שלום,

 אנחנו נמצאים בבניית בית אחד מתוך דו-משפחתי, הכולל מרתף, קירות המרתף נאטמו בשיטת התזה, 7 ק"ג למטר. על הקירות הונחו קלקרים בעובי 3 ס"מ.

במהלך החפירות לבית השני, נפגע האיטום (התזה), ובנוסף, הקלקרים ניזוקו.

שתי שאלות:

1. איך צריך להחזיר את האיטום לקדמותו? האם צריך להשאיר קלקרים בין שני המבנים

2. איך נהוג לחבר שתי מבנים צמודים ( מבחינת איטום), כאשר בפועל מתנהגים כמו שתי מבנים נפרדים?

תודה רבה,

ערן

שלום ערן,

את תיקון שכבת האיטום של המרתף יש לבצע עם אותו חומר ביטומני. אם נגרמה פגיעה לבטון וישנו כעת בטון חשוף- יש תחילה ליישם מעליו חומר יסוד (פריימר) ביטומני.

לאחר מכן יש להחזיר את הקלקרים למקומם.

כאשר בונים שני בתים צמודים שנמצאים כ"א על יסוד שונה, משאירים בינהם תפר התפשטות. רוחב התפר נקבע ע"י המהנדס.  לא ברור מדבריך אם גם שני המרתפים יהיו צמודים זה לזה אך הקלקר ממילא נחוץ גם עבור ההגנה על האיטום וגם עבור הבידוד התרמי. את רוחב התפר עצמו יש לקבל מהמהנדס כאשר עובי לוחות הקלקר בין המבנים (מעל ומתחת לקרקע) נקבע אף הוא  בהתאם לרוחב התפר (בד"כ 3-4 ס"מ).

תפר ההתפשטות יקיף את כל החיבור בין הבתים ויראה גם בחיבור בין הקירות החיצונים של הבתים וגם בחיבור בין הגגות. במידת האפשר עדיף לתאם את הבצוע גם עם השכן כך שעלות האיטום והגימור תתחלק בינכם.   

באופן כללי: התפר בגג יאטם עם מסטיק פוליאוריטני ולאחר מכן יכוסה עם פח עליון (המכונה "פלשונג"). את התפר בין הקירות אוטמים גם כן עם מסטיק פוליאוריטני וליצירת תפר נאה לעין בדופן החיצונית מומלץ להשתמש באלמנט יעודי לתפרי התפשטות אשר יחובר לקיר לפני שכבת הטיח. (אם לא ניתן - אפשר גם לכסות את התפר אחר כך מעל שכבת הטיח).

נשמח לעזור הלאה ובהצלחה בבניה,

גבי

היי גבי,

תודה  על התשובה המהירה.

ובכן, לשני המבנים יהיה מרתף, השאלה איך צריך להתבצע פרט האיטום ליחידה שעוד לא נבנתה. (להזכירך - ליחידה שנבנתה, ישנו איטום, שכרגע ניזוק כתוצאה מהחפירה) מהו החיבור הנכון בין המבנים, או האם צריך שתהיה הפרדה מלאה בין המבנים, גם למטרת איטום (ומניעת נזק בו כתוצאה מתזוזה של המבנים), וגם למטרת הבידוד בין המבנים.

בברכה,

ערן

שלום ערן,

הבית הסמוך שיבנה אחר כך יעמוד על יסודות משלו ויהיה רווח / תפר בין המבנים, כפי שתארתי קודם.

בקומת המרתף עליך רק לבצע תיקוני איטום דרושים כפי שתארתי קודם.

את הקיר החיצוני של הבית, אשר נושק לבית הסמוך יש לאטום כעת לקראת עונת הגשמים הקרובה. אך אין צורך לבצע בו גימור חיצוני. ניתן למשל לבצע שכבת "הרבצה צימנטית" על כל הקיר המועשרת למכביר בדבק לטקס SBR. לאחריה ניתן גם לבצע מריחה נוספת של חומר אטימה צימנטי משחתי.

את החיבור בין המבנים ואת איטום תפר ההתפשטות בינהם תוכלו כמובן לבצע רק לאחר שתסתיים בניית הבית השכן.  בקש מפרט טכני מסודר ממתכנן הבית.

בהצלחה,

גבי  

היי גבי,

השארתי פרטים להתקשרות , אשמח אם תחזור אלי.

כמה הבהרות.

הבית השני כבר "יצא" לדרך, שאלתי הקודמת, בהנחה שמתקנים את האיטום, מה האיטום שצריך להעשות על הקיר המשותף של הבית שעוד לא נבנה, ואיך נכון לעשותו? בהנחה, שיש הפרדה מלאה בין שני המבנים? ז"א קיר של בית א` (מרתף) כבר אטום, וקיר מרתף של בית ב, עוד לא נבנה, כאשר יבנה (עניין של כמה ימים), איך נכון לאטום אותו? הרי אין גישה לאחר בניית תפסנות? אז מה הפיתרון?

ערן בכר

שלום ערן,

באופו עקרוני ניתן לאטום את המרתף החדש באחת מהצורות הבאות:

1.  עם היריעות שתבואנה תחת רצפת המרתף מטפסים גם על גבי הדופן החיצונית של תבנית היציקה. לאחר מכן יוצקים את הרצפה ואת אותו קיר כך שמתקבלת עטיפה חיצונית כאשר בקיר הגובל עם המרתף הקיים תהיה יריעה ביטומנית ובשאר הקירות אפשר לאטום גם עם חומר מבחתי. מתקבלת "עטיפה" אוטמת נפרדת לכל המרתף החדש.

2.  אפשרות שניה היא לבצע עטיפה על שני המבנים גם יחד, כלומר להתחבר עם האיטום של המרתף החדש אל המרתף הקיים, מבלי לאטום את הקיר החדש מצידו החיצוני.  בחיבור מעל התפר בין המבנים אוטמים עם יריעות  מעל לקו התפר מניחים את היריעה עם "חופש" (קפל) מסויים שמאפשר את תזוזת המבנים בהמשך.

אפשר / רצוי לבצע גם וגם: כלומר גם לעטוף את המרתף החדש כיחידה נפרדת לגמרי וגם אחר כך לאטום את התפר עצמו עם רצועות של יריעה ביטומנית.

יש לבדוק זאת בשטח ואך קבלן האיטום המבצע או יועץ האיטום אמורים לספק עבורך פרט שמתאים למצב הקיים.

קיבלנו גם את פנייתך במייל ונשוב אליך טלפונית במהלך היום.

בברכה,

גבי

שלום

ברצוני לשאול מספר  שאלות  בנושא יצקת בטקל.

1. האם נתן ליצק בטקל על ירעות ?

2. האם חובה לאחר היצקה בעוד ירעות?

3.  האם צריך להדביק את לוחות הקלקר? ואם כן במה ?

4. האם זה נכון אם לא מדבקים ירעות על הבטקל עם הזמן נסחף עם הגשם?

תודה מראש

מרסל

שלום מרסל,

באופן עקרוני - עדיף להסיר את היריעות.

ניתן לצקת בטקל גם על יריעות בתנאי שהן צמודות היטב לכל השטח (ללא בועות אויר וחללים) ובתנאי כמובן שהבטקל עצמו עבה מספיק.  כאשר היריעות צמודות היטב לכל השטח וקיים קושי רב בהסרתן אפשר גם לבצע בטקל מעליהן.

לאחר יציקת הבטקל יש לאטום עם יריעות ביטומניות.

את לוחות הבידוד מדביקים עם זפת חם או דבק לקלקר. במקרה של הדבקה מעל יריעות - מדביקים עם זפת חמה.

בטקל אינו מיועד להיוותר חשוף. הוא לא "יסחף" אך הוא בהחלט עלול להישחק מאוד עם הזמן ויגרם סחף הדרגתי של של חול ומלט. יש להגן עליו / לאטום אותו.

בהצלחה,

גבי

שלום רב,

בביתי בחיבור בין האמבטיה לקיר יש מרחק של כ1 סנטימטר. ורצף הזהיר אותי מפני רטיבויות עתידיות והציע כפיתרון ללכת לאיש שיש ולהזמין פס שיש צר במידות:

2.5 ס"מ על 1.5 ס"מ עם פאזה.

ולהדביקו מעל לרובה עם סיליקום.

אשמח לשמוע את דעתכם בעניין.

שלום מורן,

מירווח של סנטימטר אחד ניתן גם לאטום עם מסטיק בלבד, כאשר מומלץ להשתמש במסטיק כגון "סופר 7" או "סיקפלקס 11FC".

מהבחינה האסטטית / העיצובית, יתכן שהמראה שיתקבל לא יהיה נאה לעין ובמקרה זה אפשר להתקין פס שיש או פרופיל אחר כלשהו. מומלץ להשתמש באותם החומרים שהזכרתי גם להדבקה, במקום הסיליקון.  בכל המקרים יש ליצור שיפוע קל כלפי האמבטיה על מנת שלא יקוו אדי רטיבות סמוך לאזור החיבור (ויגרמו להיווצרות עובש).

בהצלחה,

גבי

שלום,

בחדר הילדים יש פרקט ולפני כחצי שנה היתה לנו הצפה אשר הגיעה לחדר הזה ואל הפרקט. ייבשנו את החדר טוב טוב ואווררנו אותו מספר חודשים.

לפני כחודשיים הדבקנו טפט על כל קירות החדר וכעת התחיל להיווצר עובד על הטפט במקומות שונים - במיוחד במקומות בהם יש מיטה/ שידה.

הוצאנו את ילד מהחדר וכעת אנחנו שוקלים מה לעשות ? בינתיים עוד לא פירקנו את הפרקט.

אנא עצתכם, אציין כי הטפט עלה לנו המון כסף וחבל לנו להוריד אותו. (יש לנו מעט שאריות המטפט שנוכל להשתמש בהם במידת הצורך).

תודה,

מעיין

שלום מעיין,

תחילה יש לבדוק אם יש קשר ישיר בין העובש הנוכחי בקירות לבין ההצפה שהתרחשה קודם לכן. 

עובש בקירות שמאחורי חפצים / ארונות / מיטות נגרם כתוצאה מחוסר איוורור מאחורי אותם אזורים, הלחות שבאויר גורמת להיווצרות משקעי רטיבות ולאחר מכן "צומח" העובש. הבעיה מחריפה במקרה של טפטים מכיוון שהם אינם חומר "נושם" וקל לאדי הלחות ליצור משקעי רטיבות מעליהם.

יתכן כמובן שנותרה רטיבות מתחת לפרקט ו/או מתחת לריצוף אשר עליו הודבק הפרקט.  אם ההצפה היתה משמעותית הסיכוי לייבש לגמרי את האזור הנו נמוך ביותר. במקרה שכזה הפרקט ממילא יפגע מהרטיבות במהל הזמן כך שאין טעם להמתין ולקוות לטוב אלא יש לבדוק זאת תחילה באמצעות הרמת חלק מהפרקט.

מובן שאם האזור לא יובש היטב לאחר ההצפה שאריות הרטיבות שתחת הפרקט גורמות להגברת אדי הלחות באויר ואלו בתורם מגבירים את הסיכוי לעובש בקירות. 

לסיכום:

יש לבדוק אם קיימת רטיבות תחת הפרקט ותחת הטפט בחלקי הקירות התחתונים (מעל הפנלים). אם ישנה רטיבות כלואה לא יהיה מנוס מפרוק הפרקט ואין טעם להמתין מכיוון שהוא ממילא יהרס.

אם אין רטיבות כלואה תוכלי פשוט לדאוג לאיוורור מתמיד של החדר ואפשר גם לשקול את הסרת כל הטפט ובמקומו לצבוע את הקירות בצבע נגד עובש.

בברכה,

גבי

שלום רב,

גליתי כתם רטיבות בפינה העליונה בקיר חיצוני בממ"ד. אני גרה בקומה 3, הקיר פונה לדרום.

1. מה יכול להיות מקור הרטיבות והאם יש לי מה לעשות כדי למנוע רטיבות עתידית?
2. מה לעשות כדי למנוע היווצרות עובש/פטריות?

3. האם יש פעולות חוזרות שעלי לעשות אחת לתקופה? מהן וכל כמה זמן?

אגב, רכשתי את הדירה יד שניה לפני כשנתיים. עד כה לא שמתי לב לכתם, עם זאת במבט מקרוב אני חושבת שיתכן שהיתה שם רטיבות בעבר שכוסתה בצבע. זאת מכיוון שאני חושבת שאני מזהה מספר שכבות צבע בקילופים.

אודה לכל עצה,

איה

שלום איה,

לא ציינת אם מדובר על הקומה האחרונה בבנין, משום שבמקרה שכזה יתכן שישנה גם בעיה בגג.

תחילה יש לבדוק אם מדובר על בעית איטום או עיבוי. אם הבעיה מופיעה רק בחורף, לאחר הגשמים, כנראה שיתגלה סדק או ליקוי אחר כלשהו - בקיר החיצוני. במקרה שכזה טיפול חיצוני חד פעמי יפסיק את הבעיה לגמרי.

מצד שני, אם כתם הרטיבות הופיע דוקא בקיץ סביר להניח שמדובר על בעיית עיבוי. יש לבדוק זאת בשטח כמובן ולוודא שאין חדירת מים עקב נזילה  מהצנרת מהקומה העליונה, למשל.

במקרה שמדובר על בעיית עיבוי הפתרון הנו לאוורר את הממד באופן קבוע. בכל מקרה מומלץ לבצע כעת חיטוי יסודי של האזור הפגוע ולאחר מכן לבצע צביעה עם צבע נגד עובש.

ראי מאמר באתר על תיקון קירות לאחר חדירת רטיבות. מאמר עם מידע רלוונטי נוסף הנו עיבוי- איתור ומניעה.

שבוע טוב,

גבי