הבית שלי בן 14 שנים (בית פרטי, 3 מפלסים - בצד אחד הגובה מגיע ל-6.10 מ`) ודורש חידוש של הצבע מבחוץ. אני מתלבט בין שליכט אקרילי לבין רב גמיש. קבלתי הצעות משני קבלנים רציניים שממליצים ההפך זה מזה.

הטיח החיצוני במצב סביר. יש קצת סדקים, לא משהו חריג.

קבלן אחד ממליץ בחום על שליכט אקרילי בטענה שהוא יפה יותר. רב גמיש לדבריו ידרוש פיגומים בצד הגבוה, וגם מחייב גירוד של הטיח הצבעוני הישן כיוון שהוא אינו חזק (כשמשפשפים עם היד את הקיר נושרים קצת פירורים). הפיגומים דרושים משום שאת הרב גמיש יש לבצע בשני שלבים - מריחה, ואז החלקה לקבלת מרקם.

הקבלן השני טוען שרב גמיש ייתן תוצאה טובה יותר מבחינת איטום וגמישות, שממרחק של כמה מטרים בלאו הכי לא רואים את המירקם, והכי משמעותי - שאין צורך בפיגומים כי ניתן לבצע הכל עם רולר וסולמות (ולכן גם המחיר יהיה זול יותר).

הפרש העלויות בין שתי ההצעות עומד על כ-3000 ש"ח (השליכט יקר יותר). אני רוצה שבכל מקרה יהיה מרקם ולא משהו שנראה חלק. הקבלן השני הציע את האפשרות של רב גמיש 30 בעלות נוספת של 3000 ש"ח.

מה דעתכם? גם לגבי האיכות (איטום, חריצים), אסתטיקה, גימור, צורך בפיגומים, וכד`.

תודה רבה!! וחג שמח.

שלום אלון,

חוות דעת נכונה ניתן לתת רק לאחר בדיקת הקירות בשטח אך על כל פנים, ניתן לאמר מספר דברים "החלטיים":

1.  רב גמיש טוב יותר לקירות בעלי סדיקה נימית. אם ישנם על קירות הבית סדקים שחוצים את עוביה של שכבת הטיח מומלץ ליישם צבע גמיש ולא שליכט צבעוני.

2.  כאשר מיישמים צבע גמיש על חלקי קירות או אזורים סדוקים במיוחד, יש להקפיד על עובי שכבת הצבע ורצוי לבצע 3 שכבות במקום 2 (בנוסף לשכבת היסוד כמובן).

3.  מבחינת הפיגומים- צבע גמיש דוקא אינו דורש פיגומים בעוד שהשליכט דוקא כן. ניתן ליישם צבע גמיש במספר שכבות גם באמצעות סולמות ו/או רולר עם מוט מאריך.

דעתי האישית היא שבאופן עקרוני שיפוץ חיצוני של בית אמור להחזיק מעמד שנים ארוכות מאוד. מסיבה זו לא הייתי שם את השיקול הכספי במקום הראשון אלא דוקא את האיכות של הבצוע. אם דרושים פיגומים- יש לשים פיגומים ולדאוג לעבודות הכנה טובות.  חסכון מיותר עלול להוביל לביזבוז כסף גדול הרבה יותר במקרה שיהיה עליך למשל לבצע את כל השיפוץ מחדש בעוד 3-4 או 5 שנים (במקום בעוד 15 שנה).

מבחינת המראה האסטתי, שליכט צבעוני יפה יותר אך זהו ענין של טעם אישי. בשני הציפויים ניתן לקבל מראה שאינו של צבע חלק, אך השליכט הצבעוני נותן מראה יותר גס, בהתאם לגודל האגרגט שבו תבחר.

הצעתי: לך על הטוב ביותר והנכון ביותר לביצוע ועל "תעשה חשבון" לאיכות. זה פשוט לא משתלם.

בהצלחה וחג שמח,

גבי

מאז סיום בניית ביתי (6 שנים) מופיעה רטיבות מתחת לחלונות (בקירות חיצוניים). ניסינו לאטום את החלון בסיליקון מבחוץ אך זה לא עזר. הרטיבות מופיעה ממש מתחת לאדני החלון.

כיצד מטפלים בבעיה כזו?

שלום אבי,

לצערי התופעה שכיחה ומעידה כמעט תמיד על כך שלא בוצע איטום מקדים על התשתית לפני הרכבת אדן החלון (השיש). יחד עם זאת יכולים להיות נוכחים מספר גורמים לרטיבות שיש לבדוק אותם בשטח.

הבדיקה הראשונה שמומלץ לבצע היא בדיקת הצפה של מסילת המשקוף התחתונה.  באמצעות סיליקון אוטמים את פתחי היציאה של המים במשקוף התחתון וממלאים אותו במים.  אם נוצרים כתמי רטיבות מתחת לפינות התחתונות של החלון הדבר מעיד על ליקוי בחלון עצמו אך גם על ליקוי בהתקנה (מכיוון שאיטום מקדים של התשתית היה מונע מעבר רטיבות גם במקרה של ליקוי בחלון).    ליקוי בחלון עצמו ניתן לתקן בד"כ עם סיליקון, בחיבורים בין המשקופים האנכיים למסילה התחתונה, אך יכולים להיות ליקויים אחרים, בהתאם לסוג החלון.

בנוסף יש לבדוק את כל החיבורים הרגישים בהיקף החלון. החיבורים הרגישים ביותר הם החיבורים בין משקוף האלומיניום לקירות ובהיקף של אדן החלון (בין השיש לתחתית החלון או לקירות).  

יש להתכופף ולהעיף מבט מתחת לאדן החלון. יש לוודא שבין תחתית האבן לבין הקירות קיים חומר איטום (מסטיק) כך שמים שגולשים על תחתית האדן אינם חודרים במירווח שבין השיש לקיר.

אפשרויות נוספות - מעבר רטיבות דרך השיש עצמו (אוטמים את השיש עם סילר שקוף), וסדקים נימיים בקירות, בסמוך לפינות התחתונות של הפתח. 

ראה את תאור האפשרויות במאמר על איטום חלונות.

כהערה: אם תוכל להוכיח שהבעיה היתה קיימת לאורך כל השנים, תוכל לתבוע את תיקונה מהקבלן. כל הבעיות לא היו קיימות אם היה מבוצע איטום מקדים ויסודי על התשתית לפני ובמהלך הרכבת החלונות.

בברכה,

גבי

שלום מוטי,

יציאת "מיץ חלודה " ביציקת הרצפה או הקירות עלול להצביע על התנפחות הברזלים וסדיקת שכבת האיטום הפנימית של הבריכה.  

ניתן להקיש על הריצוף במקומות המוכתמים על מנת לבדוק אם הוא חלול או רופף. ריצוף וחיפוי רופף יש לפרק. לאחר הפרוק ניתן יהיה לראות אם ישנם חלקי בטון נפוחים ואם כן- יהיה צורך לבצע עבודות שיקום-בטון מקומיות.  לאחריהן ניתן יהיה לתקן את שכבת האיטום ולרצף מחדש. 

כמו כן ניתן להספיג את הבטון בחומרים מעכבי קורוזיה אשר "נודדים" פנימה לעומק היציקה ומגינים על הברזלים מפני תהליך ההחלדה.

בברכת פסח שמח,

גבי

שלום רב,

לפני כשבועיים דירתנו הוצפה ומים עמדו בה מבוקר על לילה כתוצאה מפיצוץ צינור באמבטיה.

מבדיקה שנערכה ע"י מכון התקנים לאיתור הלחות ע"י נמצא שמצע השומשום שמתחת לריצוף אצלנו הראה אחוז לחות של למעלה מתישעים ברוב אזורי הבית.

האם במצב זה חובה להחליף הריצוף בכל הבית? \ נא תשובתכם בהקדם.

מה עליי לדרוש מבעלי המקצוע ? על מה לא להתפשר בתיקון? בתודה.

שלום חגית,

במצב שתארת אין מנוס מפרוק כל הריצוף וייבוש האזור. יש להסיר את כל השומשום ולתת לרצפת הבטון להתייבש. לאחר מכן ניתן יהיה להחזיר מילוי יבש ולרצף מחדש.  (מומלץ גם, באותה ההזדמנות, לבצע איטומים וניקוזים נחוצים שיכולים למנוע מהצפה דומה להתרחש בעתיד). 

בהנחה שישנו ביטוח על הדירה-  עליך להתכונן לכך שחברת הביטוח תנסה לשכנע אותך שאין צורך בהרמת הריצוף. אל לך להתפשר על כך. במידת הצורך פני אל שמאי ביטוח חיצוני (שאינו מועסק ע"י חברות ביטוח) או אל חברה לביקורת מבנים ודרשי מהם דוח והמלצות בכתב. עם הדוח ותוצאות הבדיקה תוכלי לתבוע את חברת הביטוח.

בברכת חג שמח,

גבי

שלום רחל,

עליך לקבל פרט איטום מסודר ממתכנן המבנה אשר תתאים לשיטת הבניה (היסודות) ולסדר הבניה של הבתים.

באופן כללי, כאשר שני המרתפים נבנים בנפרד אוטמים בנפרד אל הצד החיצוני של כל מבנה, כולל כמובן את הצד החיצוני של הקירות המשותפים. את התפר בין המבנים אוטמים בד"כ עם רצועות ביטומניות מסוג SBS, במספר שכבות.  

בברכה,

גבי