דירתנו מכוסה כמעט כולה בתקרת גבס דקורטיבית. במספר מקומות התקרה המקורית חשופה. בעקבות נזילה של לפחות שלושה חודשים כתוצאה מפיצוץ צנרת בדירה שמעלינו, נגרמו נזקי רטיבות קשים לתקרה המקורית של הדירה, וגם הופיעו פסים לאורך ולרוחב תקרות הגבס. הבעיה התגלתה על ידינו באופן עקיף, כאשר ניסינו להפעיל את המזגן המיני מרכזי וריח טחב התפשט בכל הדירה. איש המזגנים אמר שהמזגן תקין אבל גילה רטיבות מעל פתח היניקה של המזגן. רק לאחר מספר שבועות אותר מקור הנזילה. בחלק מהקירות התגלו סימני פרטת שחורה. איש שיפוצים גילה גם התחלת סימני פטרת בתקרה המקורית שמעל תקרת הגבס באזור האמבטיה והמסדרון. שאלתי היא כיצד ניתן לטפל בנזקי הפטרת שבתקרה המקורית אשר הנגישות אליה קשה. האם הכרחי לפרק את תקרת הגבס או שמא ניתן להמתין רק להתייבשות התקרה המקורית.

תודה,

מיה.

שלום מיה,

תיקון נזקי הרטיבות מותנה בכמות הרטיבות שנמצאת מעל תקרת הגבס.  מיותר לציין כי במקרה שהגבס עצמו קיבל עיוותים קשים מדי ממילא לא יהיה מנוס מפרוקו, אך עליך לשאול בענין האחרון את איש הגבס / השיפוצניק.

אם הרטיבות בתקרה העליונה מראה סימני יבוש מתקדמים ניתן פשוט לפתוח אותה במספר מקומות נוספים על מנת לזרז את תחלופת האויר.  הייבוש יארך זמן, בהתאם לכמות הרטיבות. ניתן לנקות כתמי עובש ופטריות עם חומרים יעודיים וממרחק, דרך הפתחים, ללא פרוק כל התקרה.  הנקיון יכול להתבצע עם מים מהולים באקונומיקה או עם חומר כגון "פונגיצ`ק" (טמבור).

החלק החשוב ביותר הנו כעת האיוורור והייבוש.  ניתן לבצע איוורור מאולץ / חשמלי עם "ונטה" שתאוורר את החלל בין התקרות. אין טעם לגשת לעבודות  תיקון כל עוד קיימת לחות גבוהה או רטיבות בחלל בין התקרות או בתקרה העליונה (הבטון). 

בהצלחה,

גבי

שלום,

לפני פחות משנה שיפצנו בית קרקע בודד מאוד ישן. השיפוץ כלל רשת חשמל וביוב חדשה, אלומיניום חדש בכל הבית כולל הרחבת פתחים וכן הנמכת תקרה בגבס בכל הבית. בנוסף בחדר הילדים ביצענו הרחקה בגבס מהקיר החיצוני. לפני זמן מה החלנו לראות תופעות עובש ורטיבות בכל המפלס התחתון של הבית(שני מפלסים בעליון אין תופעות עד כה) התופעות כללו כתמים שחורים בקירות חיצוניים, עובש ירוק על גב ארון וכן ריחות לא נעימים בחדרי השינה. בנוסף ישנם מקומות עם התנפחויות בקירות בעיקר בחלק התחתון של הקיר כ20-40 ס"מ מהרצפה שגם היא הוחלפה כולה בכל הבית. איני יודע מה עלי לעשות ונראה שאני צריך פתרון כולל. חשוב לציין כי ביצענו ניסיונות למניעת רטיבויות מנסיון עבר בבית זה כולל הרחקת מים מקירות על ידי משולשי בטון, צביעה בחומרים אוטמים ונגד רטיבויות וכו`. המצב מחמיר מיום ליום. מתי אפשר לטפל בבעיות כאלה? האם חייבים לחכות לקיץ? הבית למיטב ידיעתי יושב ישירות על קרקע סופגת ללא יסודות. האם ניתן לטפל במצב כזה? אשמח לכל עצה מקצועית כולל המלצות על אנשי מקצוע, עלויות וכו`.

תודה,

אורן

שלום אורן,

המצב שתארת  דורש כמובן בדיקה בשטח. תוכל להשאיר פרטים במדור צור-קשר או באמצעות המייל ונוכל להגיע לבדיקה.  אין כל חובה להמתין לקיץ וניתן לבצע עבודות איטום גם כעת, בחורף. 

אגב, לא ברור מדבריך אם רצפת הבית היא מבטון יצוק שמונח על האדמה או שמדובר על מילוי כורכר מהודק וישן. במקרה האחרון- כנראה שלא יהיה מנוס מפרוק הריצוף ויציקת רצפת בטון.  אך יש לבדוק את הכל בשטח עצמו.  אנא ציין בפנייתך גם את אזור המגורים.

בהצלחה,

גבי

הרצפה החדשה מונחת על רצפה קצת יותר ישנה (כ7 שנים) לא רצינו לפרק אותה בעת השיפוץ. אני מניח שהרצפה בת ה7 נמצאת על התשתית המקורית שאיני מאמין שהיא יציקת בטון....

אשלח את פרטיי בצור קשר.

תודה על התגובה המהירה,

אורן

שלום רב,

באיזה חומר וכיצד אתם ממליצים לאטום מרווח של כ-1.5 מ"מ שנוצר בין טיח לבין קורת פלדה השקועה בבטון ובולטת מהטיח כ5 מ"מ? מדובר בקורת U אופקית המבוטנת בתוך עובי הקיר ובולטת ממישור הטיח המיושם על הבטון בכ-5 מ"מ.

כתוצאה מכך שלא נעשה איטום לפני הטיח, ישנה רטיבות בתוך הבית לאורך טוואי הקורה החיצונית. האם סיליקון כלשהו שייושם במפגש בין הקורה לטיח יפתור את הבעיה? האם עדיף ליישם סיקה פלקס? באיזה גוונים מגיע הסיקה פלקס? האם ניתן ליישם אותו בעדינות כך שכמעט לא יראה?

שלום יעל,

לא ברור מתאורך אם ישנה גישה לצד החיצוני של הקיר / הקורה.

בעקרון איטום הקורה חייב להתבצע מהצד החיצוני של קיר הבטון ולא מהצד הפנימי. אם ישנו טיח בצד החיצוני יש להסירו ולאטום בין הברזל לבטון עם מסטיק פוליאוריטני כגון סיקפלקס 11FC.   כמו כן על הקיר עצמו להיות אטום משום שאחרת הרטיבות שתיספג לתוכו תוכל לעקוף את המסטיק ולחלחל שוב לאזור החיבור.

במקרה שכלל אין גישה לצד החיצוני ניתן לבצע איטום מבפנים אך יש גם כן לבצע את האיטום תוך התייחסות לחדירת רטיבות דרך קיר הבטון עצמו ובכל מקרה יש לבצע את האיטום בין הבטון לברזל ולא בין הטיח לברזל.  (איטום בין הטיח לברזל יגרום למעבר המים אל שכבת הטיח).

דהיינו:

1.  יש להסיר את שכבת הטיח מצידי הקורה (כ 20 ס"מ מכל צד) ולבצע איטום על הבטון עם חומר איטום צימנטי ב 2-3 שכבות.

2.  לאחר הייבוש- לאטום עם הסיקפלקס בחיבור.

רק אחר כך - לבצע את שכבת הטיח.     על מנת שהטיח יוכל להצמד מעל חומר האיטום הצימנטי יש ליישם תחילה שכבת קישור צימנטית מעל גבי חומר האיטום. (1 מלט, 2 חול וכ 30 אחוז דבק לטקס SBR). יש לחספס את שכבת הקישור ולתת לה להתייבש. למחרת- להמשיך עם הטיח, כאשר גם לשכבת הטיח יש להוסיף מעט דבק  (5 אחוז יספיקו).

3. כאשר מבצעים את הטיח יש להשאיר כמילימטר רווח בינו לבין הקורה, כך שלא תיגרם סדיקה בטיח עקב התפשטות / התכווצות תרמית של הברזל. פשוט עוברים בחיבור עם סכין חיתוך או עם שפכטל, כאשר הטיח עדיין טרי.    מכיוון שהרווח קטן מאוד הוא יכוסה ממילא עם שכבת הצבע עצמה ו/או עם השפכטל ואין צורך לבצע מסטיק.

לשאלתך:

אם מבצעים מסטיק בין הטיח לברזל ניתן לבצע אותו באופן אסטתי כך שלא יראה כלל, ולצבוע מעליו. ניתן אף לבצע מעליו שכבת שפכטל אמריקאי דקה להחלקת השטח ואחר כך לבצע את הצביעה.    צבעים קיימים לסיקפלקס:  לבן, אפור, קרם ושחור.

בהצלחה,

גבי

האם יש פתרון עדין יותר? לקורת יש גישה מבחוץ, הבעיה היא שחירוץ בטיח ידרוש יישום שליכט צבעוני חדש על חלק ניכר מחזיתות הבית, עלול להיות כרוך בהוצאה גדולה עבורנו בשלב זה. האם יישום סיקה פלקס בחיבור בין הקורה לשליכט לא יפתור את הבעיה? האם תוכלו לסייע לנו בפתרון הבעיה?

תודה מראש, יעל שי

אדריכלית

שלום יעל,

התמונה מבהירה את המצב. לפני כן הנחתי שמדובר על קורה חודרת (ניצבת) ולא על קורה שמונחת לכל האורך- במקביל.

בעקרון הדברים אינם אינם משנים את המצב אך בעקבות התמונה ומדבריך האחרונים ובהתחשב בכך שלא ניתן לבצע תיקו מקומי על שליכט צבעוני, ניתן יהיה לאטום מבחוץ, בין הקורה לשליכט, עם מסטיק כגון סיקפלקס 11FC או "סופר 7". 

אפשר לבצע את העבודה בצורה אסטתית ועדינה (דקה) כך שלא תבלוט ולא תכער את המראה.    איטום החיבור עצמו יוכל לפתור את הבעיה לגמרי אך קחי בחשבון שתמיד יתכן חילחול רטיבות דרך הקיר עצמו, במקרה ויווצר סדק בעתיד סמוך בשליכט, או בטיח למשל.

תוכלי גם להשאיר את פרטיך באמצעות המדור צור-קשר ונוכל לבדוק הכל בשטח. (אנא השאיר בהודעתך את אזור המגורים).

בברכה,

גבי

גבי שלום,

שוב תודה. האם יישום הסיקה או דומיו מצריך שימוש בפריימר כלשהו? איזה?

לא הבנתי את כוונתך לגבי לגבי רטיבות עתידית. היום הרטיבות נובעת כנראה מסדק קטנטן שנוצר עם הזמן בין הטיח לבין הקורה. במידה ונגשר על הסדק, מדוע שיווצר סדק נוסף בשליכט או בטיח?

במקביל אני שולחת הודעה באמצעות "צור קשר".

תודה, יעל

שלום יעל,

סיקפלקס מצריך פריימר רק על גבי משטחים פורוזיביים, חוליים. על גבי קורת המתכת אין צורך בפריימר. על גבי השליכט- אולי. צריך לבדוק מקרוב.

ראי שרטוט גס להמחשה של חדירת מים דרך סדק בקיר. שימי לב שהרטיבות תופיע בקיר הפנימי בדיוק באותו המקום, בחיבור בין הקורה לקיר. כך שיתכן מצב שהמסטיק אוטם היטב אך חדירת המים היא ממקום גבוה יותר.  זו אפשרות תאורתית אך אפשרית בהחלט. מסיבה זו מבצעים את האיטום לפני שכבת הטיח.

הודעתך מהמדור צור-קשר התקבלה. יתקשר אליך אדם בשם רון במהלך היום.

לילה טוב,

גבי

שלום

האם יש צורך לבצע איטום כל שהוא בחדר שירותים (ללא מקלחת) הנמצא בקומת קרקע? אם כן מדוע?

 מדובר בשירותים של חדר אוכל מוסדי.

אחד המתכננים אמר שכדאי לבצע איטום של הקירות והרצפה.

תודה מראש

דוד

שלום דויד,

מומלץ ואף חובה לבצע איטום של חדרי שרותים ציבוריים. חדרי שירותים של חדר אוכל יכולים להחשב כ"ציבוריים" לכל דבר וענין. התקן בנושא הנו תקן 1555 חלק 3.

מספר הבהרות, המלצות:

חובת איטום חדרים רטובים חלה גם על קומות קרקע בהם אין כל קומת מגורים תחת החדר הרטוב. הסיבה לכך היא שמים שחודרים אל מתחת לשכבת הריצוף של החדר הרטוב יכולים לטפס באופן קפילארי במעלה הקירות ובמיוחד- לעבור אל מתחת לריצוף של חדרים סמוכים (חדר האוכל) ולגרום לנזקים גם שם. ככלל, רטיבות מתמשכת גם גורמת לנזקים לשלד המבנה עקב התפתחות חלודה בברזלי-הזיון.

חדר שירותים ציבורי מחייב לכל הפחות איטום תחת הריצוף כולל יציקת חגורת הפרדה תחת פתח הכניסה של החדר.  ראה מאמר על איטום מקלחות או חדרים רטובים בחומרי איטום ביטומנים משחתיים. 

מטיבם, חדרי שרותים ציבוריים חשופים לכמות מים רבה יותר (שטיפות ידיים, שטיפות רצפה מסיביות וכדומה) ומומלץ להקפיד גם על איטום הקירות, במיוחד באזור הברזים.   המקפידים אף יתקינו פתח ניקוז ברצפה, למקרה של הצפה עקב פגם בצנרת. 

לטעמי התקן  עצמו אף לוקה בחסר בנושא חדרי שרותים: לא אחת נגרמים נזקים כבדים לבתי מגורים כתוצאה מפיצוץ בצנרת בזמן בו אין איש בבנין (נתק של צינור כניסת המים למשל) וכתוצאה מכך נגרמות הצפות קשות בהן המים עוברים לחדרים הסמוכים ומציפים את כל הקומה.  מומלץ להתייחס לחדר השרותים כפי כאילו היה "מקלחת" לכל דבר וענין, כולל ניקוז ברצפה.

בהצלחה,

גבי

שלום עדי,

לא ניתן להשתמש בשני החומרים במקביל.

באופן כללי ניתן להשתמש בסיליקון סניטרי כאשר הרווח סביב המקלחון אינו גדול. אם ישנו רווח גדול- עדיף לעבור לסיקפלקס 11FC (סיקה) או לחומר מסוג סופר 7(של חברת מיקו פרו). האחרון מתאים ליישום על מספר תשתיות גדול יותר כך שבמקרה ואינן יודע את החומר ממנו עשוי המקלחון- השתמש ב"סופר 7".

במקרה של שימוש בסיליקון סנטרי: לחברת "אורנקט גטאור" ישנם סיליקונים בחבר גוונים, תוצרת חברת "אוטוכמי".

בעת בצוע אטימה סביב מקלחונים או אמבטיות יש להקפיד על יצירת שיפוע קל ועל החלקת החומר באמצעות אצבע טבולה במי סבון. כל זאת- על מנת למנוע מהמים "להתיישב" על החומר ולגרום לעובש.

בהצלחה,

גבי