שלום שירי,

השיפוע המקובל הנו 1.5 אחוזים אך ניתן לשנות זאת (להפחית מעט ממנו עד לכ 1.0 אחוז) בהתאם לנוחיות השימוש במרפסת. יש הממליצים על שיפוע גדול יתר, של כ 2.0 אחוזים, אך שיפוע גדול מדי אינו מאפשר שימוש תקין ונוח במרפסת.

שימי לב שיתכנו כמובן סיבות נוספות לחדירת רטיבות לפנים הדירה, שאינן קשורות כלל לאחוז השיפוע.  כאשר חודרים מים מהמרפסת אל פנים הדירה יש לבדוק את קיומה של חגורת בטון אטומה מתחת לריצוף. כמו כן יש לוודא שהריצוף החיצוני נמצא במפלס נמוך יותר מהפנימי. 

ראי הסברים נוספים במאמר על איטום מרפסות או גגות  מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות.

בברכה,

גבי

בוקר טוב

כרגע בתהליך פירוק מירצפות + החלפת מצע חול ,בבית חדש לאחר שניתגלו ליקויי רטיבות.

כרגע הבית ללא חול וממתינים לייבוש לפני השמת חול +חצץ חדש לפני ריצוף.אתמול לאחר יום גשום הגעתי לדירה וראיתי שיש סימנים לחדירת מים מכיוון המרפסת למרות שהחלונות היו סגורים.האם בתהליך פירוק מרצפות ישנה אפשרות לפגיעה באיטום ?לא אמור להיות איטום מחוץ לדירה בלי קשר לפנים הדירה?הקבלן טוען שזה כתוצאה מהליך פירוק המרצפות(נשמע תמוה)

אשמח לקבל תשובה מהימנה מבעלי מקצוע בתחום בנושא חשוב זה

בתודה מראש על המקצועיות המשיכו כך !!!

שלום שי,

אנא ראה את המאמר על איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות.

שים לב שחייבת להיות חגורת הפרדה אטומה בין השטח החיצוני של המרפסת לבין הבית. (ראה שרטוט בקישור המצורף). יתכן שזו הסיבה להרטבות החול הפנימי מלכתחילה.

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה,

גבי

לגבי ערב טוב!

1. ראשית  - כרגיל, חייב להודות על עזרה בתמיכתכם הקודמת,

וכמובן מצטרף למחמאות של קודמי.

2. בביתי שבתהליך בניה , יצקו לפני יומיים בט- קל, לאחר שהונחו שתי שכבות קלקר (3+4) פוליפאן. בעתיד - זיפות +יריעות כפולות וכן ריצוף.

כ-12 שעות (הלילה) לאחר היציקה ירדו גשמים משמעותיים מאד, אשר הציפו את הגג היות והקבלן בחר שלא לחתוך את המרזבים בשלב זה.

לאחר 12 שעות נוספות בהם הגג (כמעט כולו) היה מוצף, חתכתי פתחים בצנרת המרזב כדי לאפשר את ניקוז הגג.

א. לפי השלוליות שנותרו - עולה כי מירב השיפועים נשמרו / היו תקינים.

ב. טיפות הגשם יצרו מעין חספוס מנוקד על פני הבטון.

ג. כדי לפתוח את המרזבים היה צורך בדריכה על הבטון, כך נוצרו עקבות ושקעים בבטון,

ד. דרך התקרה , לא זיהיתי נזילות למעט כתמים נקודתיים וכן רטיבות לאורך ההשקה בין התקרה לקירות.

ה. ללא קשר להצפה - זיהיתי שני מוקדים קטנים(5/10 ס"מ) בהם הקלקר היה חשוף ללא כיסוי בטון.

שאלותי:

- האם לפי התאור נגרם נזק משמעותי המצריך פירוקים של היציקה וכו`?

- האם יש צורך האשפרות נוספות בהמשך בהנחה ויהיו ימים ללא גשמים?

- כמה זמן ו/או כיצד ניתן לדעת כי השכבות הפנימיות התייבשו מספיק כדי להמשיך היריעות האיטום ולמנוע כליאה של לחות אשר תזיק בעתיד?

- מה הן הפעולות הבאות ההכרחיות לפני יישום שכבות האיטום??

כרגיל רב תודות מראש

שלום אילן,

ללא בדיקה בשטח לא ניתן להביע דעה על מצבו של הבטקל, אך מתאורך נשמע שהוא לא נפגע לגמרי ושאין צורך להסירו.  אם החומר קשיח ואינו מתפורר כשצועדים עליו (חולי מדי) ניתן יהיה להסתפק בבצוע תיקונים מקומיים בלבד.    במקרה הצורך ניתן גם לבצע מעל הכל שכבה צימנטית דקה (מלט וחול+דבק לטקס SBR). 

הנח לעסק להתייבש ובצע אשפרה מדי פעם.  סביר להניח שתישאר לחות כלואה בעומק הבטקל. ממילא החורף קרב ולא ניתן להמתין 3-4 שבועות. כך שתוכל להסתפק בכשבועיים ימים ואחר כך לאטום את הגג על פי התכנית.

שאריות הלחות יתאדו לאיטן במהלך הזמן, דרך התקרה הפנימית. באותו נושא - אין כל חשש מהעובדה שישנם כתמי רטיבות בתקרה מכיוון שהבטקל לבדו ממילא אינו אמור לאטום את הגג כנגד מעבר מים. 

אם מצב הבטקל תקין, פשוט בצע תיקונים דרושים והמתן כמה שניתן בהתאם לתחזית מזג האויר. בימים חמים / יבשים רצוי לבצע אשפרה, כמקובל.

בהצלחה,

גבי

שלום רב!

בהמשך לפנייתי ותגובתכם:

לאחר הגשם שהציף, לאחר המשך ההשפרה כ-6 ימים, ויבוש של הבט קל-

מבדיקה ויזואלית ומגע - נראה שלמעט אזורים חלקיים שיש בהם מעין שכבת אבקה עליונה .

היציקה כולה יציבה לדריכה ואין מצב מתפורר "חולי" , יחד עם זאת בשפשוש של מקל ישנה שחיקה.

1. האם המצב אכן תקין, לפי תאור הנ"ל?

2. האם ניתן להסתפק בהנחיות מתגובתכם הקודמת?

בדיקות הצפה:

- השכבות הבאות : זיפות ושתי שכבות יריעות - ריצוף.

3. בכוונתי לבצע שתי בדיקות הצפה, אחרי איזו מן השכבות מומלץ לבצען?

תודה מראש.

שלום אילן,

על פי תאורך מצב הבטקל תקין. בצע תיקונים מקומיים אם יש בהם צורך, כפי שתארתי בתקשורת הקודמת.

אם ברצונך בצע שתי בדיקות הצפה, כדאי לבצע את הראשונה לאחר הזיפות אך תוכל גם לבצע אותה לאחר שכבת היריעות הראשונה.

בהצלחה בבניה,

גבי

שלום רב!

בהמשך להתיעצויות קודמות,

פרימר -

בכוונת קבלן האיטום לבצע לפני המערכת (זיפות חם +שתי יריעות +ריצוף)

פריימר 101, האם יש לכם הערות המלצות ודגשים בנדון.

ראשי מרזב -

רכשתי קולטנים עם נקזים כפולים (של דלמר) היות ומדובר בריצוף,

ביקשתי מנציג החברה דגשים למיקום יריעת הביטומן של הנקז ביחס לשכבות המערכת,

להפתעתי הוא אמר שמומלץ כי תהיה מעל לשכבת הזיפות, לא הצלחתי להבין את ההיגיון, שהרי כך עלולים להווצר שלוליות, מה הצעתכם?

שלום אילן,

המפרט שקיבלת תקין.  יש לבצע פריימר 101 לפני הזיפות. יש להמתין לייבוש מוחלט של החומר ולשם כך רצוי להמנע מ"שלוליות-פריימר".

מכיוון שהיריעות נצמדות לקולטן עצמו הזפת חייבת להיות מתחתיו ולא מעליו, כפי שהיצרן הסביר.

בברכה,

גבי

לגבי שלום רב!

לפי הסברך הבנתי כי לשכבת הזיפות אין משמעות כשכבה מנקזת עצמאית

וכך גם לשכבת היריעה הראשונה שמעל, האם הבנתי נכון?

אם כך , האם הסיבה לצורך בשלוש שכבות (זפת ושתי יריעות) הינה לשם מסה / עובי בלבד?

תודה מראש וסופ"ש נעים!!

שלום אילן,

כל השכבות הן שכבות אוטמות.

הזפת גם מאפשרת הידבקות מעולה של היריעות לתשתית הגג כך שהיא גם משמשת כשכבת יסוד וגם כשכבת איטום למקרה של כשל ביריעות. על כל פנים, מהבחינה ה"איטומית" מתקבלות 3 שכבות איטום שמגבות זו את זו, למקרה של כשך באחת מהן.

שב"ש,

גבי

לגבי ערב טוב!

הבנתי כי כול אחת מהשכבות אכן אוטמות ומגבות אחת את השניה.

אך לא ברור לי התהליך בזמן "פצע באחת השכבות".

אך האם הבנתי נכון:

השכבה שמתחת "לפצוע" פשוט מונעת את המשך החלחול כלפי תקרה,

אך בכל מקרה השכבה המנקזת לכיוון המרזב תהיה השכבה העליונה ביותר.

שלום אילן,

הבנת במדוייק.  רק השכבה העליונה מנקזת למרזב הכפול.

שבוע טוב,

גבי

שלום רב,

אשמח לדעת מה ההבדל בעלויות בין מ"ר עבודה וחומר של שליכט מינרלי לצבע טמבר בבית חדש.

שלום איל,

באופן כללי העלות צפויה להכפיל את עצמה.

צביעה עם סופרקריל מ.ד. בשתי שכבות הינה גם יותר זולה מבחינת עלות החומרים וגם יותר קלה ומהירה לבצוע. השליכט האקרילי דורש גם הוא שכבת צבע יסוד ורק לאחר מכן מתבצעת מריחת החומר עצמו עם מל`ג. המריחה איטית יותר, מקצועית יותר, והחומר יקר יותר מהצבע.

ברכה,

גבי

שלום אבירן,

בעקרון יש לאטום את כל חלקי המבנה התת קרקעיים אשר באים במגע עם הקרקע.  חלקי העמודונים אשר בולטים מעל פני האדמה אינם דורשים איטום מיוחד אך יש לבצע גם בהם שכבת הרבצה צימנטית וטיח, כמקובל בקירות חות ועל פי התכנית המקורית של הבית.

אם כבר אין גישה לעמודונים עקב יציקת הרצפה הרי שממילא כבר לא ניתן לבצע איטום שכזה.   כאשר קיים חשש לעליה של רטיבות קפילארית דרך העמודונים אל יציקת הרצפה, ניתן לאטום את הרצפה לפני הריצוף, עם חומר אטימה צימנטי. בד"כ לא יהיה בכך צורך אך יש לבדוק זאת בשטח.

באותו ענין ראה גם את המאמר על איטום בתים צמודי קרקע- מרפסות, שבילים, מפתנים. כאשר לא ניתן לאטום את היציקה עצמה יש לבצע הפרדה ואיטום בינה לבין המבנה.

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה.

שב"ש,

גבי