אחד שלום,

הנחתך כי הרטיבות חודרת דרך הקיר עצמו מצריכה בדיקה מעמיקה בשטח היות ובמקרים רבים הנחה זו מתבררת כשגויה כאשר מתגלה הגורם האמיתי לבעיה.

אבחנה מקצועית בשטח עשויה להניב הסבר רציני לגבי הסיבה לחדירת הרטיבות.

קיר שנרטב בחורף אמור להיות כעת יבש. אם עדיין רטוב סביר שקיימת בעית רטיבות שאינה קשורה לגשם.

אם קיימת רטיבות בחול יתכן מאד שמדובר בנזילה מצנרת או בעית איטום של חדר רטוב.

3. לשאלתך ,רטיבות כלואה מתחת לריצוף ניתן ליבש רק באמצעות מכשירי יבוש יעודיים.מכשירים ביתים ממש לא יעזרו.

בהצלחה

שלום צביה,

בתפרים בין היריעות מורחים בד"כ חומר לבן להגנה על הביטומן שמבצבץ החוצה. "מסטיגום 10" הנו חומר איטום ביטומני (שחור) שאינו מיועד לכך כלל.

האם בוצע אצלך בגג חומר שחור או לבן ?..

בברכה,

גבי

שלום רפי,

אין טעם להתעסק בשאריות. המלט ניזוק מלחות ועדיף לזרוק הכל ולרכוש שק חדש.

גבי

ארי

כפי שנראה שהבנת לבד, באיטום אין חצי עבודה.

אינני יודע מי קבע את ה"סטנדרט" אליו התייחסת, אבל איטום חלקי אינו איטום כלל.

לשאלותיך,:

א. האם היה צורך לעשות בצד הפנימי של קורות הקשר? אני מכיר שבדרך כלל לא עושים, אבל ראיתי מקומות שכן.

מומלץ לאטום את קורות הקשר מכל הכיוונים, רצוי גם את ראשי הכלונס ואת החיבור בין ראשי הכלונס לקורות

ב. הקבלן ביצע חגורת בטון בגובה 15 ס"מ בכל ההיקף של רצפת המסד ועליה הוא מבצע את קיר הבלוק מעטפת, ללא נדבך חוצץ רטיבות. האם קביל? האם קריטי?

פרט הבנייה מעל רצפת המסד אמור להיות חלק מתכניות הביצוע הקונסטרוקטיביות ותכניות הביצוע האדריכליות.

מעטפת הבניין כולה (!!!!) אמורה להיות אטומה, שיטת האיטום נבחרת על ידי האדריכל או הקונסטרוקטור.

בחדרים רטובים, גם המעטפת הפנימית (רצפה, קירות, ספים בדלתות) אמורה להיות אטומה.

ג. האם מקובל לבצע במקרה הזה עצר מים בהפסקת היציקה בין ראש כלונס לקורת קשר (לא מרתף).

"מקובל" אינו מונח הנדסי.

במידה ואין פרט איטום בתכניות הביצוע של השלד ו/או התכניות האדריכליות, מומלץ לשכור מומחה איטום לתכנון בהתאם אתגר המסויים של המבנה המסויים.

המשך הבנייה ו/או הסתמכות על "הקבלן יודע" עלול לקבוע "עובדות בשטח" איתן תתמודדו כל משך השרות של המבנה.

בהצלחה

שלום ארי,

בהמשך לקודמי להלן תשובות ספציפיות לשאלותיך:

1. אם ישנה גישה אוטמים את גם את הצד הפנימי. (לא תמיד יש גישה).

2. נדבך חוצץ רטיבות כדאי אך אינו הכרחי את ממילא מבצעים את שאר האיטומים החיצוניים ושל ראש הכלונס.

3. לא מבצעים עצר מים בהיקף ראש הכלונס אלא פרט מתאים כמתואר בקישור אל איטום ראש כלונס.

בהצלחה בבניה וסליחה על העיכוב העצום בתשובתי.

גבי

יובל שלום,

1. היווצרות בועיות בשכבת חומר איטום פוליאוריתאני נובעת בדרך כלל עקב ישום שכבה עבה מדי.

אפשרות אחרת היא ישום על גבי שטח לח או קיום רטיבות כלואה מתחת לריצוף.

2.לאחר התקשותו החומר לא ניתן להמסה או להסרה באופן כימי.

האפשרות היחידה להסיר חומר זה היא באופן מכאני, באמצעות סכין יפאני וכדומה.

3.המדלל היחיד שמתאים לדילול הוא קסילן XYLENE המכונה גם מדלל מס. 1

דילול בכל חומר אחר יהפוך את הפוליאוריתאן לבלתי שמיש.

4.גימור הפוליאוריתאן השקוף מהווה סכנת החלקה חמורה בגשם, ולכן חייבים לישם שכבה נגד החלקה.

על פי המלצת משווקי החומרים הפוליאוריתאנים השקופים אופן הישום של שכבת ההחלקה הוא באמצעות שכבה מדוללת של החומר המכילה רסק סיליקה . חומר זה נמכר על ידי חברת גילאר המשווקת את החומר הפוליאוריתאני תחת השם- "כדוריות זכוכית" מס. קטלוגי בחברת גילאר- 190150.

5.לרכישת המדלל ורסק הסיליקה תוכל לפנות למשווק שאצלו רכשת את הפוליאוריתאן השקוף.

6. לעיון נוסף בנושא כדאי לעיין באתר איטומן במאמר עלאיטום וציפוי מרפסות, גגות מרוצפים - עם חומרי אטימה פוליאוריטנים כאן

בהצלחה