שלום אלעד,

עם בעיות רטיבות לא כדאי להמתין כלל משום שהנזק יכול להחריף, במיוחד כאשר ישנו חשש לרטיבות שחדרה אל מתחת לריצוף.  ואפשר לתקן כמעט הכל- גם בחורף. כך שאסור להמתין.

בנוגע לאותה רטיבות ליד החיבור של המזגן: יתכן שחדירת הרטיבות היא מן החיבור החיצוני של אותו תופסן. המים יכולים לגלוש על הברזל מבחוץ ולחדור פנימה אל הקיר הפנימי. במקרה שכזה אוטמים את הצד החיצוני של התופסן, בחיבור בינו לבין הקיר, עם מסטיק גמיש.

צריך לבדוק את כל התופעות בשטח. 

בברכה,

גבי

שלום אלעד,

מהתאור שלך יתכן שישנן מספר בעיות ולא אחת. 

הרטיבות בקיר הצמוד למקלחת אכן היתה יכולה להגרם מאותו רווח / חור סביב נקודת הניקוז. אך יתכן מצב בו היא חודרת ממקומות נוספים או אפילו בעיה של דליפה מהצנרת אשר מתחת לריצוף.

ישנו משהו לא ברור בשאלתך, סביב המושג "עובש". סימני עובש מגיעים כמובן לאחר נוכחות רטיבות. אם אותו כתם עובש בקיר ממשיך לגדול כנראה שהבעיה לא טופלה, אלא אם כן הקיר נמצא בתהליך ייבוש. כלומר: הבדיקה צריכה להיות האם הקיר מראה סימני ייבוש לאחר התיקון, או שלהיפך. (העובש יכול המשיך ולהופיע גם לאחר התיקון, אך הקיר צריך להראות סימני ייבוש).

מכיוון ששאר הקירות הפנימיים של הבית אינם מעלים עובש ואינם מראים סימני רטיבות- יתכן שישנה בעיה נוספת של איטום בקירות החיצוניים של הבית. יש לבדוק זאת בשטח ולא ניתן לקבוע זאת מעל גבי הפורום. יתכן גם מצב בו הקירות אטומים וישנה בעיה של עיבוי. ראה את המאמר על עיבוי- איתור ומניעה ואת המאמר על איטום רטיבות בקירות בקומות קרקע.    יש לבדוק בשטח אם מדובר על בעיית עיבוי או אטימה בקירות החיצוניים.  אם ישנם סימני רטיבות גם בקירות הפנימיים אז גובר החשש לבעיה דוקא במקלחת- בצנרת.

בברכה,

גבי

היי גבי,

תודה על התשובה המפורטת.

סימני הרטיבות מופיעים גם בקירות הפנימיים. מה עוד, שככל הנראה הרטיבות החלה להופיע בחורף הראשון אחרי הנחת צנרת חדשה באזור המקלחת כשעברנו לגור שם, ובשנים קודמות לא היתה קיימת. כך שזה מחזק את החשד שהמקור הוא הצנרת במקלחת או החור המדובר.

אם אכן המקור הוא באותו חור שנסתם: האם מספיק לחכות עד שהקירות יתייבשו, ואז לסייד מחדש את הבית בהתאם להמלצות שלכם (עם צבע דוחה עובש וכו`)?

כמה זמן לחכות?

לגבי סימני יבוש: איך נוכל להבחין אם הקיר מתייבש? כתם העובש התקדם לאט מאד, וקשה לנו להבחין אם הוא ממשיך להתקדם.

תודה,

אלעד.

שלום אלעד,

מהתאור שלך לא נראה לי שכדאי להמתין. רטיבות מתחת לריצוף של הדירה יכולה לגרום לנזק כבד לאריחים , למשקופים וכדומה. כך שלא הייתי מהמר. כדאי לפתוח כמה מרצפות ולראות כמה רטיבות ישנה מתחת לריצוף (במקלחת ואולי במקומות נוספים שמראים סימני רטיבות קשים).

לגבי התפשטות כתמי עובש או כתמי רטיבות : ה"פטנט" המקובל הוא לסמן בעפרון על הקיר סביב הקצה של הכתם. לאחר כשבוע ימים רואים אם הכתם עבר את קו העפרון או להיפך.

מעבר לסימני עובש- מה שחשוב אלו סימני רטיבות (הקיר נהייה כהה וספוג ברטיבות) . אפשר גם לגעת ולחוש יובש או רטיבות, אם כי הדבר לא תמיד מהווה בדיקה אמיתית.  במקרה הצורך אפשר גם להזמין חברה לבדיקה עם מצלמה תרמית , אשר תגלה היכן ישנו ריכוז גדול מאוד של רטיבות.  

במקומך הייתי מסיר כמה מרצפות במקלחת ובודק תחילה מה קורה שם. אם ישנה הרבה רטיבות- הייתי מפרק את כל הריצוף במקלחת , בודק את הצנרת (דלוחין ואינסטלציה) ובכל מקרה מאפשר לרטיבות שכלואה שם להתנדף החוצה.

בהצלחה,

גבי

שלום גבי.

לגבי  הקירות החיצוניים בירושלים המחופים באבן, שמעתי טענה שלא רצוי לעשות שיש סביב החלונות, אלא עדיף אבני פינה. כי השיש לא נדבק טוב לאבן ולא נאטם טוב עם הכוחלה. ושזעזועים בהמשך מרופפים את הכוחלה (אפילו קדיחת החורים לאלומיניום).  האם זה נכון?

שלום אביב,

הטענה איננה בהכרח נכונה. ניתן להדביק שייש עם תערובת צימנטית מועשרת בדבק על בסיס לטקס, ולא תהיה שום בעיה של חוזק. מורחים תערובת של מלט ודבק לטקס על גבי הצד האחורי של השייש, ואפשר גם על האבן / התשתית. לאחר מכן מדביקים את השיש עם תערובת עבה וסמיכה יותר , של מלט וחול ודבק לטקס - וזהו. השייש לא יזוז ממקומו.  

מסביב לשיש ממילא אוטמים עם חומר גמיש (סיקפלקס) בגוון קרם (כמו של האבן) ולא עם כוחלה. ראה דוגמא של מפרט הדבקה מומלץ של חברת גילאר (סיקה). תוכל גם לפנות אליהם לייעוץ נוסף.

בברכה,

גבי

שלום גבי.

אני מוסיף קומה, וכעת לפני האינסטלציה והחשמל.  עדיין לא למדתי את נושא איטום החדרים הרטובים, אך ראיתי אצלך באתר שהנושא חשוב מאוד.  האם עלי לתכנן במדוייק את אופן איטום החדרים הרטובים לפני האינסטלציה והחשמל?

בתודה ובכבוד

אביב

שלום אביב,

צנרת החשמל והאינסטלציה עוברת תמיד דרך הקירות כך שאין צורך בהכנות לכך. צנרת הניקוז (הדלוחין) אכן עוברת ברצפה. בשיטה המקובלת , לאחר הרכבת צנרת הדלוחין ובדיקה שאין נזילות בחיבורים, מכסים את הצנרת עם תערובת של מלט וחול (ודבק) ואחר כך מבצעים את האיטום. בשיטה סטנדרטית זו אין צורך בתכנון מיוחד בראש, אם כי תכנון הנו ממילא חלק מהעבודות.

אם ברצונך לבצע שיטה "חדשנית" וטובה יותר, אז בהחלט יש צורך לתכנן מראש. לא ניתן לתאר עבורך את כל התכנון מעל גבי הפורום וצריך איש מקצוע / מתכנן בשטח.

באופן כללי - בשיטה זו מתקינים קולטן דו מפלסי אשר מנקז את הרטיבות שחודרת אל מתחת לריצוף. עיין בדוגמא בקישור אל קולטן דו מפלסי שכזה. שים לב שהקולטן ממוקם בתוך היציקה של הרצפה כך שבהחלט דרוש תכנון ותאום עם האינסטלטור המבצע.   לאחר התקנת הקולטן והצנרת מבצעים שיפוע ברצפה אל כיוון פתח הניקוז.   אחר כך ממשיכים עם עבודות הריצוף.

מדובר בעבודה ובשיטה מומלצת , אך יש להודות שהיא עדיין איננה נפוצה מספיק בארץ.  הרוב עדיין מעדיפים לקצר / לחסוך ולעבוד בשיטה הקונבנציאונלית.

מקווה שההסבר מובן.

בהצלחה,

גבי

שלום גבי.

הייתי חולה ולכן הבניה התעכבה עד כעת. כעת שוב אני בענין.  לפי מה שתיארת את המקובל לעשות, לא הבנתי מה ההיגיון להניח את יריעות האיטום מעל צנרת הביוב. מה נעשה במקרה של תקלה בחיבורי צנרת זו או בחור שייוצר אי פעם? הרי עד שנתפוס את הבעיה הביוב יזיק לדירה למטה.   והרי לכאורה טוב יותר לעשות את האיטום לפני צנרת הביוב (מתחתיה).

ובנוסף לכך נרויח שיריעת האיטום תשכב כך על משטח חלק יחסית, ולא על העליות והמורדות שיהיו לאחר צנרת הביוב.

שלום אביב,

אכן את הבנת לאשורו את חוסר ההגיון של הבצוע המקובל. לכן ציינתי שזה מה שמקובל והערתי שישנה אופציה טובה הרבה יותר.   לצערי המנהג בשוק הוא לבצע "כמו שכולם מבצעים" או "כמו שמכון התקנים אומר" מבלי לתת את הדעת לחוסר ההגיון במפרטים מסויימים.

לגבי קבירת הצנרת מתחת לשכבת האיטום , הדעות חלוקות ויש כאלה שמעדיפים שהנזילה תתגלה מהר (בתקרה של השכן בקומה התחתונה), משום שלטענתם לא ניתן יהיה לגלות את הנזילה אם הצנרת תהיה מעל לשכבת האיטום, אלא כאשר המים ימלאו את האזור ויבצבצו מעלה בין המרצפות.

הדרך הטובה ביותר היא זו שאיננה מבוצעת כלל, וחלקה מפורט במאמר על איטום מקלחות או חדרים רטובים בחומרי איטום צימנטים.

הדרך העדיפה היא זו שבה הצנרת נמצאת מעל לשכבת האיטום, אך נמצאים בה מירווחים (בינה לבין הרצפה) אשר מאפשרים את מעבר המים לכיוון המרזב הדו-מפלסי.  בקווים כלליים זה מבוצע כלהלן:

1.  יוצקים את הרצפה עם שיפוע לכיוון המרזב.

2. מתקינים מרזב דו-מפלסי (שינקז את המים שיחדרו אל מתחת לריצוף).

3. מתקינים את צנרת הדלוחין במקומה ומאירים רווחים במספר מקומות בינה לבין הקרקעית, כך שאם תהיה חדירת רטיבות אל מתחת לריצוף המים יוכלו לזרום לכיוון המרזב הדו-מפלסי. (פשוט מקבעים את הצנרת במספר נקודות ולא מכסים את כולה עם בטון).

4. בעת עבודות הריצוף מתקינים פתח ביקורת נסתר (דקורטיבי) שניתן יהיה לפתוח אותו מדי פעם על מנת לראות אם יש רטיבות בחול שמתחת לריצוף.

שוב,  הדרך האמורה אינה רשומה באף מפרט טכני, לא במכון התקנים ולא בשום מקום אחר. להערכתי זו הדרך ההגיונית ביותר ולצערי זה איננו מתבצע כלל, באף מקום.    אמנם לאחרונה חדר אל השוק הנושא של מרזב דו-מפלסי, אך כאשר הצנרת  קבורה מתחת לאיטום, או כאשר הצנרת מעל לאיטום ומפריעה לזרימת המים אל המרזב- משיגים תוצאה חלקית בלבד.

לסיכום- "זה מה יש". נשמח לעזור הלאה אם תרצה לבצע על פי השיטה האמורה.

בברכה,

גבי

שלום רב,

אנחנו מתגוררים בבניין דירות מדורג, כאשר רצפת המרפסת שלנו, המרוצפת אריחי קרמיקה, מהווה חלק של תקרת הסלון של השכנים בקומה מתחתנו.

לאחרונה התלוננו שכננו על רטיבות בתקרת הסלון שלהם, בערך במקום שאצלנו מהווה את מקום המפגש בין המרפסת לסלון (יש דלתות הזזה בתוך מסגרת אלומיניום מעל הפרדת בטון בין המרפסת לסלון). הרטיבות נראית ממוקדת בשטח קטן, מאוד רטובה עם בועיות.

קראנו לאינסטלטור מהביטוח אשר אחר מבט חטוף אמר כי הנזילה אצל השכנים נובעת ממי הגשמים שהיו במרפסת שלנו ושעל כן הביטוח אינו מכסה את הנזקים, ושעלינו לבצע איטום סיליקון.

אנחנו לא כל כך סומכים על חוות דעתו ונשמח להמלצתכם מה עלינו לעשות כדי לאתר את הסיבה לרטיבות.

נתונים נוספים: יש לנו הרבה עציצים במרפסת וכן ברז השקיה שאליו מחוברות הטפטפות.

בתודה מראש,

אבי

שלום אבי,

התופעה די מוכרת, אך תחילה יש להסביר כי יתכנו מספר גורמים לבעיה מסוג זה ויש לקחת זאת בחשבון ולהתקדם בשלבים אל הפתרון.  בענין מרפסות וגילויי רטיבות תוכל לראות גם את המאמר על  איתור נזילות - גגות מרוצפים או מרפסות.

באופן עקרוני יש לצאת מההנחה שהתקנת הויטרינה ו/או האיטום שמתחתיה לא נעשו כראוי. משום שהיה אמור להיות איטום מתחת לויטרינה- שהיה מונע את התופעה.

להלן הסבר ומספר אפשרויות:

1.  כאשר מבצעים אטימה של מרפסת (לפני הריצוף) מבצעים יציקה מפרידה בין השטח הפנימי לחיצוני ואוטמים אותו עם חומר האיטום בו אטמו את המרפסת. אם עבודה זו לא בוצעה טוב , או אם האיטום בוצע לגובה בלתי מספק- אז רטיבות שנמצאת מתחת לריצוף החיצוני תוכל לחדור אל תוך החלק הפנימי ומשם (מכיוון שהאזור הפנימי איננו אטום)- לטפטף אל השכן.

במקרה שכזה יש לפרק שורה של מרצפות ולתקן את אותו סף הפרדה.

2.  יתכן גם מצב (יותר פשוט) שבו הרטיבות אכן נכנסת מהמשקוף עצמו- אשר ממוקם מעל לאזור שאיננו אטום (החלק הפנימי של הסלון). במקרה שכזה מים מהמשקוף התחתון אכן יחדרו אל מתחת לריצוף הפנימי של הסלון ומשם אל השכן. זו בעצם הצעתו של האינסטלטור ומומלץ לעקוב אחריה ולאטום היטב את כל המשקוף התחתון כמו גם את שאר המשקופים. החומר המומלץ לעבודה הנו סיקפלקס 11FC או חומרים דומים על בסיס פוליאוריטן.

3. יתכן מצב עוד יותר חמור- בו הרטיבות חודרת אל מתחת לשכבת האיטום ממקום הרבה יותר מרוחק ואיכשהו מוצאת את דרכה אל השכן באותה נקודה. זהו מקרה חמור בו לעיתים אין מנוס מהרמת כל הריצוף.

ההמלצה היא כמובן להתחיל עם הצעה מספר 2 לעיל ואחר כך לראות מה הלאה.

אם משהו לא מובן נשמח לעזור הלאה.

בהצלחה,

גבי

גבי, תודה על תשובתך המהירה והמפורטת!

שתי נק` ששכחנו לציין:

• קודם כל, לא מדובר בבניין חדש. מדובר במבנה בן יותר מעשר שנים, ועד כה לא הייתה בעיית נזילה כזו.
  
• שנית, מקום המפגש בין הסלון למרפסת (דהיינו בסיס מסגרת האלומיניום של הוויטרינה) אינו חשוף ישירות לגשם, אלא נמצא מתחת לכ-50 ס"מ של גג.

האם אינפורמציה נוספת זו משנה במשהו את תשובתך (שכפי שהבנתי אותה יש להתחיל באיטום מתחת למסגרת הוויטרינה)?

שלום אבי,

אם הויטרינה איננה נרטבת כלל בימי גשם, אז כנראה שאין מנוס מפרוק שורת מרצפות באזור זה. אך מנסיוני , גם כאשר ישנו גגון של 50 ס"מ, המים עדיין פוגעים בויטרינה בימי גשם עם רוחות סוערות.

איטום הויטרינה הנו ענין קל למדי לבצוע ואיננו כרוך בהוצאה כספית גדולה, כך שבכל מקרה הייתי מתחיל שם. אם הרטיבות תימשך- יהיה צורך לבצע בדיקה יותר יסודית ו/או לפתוח שורת מרצפות.

בברכה,

גבי