שלום!

אני נציג וועד הבית של בנין ל6 דיירים/בנין 3קומות וגג כ110מ"מר

אנו עומדים לפני זיפות ורציתי ללמוד את הנושא לצורכי מעקב בביצוע עבודה

ולכן יש לי מספר שאלות.

1.רולקות:יש לנו די רחבות ויוטות ברוחב של12-15סמ` לא מספיקות אז מה הפיטרון הטכני?

2.: האם זה אפשרי שגג מזופת לאחר כ6-7שנים יכול להיות עדיין בלי נזקים של נפחויות וללא סדקים?

3.פעולת הנמחת פני המרזווים -מה זה???

4. זפת תיקני 75/25 חביות של איזו חברות צריבים לדרוש מהזפת ואיך בודקים זה??

5.שיכבות זפת :האם קבלן חייב לצפות בשיכבת זפת רשאונה כל השטח +פיברגלס ורק לאחר מכן לבצע שיכבה שניה

ואם חייבים לאחר פריסת פיברגלס להמתין להתקררות של זפת?

שלום אלכס,

לחלק משאלותיך ישנם כבר תשובות במאמר על זיפות גגות .

להלן מספר תשובות נוספות-

1.  יש להשתמש ביוטה רחבה יותר. לחילופין יש לתת את הדגש לכיסוי החלק העליון של הרולקה, כך שלא יחדרו מים בינה לבין הקיר. על החלק התחתון של הרולקה ניתן לטפס עם הזפת והפיברגלס / אינטרגלס.

2.  בהחלט יתכן. גג שבוצעה בו תחזוקה מתאימה יכול להחזיק מעמד אף יותר מכך. ראה את המאמר על תחזוקה וכשלים במערכות איטום גגות.

3.  הנמכת פני מרזבים נחוצה כאשר הגג הוזנח במשך השנים , לא בוצעה בו הלבנה במועד, והזפת גלשה מטה כתוצאה מהתחממותה ויצרה מעין מחסום חלקי למעבר סדיר של מים אל המרזב. במקרה זה תיווצר שלולית ליד פתחי המרזבים ויהיה צורך להסיר ולהנמיך את שכבת הזפת באזור זה.

4.  זפת תיקני נמכר ע"י החברות ביטום ופזקר, בחביות שעליהם מדבקת תקן. אלא שהמדבקה מונחת על הזפת עצמו ולעין הבלתי מקצועית יהיה ממש בלתי אפשרי להבחין בהבדלים. במקרה של חבית חדשה ניתן לעיתים להעזר בסימן הבא : פני השטח העליונים של הזפת בחבית הוא קעור (ולא שטוח).      במקרה של שימוש בזפת בקוביות- במכונת חימום זפת, ולא בחבית, לא תוכל להבדיל כלל בין הסוגים.  פשוט בחר קבלן איטום שתוכל לסמוך עליו. המנהג של שימוש בזפת בלתי תקנית הולך ופוחת עם הזמן, כך שרוב הסיכויים שיביא לשטח זפת תיקנית.

5.  היישום כפי שתארת וכפי שכתוב במאמר על זיפות גגות. אין חובה להמתין להתקשות הזפת אך בדרך כלל מבצעים שכבה אחת עם פיברגלס על כל השטח ואחר כך, כאשר הזפת ממילא כבר התקררה, מבצעים את השכבה השנייה. הערה : הזפת ממילא אינה מתקררת לגמרי משום חום קרני השמש.

בהצלחה,

גבי

שלום:

לפני כ- 5 חודשים בניתי תוספת לבית שקיים  בניתי ממ"ד מחובר לבית  וחדר שמשמש כמטבח , בין הקיים לחדש בחלק של המטבח נוצר סדק קטן פתוח הבאתי את המהנדס והוא מסר שהקבלן שבנה לי לא שם תפ תפר בן החדש לישן, כתוצאה מכך אני רואה שינוי בתזוזה בריצוף שמחבר את הישן והחדש וכן את הסדק,

המהנדס אמר שצריך להרים את הריצוף בתפר ולחבר שם עם חומרים של נירוסטה או אלומניום בין הישן לחדש וכן לבצע אותו דבר בסדק בצד ובתקרה.

ברצוני לציין שבתקרה למעלה הכל אטום עם יריעות כך שאם נוצר סדק אני לא רואה למעלה את הסדק בכל מצב צריך לתקן את זה. כי מהצד אנו רואים את הבריחה.

אורך הסדק הוא 3 מ` מה שכן, צריך לתקן מהצד בקיר  את הסדק ולאורך התקרה וכן  לעקור את הריצוף ולבצע את התיקון.

בכל מקום בין החדש לישן נוצר לי מן סדק שמחבר בין ביניהם.\

המהנדס ציין שאצלנו באזור האדמה זזה המון ולכן עד שנתיים תיהיה תזוזה עד שהמבנה ימקם את עצמו.

אבקש לדעת אם ניתן לתקן מצב כזה לאחר שבנינו את התוספת ומהן העלויות שיהיו כרוכות בתיקון כזה. (בערך) יש לי את הסדק לאורך המטבח 3 מ` וכן הסדק מהצד ולהרים את הריצוף לאורך החיבור, וכן סדק בין הממ"ד לישן סדק בחיבור. -

ועוד 3 סדקים של חיבורים - סדקים לא עם רווח.

שלום זהבה,

יש לקחת בחשבון שאותם סדקים ימשיכו להיות בתזוזה גם בעתיד ואין לסמוך על כך שאחרי שנתיים התזוזות יפסקו. בדרך כלל זה אינו כך ובכל מקרה לא ניתן לנבא זאת או לסמוך על כך.

מסיבה זו מתקינים מלכתחילה תפר התפשטות ברצפה , בקירות ובתקרה- כפי שאמר המהנדס.

בקירות הפנימיים ואולי גם בתקרה, ניתן לכסות את הסדקים עם לוח גבס שיהיה מנותק מהתשתית כך שתזוזות בין הישן לחדש לא יגרמו לסדיקה בקיר הפנימי (בגבס).   בריצוף ההמלצה שקיבלת נכונה.

מהצד החיצוני של הקירות יש לאטום את הסדקים עם מסטיק פוליאוריטני , כגון סיקפלקס PRO, על מנת למנוע חדירה של רטיבות דרך הסדקים פנימה. אם הסדקים שנוצרו הנם בקווים ישרים אז ניתן לעבד אותם עם דיסק חשמלי וליצור תפר התפשטות ברוחב של כ 1.5 או 1.0 ס"מ, שיראה סביר מהבחינה האסטתית. במידה והסדקים בקירות מפותלים-- הסיפור שונה, לפחות מהבחינה העיצובית, אך עדיין יהיה צורך לאטום את כל הסדקים מבחוץ.

על מנת להעריך מחיר חובה לבקר בשטח ולראות, גם את הקירות של הממד וגם את המטבח.  לא ניתן להעריף מחיר ללא בדיקה בשטח, מלבד לאמר שמדובר על "אלפי שקלים" (שאינו עוזר במיוחד).

בגג יש לבדוק את מצבן של היריעות הביטומניות ואת הבצוע של האיטום בין חלקי המבנה. יתכן שלא יהיה צורך לבצע טיפול באזור זה. אך חובה לבדוק הכל בשטח.

בברכה,

גבי

שלום, מבקשת לדעת: בביתי יש גג אזבסט. בין תוך הבית לגג מפרידה תקרה העשויה מקרשי ציפעץ.

1. האם יש צורך לאטום את התקרה באיזשהו אופן?

2. ארבעה מהקרשים פורקו בעבר והוחזרו, אך נותרו חריצים ביניהם, חלקם די גדולים. אני מתחתי שם ניילון לאחרונה. כיצד כדאי לטפל מעבר לכך?

שלום אדוה,

כל עוד לוחות האסבסט על הגג הנם במצב תקין ואינם שבורים, אין חשש מאבק אסבסט. כך שבדרך כלל אין כל מקום לדאגה. גג אסבסט במצב טוב אינו מהווה סכנה משום שסיבי האסבסט לכודים בתוך הבטון.

 לשאלתך- תוכלי לאטום את הרווח בין הקרשים, אם תרצי בכך, עם מסטיק גמיש או סיליקון מכל סוג. ניתן גם להשיג סיליקונים של חברת "אוטוכמי" אשר מגיעים במבחר גדול של גוונים, שיתאימו לגוון של העץ.

בהצלחה,

גבי

שלום גבי.

חברת איטום ירושלמית שאליהם פניתי, כתבו לי במפרט שהם מספקים שרוול מחורר במקום נקז כפול.  מה זה בכלל, האם זה סוג של נקז כפול? והאם זה אכן מחליף את הנקז?

חברת האיטום לא עושה את המדה (אבל כן את הרולקות), ולכן הסיפור פה לא מובן לי. כי בנקז כפול אני צריך להתקין אותו בשלב המדה, לפני יישום היריעות. ואם הם לא עושים את המדה, אז ממילא לא יתכן שהשרוול המחורר יחליף את הנקז הכפול.

שלום משה,

המונח "שרוול מחורר" אכן אינו ברור מספיק. בעקרון ניתן להתקין קולטן דו-מפלסי אשר מרכב משתי צינורות :

אל המרזב הנוכחי מחדירים צינור מאריך אשר קצהו העליון מגיע עד למפלס הריצוף ומנקז את המיים שזורמים מעל הריצוף. צינור זה הוא בקוטר מעט קטן יותר מצינור המרזב אליו הוא מוחדר, כך שמים שנמצאים מתחת לריצוף יכולים לעבור ברווח בין הצינורות ולרדת למרזב.  סביב אזור החיבור בין הצינורות , תחת הריצוף, מתקינים בד גאוטכני וחצץ / שומשום לסינון כך שהמילוי תחת הריצוף לא "יזרום" אל המרזב ו/או יגרום לסתימתו. וניתן גם להתקין רשת סינון מפח מגולוון בהיקף, מה שמסביר את המונח "שרוול מחורר".

בברכה,

גבי 

שלום גבי

תודה על תשובתך ועל ההצעה שתיארת.

בררתי אצל האחים אילוז למה כוונתם ב"שרוול המחורר". הם הסבירו לי שהצינור היורד מהריצוף אל מתחת לריצוף (ונכנס בהמשך לקיר) הוא מחורר לפחות במקום שקרוב ליריעות. וכך יש אפשרות למים שחדרו תחת הריצוף להתנקז דרך החורים שבצינור.  התיאור שאתה כתבת נראה הגיוני יותר, כי בתיאור שלהם לכאורה דרך החורים גם יחדרו מים לתחת הריצוף (ולא רק יתנקזו החוצה).

בכל אופן, הם ממליצים על השרוול שלהם, שאין עליו תוספת מחיר. ולדבריהם מיותר לשלם על הנקז התעשייתי.

הרעיון שאתה כתבת נשמע טוב מאוד ופשוט לביצוע,  ואף פותר לי בעיה נוספת  (קוטר צינור הנקז). אך לכאורה עדיף המתקן של MBMI בגלל הצווארון שלו. כי ב2 האופנים האחרים (האופן שאתה תיארת והאופן של האחים אילוז) עלולה להיות בעיה בין הצינור ליריעות.   ובמתקן של MBMI הצינור נמצא תחת היריעות ואין צורך לאוטמו, והחיבור בין הצינור ליריעות נעשה ע"י הצווארון.  באחים אילוז אמרו לי שהם פותרים את הבעיה הזו (של בין הצינור ליריעות) בנקל ע"י מריחת חומרים וכו`.  זה נשמע לך בטוח?

שלום משה,

אינני בטוח שהבנתי למה כוונתם. אם יעשו חורים בצינור המים שירדו בצינור הראשי יוכלו לברוח אל מתחת לריצוף, דהיינו יותר נזק מאשר תועלת.  בשיטה שתארתי, בה צינור אחד נכנס לצינור שני, המים שיורדים בצינור הראשי , ואשר מנקזים את המים שמעל הריצוף, אינם יכולים לזרום אל מתחת לריצוף, משום שהצינור חודר מספר ס"מ אל תוך הצינור השני.

הנקז של MBMI כמובן שעדיף מכולם.

בברכה,

גבי