

להלן הסבר ומספר אפשרויות:

1. כאשר מבצעים אטימה של מרפסת (לפני הריצוף) מבצעים יציקה מפרידה בין השטח הפנימי לחיצוני ואוטמים אותו עם חומר האיטום בו אטמו את המרפסת. אם עבודה זו לא בוצעה טוב , או אם האיטום בוצע לגובה בלתי מספק- אז רטיבות שנמצאת מתחת לריצוף החיצוני תוכל לחדור אל תוך החלק הפנימי ומשם (מכיוון שהאזור הפנימי איננו אטום)- לטפטף אל השכן.

במקרה שכזה יש לפרק שורה של מרצפות ולתקן את אותו סף הפרדה.

2. יתכן גם מצב (יותר פשוט) שבו הרטיבות אכן נכנסת מהמשקוף עצמו- אשר ממוקם מעל לאזור שאיננו אטום (החלק הפנימי של הסלון). במקרה שכזה מים מהמשקוף התחתון אכן יחדרו אל מתחת לריצוף הפנימי של הסלון ומשם אל השכן. זו בעצם הצעתו של האינסטלטור ומומלץ לעקוב אחריה ולאטום היטב את כל המשקוף התחתון כמו גם את שאר המשקופים. החומר המומלץ לעבודה הנו סיקפלקס 11FC או חומרים דומים על בסיס פוליאוריטן.

3. יתכן מצב עוד יותר חמור- בו הרטיבות חודרת אל מתחת לשכבת האיטום ממקום הרבה יותר מרוחק ואיכשהו מוצאת את דרכה אל השכן באותה נקודה. זהו מקרה חמור בו לעיתים אין מנוס מהרמת כל הריצוף.

ההמלצה היא כמובן להתחיל עם הצעה מספר 2 לעיל ואחר כך לראות מה הלאה.

אם משהו לא מובן נשמח לעזור הלאה.

בהצלחה,

גבי

שבת שלום כרמלה,

השומשום משמש כשכבת מילוי משום שהוא מאפשר למים שמתחת לריצוף לזחול בשפוע אל כיוון נקודת הניקוז. אם נקודת הניקוז (הקולטן ) שברשותך איננו מאפשר ניקוז כפול אז אין צורך להשתמש בשומשום ואפשר לבצע את המילוי עם תערובת של חול ומלט ("חול מיוצב").

עובי שכבת המילוי (חול מיוצב או שומשום) נקבע בהתאם למגבלה של גובה הריצוף. כאשר אין מגבלת גובה ניתן גם לשלב בין השניים ולהניח שכבה ראשונה של שומשום בעובי 5 ס"מ ומעליה להניח שכבה של חול מיוצב. אחר כך מרצפים עם טיט- כמקובל.

את עבודת הריצוף מומלץ לתת לבצוע לרצף מקצועי. נקודת ניקוז במרכז מרפסת מחייבת עבודה עודיותר מקצועית מבחינת קושי הריצוף בשיפוע לכיוון הניקוז.

לשאלתך בנוגע לקביעת השיפועים: ריצוף מרפסת אמור להיות נמוך יותר מהריצוף הפנימי של הבית. כך שתחילה מסמנים את הקו העליון של מיקום הריצוף, לידסף הכניסה למרפסת, כך שיהיה מעט נמוך יותר ממפלס הריצוף הפנימי. מנקודה זו מותחים חוטים אל נקודת הניקוז תוך התחשבות בעובי המילוי הנדרש. השיפוע צריך להיות 1.5 אחוז (על כל מטר אורך 1.5 סנטימטר הפרש גובה).במרפסות גדולות ניתן גם לבצע שיפוע נמוך יותר של 1 אחוז, אם שיפוע חזק מדי איננו פרקטי.

שוב- עבודת הריצוף אמורה להתבצע ע"י רצף מקצועי. הנ"ל מהווה הסבר כללי בלבד.

בנוגע לבד הגאוטכני: אם משתמשים בשומשוםעל גביחומר ביטומני משחתי אז הבד הגאוטכני אכן נחוץ. יש להמתין לייבוש מוחלט של חומר האיטום אחרת הבד הגאוטכני ידבקאליו. מומלץ לבדוקהיטב שהחומר התייבש, במיוחד במקומותבו החומר עבה במיוחד.

שיהיה בהצלחה,

גבי