הדבר אפשרי ומקובל אם מכינים את השטח כראוי ומשתמשים בדבק מתאים.

רק חשוב לוודא כי האריחים הקיימים מודבקים היטב לפני השטח, על ידי נסיון פירוק של מספר אריחים קיימים. אם מתפרק בקלות, אין להדביק ישירות.

אפשר להכין את השטח להדבקה בשני אופנים-

מכאנית או על ידי חומר מקשר.

באופן מכאני ניתן ללטש או לחרוץ את פני האריחים הקיימים בחריצה בדיסק חשמלי או מלטשת חשמלית ודיסק מוזיאקה 16, כדי להסיר או לחרוץ לפחות חלק ניכר משכבת הזיגוג של האריחים הקיימים.

ניתן גם לחילופין לישם על כל השטח לאחר נקיונו משומנים, חומר מקשר ("פריימר") כגון "זינסר 123 "של אלרם דבקיםאו "אפוקסי לכל" של נירלט .

את ההדבקה יש לבצע בעזרת דבק אקרילי מוכן (לא דבקים אבקתיים!!) כגון שרמיק של שרפוןטמבור ,דורובונד 405 של בי.גי .

ישום הדבק צריך להתבצע על גבי השטח באופן מלא בעזרת מאלג` משונן, ויש לישם גם שכבה על גב האריח.

בהצלחה

שלום יוסף,

אין ממש בטענת הקבלן שהקיר יחלש כתוצאה מהסרת החרסינה. מומלץ להסיר לגמרי את כל החרסינה הישנה.

ממילא סביר מאוד שתגלה שהחרסינה נתלשת מהקיר במלואה כך שישאר משטח מיושר שניתן יהיה להחליק אותו (למלא את החללים שיוצרו בו) ואחר כך להדביק קרמיקה חדשה כמקובל, עם דבק קרמיקה.

בברכה,

גבי

שלום נתן,

1. סביר בהחלט ליישם שכבה נוספת של יריעות מעל יריעות ישנות. אך חובהלתקן את היריעות הישנות בכל המקומות הנחוצים ולדאוג שהן מולחמות היטב אל כל שטח הגג ובמיוחד בקירות אשר בהיקף. כמו כן חובה להשתמש בחומר יסוד יעודי (למשל פריימר 120 של חברת ביטום).

2. אי אפשר להלחים יריעות על חומר אקרילי ישן. יש להסיר אותו מהשטח באמצעים מכנים (גרזנים, סכינים, שפכטלים). המלאכה אינה פשוטה כלל. לפעמים נעזרים בלהבת גז על מנת לחמם מעט את החומר אך חימום יתר גורם ליותר נזק מתועלת.

3. אין צורך לחפש כיסי אויר קטנים שאינם נראים לעין. כיסים גדולים יש לתקן כמתואר במאמר על תיקוני גגות.

בברכה,

גבי

שלום אייל,

האם התכוונת לאמר שהשיפוצניק התקין לוח מוכן מסוג "צימנט בורד" ?.. אם תצרף תמונה של הקיר מבחוץ (וגם מבפנים) נוכל לראות במה בדיוק מדובר.

באופן כללי: אוטמים סדקים וחיבורים עם מסטיק חזק כגון "סיקפלקס 11FC" שמיושם מעל שכבת יסוד יעודית ("סיקה פריימר WASP"). במעבר מעל חיבורים בין לוחות אפשר גם להטביע רצועה של רשת אינטרגלס בתוך המסטיק ולהדק ולשטח אותו עם שפכטל בעודו טרי.

זכור שאת האיטום כנגד מעבר רטיבות מבצעים תמיד מצידו החיצוני של הקיר ולא מצידו הפנימי.

לאחר איטום הסדקים והחיבורים אפשר למרוח על כל הקיר צבע גמיש (מעל שכבת יסוד) או חומר איטום אקרילי משחתי (כגון פוליגג, מולטיגום, אקרילפז וכדומה). בעקרון מראה הקיר יראה עדין וטוב יותר עם הצבע הגמיש, אך עובי השכבות שלו יהיה בד"כ נמוך יותר מזה של חומרי האיטום שלעיל אשר יקנו איטום טוב יותר (ומראה ירוד יותר).

אם תספק פרטים נוספים או תמונות נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

שלום ציון,

1. באופן עקרוני אין חובה לאטום מחדש את הקיר לפני שמבצעים מעליו שליכט אקרילי חדש.

זאת, בהנחה שממילא בוצעה כבר שכבת הרבצה צימנטית לפני שבוצע בזמנו הטיח המיישר.

יחד עם זאת, במקרה שהיו נזילות בקיר המדובר, או במקרה שהטיח במצב גרוע במיוחד, יש לבחון בשטח אם ובאיזה פעולות נוספות כדאי לנקוט. (למשל- אפשר להספיג את הקיר עם סילוקסן לפני שמיישמים מעליו את הפריימר X).

2. אין בהכרח קשר ישיר בין גודל הגרגרים של הטקסטורה לבין עמידות הקיר מפני רטיבות, אם כי מהבחינה התאורתית נכון לאמר שככל שהחומר צפוף יותר הוא יהיה גם אטום יותר. בעקרון אפשר "לדלג" על שיקול זה לטובת מראה הטקסטורה המועדף.

3. אין צורך לקלף את השליכט במקומות שבהם הוא באמת חזק ויציב אך יש לוודא זאת (למשל באמצעות גרוד בשפכטל). אפשר לעקוב אחר שאר המלצות הקבלן שתארת.

4. יש לגוון גם את הפריימר על פי גוון השליכט הנבחר.

5. בהצלחה !

גבי

שלום אברהם,

את עיקר ההבדל התרמי עושה העובדה שהגג אינו חשוף לשמש. צבעו הבהיר של החצץ אכן עדיף מהבחינה התרמית על פני צבעו הכהה של הטוף (או של חלוקי הנחל). אך כאשר הגג נצפה למרחוק מראה הטוף עדיף מהבחינה הויזואלית ואפשר גם לגוון ולעבד צורות שונות על הגג עם מספר צבעים של אבני טוף.

בסה"כ ההבדל לא יהיה כ"כ גדול מהבחינה התרמית כל עוד ישאר הגג מוגן מהשמש.

מעולם לא צפיתי בתופעת התפוררותם של אבני טוף על גגות, אם כי ניתן לפעמים למצוא מעט "חול טוף" מתחת לשכבת האבנים. יתכן שהתופעה מתרחשת או מתגברת בגינות / או באדמה, בהם קיימת אולי שחיקה מוגברת. יש להפנות את השאלה אל בעלי מקצוע מתחום הגינון.

בהצלחה,

גבי