שלום מורה,

מדובר על יציקת שביל או מעבר בטון סביב הבית. עליך לקבל מפרט ממהנדס קונסטרוקטור, בהתאם לתנאי השטח, סוג הקרקע וכדומה. לא קיים  מפרט סטנדרטי לעבודות מסוג זה.   

כמו כן מומלץ לקבל יעוץ מאיש מקצוע נוסף. ההמלצה הגורפת לבצע "סינר" סביב הבית הינה אכן טובה מאוד מבחינת הניקוז, לצורך הרחקת המים מהמבנה, אך היא לא תמיד הכרחית וישנם שיקולים נוספים שיש להתחשב בהם.

בהצלחה,

גבי

תודה רבה לגבי על תשובתך ויש לי שתי שאלות ביחס לנזכר בה.

בתשובתך קראת לסינר - שביל. הדבר נשמע לי קצת מוזר. הסינר עליו מדובר לפי ההמלצה ההנדסית אמור להיות בעל שיפוע מהבנין לחצר. שביל, עד כמה שדמיוני אינו מטעיני, אמור להיות מאוזן. מדוע ההתיחסות לסינר כשביל? שאלה נוספת - הזכרת בתשובתך שישנם שיקולים נוספים, האם יש שיקול נגד ביצוע סינר כזה?

תודה מראש על תשובתך.

שלום,

משטח  בטון סביב הבית או "סינר", יכול להיות גם בעל שיפוע קטן של 1.5-2.5 מעלות כך שהוא יכול לשמש גם בתור שביל סביב הבית. לזו היתה כוונתי, אלא שכמובן שאפשר לצקת את הבטון בשיפוע חזק יותר.

השיקולים היחידים נגד סינר הם אדריכליים, במקרים בהם היציקה תכער מאוד את הבית / החצר.  

הערתי היתה כללית מכיוון שמנסיוני האישי חלק מהיועצים מאמצים את "אסכולות הסינר" בכל המצבים באופן גורף גם כאשר אפשר להמנע מכך. 

כאשר נגרמת רטיבות לבית למשל עקב חוסר איטום או ליקוי באיטום הקיים, אפשר פשוט לתקן את האיטום ולא תמיד צריך להמליץ באופן אוטומטי על "סינר". גם כאשר יציקות הבטון מאוד תכערנה את השטח אפשר לשקול אם להסתפק בתיקון האיטום בלבד, מכיוון שבעקרון איטום מקצועי אמור ממילא להחזיק מעמד גם כאשר אין ניקוז כלל.    למרות זאת, ניקוז מקנה כמובן יתרון חשוב והנו תמיד רצוי. ההחלטה אם חובה לצקת סינר שכזה או לא צריכה כמובן להלקח בשטח עצמו בהתאם למצב, לתוואי השטח וסוג הקרקע. 

בהצלחה,

גבי

ראשית תודה רבה על ההארות הקודמות. יישר כח. 

אחרי בדיקה נוספת שעשינו עדיין נותרנו בדילמה. הבנין בו מדובר הוא בנין שנבנה מזמן אשר לא נעשה בו איטום משטח רצפתי לפני הבניה כפי שנהוג היום. הגדרת הסיבה המרכזית לבעיות הרטיבות שהופיעו בבנין כיום היא חדירת מים מתחת לבנין. אין חילוקי דעות בצורך לעשות חפירה באדמה החרסיתית לאורך הבנין עד גילוי היסודות, לעשות אטימה ביטומנית של קטע הקיר שנחשף ולהניח לאורכו צינור שרשורי. מכאן ואילך יש חילוקי דעות. האם הצינור השרשורי עושה את כל העבודה?מהנדס שהתיעצנו איתו אומר שבנוסף להנחת הצינור השרשורי חובה עלינו להצמיד לבנין סינרי בטון ברוחב 1מ` לפחות כדי להרחיק את המים מהבנין ובכך להקטין למינימום את חדירת המים לבנין. לעומתו עלתה טענה, שחיבור סינרי בטון לבנין ע"י נעיצת קוצים ורשת ברזל, תתבטא תוך מספר חודשים בהוצרות סדקים בקיר הבנין  שיפגעו באיטום המתוכנן, ושהיום בכלל הפסיקו לעשות סינרי בטון ועברו במקומם לאיטום ביריעות. האם הכוונה ליריעות אופקיות? אם באמת יש פתרון מסוג זה להרחקת מים מהבנין האם הוא ניתן ליישום כאשר חלק מהבנין גובל באדמה חרסיתית וחלק אחר גובל ביציקה קשה שנראית כמו בטון מעורב?

תודה מראש על כל הארה.

שלום מורה,

את שאלת יציבותו של המבנה לאחר יציקת ה"סינר" עליך להפנות אל הקונסטרוקטור. ישנה תמיד אופציה לצקת את הבטון בנפרד , עם תפר התפשטות בין הבית ליציקה, כך שהדבר ניתן לפתרון.

מבחינת האיטום והבידוד יש לבדוק הכל בשטח ולא ניתן לאמר מכאן. בעקרון "סינר" יכול רק לעזור. צינור שרשורי גם כן, אך מומלץ לנתב אותו לכיוון בור ניקוז יעודי או בשיפוע, בהתאם לתוואי השטח.

יריעות ניקוז מיועדות להגנה על שכבת האיטום ולהובלת המים כלפי הצינור השרשורי בתחתית.

באופן מאוד כללי- אם מדובר על בית ישן כדבריך, שאין בו כלל מערכת איטום תת קרקעית, מומלץ להקפיד על עבודות הניקוז. לפיכך יתכן כי המלצת המהנדס לגבי יציקת "סינר" הינה לגמרי במקומה.   

(האם אגב מופיעים סימני רטיבות בקירות הפנימיים של הבית או רק בקירות המעטפת ?).

בהצלחה,

גבי

כבר תודה על הבהרת המושגים וסוגי היריעות.

הבנין עומד ברחוב משופע. ישנם סימני רטיבות בקירות הפנימיים במרתף שחלקו מתחת לאדמה וחלקו מעל לאדמה. עיקר הסימנים מתרכז בקיר העליון מבחינת כוון השיפוע של הרחוב, ישנם גם סימנים בקיר התחתון מבחינת כוון השיפוע של הרחוב. ביניהם יש גם כן משהו. כמעט שאין שום סימן בקומה שעל פני האדמה. הצד העליון של הבנין גובל באדמה. בצידו ובצדו התחתון הבנין גובל במה שנראה כבטון מעורב.

האם בצד העליון - חפירה, איטום ביטומני של הקיר שנחשף, הצמדת יריעת ניקוז לקיר והנחת צינור שרשורי בתחתית החפירה ולאחר החזרת העפר עיבוד איטומי של הקצה הבולט של יריעת הניקוז מעל לקרקע והאיטום הביטומני על הקיר מספקים תשובה מספקת לבעית הניקוז? אם נוסיף סינר בטון (דרך אגב האם עושים סינרים אופקיים מחומרים אחרים?) בהדבקה של תפר התפשטות בין סינר הבטון לבין קיר הבנין ברוחב 1מ` תגן בעוד כמה אחוזים על המרתף או שהשפעתו תהיה זניחה? לגבי הצד התחתון, האם הרטיבות שם יכולה לנבוע מחלחול במרווח שבין קיר הבנין לבטון המעורב בחצר סביבו, או שיתכן מצב שחלחול קורה גם דרך הבטון המעורב הישן שאולי נוצרו בו סדקים נימיים עם הזמן למרות רוחבו ועומקו?

שוב תודה רבה מקרב לב על כל הארה. עוזר מאד להבנת הבעיה ולפתרונה הטוב ביותר.

שלום שוב,

אנא זכור שלא ניתן לתת תשובות מדוייקות מבלי לבדוק את הכל בשטח.

להלן מספר הערות / תשובות:

1.  הטיפול בקיר העליון נשמע סביר הן מבחינת האיטום והם מבחינת הניקוז.

2.  כאשר מניחים צינור שרשורי בבית שנמצא באזור משופע / הררי, ניתן להוציא את קצה הצינור אל המדרון של ההר (במקום אל תוך בור חלחול).

3. "סינרים" לא מבצעים מחומרים אחרים, אם בכלל. או שמבצעים יציקת בטון ("סינר") או שמסתפקים בשיפוע של הקרקע העליונה עצמה.  הסינר פשוט מרחיק את המים מהקיר החיצוני של הבית. לא ניתן לדעת בכמה "אחוזים" הוא עוזר. לעיתים יכול ניקוז לבדו לפתור את כל הבעיה, אלא שלא ניתן להסתמך עליו בלבד.

4.  לא "מדביקים" תפר התפשטות. פשוט משאירים רווח (תפר) בין היציקה לבית ואת הרווח ממלאים בחומר גמיש ("מסטיק פוליאוריטני").  כמובן שחייבים למלא את הרווח שאחרת נחטיא את כל המטרה , כפי שציינת בעצמך, והמיים יחלחלו בין הקיר ליציקה של הסינר.

5.  הבטון המעורב אינו יכול להחשב כשכבה אוטמת. הוא לכל היותר שכבת אדמה צפופה, אך עדיין מחלחלת, מכיוון שיש למים יכולת לעבור דרכה או דרך סדקים בה.

הערה בענין הרטיבות במרתף:

אם ישנה רטיבות רבה מתחת לריצוף של המרתף (שמתבטאת בד"כ גם ברטיבות בתחתית קירות פנים) ממילא לא יהיה מנוס מהחלפת הריצוף. אם הנך מתכנן ממילא להחליף את הריצוף יהיה אז כדאי לבצע גם איטום של כל המרתף מבפנים. בצורה זו תוכל גם לקבל אחריות על כל קומת המרתף. (ראה מאמר על איטום מרתפים או מקלטים מבפנים). 

איטום שכזה ניתן לבצע רק אם ישנה יציקת בטון מתחת לריצוף ולא אדמת כורכר מהודקת למשל, שמוצאים לעיתים בבתים מאוד ישנים.  בדרך כלל לאחר שלב החפירה ניתן לראות / לגלות מהיכן חדרו המים למרתף. אם אין ודאות שזהו מקור החדירה של המים או קיים חשש שישנה חדירה של מים ממש מתחת לרצפת המרתף- רק איטום פנימי יוכל לתת מענה ודאי כולל תעודת אחריות.

באותו ענין: חובה עליך להקפיד על כך שתקבל תעודת אחריות מלאה כנגד כל חדירת רטיבות עתידית אל קומת המרתף, קירות או רצפה.

בברכה ושב"ש,

גבי

שלום,

צמוד לאמבטיה יש לנו משטח להנחת כלי הרחצה שמתרטב כל הזמן. עם הזמן יש עובש  למרות כל נסיונות הניקוי. אצל אימי יש משטח דומה שכאשר בנו אותו ציפו אותו בחומר אוטם ושקוף , מעין שכבת שעווה של מס` מ,מ שלא מאפשרת למים לחדור ויצרה משטח ישר וחלק ללא חריצים.(אמי אינה זוכרת מי עשה ומה עשה..) האם תוכל לעזור? מהו החומר? האם מתאים. האם ניתן לביצוע עצמאי.

תודה!מיקי

שלום מיקי,

המוצר המדובר נקרא "סילר". ישנם עשרות סוגים של סילרים שקופים על בסיס מדללים או על בסיס מים.  במקרה שנדרשת עמידות בחומצה או בחומרים כימיים שונים (סבון) עדיפים הסילרים על בסיס המדללים.

תוכל בקלות לבצע את העבודה בעצמך באמצעות מריחה של מספר שכבות. יש לבצע את העבודה על משטח יבש ונקי לגמרי ומומלץ תמיד לבצע תחילה נסיון מקומי במקום נסתר כלשהו, על מנת לוודא שגוון האבן אינו משתנה.

לרכישת סילר שקוף (מט או מבריק) עליך לפנות לחנויות השונות לחומרי בנין. נסה לשאול אצל סילימור 04-8765846, או אצל "וולך", "רוטנברג" ואחרים.

בהצלחה,

גבי

שלום שני,

במצבים אלו הטיפול המומלץ תלוי תמיד בכמות הרטיבות שחדרה אל מתחת לריצוף (מידת הנזק).  מומלץ לפתוח את הריצוף במספר מקומות על מנת לבדוק את כמות הרטיבות.

במקרים חמורים בהם התרחשה הצפת מים רצינית אין מנוס מהרמת כל הריצוף והחלפת המצע הרטוב שמתחתיו, במיוחד אם הרטיבות התפשטה רחוק יותר וישנם כבר סימני רטיבות בתחתית הקירות. כמו כן, במקרה שישנם אריחי אבן או בטון (טרצו) קיים ממילא חשש שיגרם נזק בלתי הפיך לאריחים.

במקרים קלים יותר ניתן גם להשאיר מספר אריחים פתוחים ולהמתין בסבלנות לאידוי הרטיבות.   אך בכל מקרה יש לקחת בחשבון שהרטיבות כלואה מתחת לריצוף ולא יכולה להעלם / להתאדות מעצמה, כך שאין להזניח את המצב. 

את זרוז תהליך הייבוש של הרטיבות ניתן לבצע במספר דרכים. הדרך הפשוטה היא לפתוח מספר אריחים ולאפשר לשטח להתייבש במשך שבועות, לעיתים חודשים. אפשר גם לפתוח פוגות בין הריצוף לזרוז הייבוש ולמקם בחלל החדר תנורי חימום ושואבי לחות.

שיטה נוספת היא באמצעות החדרת פיות בחיבורים בין האריחים והזרמת אויר חם.

לשאלתך: 

להשכרת תנורי יבוש ושואבי לחות פני אל "רוטנברג".

לשיטת הייבוש באמצעות הזרמת אויר חם נסי אצל "קלוגר".

הנכון ביותר יהיה לבקש בדיקה מקצועית בשטח ולנהוג על פי ממצאיה. בכל המקרים, ובכל השיטות, יש לבדוק בעין וביד את התוצאה הסופית של הייבוש ועדיף שלא להאמין לבדיקות "לא הורסות" אחרות.

העובדה שקיים שומשום מתחת לריצוף אכן עוזרת מעט, אך בכל מקרה אין להניח שהרטיבות תתנדף מעצמה בעקבות כך.

בהצלחה,

גבי

שלום,

שמי מרטין אני רוצה לדעת אם אני זקוק לצבע בסיס (ואם כן איזה) אם אניצובע בית חיצוני בצבע גמיש ?

אודה לכם על תשובה בהקדם

מרטין

שלום מרטין,

חובה לבצע צבע יסוד לפני צביעת הקירות עם הצבע הגמיש. 

לדוגמא:

לפני צבע מסוג "סופר גמיש" (נירלט)  יש להשתמש בצבע חוץ מקשר מסוג "פריימר X".   

לפני צבע גמיש מסוג "רב גמיש" (טמבור) יש להשתמש בצבע מסוג "יסוד קושר לרב גמיש".

בברכה,

גבי

אצלנו הוא גישר נפלא על סדקים נימיים והתוצאה מאוד יפה. שווה להוציא עוד כמה גרושים על זה.

לגבי שלום רב!

קבלן האיטום, סיים את שכבת היריעות הראשונה.

לקראת ההצפה בחר לכסות את "הקולטן" של המרזב דלביט ביריעה.

סיכמתי איתו כי אין לי התנגדות ואחרכך נציף במיוחד את המרזב.

- בכוונתי לאטום את פתח היציאה ולהציף כך שכל המרזב (גבריט "4) והקולן יצפו לחלוטין. מדובר באומד כללי של כ-3.2 מ` (קומה אחת)

1. האם גישתי נכונה?

2. האם אין סיכון כי יחדרו מים בין המגרעות של קולטן הדלביט לבין הצינור?

3. כמה זמן יש להמטין?

4. כיצד על הקבלן להסיר את השכבה שסגרה את פתח המרזב, מה הדגשים?

חג שמח ותודה מראש!!

שלום אילן,

את הכיסוי של היריעה מסיר קבלן האיטום בעדינות באמצעות חימום היריעה ואפשר גם באמצעות סכין חיתוך,

שים לב שמרזבים אינם אמורים לתפקד כצינור מים רגיל. יתכן מצב בו תיווצר נזילה בחיבורים בין חלקי המרזב, אם כי בגובה של 3.5 מטר אין בד"כ בעיות.   לשאלתך- אין למלא את המרזב ממש עד למעלה מהסיבה שציינת: המים יעברו בין הקולטן לצינור ועלולים לגרום לנזק ולחדור מתחת לשכבת האיטום. פשוט מלא את הצינור במעט פחות מים או בצע בדיקה באמצעות הזרמה של מים למרזב עם צינור, ולא באמצעות הצפה  (מילוי).    הבדיקה עצמה יכולה להתבצע למשך 24 שעות.

בהצלחה,

גבי