שלום לחברי הפורום. אבקש להבין את נושא סף ההפרדה.

א) הבנתי שהוא נבנה במקום הפתח, ומחובר לקירות משני הצדדים עם קוצים. אבל הרי בצידי הקירות יש כבר את המשקופים העיוורים, שהם צמודים לקיר כשתחתיתם קרובה לבטון,  וחוסמים ולא נותנים לסף ההפרדה להתחבר (לנשוק) לקירות?

ב) איך האטימה מעל סף ההפרדה תמנע ממים לחדור למשקופים? ודרך תחתית המשקופים, המים יעלו גם למשקופים מעלה (ואולי גם לשאר הבית?).

ג) אמנם אוטמים מעל סף ההפרדה, אך האם המים לא יכולים לחלחל מעל לאיטום זה דרך הטיט שתחת הריצוף  לתוך הבית? הלא הטיט לא אוטם, כי אם הוא היה אוטם לא היה צורך לאטום מעל סף ההפרדה.

שלום שלמה,

א.  אם המשקוף העיוור מפריע- אפשר לחתוך אותו היכן שהוא מפריע לחיבור של סף ההפרדה.

ב.  משקופי עץ שקבורים תחת הריצוף יש לאטום עם חומרים צימנטים (פריימר ביטומני / זפת קר ו/או חומר ביטומני משחתי). ואפשר גם אותם לחתוך כך שלא יהיו כלל מתחת לריצוף אלא ישבו בדיוק על האריחים.

ג.  בחלק שמעל סף ההפרדה לא מסתפקים באיטום עם הטיט של הריצוף. מפרידים בין הריצוף של חדר האמבטיה לבין הריצוף של שאר הדירה באמצעות פס/סרגל אלומיניום ואוטמים היטב את החיבורים של הסרגל עם מסטיק פוליאוריטני או עם מסטיק ביטומני. סרגל האלומניום משמש גם כחציצה בין הריצוף הפנימי והחיצוני (הריצוף הפנימי ממילא אמור להיות מעט נמוך יותר מהחיצוני).

לחילופין, כאשר לא מבצעים סרגל אלומניום, אוטמים בעזרת מסטיק עד לתחתית האריח.

בברכה,

גבי

תודה על תשובתך. שאלתי איך ניתן לחבר את סף ההפרדה לקירות הפתח כשיש ביניהם את המשקוף העיוור,, וענית ש"אם המשקוף העיוור מפריע- אפשר לחתוך אותו היכן שהוא מפריע לחיבור של סף ההפרדה."

מה כוונתך "אם המשקוף מפריע", הרי תמיד כמעט המשקוף שקוע תחת לריצוף, ואין לכאורה כל אפשרות שהוא לא יפריע? ובפרט שחשוב כ"כ לקבע את סף ההפרדה לקירות, אז איך ניתן לקבע אותו, כשבינו לקירות נמצא המשקוף.

וגם עד כמה שהבנתי,  המשקוף העיוור שקוע תחת הריצוף בכוונה (אולי לייצוב המשקופים?).

שלום שלמה,

המשקוף לא היה מפריע אם היו מתקינים אותו לאחר יציקת סף ההפרדה. בכל מקרה ניתן לחתוך אותו ולדאוג לכך שהוא יהיה מקובע היטב אל הקירות ולא נשען כולו על הקרקע.   ברוב המקרים אפשר לחתוך ללא חשש, משום שהוא ממילא כבר מקובע גם אל הקירות, אך תוכל לעשות זאת בתאום עם מתקין הדלתות.  אגב, לא ציינת אם מדובר על משקוף עץ או מתכת. אך בכל מקרה, יש לחתוך כאשר (ולא "אם") כאשר הוא מפריע לחיבור בין החגורה לקירות. 

בהצלחה,

גבי

בבית חדש בסיום שלד, התגלו חורים בצינור מסוג גיבריט שחור, מהי הדרך היעילה ביותר לסגור אותם?

שלום נורית,

צינורות גיבריט קשים לתיקון. התיקון מתבצע ע"י איש מקצוע עם ציוד מתאים להלחמת הצינור.    מיקום החור בצינור גם הוא קובע מה יהיה סוג התיקון (טלאי או החלפת קטע בצינור). מומלץ לקרוא לאיש מקצוע שיבדוק מה קורה ואיך לתקן.

בהצלחה,

גבי

שמעתי שאתה ממליץ במרפסות פתוחות על בדיקת הצפה פעמיים - לאחר שכבה ראשונה של היריעות ולאחר השכבה השניה.  מה שלא הצלחתי להבין, מה ההיגיון בבדיקה השניה, אם כבר ראינו שהשכבה הראשונה מגינה ממים. הלא גם אם השכבה השניה לא נעשתה כנדרש, לא נראה כל נזילה בגלל השכבה הראשונה (שקיבלנו את ההוכחה עליה שהיא טובה)? 

ואני מדגישה שאין כוונתי לשאול מדוע צריך 2 שכבות (אני מניחה שהסיבה שדרושות 2 שכבות, היא שבמשך הזמן שכבה אחת עלולה להתבלות. ועוד סיבות כיו"ב). שאלתי היא מה הבדיקה תתן, שהרי בטוח שהתוצאה תהיה שלילית גם במידה ויש כשל. 

שלום שרונה,

הבדיקה השניה היא לבטחון ואישור סופי. פשוט, בעניני מרפסות ומשטחים מרוצפים שווה להקפיד שבעתיים.  אך השיקול כמובן שלך- תוכלי כמובן לוותר על הבדיקה השניה.

בהצלחה,

גבי

תודה גבי.

הרי המטרה בבדיקה לאחר הראשונה, למנוע עבודה לא טובה של עובד האיטום, מתוך הסתמכות על השכבה השניה. כעת מה הרווחנו? הרי בשיטת הבדיקה הכפולה, העובד יעשה אכן טוב את השכבה הראשונה, אך לאחר שיראה שבדיקת ההצפה הראשונה נתנה תוצאות טובות, הוא כבר לא יחשוש בשכבה השניה.

בשיקול פסיכולוגי, אם לא נעשה בדיקה לאחר שכבה ראשונה, העובד אמנם קצת יחפף בה, אבל הוא בכ"ז חושש מהבדיקה שתבוא אחרי השניה. ולכן עם ההסתמכות שלו על שכבה שניה, יש לו עוד סיבה לעבוד טוב גם בשכבה ראשונה, כי הוא לא יודע כיצד תהיה השכבה השניה. וממילא את 2 השכבות הוא משתדל לעשות טוב.  אבל בשיטת הבדיקה הכפולה, הרי לאחר שראה שהבדיקה בסדר,  בשכבה השניה אין לו כבר כל חשש, ואין כל סיבה שהוא יתאמץ לעשותה טוב. (אמנם מאידך, כך לפחות בשכבה הראשונה הוא יעשה יסודי. ומה שאין כן אם נבדוק רק בסוף שאז בכל שכבה יש לו הסתמכות מסוימת על השכבה האחרת). נקודה למחשבה.

השאלה בתכל`ס, האם בנסיון ראית שהבדיקה הכפולה משפרת את העבודה? כי מה שקובע זו המציאות.

שלום שרונה,

נכנסנו לתחום המנטאלי של העסק...

מנסיוני יש "לעמוד על הראש" של העובדים המלחימים את היריעות. אופי העבודה הוא כזה שישנו תמיד חשש מזרוז ההלחמה, מה שפוגע באיכות ההיצמדות של היריעה אל התשתית עקב חימום "מזורז".   אך בסופו של יום הכל תלוי באופיו של העובד כך שלא ניתן לעשות הכללות. משום נסיוני זה המלצתי על הצפה לאחר השכבה הראשונה.  אך כמובן שגם את צודקת בהנחה שלך לגבי השכבה השנייה.

בברכה,

גבי

שלום שרונה,

מומלץ בדיקת הצפה למשך 48 שעות.

בהצלחה,

גבי

האם מומלץ לשפע במרפסת ובאמבטיה בבטקל? כי יש רינונים עליו שהוא מתפורר או נהרס במשך הזמן.  במרפסת אני אוטמת ביריעות ביטומניות 2 שכבות, ובאמבטיה בסיקה.

ברשותך נושא נוסף גבי. בקומה החדשה הקבלן יצק לי במרפסת הפתוחה בטון (עבור רצפה למרפסת זו) מעל מרפסת הקומה התחתונה (את מרפסת הקומה התחתונה אני סוגרת והופכת לחדר). אך הוא יצק אותה מבטון ולא צלעות עם בלוקי איטונג. הבעיה שכך לא יהיה לי בידוד במרפסת התחתונה.  איך לדעתך ניתן לפתור זאת?

שלום שירה,

לחלק מהשאלות עליך לקבל מענה ממתכנן המבנה משום שרק הוא מוסמך לענות.  באופן כללי ..

מרפסות -

ניתן לבצע שיפוע ממדה בטון, או לבצע שכבה דקה של מדה בטון על גבי הבטקל. במרפסות קטנות פוחת החשש משימוש בבטקל בלבד, אך את ההחלטה יש לקבל מהמתכן.  לגבי הבידוד על היציקה של אותה מרפסת פתוחה- אפשר להניח לוחות בידוד מסוג רנדופן מתחת לשכבת השיפועים שהקבלן יבצע.

אמבטיה -

אין לצקת בטקל. גם הסיקה טופ וגם מרבית חומרי האיטום האחרים- אינם מיועדים לבצוע על גבי בטקל אלא על גבי בטון.

בהצלחה עם הבניה,

גבי

אני מודה על התשובה המפורטת והמנומקת.

המרפסת שלי 4*2 מטר. האם לגודל כזה אפשר לשפע בבטקל ללא חשש?

את הרולקות אפשר לעשות מבטקל?

ביחס לדבריך שאם עושים (במרפסת גדולה) בטקל, לעשות שכבת בטון דקה עליה: מה זה דקה - איזה עובי?

להערכתי ניתן לבצע עם בטקל במרפסת הקטנה. אך עליך לקבל אישור לכך מאת המתכנן של המבנה, בשטח.   מדה בטון דקה מתבצעת בד"כ בעובי של 3 עד 5 ס"מ.

גבי

ראשית ביחס למתכנן. יש מהנדס קונסטרוקציה, והוא לא קשור לשאלה אם בטקל תקין לשיפועים או לא. כי אותו רק מענין האם הבנין חזק מספיק מבחינת עומס משקל וכו`. גם האדריכל לא קשור לשאלה זו, אלא רק לתכנון החיצוני. אולי מפקח בניה היה קשור, אבל אין לי כזה. לכן אני פונה אליך כאיש מקצוע מנוסה, התורם מאוד מאוד לציבור בפורום זה. ואני מודה לך בחום.

שאלתי בתחילה אם נכון שהבטקל עלול להתפורר ולההרס. זה נכון?

מדוע יש הבדל בין מרפסת גדולה לקטנה בשימוש בבטקל?

את הרולקות ניתן לעשות מבטקל במרפסת 2*4 שלי?

שלום שירה,

במפרטים הניתנים לבניה חדשה מומלץ תמיד לבצע את השיפוע עם בטון, או לחילופין בטקל ועליו שכבת מדה מבטון, כפי שציינתי.  כך שתוכלי לבחור באחת משתי האפשרויות.    לגבי חוזקו של הבטקל : הבטקל אינו חומר חזק כמו הבטון ולכן ישנו חשש מתזוזות של הבטקל.  יחד עם זאת עלי להודות שמעולם לא נתקלתי בשום בעיה שהתרחשה כתוצאה מבצוע ריצוף (עם מילוי) על גבי בטקל כך שלא אמורה להיות שום בעיה.  אלא שמהבחינה המקצועית- אינני רשאי ולא אוכל לקחת אחריות על תחום זה. משום כך הפניתי אותך למתכנן של המבנה אשר היה אמור לספק בידך תכניות בצוע.  

לשאלתך באשר לגודל השטח המרוצף : ככל שהשטח יותר גדול כך גובר הסיכוי לסדיקה כתוצאה מתזוזות תרמיות ותזוזות אחרות של המבנה. 

לענין הרולקות : לא מבצעים רולקות מבטקל אלא מבטון (מלט + חול ביחס של 2.5 ל- 1.0). מבחינה טכנית ממילא יש צורך להמתין לייבוש הבטקל לפני שיוצקים את הרולקות, כך שמהבחינה הביצועית ממילא לא ניתן לצקת רולקות עם הבטקל.  לאחר שאיש הבטקל מסיים את היציקה ממתינים לייבוש ורק אח"כ (בד"ע כמה ימים אח"כ) מבצעים את הרולקות באמצעות הקבלן הראשי או איש האיטום.

שיהיה בהצלחה,

גבי

ציינת שמעולם לא נתקלת בבעיות שהתרחשו מבצוע ריצוף ישירות על הבטקל. אך אנו ממלאים בחול תחת הריצוף.

שנית, אולי אתה מכיר יותר את איזור ת"א ופחות את ירושלים. פה הפרשי הטמפרטורה בין היום והלילה גבוהים.

הייתי ודאי משפעת בבטון, לולי שהמהנדס לא אוהב הכבדה על המרפסת. אולי מדובר במשקל זניח?

שלום שירה,

כוונתי היתה לבצוע ריצוף על גבי הבטקל- לא בהדבקה אלא על גבי מילוי, מעל שכבת האיטום כמובן.

באשר למשקל המותר להניח על אותה מרפסת עליך להפנות את השאלה למהנדס עצמו.  לצערי פשוט אינני יכול לקחת אחריות על יעוץ שכזה באמצעות הפורום וממילא זהו תפקידו של מהנדס. את יכולה לבצע את השיפוע עם בטון ולהניח לוחות בידוד תחתיו, או לחילופין : לוחות בידוד, בטקל, ומדה דקה מעל.

בהצלחה,

גבי