שלום עמי,

העקרון הוא שאיטום שלילי לעולם לא מתבצע מעל גבי שכבת טיח.

ראשית מסירים את שכבת הטיח, אוטמים (ומשקמים, במידת הצורך) את המקומות (הסדקים וכיוצ"ב) שמהם הרטיבות עוברת, מבצעים שכבת הרבצה צמנטית שמועשרת בדבק לטקס SBR (לא טיט או טיח רגיל) ומעליה מבצעים את האיטום הצמנטי המשחתי בחומר יעודי (כגון ה"סיקה טופסיל 107") וכולל רשת אינטרגלס בין השכבות.

ראה את תאור השלבים במאמר על איטום מרתפים ומקלטים מבפנים.

אם מבצעים את האיטום הצמנטי המשחתי מעל גבי טיח ישן, אשר מטיבו אינו אטום אלא "שותה" רטיבות, המים ימשיכו להכנס ולהרטיב לגמרי את הטיח עד שייעצרו בשכבת האיטום הצמנטי המשחתי. ומכיוון שלא יוכלו לעבור דרכה, הם ימשיכו להתפשט בתוך שכבת הטיח ויכלאו בתוכה ללא אפשרות יציאה / התנדפות.

לא תארת בשאלתך באיזה אזור של הבית מדובר: קיר חיצוני, קיר רחצה, מרתף ? בכל מקרה העקרון שלעיל יהיה זהה.

נשמח לעזור בכל שאלה.

בברכה,

גבי

מאיפה אמורים להגיע המים? מבפנים או מבחוץ??

שלום אבי,

אם עובדים באופן מקצועי לא אמורה להיות בעיה.

את הרגלים מטביעים בבטון כך שמשקל האמבטיה מתחלק על שטח רחב יותר.

לשאלתך הנחת סומסום לא אמור לפגוע באיטום אם כי בעבודה מקצועית נהוג לפרוש יריעה גאוטכנית לפני הוספת הסומסום להגנה.

בברכה גיורא

שלום יוסי,

מומלץ להמנע מבצוע איטום ביטומני בקירות מקלחת בכלל, ומעל גבי "טופסיל 107" , בפרט.

הסיבות לכך הן שתיים:

1. החומר הביטומני הנו גמיש ורגיש לשינויי טמפרטורה. כך שהקרמיקה שתודבק מעליו עלולה לזוזו ממקומה במהלך הזמן ולגרום למירווחים קטנים בפוגות בין האריחים (ואף לנשירת הרובה).

2. האיטום הצמנטי (סיקה טופסיל 107) אינו חומר סופג כך שמריחת חומר ביטומני מעליו לא תקבל אחיזה טובה מספיק. (כאשר מדובר בחומר איטום ביטומני שהנו על בסיס מים, האיטום הצמנטי אף עלול לדחות אותו מעליו).

בברכה,

גבי

שלום רוני,

סליחה על העיכוב. להלן מספר תשובות עקרוניות..

1. סילר אינו משמש לאיטום קירות בעלי שליכט צבעוני אלא לקירות שמחופים בחומרים סופגים בלבד, (כגון טיח, אבן, בטון, וחומרים מינרלים אחרים).

אם ברצונך לאטום רק את הסדקים ומעל גבי השליכט הנוכחי, אפשר להשתמש בחומר איטום פוליאוריטני שקוף (כדוגמת "סיקה לסטיק 490T"). החומר יוצר ממברנה גמישה ושקופה מעל המקום הסדוק. אלא שלמרות היותו של החומר שקוף- הוא עדיין יבלוט לעין ויראה מבריק יותר במקומות שבהם הוא ייושם.

2. השיטה הנכונה לתיקון ואיטום קירות שליכט היא לבצע איטום ולאחריו חידוש מלא לכל שטח הקיר, מכיוון שתיקונים מקומיים ממש יבלטו לעין ויכערו את השטח.

כשכבת גמר מעל גבי השליכט הקיים אפשר ליישם שליכט צבעוני חדש או לחילופין צבע גמיש בגוון זהה.

3. שיטת העבודה הכללית היא כלהלן:

א. בסדקים שמעבירים רטיבות פנימה מומלץ לטפל באופן יסודי.

דהיינו- ראשית פותחים ומעמיקים את הסדק ומפרקים את שכבת הטיח מצידיו.

את הסדק עצמו אוטמים במסטיק פוליאוריטני כגון "סיקה פלקס 11FC" (וכולל שכבת יסוד מסוג "סיקה פריימר 3N").

לאחר מכן מבצעים שכבת הרבצה צמנטית מעל השטח המטופל. השכבה הצמנטית מועשרת בדבק לטקס SBR ובתוכה מוטבעת רצועת רשת אינטרגלס, שמקנה גמישות נוספת ומונעת (עד כמה שניתן) סדיקה עתידית בשכבת הטיח עצמה.

מעל גבי הנ"ל מבצעים אחר כך שכבת יסוד לשליכט (או לצבע גמיש), ע"פ הוראות היצרן. לבסוף מבצעים שליכט צבעוני חדש (או צבע גמיש ב2-3 שכבות).

בסדקים נימיים אחרים אשר אינם סדקים "עוברים" אפשר להסתפק באיטום באמצעות מרק גמיש ואין צורך לפתוח אותם או להעמיק אותם. כמו כן יש כמובן להסיר שליכט ישן ורופף במקומות הדרושים.

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה.

בהצלחה,

גבי