שלום

בביתי קובית גרנוליט המהווה מסתור לפח האשפה. הקוביה בת למעלה מ  20 שנה ונראית בהתאם. כיצד ניתן לחדש את מראה?

תודה

שלום ענת,

גרנוליט ניתן לחדש בשתי דרכים:

1.  ע"י מריחת שכבה צימנטית על כל השטח ואחר כך שפשוף במברשת לגילוי חלוקי-הנחל. (כפי שעושים בעת בצוע של גרנוליט חדשה).

2. באמצעות מריחה של חומר פוליאוריטני שקוף, המקנה מראה של "לכה" מבריקה, או עם סילר המקנה מראה דומה (מט, שקוף או מבריק).

בשני המקרים יש לדאוג תחילה לנקיון מאוד יסודי של השטח, לעיתים באמצעות חומצה (או שטיפה בלחץ), ולהסרה של כל הכתמים והלכלוך הנוכחי.

שב"ש,

גבי

הי גבי ותודה על תגובתך המהירה

אשמח לדעת על איזו חומצה אתה ממליץ לצורך ניקוי הגרנוליט לפני חידושו והאם אין סכנה בשימוש בה.

בברכה, ענת

שלום ענת,

ניתן להשתמש בחומצת מלח בדלול 1:10 עם מים. החומצה אכן רעילה ויש לעבוד עמה בזהירות. לאחר השימוש יש לשטוף את השטח היטב ולהסיר כל שרידים של החומצה מעל גבי המשטח וסביבתו.    אם אינך בקיעה בעבודות מסוג זה עדיף לפנות לאיש מקצוע וכעקרון- עדיף תחילה לנסות ולנקות באמצעים אחרים כגון שטיפה בלחץ, שימוש במים וסבון או שטיפה במים+חול, במכונה.

בהצלחה,

גבי

גבי שלום,

אני מתכוון לאטום את קירות החדר הרטוב בעזרת סיקהטופ 107 (ללא רשת אינטרגלס) ישירות על גבי שכבת ההרבצה בשתי שכבות..

לאחר מכן אני מעוניין שהטייח יבצע שכבת החלקה (פלס) על גבי הסיקה טופ ע"מ שניתן יהיה להדביק את הקרמיקה ישירות על שכבת ההרבצה. האם זה אפשרי?

אני מבין שלפני שכבת ההחלקה יש צורך  להתיז שכבת קישור עם דבק על גבי חומר האיטום ולתת לה להתקשות כמו שפירטת בעבר.

האם הבנתי נכון את מהלך היישום?

תודה,

אורן

שלום אורן,

הבנת הכל נכון. יש להוסיף מעט דבק לתערובת של הטיח המיישר.

גבי

גבי שלום .  יש לי שאלה שלא בתחום העיסוק אולם בטוח כי תוכל לכוון אותי   .....   אני רוצה להרכיב שוחת ביוב "פלסטיק"  השוחה תורכב בין 2 שוחות קיימות : בין השוחה הקיימת לשוחת הפלסטיק החדשה יש מרחק של 7 מטר .

ובהמשך בין הפלסטיק לשוה השנייה הקיימת יש 3 מטר אני מרכיב  צינור 6 צול

בין  השוחות .. נאמר לי כי כדאי לעשות שיפועים בין 1.5 אחוז לבין 2.5 אחוז ..

 שאלת  איך מפלסים את  הצנרת או איך יודעים אם השיפועים נכונים ז`א ההפרש בין הכניסות ליצאות של הצנרת  . אמרו לי לקחת מקל של מטר ועוד מקל של 10 ס`מ  לדפוק מסמר .... פשוט לא הבנתי עשיתי עצמי שהבנתי ..   מקווה שתדע לכוון אותי לקבל מידע ומקווה שהבנת שאלתי .. ירבו כמוך  תודה  

שלום דוד,

לגבי אחוז השיפוע של הצנרת  יש להיוועץ עם איש מקצוע.

באשר לשאלתך בקשר לצורת החישוב / המדידה, הבלבול מובן. ההסבר די פשוט :

שיפוע של 1.5 אחוז נותן הפרש גבהים של 15 ס"מ כל 10 מטר אורך , או 1.5 ס"מ כל מטר אורך.   שיפוע של 2.5 אחוז נותן כמובן הפרש של 2.5 ס"מ על כל מטר אורך של הצנרת.  על פי זה תוכל לחשב מהו הפרש הגבהים הדרוש בין נקודה אחת לשניה.

תוכל למדוד כלהלן:

תקע מקל מטר אחד יותר רחוק מנקודת ההתחלה של השיפוע. לאחר מכן סמן על אותו מקל את נקודת האפס (המפולסת). את הסימון אתה יכול לעשות בעזרת מקל נוסף (או חוט) ופלס.   כעת, מאותה נקודה שסימנת על המקל המרוחק הפחת 2.5 ס"מ וסמן אותה על המקל. קיבלת שיפוע של 2.5 אחוז.  תוכל לקחת חוט ולמתוח אותו בין שתי הנקודות. החוט כמובן יראה לך את השיפוע.

בהצלחה,

גבי 

שלום לגבי

ראשית אציין את התפעלותי על הפורום המיוחד במינו. אני בונה חדש, ואת רוב ידיעותי שאבתי מחיפוש באתרכם ובפורום זה.

לאחר שעשיתי סדר בדברים, סיכמתי את שלבי ההכנה כך. תקן נא אותי אם טעיתי.

1. לאחר בניית רולקות, סף הפרדה ושיפועים, לעשות ניקיון כללי של הקירות והרצפה

2. שכבת הרבצה על כל הקירות הרצפה הסף והרולקות.

3. שכבת החלקה על הרצפה הרולקות והסף, ועל הקירות באיזורים הרטובים ביותר.

מה שלא ברור פה:

א. מה ההבדל בין הרבצה להחלקה ( בשניהם מוזכרים אותם חומרים)?  האם גם באיזור שבמילא נעשה החלקה דרוש לעשות קודם גם הרבצה?

ב. מה יחס החומרים בשכבת ההרבצה וההחלקה. לשם הבהירות נקח דוגמה של ליטר מלט, כמה  נפח דרוש עבורו לשאר החומרים (חול ים,  דבק SBR, ומים. המים יוצרים חוסר בהירות, כי הם תופסים אחוז משמעותי מהחומר, וקשה להיות בטוח למשל, אם הדבק הוא 20% מהחומר הסופי עם המים, או מהחומר הסופי ללא המים).

ג. מדוע במרפסות לא דרוש איטום לכל הקירות, כששם הגשם מכה על כל השטח.

סליחה גבי. ביחס למרפסת אמנם כן כתוב לאטום את הקיר, אבל לא כתוב איך. על קירות פנימיים לא כתוב כלל איך, ועל החיצוניים כתוב לבצע הרבצה של טיט צימנטי מועשר בדבק אקרילי או דבק לטקס, אך ללא פירוט. וכן לא מפורט אילו מוספים אקריליים להוסיף לטיח וכמה.

אצלי אטמו חלק מקיר המרפסת בגלנץ (הוספתי קומה+מרפסת. בחלק מהמרפסת יש קיר בלוקים ובחלק אחר מעקה בטון), אבל בין הרצפה לקיר ולמעקה  לא אטמו במסטיק כלל, אלא מרחו גלנץ. האם כדאי לקלף במקום חיבור הרצפה לקיר את הגלנץ ולמרוח מסטיק?

שלום צבי,

ותודה על המחמאות לאתר.

ישנו בלבול בתאור הפעולות שרשמת.   נעשה קצת סדר:

1.  שכבת הרבצה מבצעים רק על הקירות. (לא על הרצפה, לא על הרולקות, לא על חגורת ההפרדה).    שכבת הרבצה היא שכבה צימנטית (מלט +חול) המועשרת עם דבק. היא איננה שכבה מוחלקת ואיננה שכבת החלקה.  שכבת הרבצה מבבעים על מנת לאטום את הקירות של חדר הרחצה, שאינם באים במגע ישיר עם רטיבות. בקירות של המקלחון , או ליד האמבטיה - לא מסתפקים בשכבת ההרבצה אלא מבצעים איטום נוסף עם חומר צימנטי משחתי.

2.  שכבת החלקה מבצעים על הקירות לפני הבצוע של האיטום עם החומר הצימנטי, במקרה ומשתמשים ברשת אינטרגלס בין השכבות של חומר האיטום. כאשר לא משתמשים ברשת אינטרגלס- אפשר לבצע את האיטום ישירות על שכבת ההרבצה. (במקרה זה אין צורך בשכבת "החלקה" אלא מבצעים את שכבת ההרבצה גם באזור המקלחון).

3.  שכבת הרבצה בחדרים רטובים מרכבת בד"כ ממלט וחול ביחס של 4:1 כאשר מוסיפים דבק לטקס SBR לתערובת בכמות של כ 10-20 אחוז ממשקל המלט שבתערובת. (על דלי מלט יבש ששוקל כ  10 ק"ג מוסיפים 4 דליי חול ומוסיפים למיים 1 עד 2 ליטר דבק).

שכבת הרבצה שכזו היא באיכות גבוהה. יש המבצעים שכבות הרבצה ביחס שונה לגמרי ועם פחות דבק, והתקן בנושא אינו מגדיר זאת כהלכה).

4.  כאשר מבצעים שכבת "החלקה" אפשר להשתמש באותו יחס של החומרים. שוב: שכבת "החלקה" משמשת רק לצורך הכנת השטח, לפני בצוע איטום עם חומר איטום צימנטי + רשת אינטרגלס.

5.  מכאן יוצא שלא מבצעים גם הרבצה וגם החלקה, אלא רק אחד מהם.

6.  בקירות של מרפסות, כמו בקירות חוץ, עושים שכבת הרבצה שהיא שכבת האיטום. לאחר מכן מבצעים טיח. שכבת הצבע או הציפוי החיצונית משמשת כשכבת איטום נוספת / אחרונה.

בברכה,

גבי

לא ממש הבנתי מה בוצע והיכן.   האם בוצע איטום באותה מרפסת, עם יריעות, או שמדובר על טיח לאחר הריצוף ?...

אם תסביר יותר טוב נשמח לעזור. תמונה תעזור...

בהצלחה,

גבי

אני שוב חייב לציין שכמעט לא נתקלתי בהסברה טובה כזו בפורומים.

עולה מהדברים שבקירות הרטובים (ובכל המקומות שנאטום עם פיברגלס) עושים החלקה, ובשאר המקומות עושים הרבצה. אם ההרבצה וההחלקה נעשים שניהם בחומרים זהים, אז מהי החלוקה הזו? שבמילא יש לעשות על כל האמבטיה את התערובת הזו (שבה עושים הרבצה והחלקה), כי בשטח שנאטום צריך לעשות אותה בגלל ההחלקה, ובקירות הלא רטובים צריך לעשות בגלל ההרבצה?

חשבתי שמשמעות החלוקה למקרים שלא עושים פיברגלס. שאז במקומות שנאטום לא נעשה הרבצה ולא החלקה אלא רק איטום. אבל אתה כותב במפורש שאם לא עושים פיברגלס, עושים הרבצה במקום האיטום ולא החלקה (בתשובתך מס` 2 בסוגריים).   לכן אודה אם תוכל להסביר במה שונה החלקה מהרבצה.

המרפסת: מדוע  באמבטיה לא מסתפקים בהרבצה בקירות הרטובים, ובמרפסת מסתפקים בה. האם המרפסת לא בעייתית יותר?  ומה שיש במרפסת טיח וצבע, הרי יש זאת גם באמבטיה. ואף יותר, כי בה יש קרמיקה.

אשמח לתשובתך

צבי

בנו לי קומה נוספת + מרפסת. בינה לבין החלל החיצוני בנו מעקה בטון. את מעקה הבטון אטמו בגלנץ (חול ומלט, אין לי מושג מה היה היחס) מבפנים  ומבחוץ. איטום המעקה הנ"ל  שבחוץ כלל את עובי הרצפה שתחת המעקה (הרצפה שהמעקה עומד עליה). כך שגם התפר בין המעקה לרצפה נאטם בגלנץ הנ"ל ולא בחומר גמיש.

מחוץ לגלנץ ההוא לא עשו עדיין כלום,  לא יריעות ולא טיח. הבניה מתקרבת לשלב זה, ולכן הכל פתוח וניתן להיעשות.

שאלתי היא:

האם כדאי לקלף במקום התפר (בין המעקה לרצפה מחוץ למרפסת) את הגלנץ ולאטום שם עם סיקפלקס וכדו`.

בשאר המעקה (לא בתפר בין המעקה לרצפה) האם ניתן לסמוך על הגלנץ הנ"ל או שרצוי לאטום את המעקה שוב בחומר בטוח?

שלום צבי,

ננסה לפשט את הענין.

1. לא ניתן לעשות איטום צימנטי על הקירות - ישירות על גבי הבלוקים. כך שבכל מקרה חייבים לתת שכבה קודמת.  זו יכולה להיות שכבת ההרבצה או שכבת ההחלקה, כאשר שכבת החלקה מבצעים אך ורק לצורך הכנת הקיר לקבל רשת האינטרגלס (לא ארג פיברגלס).

כך שישנם 3 דרכים לבצוע:

1. שכבת הרבצה בלבד, שמשמשת כשכבת איטום בקירות אשר אינם באים במגע ישיר עם מים.

2. שכבת הרבצה ועליה איטום צימנטי בשתי שכבות, ללא רשת איטרגלס.

3. שכבת החלקה (או "שכבת הרבצה מוחלקת") שעליה עושים את האיטום הצימנטי + רשת אינטרגלס בין השכבות.

בברכה,

גבי

בענין מרפסות :

כפי שציינתי בתקשורות הקודמות, במרפסות ובקירות חוץ מסתפקים בשכבת הרבצה בלבד. לאחר מכן מבצעים טיח מיישר ומעליו את שכבת הציפוי והאיטום החיצונית / העליונה.   זה מה שנהוג לבצע בכל המבנים.   כמובן שאפשר לבצע שכבת איטום על כל הקירות, כפי שעושים במקלחון למשל. אלא שלא נוהגים לבצע זאת ואין הכרח בכך.

בנוסף : קירות אשר מחופים עם קרמיקה (או שיש, או אבן) דורשים שכבת איטום נוספת מאחוריהן משום שרטיבות שחודרת מאחורי החיפוי נותרת כלואה שם ועלולה לחדור אל תוך הבית. לכן , כאשר מבצעים חיפוי חיצוני, לא מסתפקים בשכבת הרבצה אלא עושים שכבת אטימה נוספת, כפי שעושים במקלחון.

כמובן שתוכל כעת לשאול מדוע , אם כך, לא עושים את האיטום הצימנטי על כל הקירות של המקלחת. התשובה נעוצה כנראה ברצון לחסוך בעלויות. ישנם לקוחות שעושים איטום צימנטי שכזה על כל שטח הקירות, של כל חדר הרחצה (ולא רק במקלחון).

מקווה שעשינו סדר...     לענין שאלתך על המעקה של אותה מרפסת :

אין צורך להסיר את השכבה הצימנטית שבוצעה בקירות ואין צורך להשתמש בסיקפלקס.  בקירות חיצונים , בחיבור בין יציקות בטון לבלוקים, או בין הפסקות יציקה, מבצעים "חבישה" עם רצועה של רשת אינטרגלס.  כלומר- מבצעים שכבת הרבצה, מטביעים בתוכה רצועת אינטרגלס שמגשרת על פני אותו סדק בין האלמנטים, ואחר כך מכסים אותה בשכבת צימנטית נוספת.   המטרה של הפעולה היא למנוע סדיקה בטיח כתוצאה מתזוזות בין שני האלמנטים.   הטייח / הקבלן היה אמור לבצע זאת בכל החיבורים בין קורות / חגורות בטון לבין בלוקים, או בין יציקה ליציקה, כאשר ישנו חשש לסדיקה בין היציקות.

בהצלחה,

גבי

אינני שואל מה ההבדל באפקט, אלא פשוט רוצה להבין מה עושים בהחלקה ומה בהרבצה, אם שניהם מאותו חומר בדיוק.  האם בהחלקה מקפידים שיהיה חלק, ובהרבצה פשוט "מרביצים" על השטח איך שיוצא, בלי הקפדה על תוצאה חלקה אלא רק שהכל יאטם?

בוקר טוב ותודה. הדברים מתחילים להתבהר. לא הבנתי:

הזכרת שתפר אוטמים בחבישת פיברגלס המוטבעת בהרבצה. אבל במפרט לא מוזכר דבר זה כלל.

מאידך במפרט מודגש שאם יש כבר סדק אוטמים עם חומר גמיש כסיקהפלקס. מדוע לא בחבישה?( מדוע בתפר ללא סדק בחבישה ובסדק בסיקפלקס)

אם דרוש לאטום את התפר בחבישה, מדוע לא המלצת לקלף אצלי את הגלנץ ולעשות זאת?

ציינתי שאצלי הגלנץ (על כל המעקה בפנים ובחוץ) נעשה  ללא דבק, ואין לי כל מושג על היחס חול:מלט. מדוע אינך ממליץ לעשות שוב הרבצה נכונה (על הגלנץ)?

איטום קירות מרפסת: ה"מדוע" שאני שואל הוא לא למה מסתפקים בהרבצה באמבטיה בחלקים שאינם רטובים, אלא למה לא אוטמים במרפסת כבקירות האמבטיה הרטובים בזמן שתמיד מחמירים במרפסת יותר. השבת לי שבקירות אמבטיה מחמירים יותר בגלל החיפוי. אבל במפרט איטום המרפסת הזכרת גם מקרים של חיפוי הקיר בקרמיקה, ולא כתבת שאז דרוש איטום.

שלום צבי,

החלקה כשמה כן היא : מחליקים את השטח כדי שיצא חלק, אחרת לא ניתן יהיה להצמיד את רשת האינטרגלס אל הקיר.

הרבצה היא שכבה שאיננה ישרה ואיננה מוחלקת, על מנת שתאפשר היצמדות טובה לשכבת הטיח המיישר שיבוא מעליה.

ניתן לבצע את שתי השכבות באותה התערובת, וניתן גם לבצע את שכבת ההחלקה בתערובת עם פחות חול, ביחס של 2 חול ל 1 מלט, אם מבצעים שכבה דקה יותר. שתי הדרכים טובות.

גבי

בוקר טוב צבי,

המאמר על  איטום מרפסות או גגות מרוצפים עם יריעות ביטומניות איננו מפרט על אופן איטום הקירות של המבנה. חבישה של חיבורים בין בלוקים ליציקות או בין יציקה ליציקה היא דבר שאמור להתבצע בשגרה, מבחינתו של הקבלן המבצע, ולכן הבאתי זאת לתשומת לבך, בתשובתי הקודמת.

מעבר לכך לא ניתן להמליץ באמצעות הפורום על הסרת השכבה הצימנטית שבוצעה אצלך, פשוט משום שאינני יודע את טיבה ואיכותה או את אופן החיבור בין היציקות. ודברים כאלה יש לבדוק בשטח עצמו. תוכל, על סמך מה שנאמר, להביא את הדבר לתשומת לבו של הקבלן המבצע ולהחליט בשטח מה עליך לבצע (הסרה של השכבה הצימנטית מאותו אזור, חבישה, וכדומה).   כנ"ל לגבי הסיקפלקס : הסיקפלקס הנו בגדר המלצה מיוחדת.  המקפידים יישמו אותה והבלתי-מקפידים לא יישמו אותה.

נשמע לי תמוה שהקבלן לא ביצע את אותה שכבה צימנטית עם דבק. ברר עמו מה בוצע בדיוק והחלט אח"כ אם לבצע שכבת הרבצה על גבי השכבה הקיימת. (לא אוכל להמליץ כך סתם מבלי לבדוק בשטח).

קירות מרפסת:

את אותה השאלה אפשר לשאול גם על כל הירות החיצוניים של הבית. אין הבדל בין קיר מרפסת לבין קיר חיצוני של בית. ההקפדה היא על מערכת האיטום אשר מתחת לריצוף ועל כך שמים לא יחדרו או יעקפו את האיטום, דרך הקיר. המפרט במאמר מביא את הדרכים למנוע כשלים שכאלה.  גם כאשר מבצעים חיפוי קרמיקה בקירות סביב מרפסות, ישנה הפרדה בין האיטום שמתחת לריצוף לבין החיפוי של הקרמיקה בקירות.   יחד עם זאת, תוכל כמובן להקפיד עוד יותר עם איטום הקיר, לפני שלב החיפוי.

כהערה- ישנם מספר דרכים לאטום קירות, כגון עם טיח אוטם מיוחד במקום "שכבת הרבצה" רגילה. הדרך שהוצגה בתקשורות ביננו היא הדרך המקובלת לבצוע.

שב"ש,

גבי 

תודה לך על עזרתך (ועל סבלנותך).  כעת באמת יש לי סדר בדברים.

אקווה שלפחות דברי יהיו לתועלת לציבור. שעל ידי שאלותי תדע מה חסר לציבור בידע, ותסביר זאת במאמרים.

ראשית למרפסת שלי. הגלנץ נעשה בחול ומלט בלבד. כשהתעקשתי להוסיף ביג`יבונד הם שפכו קצת. אולי זה דבק? עכ"פ זה היה רק כשהייתי בשטח.

כתבת שקירות מרפסת הם לא שונים מכל קיר חיצוני. אכן, אבל בירושלים הקיר החיצוני מחופה אבן+כוחלה.    ובכל אופן עולה מהדברים שקיר חיצוני החשוף לגשם  קל יותר מקיר אמבטיה במקום הרטוב, כי הקרמיקה באמבטיה עלולה לגרום להצטברות מים. וזה נשמע מפליא. אני הייתי מנחש שהסיבה מחמת שהאמבטיה סגורה והמים לא מתאדים, אך אתה ודאי מבין יותר.

אם אעשה כעת בקיר המרפסת איטום (על הגלנץ) עם אינטרגלס ב2 שכבות וכו`. האם זה יפתור גם את בעיית התפר שכנראה לא נעשה?

והאם גם כשאטייח את הקירות בבית דרוש לעשות אינטרגלס בתפר (בין קיר לקיר ובין תקרה לקיר)?

שלום גבי

עוד שאלה בסיסית:

מה זה דבק לטקס SBR (להחלקה והרבצה) , האם זה ביג`יבונד? 

אודה אם תוכל להמליץ לי על מוצר ספציפי מחברה מסוימת.

וכן כמה מים להוסיף לשכבת ההחלקה (נתת 2 יחסים לחול:מלט, 4:1 לשכבה עבה+ 10-20% דבק,  ו2:1 לשכבה דקה ולזה לא מוזכר כמה דבק. ולשניהם אינני יודע כמה מים).

תודה רבה

שבת שלום צבי,

ישנם עשרות סוגים של דבקים לבטון. עולם ומלואו. הדבק המתאים הוא דבק על בסיס לטקס SBR וזה מה שאמור להיות מצויין במפורש  על גבי האריזה. (לא דבק אחר "אקרילי", או "אקרילי SBR").

בי גי בונד הוא שם כולל לסוגים רבים של דבקים שמיוצרים על ידי מפעל "בי גי פולימרים" שמייצר דבקים אקרילים לבנייה (דומני שאינו מייצר דבקים על בסיס לטקס). 

לשאלתך -הדבק שאנו נוהגים לעבוד עמו הנו  דבק מסוג "סיקה-לטקס סופר" של חברת סיקה (היבואן- גילאר). ישנן גם חברות אחרות שמייצרות דבקים זהים, כגון טמבור/שרפון, תחת מינונים כאלה ואחרים (בהם ריכוז המוצקים משתנה נמוך / גבוה). לדבק הנ"ל ריכוז מוצקים גבוה.

באשר לכמות המים בתערובות- לא אוכל לאמר לך במדוייק. פשוט מוסיפים את החומר הנוזלי (מים + דבק) לחומר האבקתי (מלט +חול) עד שמתקבלת עיסה שנוח לעבוד אתה ולמרוח אותה על גבי הקיר באמצעות המלג`. (עיסה דלילה למדי).

ערבוב התערובות מבחינת כמות המים והדבק- זהה.

בברכה,

גבי

שלום צבי,

פיספסתי את שאלתך הקודמת....

בבניה בירושלים הסיפור שונה : לפני האבן אוטמים תמיד את הקיר עם חומר צימנטי או ביטומני, בהתאם לשיטת התליה / ההדבקה של החיפוי.

לגבי אותו חיבור בין היציקות, אין צורך לאטום את הכל עם סיקהטופ. אפשר להסיר את השכבה הנוכחית מאזור התפר ולבצע חבישה עם תערובת צימנטית. אם מדובר על בניה ירושלמית - לפני חיפוי אבן, הסיפור שונה.

בירות הפנימיים, לפני הטיח, ניתן לבצע את החבישה הנ"ל. החבישה לא מתבצעת בין הקיר לתקרה כפי שציינת- אלא בחיבורים בין בלוקים ליציקות / חגורות בטון מסביבם.

שב"ש,

גבי

ערב טוב

כתבת שהחבישה לפני הטיוח, לא נעשית בין הקירות לתקרה אלא בין בלוקים ליציקות בטון.  אך הרי זה בעצם מה שקיים בין קירות בלוקים לתקרה? שהתקרה מבטון והקירות מבלוקים (בירושלים זה קירות איזולציה מבפנים לקירות הבטון החיצוניים. כעת אין לי מושג אם נעשתה חבישה בין קירות הבטון לתקרת הבטון, אך בין קירות הבלוקים לתקרה ודאי שלא נעשתה החבישה).

צהרים טובים

בהמשך לדבריך שיש לעשות חבישה בתפר, כולל תפר בין יציקה ליציקה. אצלי חלק מקירות הבטון עדיין קיימים חשופים (במקומות שלא היתה דרושה איזולציה), ואינני רואה חבישות בין התקרה לקירות, ולא בין רצפת הבטון לקירות הבטון , ולא בן רצפת הבטון לקירות האיזולציה (לפחות בתוך הבית). וזה מחוץ לבין התקרה לקירות האיזולציה ששאלתי קודם. ביחס לבין התקרה לקירות הבטון, יתכן שהכל נעשה באותה יציקה. אבל ודאי שקירות הבטון לא נעשו יחד עם רצפת הבטון (שנעשתה לפני 35 שנה..).

 קודם שאלתי אם לפני הטיח יש לעשות חבישה בין התקרה לקירות האיזולציה וכעת נוספת לשאלתי האם בין רצפת הבטון לקירות הבטן ג"כ דרושה חבישה.

מצפה לתשובתך על שאלה קודמת ועל זו.

תודה

שלום צבי,

בבניה ירושמית העסק יותר מרכב ועליך להיוועץ עם מתכנן המבנה.

אין צורך בחבישה בין יציקת הרצפה ליציקת הקיר.  החבישות בקירות נעשות כפי שתארתי, בחיבורים בין בלוקים ליציקות, משום החשש מסדיקה בשכבת הטיח. במקרה הראשון, של חיבור יציקה סביב מעקה גג, יש לבצע חבישה משום אותו החשש. המקום הזה פשוט מאוד נפוץ להיווצרות סדקים, תחת המעקה.  אך אין טעם "להיסחף" ובין יציקת רצפה לקיר אין צורך.     עליך לבקש יעוץ לכך ממתכנן המבנה / האדריכל ויש לראות כל דבר בשטח ולפעול על פי המלצתו, במיוחד בבניה ירושלמית.

בברכה,

גבי 

תודה גבי. הבעיה שאין אדריכל, בקושי מעצבת פנים.  אנו נתונים לחסדי הקבלנים, ובזכות אנשים נפלאים כמוך אנו ניצלים מצרות רבות.

הבנתי שבמציאות אין בעיות בין קירות בלוקים (וקירות בטון) לתקרת הבטון ולרצפת הבטון, ויש בעיה במעקה מרפסת (אולי מחמת שינויי הטמפרטורות). א"כ האם יש לחבוש בתוך המרפסת בין המעקה ליציקה (תחת המקום שייעשו אח"כ רולקות)?

תודה.

נ.ב.

אגב, היה נראה לי שהבניה הירושלמית היא בעצם בניה רגילה, מחוץ לכך שקירות החוץ מבטון ושהם מחופים באבן.

שלום צבי,

אין צורך בחבישה באזור הפנימי. פשוט יוצקים רולקות ואוטמים עם יריעות. החבישה מבחוץ מתבצעת , כפי שציינתי, על מנת למנוע סדק חיצוני שדרכו יוכלו המים לחדור.

נשמח לעזור במה שנוכל, אך שאלותיך גולשות לתחומים נוספים שאין אנו עוסקים בהם בשגרה. כמו כן אנא קח בחשבון שהעזרה באמצעות הפורום איננה מהווה תחליף ליעוץ בשטח.  חובה לראות את המצב בשטח על מנת לתת פתרון נכון. בגלל אופי התקשורות בפורום , לעיתים ישנן אי הבנות בסיסיות בנוגע לתאור המצב בשטח, שעלולות לסלף ולגרום לטעויות. (לדוגמא: רק לאחר מספר רב של תקשורות ביננו הסתבר לי שמדובר על בנייה ירושלמית).

בהצלחה עם העבודות,

גבי

ראיתי את דבריך המחכימים בארכיג`וב. הגבתי שם שאולי הבנתי את אלי (על אף שלא נראה כך מדבריו. אבל העיקר לעצם הטענה). אני מעתיק את דברי, כי דעתך מאוד חשובה בעיני:

תוכ"ד הכתיבה ניסיתי להבין מה אירע במקרים הקשים שהוא מתאר:
במקרה סתימה בצינור הביוב הראשי, הרי המים שהדיירים ימשיכו לשפוך עולים חזרה לבית (כפי שרואים באסלות בעת סתימה). ופה המים יעלו דרך צינור הניקוז (המנקז את המים ממתקן הניקוז הכפול לצינור הביוב) למתקן הניקוז הכפול. במתקן הזה קיימת ממברנה שדרכה מיועדים להכנס המים שתחת החול למתקן. אבל כשבאים הפעם המים מהביוב, הם יחדרו מהמתקן לחול!!! וכך באמת קיבלנו סרחון בחול שלא נוכל לנקותו.
מה התשובה לשאלה זו?

וכן אולי יש מעבר מים מהפתח העילי. שהרי זורמים בו מי שטיפה. האם הם ועלולים לחדור לחול דרך הממברנה שתחת לחול?

שלום אהוד,

מקרי סתימה ברמה המתוארת אינם נפוצים וממילא יתגלו בקומה התחתונה טרם יעלו מעלה. על כל פנים לזעתי אין בכך סיבה מספקת בכדי לבטל את רעיון הניקוז הניקוז הכפול בחדרי אמבטיה.

לגבי המים שניגרים בניקוז העילי - אלו ממילא אינם יכולים לחזור אל מתחת לריצוף אלא מובלים ישירות לניקוז הראשי.

כהערה תאורתית לגמרי : אפשר להימנע גם מבעיה של הצפת הביוב, אם מבצעים את הניקוז בנפרד ממערכת הביוב. בסה"כ מדובר בניקוז לשעת חרום או לצורך הפחתה מכמות המים שחדרה מתחת לריצוף. ניקוז נפרד גם מאפשר בקרה יותר נוחה. אפשר אולי להשוות אותו לצינור ניקוז של מזגן, לא יותר מכך, לפחות על פי כמות המים. 

יום טוב,

גבי

תודה.

ביחס לדבריך שהמים יעלו לקומה תחתונה קודם - א"כ לפחות תשאר בעיה לדרי קומה תחתונה. והרי כשהמים עולים מהביוב הם מעדיפים את המקום הנמוך, והנקודה שבתוך החול היא הנמוכה ביותר בבית.   כמו"כ סתימה יכולה להיות גם בין קומה רביעית לחמישית, ואז המים יעלו לקומה חמישית.

אמנם בכל מצב אתה צודק לכאורה, כי הסיכון הוא רק במקרה של סתימה בין הקומה שבה הניקוז הכפול לקומה מתחת. וזה באמת מקטין את הסיכון משמעותית

הרעיון שלך לבצע ניקוז ישיר לביוב נשמע טוב.

מה שאשמח לשמוע: האם אתה יכול לחשוב מדוע אלי (מארכיגוב) מתנגד כ"כ, והוא מצטט מקרים קשים שאירעו מזה. איזה מקרים קרו? וכן ולאד דובין כתב שאין לזה מטרה באמבטיה, וכן איתן כרמל צונן בכך. מדוע זה? כולם שמרנים? ואם נכון מה שכותבים ב MBMI שבחו"ל הדבר נפוץ, הרי אין פה כל סיבה להיות שמרן. כי כשאתה עושה כך אתה לא חריג מכולם אלא הולך עם המקובל במדינות מתקדמות.

אשתי דואגת יותר מהריח. אמנם יש במתקן סיפון, אך הרי יש למתקן 2 מעברי מים, עילי ותחתי. ואסור שהסיפון יחסום רק מעבר אחד. אני מניח שדלמר חשבו על פרטים כגון אלה, אך אשתי מבקשת לברר על בטוח.

כמו"כ היא מעירה, שבמידה וקיים סיכון של פגם במתקן, אסור שאז זה יהיה נזק הקשה לתיקון (כשהריצוף כבר נעשה). פגם עלול להיות בכמה היבטים (בסיפון, ממברנה ועוד). ואמנם לכל היותר ניתן לסתום את המתקן, אך אם נעשה שיפוע ברצפה לכיוון המתקן (עבור ניקוז מי שטיפה), תהיה בעיה אם המתקן יהיה מבוטל.

תודה על הכל.

שלום אהוד,

למעשה כבר יש בידך את כל הנתונים.    דעותיהם של איתן ואלי מוכרות לי והדעות חלוקות בנושא זה לכאן לכאן, הן בנושא הניקוז הכפול והן בנושא האיטום מעל או מתחת לצנרת. את תשובתי נתתי בקיצור באותה תקשורת ואין מה להוסיף על כך - לדעתי יש לבצע את הכל בדיוק כפי שצריך ואין שום סיבה או צורך בכך שהשכן בקומה מתחת יודיע לשכן מעל שיש לו בעיה בצנרת..

לענין הניקוז של דלמר - עליך לפנות אליהם בשאלות לגבי אורך החיים של המערכת. אישית מעולם לא נתקלתי בבעיות במערכות אלו, וגם סתימות ביוב שכאלה הן מאוד מאוד נדירות. בעיות ריח לא קיימות אלא במקרה של סתימות ביוב כפי שתוארו, ואשר לא נתקלתי בהן.   במקרה הגרוע ביותר, תוכל לפתוח מרצפות ולהחליף את אותו מתקן ניקוז. זה עלול להתרחש גם עם מתקני ניקוז רגילים.

לשיקולכם..

שב"ש,

גבי