שלום רב: יש לי בבית קרמיקה בהירה ועשיתי גם את הרובע באותו גוון וכול חריצי הרובע השחירו. האים יש דרך לנקות את חריצי הרובע, אם כן מהיא ? תודה מראש רונן.

שלום רונן,

השאלה מה גרם להשחרת הרובה. אם מדובר על ליכלוך רגיל , ולא על בעייה של רטיבות תחת המרצפות, תוכל לנקות עם סקוץ + מים עם מעט אקונומיקה (והרבה סבלנות).      לאחר מכן מומלץ לאטום את הפוגות עם סילר / סילוקסן.   אפשרות נוספת היא לצפות את הרובה הקיימת עם חומר יעודי בגוון זהה. אך הפתרון העדיף הוא נקיון ואח"כ הספגה בסילר.

תוכל להיוועץ בנושא גם בפורום ריצופים וחיפויים וחיפויים של רוחמה שרון, אשר באתר ארכיגוב.

בהצלחה,

גבי

רובה משחירה היא תופעה מוכרת , כניראה עובש , יש חומר לניקוי עובש, אפשר לימצוא בכול סופר זה מנקה בקלות וכדאי שיהיה בבית,

אחר כך באמת כדאי להספיג בסילר( ויש מצב שזה גם לא יעזור נגד פיטריות, ותצטרך לחזור על הניקיון אחת לכמה חודשים).

האם ניתן להשתמש בטיט (או רק בחול ים) לשם הכנת מלט לסגירת חורים בקיר חיצוני של הדירה בבנין  בו אני גר. אם כן - מה היחס בין המלט לטיט?

שאלה שניה - באטימה בין הכיור לחרסינה, באיזה סוג חומר עלי להשתמש כדי לבצע האטימה?

תודה.

שלום רפי,

הכלל הוא שאוטמים חורים בעומק הקיר- עם תערובת בטון (מלט וחול) בלבד. את החלק החיצוני מתקנים עם טיט , כמו הטיח. תערובת הבטון תלויה בגודל התיקון. בד"כ 1:3 הנו היחס המתאים. לחורים קטנים יש להקטין את כמות החול.  יש לדאוג לאשפרה (הרטבה) של התיקון על מנת להמנע מסדיקה.

לגבי החיבור בין החרסינה לכיור- תוכל להשתמש בחומר מסוג סיקפלקס 11FC, בחומר מסוג "סופר-7", או "MS פולימר". כמו כן ניתן לאטום עם סיליקון שעמיד בעובש / פטריות.  בכל מקרה יש ליישם חומר גמיש (מסטיק) ולא רובה או חומר צימנטי).

שב"ש,

גבי

תודה רבה, גבי, על התשובה המהירה ושבת שלום.

רפי

כשאמרת שאת החלק החיצוני (אני מניח לאחר סתימת החור, או כשיש רק קלוף בלי חורים) מכסים בתערובת עם טיט, מה אז היחס בין המלט לטיט?

תודה,

רפי

מספיק יחס של 1:4 ורצוי להוסיף דבק לבטון לתערובת (לשתיהן).  לאחר הייבוש - שכבה עליונה / צבע, וכדומה.

בהצלחה,

גבי 

אנחנו לפני קניית דירה מקבלן .

הדירה היא דירת דופלקס (שממוקמת בקומה האחרונה). אנו מפחדים שהדיקה תיהיה חמה מידי .

בגג אין רעפים , הגג הוא שטוח

הקבלן נותן :חומר בטון 20-25 עובי. חומר תרמי (לפי תקן ישראלי 1045):חומר פוליסטרן מוקצף עובי 2 ס"מ ובטקל.

מקריאה שנעשתה באינטרנט  , 2 ס"מ זה מעט מידי.

יש לי מספר שאלות:

1. לא מצאתי מקום שאני יכולה לקרוא את התקן הישראלי. האם F15 הוא התקן או F30?

2. האם 2 ס"מ זה מעט מידי?

3. ומה הכי נכון לעשות באקלים במרכז הארץ באיזור כפר סבא - רעננה.

תודה רבה

שלום מיכל,

לצערי אין בידי העתק מהתקן... תוכלי לרכוש אותו מאתר מכון התקנים.

בכל מקרה, הקלקר המתאים הוא  F-30 ולא F-15. 2 ס"מ הוא עובי דק ולא מקובל. נהוג לתת בין 3 ל 5 ס"מ עובי, או להשתמש בלוחות טובים יותר כגון רנדופן. לבידוד טוב עוד יותר תוכלו גם ליישם את שיטת "גג הפוך", על גבי שכבת האיטום. על פניו דומה שהמפרט עומד בתקן הדרוש לאזור מישור החוף, אך מומלץ להיוועץ עם יועצים לבידוד או אם רצונך בכך, פשוט לשפר עוד יותר את הבידוד, בהתאם להמלצות לעיל.

שב"ש,

גבי

ושוב ... בוקר טוב

יש לנו בעיה עם נשם בחדר האמבטיה.

הטענה היא שהונח נשם והוא קבור באיזו צורה ביציקת הגג.

ישנן 2 אפשרויות:

1. להוליך נשם תחת  הריצוף, להכנס לחלל הדלת שנכנסת לכיס ולעלתו לגג (חלו כיס בגודל דלת)

דבר ראשון- אני לא בטוחה שיש מקום לצינור וגם לדלת בתוך הכיס

דבר שני- דפנו הכיס בנוייות מבלוק 4 ס"מ. לא בטוחה שזה יעמוד ביצירת החורים שיעשו בבלוק, וברור שלא יסגרו כמו שצריך....

2. להוליך נשם תחת הריצוף להעלות אותו בפינת החדר וליצור סביבו פינה מגבס

ולעטוף אותו עם הקרמיקה של האמבטיה. יש לציין שבאיזור זה אין מגע של מים אך יש את לחו חדר האמבטיה

אז אחרי כל הסיפור המיגע הזה.... מה המצב עם גבס ירוק? הוא באמת אטום ועמיד במים/לחות? האם צריך למרוח גם אותו באיזה חומר כשי שיהיה "יותר" עמיד

שבת שלום 

ענבל

בוקר טוב ענבל ושב"ש.

באשר למסלול הולכת הצינור אינני יכול לאמר משום שיש לבדוק בשטח. מהתאור שלך נשמע שהכי רצוי יהיה להעביר אותו דרך אותו כיס, כך שיהיה נסתר ולא יגזול מקום בחדר הרחצה. כדאי למדוד אם יש מספיק מקום. את הפתח והסגירה של הכיס ניתן לבצע כמו שצריך, אם רוצים (..).

גבס ירוק עמיד בלחות אך לא ממש ברטיבות. בהחלט רצוי לצפות אותו עם חומר אטימה צימנטי ואחר כך להדביק את הקרמיקה על גבי חומר האיטום.  אפשר גם בלי לאטום, אך יש בכך סיכון, במיוחד בבתים בהם "הבוסית" נוהגת לשטוף את הקירות עם זרם מים ישיר.    בכל מקרה - מאוד מומלץ לאטום את הקיר לפני הדבקת הקרמיקה.

בהצלחה,

גבי

שלום.

ביצעו אצלי לפני מספר חודשים מריחה של סילר על ריצוף אבן חיצוני. לאחר המריחה הריצפה נשארה דביקה ונדבק אליה לכלוך בצורת כתמים שחורים בקוטר מס` מילימטרים אולם כיוון שהשטח גדול יחסית עבודת הקירצוף (עם סכבה) מיגעת מאד.

האם יש דרך ניקוי/הסרה יעילים יותר שיכולות להחזיר את המראה היפה   לאבן?

תודה,

אהוד.

שלום אהוד,

לצערי אין מנוס מעבודה קשה. נסה לשפשף עם מטלית / סקוץ וטרפנטין, או טינר. התופעה שהזכרת מתרחשת כאשר מבצעים את העבודה על גבי משטחים שאינם סופגים היטב את החומר אל תוכם, ואז נשארת שכבה דביקה שסופגת לכלוך מהאויר.     

בהצלחה,

גבי