שלום שני,

שאלתך אינה ברורה דיה:

הזרקות של פוליאוריטן נוזלי תופח מבוצעות לתוך קירות ויציקות בטון בלבד. עבודות אלו הנן מקצועיות ודורשות ציוד מתאים.

"הזלפות" של שרף איטום נוזלי לתוך קירות אבן ישנים אינם תהליך שכיח. אם לכך התכוונת - ראי/ה לדוגמא חומר מסוג קריזין 76. חומר זה אינו מיועד לאיטום קירות בלוקים.

אם תפרט/י יותר נתונים לגבי סוג הקיר המדובר נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

שלום רן,

לא נהוג לבצע זיפות בזפת חמה מעל גבי יריעות ביטומניות ישנות. בד"כ מבצעים לגמרי ההיפך (יריעות מעל זיפות ישן).

לשאלתך: בעקרון אפשר לבצע זאת אם משתמשים בזפת שהטמפרטורה שלה אינה גבוהה מדי. זפת רותחת או חמה מדי עלולה לחמם את היריעה ולנתק אותה מהתשתית במקומות שבהם היריעה אינה מולחמת היטב אל הגג ורצוי להמנע מכך.

ההבדל במקדמי ההתפשטות של שני החומרים ממילא אינו משמעותי. יותר סביר להניח שהקבלן שהעלה את הטענה פשוט אינו מבצע זיפות גגות.

בברכה,

גבי

שלום אמיר,

אפשר להשתמש בכל סיליקון סניטרי או במסטיק פוליאוריטני כגון "סיקפלקס 11FC".

בשני המקרים יש ליצור שיפוע ולהחליק את פני החומר באצבע שטבולה במי סבון, על מנת למנוע היקוות מים ולכלוך מעל גבי החומר. (היקוות מים = עובש).

בברכה,

גבי

שלום גיא,

המלצות הקבלנים- נכונות.

אנא ראה מפרט מלא במאמר על איטום מרפסות / גגות מרוצפים- עם יריעות ביטומניות.

מספר תשובות-

1. אם ישנה שכבה ישנה של יריעות ביטומניות עדיף להסיר את כולה. לעיתים נדירות בלבד יסתבר שאין צורך בכך. נדירות בלבד- כבר אמרתי.

2. שכבות זפת אין צורך להסיר. הזפת דוקא מצויינת כשכבה מקשרת מתחת ליריעות וכאשר היא אינה קיימת מומלץ לבצע שכבת זפת חמה, כמתואר במאמר שלעיל.

3. בבטון יש לטפל רק אם רואים שמצבו גרוע. במקרה שכזה מבצעים עבודות שיקום בטון מקומיות באזורים הנגועים בחלודה ו/אן שבהם הבטון התפקע. הטיפול כולל הסרת חלודה מהיקף ברזלים חלודים, ציפוי בחומר מגן כגון "מונוטופ 610" (סיקה) ותיקון צימנטי מעל זה בבטון או בחומר שיקומי בלתי מתכווץ (כגון "סיקה רפ").

4. מומלץ לבצע זפת חמה בשכבה אחת, אם אינה קיימת כבר, ומעליה להלחים יריעות. מרפסות קטנות אפשר גם לאטום בחומר ביטומני משחתי. (ראה "איטום מרפסות בחומרים ביטומנים משחתיים").

5. הצפה מעל היריעות למשך 72 שעות. המים חייבים לעבור את גובה הפנלים בכל השטח. במקרה הצורך מחלקים את הגג לכמה חלקים ומציפים.

6. רובה אקרילית טובה ומספקת. רובה אפוקסית על בסיס מים עדיפה מבחינת עמידות בשמש על פני רובה אפוקסית שאינה על בסיס מים.

7. אחריות- 10 שנים.

8. בהצלחה.

גבי

שלום נועם,

תוספי איטום גבישיים (כגון "פנטרון", "זייפקס" ודומיהם) מומלצים לשימוש במיוחד בעת יציקת מבנה חדש. בשיטה זו התוסף הגבישי מעורבב בצורה הומוגנית בתערובת היציקה והופך להיות חלק בלתי נפרד ממנה בכל עוביה.

באיטום שלילי הייתי מכליל ואומר שכדאי להשתמש בחומר הגבישי בכל המקומות שבהם איכותו של הבטון ירודה או מוטלת בספק. למשל במקומות שבהם רואים שהבטון ממש לח ורטוב או שהנו פריך וחלש וכדומה. במקומות אלו החומר הגבישי יחדור לעומק היציקה היטב או ככל שניתן (מותנה בצפיפותה של היציקה ובכמות החומר הגבישי) ויאטום אותה הרבה יותר טוב מחומרי איטום צימנטים הידראוליים אשר אוטמים את פני השטח בלבד.

כלל ברזל באיטום שלילי הנו שהמקומות שמהם המים יחדרו אל המבנה הנם תמיד דרך סדקים ביציקה (מעל 0.2 מ"מ), דרך הפסקות יציקה- בד"כ בין קיר לרצפה (היינו הך), ודרך חללים / (כיסי חצץ). במקומות אלו אפשר גם לטפל באופן מצוין עם חומרי איטום צימנטים הידראוליים ועם חומרים גמישים משלימים. (יצויין שגם חומרי האיטום הגבישיים אינם מסוגלים לאטום לבדם סדקים שרוחבם מעבר ל 0.3 - 0.4 מ"מ).

כך שאם מתייחסים אל חומר האיטום הגבישי כאל כלי נוסף בארגז הכלים של "האוטם השלילי" כדאי להשתמש בו כאשר איכות הבטון הנה ירודה באזור מסויים בחניון, או בכל המבנה. ולכך יש להוסיף גם מקרים שבהם המבנה כולו קבור עמוק במי תהום ונתון ללחץ הידראולי חזק.

זכור שכאשר הבטון תקין לגמרי (עבה, צפוף וללא סדיקה) הוא ממילא אינו מעביר רטיבות פנימה. כך שמריחת חומר איטום גבישי על כל פני השטח יכולה להחשב כמיותרת , לפחות מבחינת עלות-תועלת, וכשאלתך.

בשאר השטחים, לפחות אך לא רק מבחינת עלות / תועלת, שיטת האיטום הצימנטי הידראולי מצויינת אם מבצעים את כל שלבי ההכנה כראוי כולל במיוחד התייחסות למקומות הרגישים שהזכרתי לעיל. (ראה איטום מרתפים מבפנים).

בברכה,

גבי