ראשית שוב תודה להסבר המעולה על סוגי שכבות היסוד. כדאי באמת להוסיף אותו למאמרים.

אני משתמש בסופר 7 או סיקהפלקס בכל מיני מקומות שדרוש מסטיק. בשטח ליד אני עובד עם חומרים צמנטיים הדורשים אשפרה, והמים עלולים להגיע למקומות שעם המסטיק.   האם יש בעיה בזה? ובפרט כשהמסטיק עדיין לא התייבש?

שלום רון,

אין בעיה אם החומר נרטב לאחר יישומו.

בברכה,

גבי

לקחתי קבלן לריצוף הבית והמרפסת עם האיטום. הוא ממליץ לעשות מדרגה נוספת של כמה מ"מ, מחוץ למדרגה הרגילה של ה-3 ס"מ שבין המרפסת לבית.

וכלומר שהרי המרפסת יורדת 3 ס"מ מהבית, והויטרינה נמצאת בתחילת המרפסת, מיד במקום שמתחיל ריצוף המרפסת. וכעת הוא מוסיף, שמיד אחר המסילות, ירד הריצוף שוב, בעוד כמה מ"מ.

והנימוק הוא, שמי הגשם החודרים למסילות, אמורים להתנקז דרך החורים שבתחתית המסילות. וכאשר המרפסת מלאה מים, והרוח דוחפת את המים לכיוון דלת המרפסת, המים לא יכולים להתנקז דרך החורים. שהחורים כאילו "סתומים" במים. אך כשיש מדרגה זעירה כנ"ל, המים כבר לא נמצאים מול החורים.

וזה נשמע בעייתי משהו, מבחינה בטיחותית ואסטטית. אבל אם זה באמת מסייע לאיטום, שוה לשקול את זה שוב. מה דעתך על הרעיון?

שלום בנימין,

היישום נשמע מיותר וכדבריך, אינו אסטתי ובטיחותי, כך שאין בו צורך. יתכן שלקבלן ישנה בעיה אחרת כלשהיא עם מפלס הריצוף המתוכנן, אך לא ניתן לדעת מכאן. תוכל לקבל יעוץ בשטח אך עדיף תמיד להצמד לתכנית האדריכלית המקורית.  מבחינת האיטום- יישום כפי שהקבלן הציע עלול ליצור נקודת תרפה מיותרת לחדירת מים בחיבור בין המדרגה , דוקא באזור בו יזרמו הרבה מים מהמסילה - החוצה.

בברכה,

גבי

שלום רב

בתפר בין השיש לקרמיקה הקבלן שם רובה. במשך השנה האחרונה הרובה התדלדלה, וכיום צריך לשים שוב.

האם רובה זה החומר המתאים או שאפשר גם סיליקון.

תודה

שלום משה,

באזור זה אין ליישם רובה צימנטית אלא חומר גמיש / מסטיק.

ניתן להשתמש בחומר גמיש על בסיס MS פולימר- כגון "סופר 7", "סופר 8" וכדומה. לחילופין- חומר פוליאוריטני כגון "סיקפלקס".    במקרה של בעייה בגוון ניתן גם ליישם סיליקון יעודי כגון למשל סיליקונים עמידים בעובש של חברת "אוטוכמי" (משווקים ע"י חברת אורנטק-גטאור), ואחרים.

בהצלחה,

גבי

הקבלן עשה לי איטום בפריימר+זפת 25/75+ שכבת יריעות אחת. הוא אומר שזה אמור להחזיק בודאי 10 שנה, ויכול להחזיק גם 18-20 שנה.  שאלתי אותו שבעבר האיטום במרפסות היה מחזיק שנים רבות, והוא ענה שבעבר הזפת היה טוב יותר, והיום גם הזפת באיכות גרועה, וכמו מוצרים רבים אחרים וכידוע.

הראיתי לו את מה שכתוב במאמר בפורום (על איטום מרפסות ביריעות), שיריעות יכולת להחזיק עשרות שנים, והוא ענה שאולי ירושלים שונה, מכיון ששינויי האקלים החריפים הורסים את היריעות.

הוא הסביר שלא מומלץ לעשות 2 שכבות יריעות. כיון שבעת ההדבקה, הלהבה שנמצאת תחת היריעה העליונה, שורפת גם את החלק העליונה של השכבה התחתונה.  וטען שלא ניתן להוכיח שזה לא כך, כיון שלאחר החימום וההדבקה, אין גישה לשכבה התחתונה, ואין לאף אדם מושג מה קורה שם.

בדקתי את היריעות, וראיתי שבעליה לחגורת ההפרדה היריעות לא מודבקות לתשתית. והקבלן הסביר שזה כדי למנוע זוית ושבירה (כי אם היריעות יודבקו לשיפוע שעולה לחגורה, ומשם הם יודבקו על הצלע האופקית בחגורה, תהיה זוית במעבר מהשיפוע לחגורה. וכשהם באויר הזוית מתקהה), ושזה לא נורא, ובעיקר שפה יש שיפוע בדרך לחגורה, ולכן כל המים שיחדרו תחת הריצוף, ישר ירדו חזרה למרפסת. ואמנם ראיתי פה ושם שיש נפיחויות קלות, והקבלן אמר על כולם שזה לא נורא, ושלא ניתן להדביק לגמרי על התשתית הלא ישרה.

כתבתי כבר בעבר שהוא נחשב לקבלן טוב, וגם בנושא האיטום. האם יתכן שבגלל הדברים הנ"ל האיטום שלו לא מחזיק עשרות שנים, אלא רק 10-20?

שלום אוריה,

מספר תשובות :

איכות הזפת היום היא דוקא טובה יותר מבעבר, ולא להיפך. לדוגמא - זפת מסוג "פוליגום" (ביטום) או "אלסטוגום" (פזקר) אשר הינן מועשרות ב SBS.  תהליך היצור של הזפת השתפר- ולא להיפך (!).

נהוג לתת אחריות לתקופה של 10 שנים, וכאשר הבצוע תקין- האיטום יוכל להחזיק זמן רב מאוד. אך לא ניתן לנקוב במספר שנים מדוייק או ב"עשרות שנים" כמספר מחייב. פשוט- יישום טוב אמור להחזיק מעמד לכל אורך חיי המבנה ומעבר לתקופת האחריות.

דבריו של הקבלן על שריפת השכבה התחתונה של היריעות אינם נכונים. שתי שכבות תמיד יותר טובות משכבה אחת בלבד וזהו גם התקן המקובל למרפסות או גגות / משטחים מרוצפים. בבצוע של הלחמה מקצועית לא נגרם כל נזק לשכבת היריעות התחתונה.

על המפרט הטכני עצמו עליך לסכם לפני העבודה ולא להשאירו בידי הקבלן, אך באופן כללי לעיתים מסתפקים גם בשכבת יריעות אחת עם שכבת זפת תחתונה (אך אין צורך לספר סיפורים והסברים בסגנון שקיבלת מהקבלן).

היישום של היריעות חייב להיות כזה שהן תולחמנה על כל השטח, ללא חללים כלל- ובמיוחד בעלייה על הרולקות או על החגורה. כאשר היריעות אינן מוצמדות לכל השטח, עלול חריר אחד מקומי לגרום למעבר מים תחת כל השטח הסמוך ובנוסף היריעות החופשיות חשופות יותר לפגיעה מכנית.    יתכן שהקבלן פשוט לא הכין את השטח כמו שצריך ולא היה יכול להלחים את היריעות לתשתית. הן  חייבות להיות מולחמות בכל השטח.     

בשטח מישורי ,יתכן מצב ,שבו יהיו מספר נקודות קטנות בהן היריעות אינן צמודות לגמרי, כתוצאה מכך שהתשתית אינה מיושרת היטב. זה איננו תקין, אך אם מדובר על מקומות בודדים וקטנים- אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא. על גבי החגורה והרולקות מסביב- היריעות חייבות להיות מולחמות על כל השטח.

בענין משך תקופת האחריות , וכפי שצויין לעיל, אין להסיק מדברי הקבלן שהוא אינו אמין או שאינו מבצע את עבודתו. לבטחון- תוכל גם לבקש פיקוח נוסף על עבודתו, אם ברצונך בכך.

בהצלחה,

גבי

תודה על התשובה המפורטת. אחרי שקראתי את דבריך, חשבתי שאצלי המצב אף בעייתי יותר. כי הריצוף יהיה די קרוב למקומות הנפוחים ביריעות. וכך גם הריצוף לא יהיה יציב (שאין תחתיו תשתית קשיחה) וגם יהיה על היריעות לחץ מהריצוף הקרוב והדריכות שיהיו עליו.

הזכרתי שהקבלן נימק שאם הוא היה מצמיד את היריעות לרולקה שלפני החגורה, הן היו נשברות במעבר לחגורה.

אני לא מבין בזה, אבל ראיתי קיפולים חדים יותר. אני כעת לא ליד המקום, ואינני יכול למדוד את הזוית (אבל בטוח שזה פחות מ90 מעלות, ודומני שאף פחות מ45). ולכן אני שואל עקרונית, עד איזה זוית מותר לקפל את היריעות?

ומה ניתן לעשות אם אכן הזוית שם חדה יחסית - איך ניתן למתן אותה? האם ניתן להדביק שם זפת או יריעות צרות, כדי לעגל את האיזור?

שלום אוריה,

לא ניתן לתת מידה מדוייקת של הזוית הדרושה.  זוית ישרה של 90 מעלות אינה תקינה בכל מקרה.

בעקרון- היה על הקבלן להכין את השטח היטב לפני כן ולעגל אותו, או לשפע אותו- הן בתחתית החגורה והן בקצה העליון של החגורה (במקרה שהיריעה מטפסת על הצלע האפקית העליונה).    כפי שציינתי קודם- היריעה חייבת להיות צמודה ומולחמת לכל השטח ואם זה לא נעשה- היישום אינו תקין ומקורו כנראה בחוסר הכנה נאותה של התשתית.       יתכן שלא יהיה מנוס מפרוק היריעה, חציבה / סיתות וביטון במקומות הנחוצים, ואחר כך הלחמה מחדש.

בברכה,

גבי

שלום סופי,

העתק של תעודת אחריות כללית נשלחה במייל מהמשרד. במידה וישנן שאלות נוספות נשמח לעזור.

בברכה,

גבי