בבניית הגג לא יצרתי אף מים לאיטום והקבלן אמר ששכבת הטיח תשמש אף מים

איש האיטום הניח יריעות ובקרוב יבואו לעשות תיקוני טיח וטיח צבעוני.

שאלתי היא האם לבקש מהטיח שירד עם הטיח על היריעות שעולות כ 20 ס"מ עגד לריצפה (כך המליץ אש האיטום) או שעדיף שלא כי היריעה תדחה את הטיח עם הזמן ואז הכל יפתח.

שאלה נוסםת : אטמתי חצר אנגית ביריכות וכיסו בטיח ועכשיו אני צריך להגביה את נאיטום.  מה עושים?  האם יהיה נכון להוריד את הטיח ולהשלים עג הגובה הרצוי בהתזה?

תודה

שלום משה,

ניתן לסיים את הטיח על המעקות בשתי הדרכים שהזכרת.

דרך אחת- ליצור קו ישר (עם סרגל) ולסיים את הטיח 3-4 ס"מ מעל היריעות.

דרך שניה- לכסות את היריעות ולרדת עם הטיח עוד כ 10 ס"מ נוספים (ולסיים בקו ישר).  מבחינת האיטום כיסוי הקצה של היריעה הנו עדיף, אך יש לבצע את העבודה עם מפרט מסודר על מנת להמנע מהבעיות שהזכרת.

במקרה של בצוע שכזה הפתרון האופטימלי הוא לקבע רשת טיח / אקספנדד אל החלק העליון של הקיר מעל היריעות , לבצע שכבת בטון מועשרת בדבק לטקס SBR ואחר כך לבצע את הטיח.  הרשת מקבעת את הטיח כיחידה אחת ומונעת סדיקה במקרה של תזוזה תרמית ביריעות.

יש לבצע שכבת קישור צימנטית על גבי היריעות : ניתן להתיז עליהן תמיסה של מלט וחול מועשרת בדבק לטקס ("שפריץ") על מנת לחספס את השטח, ואחר כך לבצע את התערובת הצימנטית , ולסיים עם הטיח.

שיטה נוספת, היא בשיטת "רטוב על רטוב", בה מורחים את אותה תמיסה צימנטית על היריעות ואחר כך מבצעים את השכבה הצימנטית שהוזכרה לעיל , מעל גבי הרשת.   לאחר מכן- טיח , כאשר יש להוסיף מעט דבק לתערובת הטיח גם כן.

בענין אותה חצר אנגלית - אכן מומלץ להסיר את הטיח ולדאוג לכך שתהייה שכבת איטום רציפה, בהתזה או במריחה.

בהצלחה,

גבי

למומחי איטומן שלום,

ראשית רציתי לברך אותכם על האתר היפה ובעיקר מועיל מאוד

להרבה אנשים -  ישר כח !

רציתי לדעת כיצד ניתן לאטום אטימה טובה של  פתח כניסה ישן של כניסת צנרת דוד מים דרך גג בטון,  כלומר  היתה לי בעבר כניסה של צנרת מים של דוד המים ,  דרך תקרת בטון שעליה יש גם יריעות ביטומניות.

בעקבות שיפוץ שעשיתי בדירה - בוטלה כניסת הצנרת הזאת  וחתכו  את הצנרת, וכרגע  כשיש גשמים חזקים - רואים כתם רטיבות  באותה נקודה של כניסת הצנרת הקודמת.

בתודה ובברכה,

 מרדכי

שלום מרדכי,

תודה על המחמאות.

בענין הצנרת, תמונה היתה עוזרת. לא ברור מה נותר על הגג לאחר חיתוך הצינורות, ואם נחוץ תיקון בשטח קטן (4-5 ס"מ) או גדול יותר.

בעקרון התיקון הנכון לבצוע הוא באמצעות הלחמת טלאי של יריעה ביטומנית. אך ניתן לבצע תיקון גם באופן עצמי, עם חומרים אחרים.

שיטה ראשונה:

כיסוי ומילוי כל האזור עם חומר ביטומני משחתי, סמיך, המיועד לתיקונים משלימים ביריעות. חומרים מסוג זה הם : ביטומצמנט, מסטיק 244, מסטיק MB , מסטיסטופ (כולם חברת ביטום), או פזקרול 16, פזקרול 18, פלקספז H (של חברת פזקר).

מומלץ ליישם שכבת יסוד ביטומנית ("זפת קר") על היריעות ועל התשתית- לפני הבצוע של התיקון. אם אין חומר יסוד- פשוט לשפשף את החומר בחוזקה לעומק היריעה.

חומרים אחרים שיותר קל להשיג אותם הם חומרי איטום ביטומנים משחתיים (פחות סמיכים) כגון מסטיגום או אלסטופז, וכדומה. בשימוש עם חומרים אלו על שטח גדול (רחב) מומלץ להטביע פיסה של רשת אינטרגלס בין השכבות של החומר.

בכל המקרים- לאחר כשבוע ימים, יש להלבין את התיקון עם צבע אקרילי לשימוש חיצוני. לצורך אחיזה טובה של הצבע על חומר התיקונים יש לפזר מעט חול יבש על החומר הביטומני, מייד לאחר היישום, ואחר כך לתת לעסק להתייבש כשבוע ימים לפחות, לפני הצביעה.

בהצלחה,

גבי

גבי,

קורה פעמים רבות בעבודה, שמבצעים תיקון כלשהו בצנרת הדלוחין בריצפת האמבטיה. משהו שנגמר באותו היום..

בד"כ פוגעים אגב כך בשכבת האיטום (ברוב המקרים ביטומנית) ויש לתקן אותה.

השאלה היא אם יש איזה פרט שאפשר לבצע באותו יום , בלי שיש צורך להשאיר דברים ליבוש ובלי צורך לחזור שוב ליום עבודה נוסף לאיטום וריצוף.

היות ומדובר בד"כ בשטח קטן, עלות החמרים די זניחה, אז אשמח אם יש לך המלצה.

משהו כמו מלט לתיקונים מהיר +איזה סוג של יריעות שלא צריך להדביק עם מבער.

תודה מראש

גיורא

שלום גיורא,

הבעיה מוכרת, וישנן אפשרויות לבצוע.  אלא שמדובר על פתרונות מאולתרים של מצבי  "אין ברירה" בעוד שאתה למעשה מחפש פתרון "אין ברירה" קבוע.  :-

הטוב ביותר יהיה תמיד להמתין לייבוש מלא של החומרים. גם כאשר מבצעים תיקון עם מלט מהיר, עדיין יהיה צורך להמתין לייבוש מלא , מה גם שיהיה צורך לדאוג להרטבה מתמדת של החומר.  כאשר אוטמים עם חומר צימנטי ניתן עוד "איכשהו" להתגבר על כך, אך כאשר מיישמים חומר ביטומני על גבי תיקון צימנטי מהיר שלא עשה את שלו ו"נרגע", עלולה לחול היפרדות בין החומרים כתוצאה מלחות שתנסה להתנדף החוצה.

עם יריעות דביקות אפשר להשתמש , בהנחה שהאזור סביב התיקון מעובד היטב (מוחלק) , כך שתהייה אחיזה טובה של היריעה על החומר הביטומני הישן. לפני ההדבקה של היריעה אפשר גם לרענן / להחיות טיפה את החומר הביטומני הישן באמצעות מטלית לחה מהולה בטינר / טרפנטין. 

יריעות דביקות ביטומניות, או על בסיס "גומי בוטילי" , ניתן להשיג ממספר יצרנים. כגון יריעה מסוג "אלסטוטייט" של פזקר, או יריעות / רצועות מגומי בוטילי של חברת אלרם.  (בכל מקרה מומלץ תמיד שיהיה באוטו...).

במקרים חריגים אפשר גם לבצע את התיקון עם אפוקסי מהיר ייבוש, כדוגמת סיקדור 31 (מהיר ייבוש). עלות החומר תלויה בגודל התיקון ותהייה בערך 100- 150 שקלים, שזה עדיין משתלם מבחינה כספית.  החומר מתקשה לגמרי בתוך כשעתיים ומעליו אפשר להדביק את היריעה.  (החומר קצת קשה להשגה אצל היבואן ולעיתים אינו קיים במלאי).

באשר לחומרים ביטומנים משחתיים - תוכל להשתמש עם חומר ביטומני מסוג מסטיסטופ, אשר ניתן ליישום גם על תשתיות רטובות. רטיבות תחתיו ומעליו לא תסב לו נזק.

אגב- תודה על התקשורת ששלחת באמצעות המייל לפני מספר ימים. אענה לה בהקדם (עמוסים..). 

בהצלחה,

גבי

הגדרת נכון, צריך פתרון "אין ברירה קבוע", שזה אומר רק  עלות גבוהה של חומרים, אבל בהחלט לא להתפשר על איכות האיטום - אני אחראי לאיכות העבודה שאני מבצע ,ואין מצב להשאיר פתח לנזילה עתידית.

רק הסתחררתי מרוב פרטים..

תן לי להבין-

-איטום על  גבי תיקון עם תערובת צמנטית מהירה לא, אבל עם מסטיטופ אפשר?

-יריעות על בסיס גומי בוטילי על תיקון בתערובת צמנטית כן? או רק על סיקדור 31.

-על אפוקסי מהיר יבוש אפשר ליישם גם חומר איטום ביטומני רגיל, רק יריעות דביקות?

אין בעיה עם 100-200 ש"ח,  לחזור יום נוסף- רק הדלק עולה יותר..

ברוב המקרים מדובר ב-דלי-שניים  של תערובת צמנטית לצורך התיקון.

רק הצורך שלי הוא שאפשר יהיה למלא מעל האיטום ולסיים את הריצוף באותו יום.

אשמח לשמוע ממך

0544254489

giyoraalkalay@gmail.com

שלום גיורא,

כמו שאמרתי בתחילה- הכי נכון יהיה להמתין לייבוש...

בענין האפוקסי, דלי או שניים זו כבר כמות גדולה והחומר כבר יעלה יותר כסף. ישנם חומרים אפוקסים אחרים שניתן לערבב אותם עם אגרגט ולצקת לתבנית, או ללא תבנית, אך בד"כ יש להמתין כ 24 שעות לייבוש. כך שאלו לא יתאימו למטרה זו.

אופציה אפוקסית אחרת היא ליישם שפכטל אפוקסי חזק שמסוגל לעצור את אדי הלחות, כגון סיקה גארד 720. לאחר מכן ניתן לאטום מעל החומר. אך עדיין תאלץ להמתין גם לייבוש של החומר הצימנטי וגם לייבוש של החומר האפוקסי.

לשאר הדברים:

1.  על גבי תערובת צימנטית עם מזרז התקשות (כגון סיקה 4 A), יתכן שהמסטיסטופ יאחז ויתכן שלא.

ניתן גם להכניס בתערובת של היציקה מעט חומר ביטומני כגון "פלינקוט" שישמש מעין חומר מקשר לחומר הביטומני.  מדובר על אלתור ועליך לנסות בעצמך ולבדוק את היעילות ואת חוזק ההיצמדות בין החומרים- לאחר מספר ימים.

2.  על חומר אפוקסי עדיף יריעה דביקה, אך אפשר גם חומר ביטומני. יריעה דביקה תוכל להדביק בנוחות רק אם היציקה תהיה חלקה ומעוגלת יפה / ללא בליטות וכולי.

כהערה- ניתן גם להוסיף לתערובת היציקה מוסף מפחית מים (כגון סיקנול M) ולהפחית מעט מתופעת ה"הזעה".

הסביר ביותר, מבין האילתורים הבלתי סבירים הללו- הנו הראשון. לתיקונים קטנים- האפוקסי (סיקדור 31) ממש מצויין. ניתן להשתמש בו גם לצורך כיסוי של היציקה עצמה בעובי נמוך יותר, אך כושר חסימת האדים שלו חלש יותר.

נסה לשאול גם את ביטום, בטלפון השרות שלהם: 1-800-30-20-60

בהצלחה,

גבי

מובן שתמיד עדיף לחכות להתקשות התיקון, אבל כמו שאמרתי מדובר בעבודות קטנות שאם חוזרים לעוד יום עבודה זה יכול להכפיל את העלות. אני חושב שהרבה שרברבים ו\או רצפים נתקלים בבבעיה דומה.

לפי ההסבר הקודם שלך , האם נכון להבין

שיריעה דביקה או של גומי בוטילי על תערובת צמנטית מהירת התקשות ומוחלקת,

עם ניקוי של הצדדים עם ממיס , בידיים איכפתיות, יעשה את פעולת האיטום כהלכה?

(בדרך כלל אזור התיקון הוא גבוה מהשוליים כך שאין מצב של הצטברות מים על התיקון עצמו.)

לא מכיר את היריעות האלה, באיזה יחידות, כמה עולה בערך?

תודה על כל העצות הנפלאות שלך

גיורא

שלום גיורא,

יריעות דביקות לא תאחזנה על גבי בטון שאינו יבש והלחות תגרום לנתק. כך שיריעה תשאר למעשה צמודה רק אל החומר הביטומני בצדדים.   זו אופציה לעבודה אך עדיף להערכתי לעבוד עם חומר ביטומני משחתי כגון המסטיסטופ, בשכבה עבה, על גבי בטון עם מזרז התקשות או על גבי חומר צימנטי מוכן לתיקונים ,בעל ייבוש מהיר, כגון טורו-טורייט (טמבור / טורו) , סיקה-פיקס (גילאר) וכדומה.

שב"ש,

גבי

שלום,

בבית שאני עומדת לעבור לגור בו יש גג שבנוי באופן הבא:

תקרה שעשויה מעץ, מטר וחצי מעליה יש אסבסט שמחופה באיזשהו חומר שאטום עם זפת.

האם יש צורך בבדיקת האסבסט לאור העובדה שבינו לבין הבית יש תקרת עץ?

וכל כמה זמן מומלץ לעשות בדיקה?

תודה רבה,

לולי

שלום לולי,

גג אסבסט יש להחליף במידה וישנם לוחות שבורים הגורמים לפזור אבק אסבסט. ניתן לבדוק את האיטום שבוצע מעל האסבסט ולראות אם ישנם שברים. במקרה שכזה יש חשש / סיכוי להימצאות אבק אסבסט מעל תקרת העץ, אך אין דרך לוודא זאת בברור מבלי לפתוח את התקרה וזה איננו כ"כ מעשי ממילא.

עצה מקצועית תוכלי לקבל מיועץ / פקח מורשה, לאחר בדיקה בשטח.  אם תרצי ,תוכלי להשאיר פרטים במדור צור קשר ונוכל להפנות אותך ליועץ מתאים.

באופן כללי לא יהיה טעם בבדיקה ע"י פתיחת התקרה. בסופו של דבר יהיה צורך לבצע החלטה עקרונית אם להחליף את כל הגג או להשאירו כפי שהוא, כאשר ברוב המקרים בוחרים להשאיר את המצב כפי שהוא, אלא אם מצבו של הגג מאוד גרוע.

בברכה,

גבי

אני שומע דברים שונים על נושא האיטום והטיוח של קירות חשופים לגשם (כמרפסת).

ישנם המסתפקים ב"גלנץ" (חול ים עם מלט). וישנם המוסיפים לגלנץ  לטקס, אבל בלי כל טיח נוסף. הגלנץ משמש גם כטיח.

ישנם הדורשים גם טיח, אך גם ביניהם יש ויכוח אם קודם הגלנץ ועליו טיח שחור ולבן (או רק שחור בלי לבן). או קודם טיח שחור, ועליו גלנץ המשמש פה גם במקום טיח לבן.

מה פשר כל הדעות הללו?

ואיך ניתן לעשות קודם גלנץ ועליו טיח - מה יאטום את הטיח אם הוא העליון?

ואם ניתן להשתמש בגלנץ כטיח מיישר ומחליק, למה באמת יש העושים גם טיח? למה לא להסתפק בגלנץ להכל? האם יש ויכוח במציאות אם גלנץ יכול ליישר ולהחליק?

ומה אתם ממליצים?

שלום אריה,

קירות חוץ של מרפסת אוטמים כמו כל קירות חוץ אחרים.

דהיינו:

שכבת הרבצה מועשרת בדבק.

שכבת טיח מיישר.

החלקה עם שליכט (לעיתים מוותרים על שלב זה).

ציפוי חיצוני (צבע או ציפוי אחר).

שכבת ההרבצה מרכבת ממלט וחול ים, בעוד שהטיח מרכב מטיט + מלט (או טיח מוכן).

קשה מאוד לקבל קיר מיושר היטב עם תערובת שמרכבת ממלט וחול בלבד, משום שהתערובת קשה מאוד לעיבוד. יחד עם זאת הדבר אפשרי.  על כל פנים נהוג ליישר על גבי שכבת ההרבצה , עם טיח מיישר (טיט) ולא עם מלט וחול.

זה גם בעקרון מה שמומלץ לבצע.

בהצלחה,

גבי

"שליכט" זה מה שנקרא "טיח לבן"? אם כן מדוע יש סיבה לא ליישם אותו (הזכרת שלא תמיד ולא כולם עושים אותו), מה זה שונה משאר הבית שתמיד מיישמים טיח לבן להחלקה?

והאם לא נכון שאפשר קודם לטייח בטיח שחור ועליו גלנץ שיתן גם איטום וגם החלקה (כטיח לבן)?

והעיקר - אם הטיח מעל לגלנץ, מה אוטם את הרטיבות לא לחדור לטיח?

וגם אם יש מעט  דבק בטיח השחור, אבל מה יאטום את הטיח הלבן (אם מיישמים אותו).

שלום אריה,

1.  ישנם מספר סוגים של "שליכט". 

"שליכט לבן" (על בסיס סיד) שמיושם עם קירות פנים, לאחר הטיח. משמש להחלקת הטיח ולמילוי החרירים בו.

"שליכט שחור"  שמיועד לבצוע על קירות חיצוניים, הנו שליכט צימנטי מיוחד (שחור) או חומר מוכן אחר בגווון לבן כגון "אלטק-ויולט" של נירלט. נראה מעט כמו צלוטיט לקירות פנים אך עמיד ברטיבות ומיועד ליישום לפני צביעת קירות חיצוניים.

"שליכט צבעוני" - כינוי כללי למגוון רחב של ציפויים דקורטיביים. ישנם שליכטים אקרילים ושליכטים מינרלים.

2.  בקירות חיצוניים אפשר ליישם שליכט להחלקה על הטיח לפני צביעת הקירות, ואפשר שלא. זה תלוי ברצון הלקוח, במפרט הטכני. לפני שליכט אקרילי צבעוני מיישמים שכבת צבע / יסוד ויש המיישמים אותה ישירות על הטיח לעומת אחרים שמיישמים אותה על גבי שליכט חיצוני על מנת לקבל מראה חלק יותר.   אפשר עם - ואפשר בלי.   במקרה שמבצעים צביעה בלבד על הקירות יש לבצע החלקה עם שליכט חוץ, בכל מקרה, אחרת המראה לא יהיה יפה / מוחלק.

3.  לא מבצעים גלנץ על גבי הטיח לצורך איטום אלא לצורך החלקה בלבד כמתואר לעיל, כאשר נהוג לקרוא לכך "שליכט". נקודה.  ראה תקשורת קודמת. לפיכך שאר השאלות אינן מתאימות למה שתואר לעיל. 

בברכה,

גבי

אני מודה על תשובתך.

כנראה שחסרים לי כמה פרטי יסוד.

ראשית אסביר כיצד הבנתי את דבריך. אני מבין שעושים קודם איטום לקיר בהרבצה בגלנץ, ועל זה טיח מיישר ("טיח שחור"), ועליו אפשר שליכט להחלקה (מסוג חיצוני, עמיד לרטיבות), ואפשר שלא (ושיערתי שהסיבה שלא כולם עושים, כי בקיר חיצוני פחות חשוב היופי וההחלקה. וכלומר שזה רק ענין של טעם, ולא קשור למניעת רטיבות).

שאלתי העיקרית היא מה מונע חדירת רטיבות לטיח, אם האיטום נעשה תחת הטיח? והרי לא השליכט הוא האוטם, כי כתבת שהוא רק להחלקה, והוא רק אופציה.

ואם הצבע החיצוני הוא האיטום והוא מספיק, אז מדוע עושים בכלל הרבצה בגלנץ לפני הטיח, הרי הצבע החיצוני יאטום הכל?

וכן אם מסתמכים על הדבק שבטיח השחור, אז שוב מדוע עושים הרבצה בגלנץ לפני הטיח. הרי הדבק שבטיח השחור יאטום.  ובקיצור, למה מה שאוטם את הטיח החיצוני לא יאטום גם את הקיר.

דבר נוסף שלא ברור לי  - כתבת בתחילה ששליכט חיצוני הוא עמיד לרטיבות, וכתבת בסוף שלא מיישמים אותו לאיטום אלא רק להחלקה.  לא הבנתי מדוע הוא לא יכול לאטום אם הוא עמיד לרטיבות (שעמידות לרטיבות זה אומר שמים לא חודרים)?

שלום אריה,

אכן הבנת נכון את הדברים.

השליכט החיצוני ש"עמיד ברטיבות" אינו נועד לשם איטום. אלא שהוא עמיד ברטיבות, בניגוד לשליכט הפנימי שמתמוסס כאשר הוא רק "מריח" לחות. לכך הכוונה ב"עמיד ברטיבות".    יחד עם זאת, כפי שהוסבר, הוא אינו מיועד לאיטום אלא רק להחלקה.

(כהערה- ישנם סוגי שליכט מוכן המשמשים לעבודות שיקום מבנים / שיקום בטונים. אלו גם מוסיפים לאיכות האיטום של הקיר, אך זהו בונוס נוסף של החומר).

הבנת את ענין התיפקוד של הצבע החיצוני (או הציפוי החיצוני) כשכבת איטום חיצונית / עליונה. הטיח אינו מהווה שכבה אוטמת אך כאשר מוסיפים לו דבק (או כאשר משתמשים בטיח חוץ מוכן) הוא מהווה שכבה אוטמת נוספת שבולמת את חדירת הרטיבות. אין בכוחו לאטום לגמרי קירות חיצונים משום שטיח מטבעו אינו חומר דחוס / צפוף מספיק. לכן מיישמים שכבת אטימה קודמת (הרבצה) אשר משמשת גם לצורך יצירת שכבת רקע מסוג אחיד- לפני יישום הטיח.

לסיכום:

צבע (או ציפוי אחר) חיצוני - לאיטום (ויופי).

טיח- כשכבת החלקה של הקירות (בתוספת מוספים משמשת גם כשכבה בעלת כושר איטום).

שכבת הרבצה- לאיטום טוב יותר וכשכבת רקע אחידה - לטיח.

זה המפרט הסטנדרטי המקובל, כאשר כמובן שניתן תמיד להוסיף ולשפר , מבחינת האיטום.

בברכה,

גבי