שלום אייל,

הפתרון שביקשת איננו המתאים.

במקרה של "גג הפוך" (גג בו שכבת הבידוד נמצאת מעל שכבת האיטום במקום מתחתיה), לא ניתן למרוח חומרים כגון מולטיגג אלא יש להמשיך ולאטום עם יריעות ביטומניות.    הסיבה לכך היא שחומרים כגון המולטיגג הם חומרים שאינם מיועדים לעמוד תחת רטיבות מתמדת.  בגגות המכוסים קלקר וחצץ תמיד ישנה נוכחות של רטיבות מתמשכת וזו תפגע בחומר האיטום. כמו כן חומרים מסוג זה אינם עמידים מספיק בלחץ של שכבת הבידוד.

הפתרון הנכון הוא לבצע תיקונים ביריעות ביטומניות.   

ישנם פתרונות אחרים, כגון חומרי אטימה פוליאוריטנים משחתיים ,אך מחירם גבוה ממילא. עדיף לאטום עם יריעות ביטומניות  ולחיות בשקט לתקופה ארוכה.

אך תחילה: 

נסה למצוא פגמים ביריעות במקום בו היו מונחים הקולטים הישנים, או בנקודת החדירה של הצנרת אל הגג / התקרה (במידה והצנרת עוברת דרך הגג). קיים גם סיכוי לפגם בחיבורים של היריעה אל הקירות, כך שמומלץ לבדוק גם שם. באופן כללי : בדוק ליקויים ביריעות מהנקודה בה נמצאת הרטיבות בתקרה - וכלפי מעלה בשיפוע של הגג.

אם לא תמצא ליקויים ברורים כנראה שלא יהיה מנוס מבצוע אטימה חדשה על כל שטח הגג.

שיהיה בהצלחה,

גבי

בוקר טוב אייל,

תיקוני איטום ביריעות הכי טוב לבצע עם יריעות.... ובהלחמה. מלחימים את היריעה למקומה היכן שהתנתקה ואחר כך מלחימים טלאי נוסף מעל גבי התיקון. אך בדרך כלל דרוש איש מקצוע עבור תיקון שכזה (אלא אם תרצה לבצע לבד).

פתרון אחר הנו שימוש בחומרים ביטומנים משחתיים המיועדים לתיקונים והשלמות בעת עבודות עם יריעות ביטומניות. יש לעקוב אחר הוראות היצרנים, אשר משתנים במעט מיצרן ליצרן.   בגדול : מבצעים שתי שכבות עבות עם רשת אינטרגלס בין השכבות. מפזרים מעט חול על גבי החומר בעודו טרי וממתינים כשבוע ימים לפחות לייבוש  והתקשות מוחלטת של החומר.  לאחר מכן תוכל לפרוס פיסה של בד גאוטכני להגנה על החומר ואחר כך להחזיר את הקלקר והחצץ למקומם.   חומרים יעודיים עבור תיקוני יריעות הם "פלקספז H" (פזקר), או  "מסטיק MD / MC/ MB" (ביטום).  ניתן להשיגם בחנויות הגדולות לחומרי אטימה / בנין. 

באשר למחיר שביקשת, קשה לתת תשובה מדוייקת. עיקר העלות נופל על הפינוי וההחזרה של החצץ למקומו. אם ישנו גג סמוך לגג שלך, שאליו ניתן להעביר את כל העסק, המחיר יהיה זול יותר מאשר במקרה שיהיה צורך להוריד את הכל לקרקע (או להעביר הכל מספר פעמים מצד לצד).  המחיר הגס יכול לעמוד על כ 5 או 6 אלף ש"ח, אך זהו ממש מחיר מהשרוול.

בברכה,

גבי

[ הערת המערכת- ראה מאמר מעודכן משנת 2010 על תיקון גגות  ].

לגבי שלום,

אפילו לא אשאל את שאלתי (על רטיבות בחלק התחתון של קיר הגובל באמבטיה), כי קראתי כאן כמה מתשובותיך לשאלות דומות, ולמדתי מה צריך לעשות!

תודה רבה על זמינות המידע, על הניסוח הבהיר, המדויק והסבלני ועל העברית הטובה.

אביגיל

גבי שלום

יש לי קיר עם סדק לכל אורך הקיר. 

לאחר שמומחים היו אצלי אמרו כי אין מה לעשות הסדק תמיד יופיע מכוון שהוא בחיבור ביו בטון לבלוקים וכל תזוזה הכי קטנה של הבית הלוחות זזים והסדק יופיע.

הוא גם מופיע אצל השכנים למטה, ואילו אני גר בקומת הגג.

אני בטוח שלך יש את הפתרון.

דור

שלום דור,

סדקים בין בלוקים לעמודים או בין בלוקים ליציקות מתרחשים ברוב המקרים כתוצאה מליקוי בבניה עצמה.  בעת הבניה יש לקשור את הקיר לחגורות הבטן שמסביבו באמצעות ברזלי זיון שחודרים אל הקיר ואל היציקה (מה שנקרא "שטרבות" בשפה המקצועית).   לא תארת בשאלה היכן ממוקם הסדק, אך זוהי הסיבה השכיחה לתופעות מסוג זה.

בענין סדקים :

א.  תמיד ניתן לבצע פעולות לשיפור המצב או לתיקונו המלא.

ב.  אף פעם לא ניתן להתחייב או לתת לאחריות לפתרון מלא.

ג.  עלות התיקון יכולה להיות גבוהה ולא משתלמת מבחינה כלכלית, גם לנוכח המגבלה בסעיף ב.

אם מדובר על סדק בקיר חיצוני אז יהיה צורך לאטום אותו גם מבחוץ.

פעולות שאפשר לבצע:

1.  הורדת הטיח בקיר בצידי הסדק למרחק של כ 50 ס"מ מכל צד.

2. העמקת / הרחבת הסדק.

3. הזרקת אפוקסי לתוך עומק הסדק (זה ניתן לבצוע גם בין בלוקים ליציקה,בצורה חלקית לפחות, ויש לאטום את הסדק מבחוץ לפני כן).

4. חיזוק / קשירה בין הבטון לבלוקים באמצעות חומרים מרוכבים (חומר אפוקסי עם רשת חיזוק בין השכבות), על גבי השטח שממנו הוסר הטיח.

5. החזרת הטיח למקומו + חבישה (רשת אינטרגלס) מעל גבי אזור הסדק + צביעה.

אם תפרט יותר נתונים נוכל אולי להוסיף , אך זהו בערך הסיפור וכפי שניתן לראות, העלות תהייה גבוהה. התוצאה יכולה להיות פתרון סופי לבעיה כולה או פתרון חלקי. פשוט לא ניתן להבטיח את התוצאות, אם כי שיפור של המצב כמעט תמיד יהיה.

הערה:

לא ציינת אם כבר בוצעו נסיונות פשוטים ומקובלים יותר לפתרון הבעיה. אם לא - יש לבצע אותם. פתרונות אלו הם אטימה של הסדק עם חומר גמיש וחבישה מעל גבי הסדק, לפני / במהלך הטיוח של האזור.

בהצלחה,

גבי

ושוב אני על הפרק... והפעם חצר אנגלית

יש לנו 2 חצרות אנגליות שניבנו באיחור (כלומר לא הזמן יציקת המרתף).

לאחר דברים כאלו ואחרים, המצב היום הוא שהחצרות חסומות ולא ניתן לאטום אותן מבחוץ עם יריעות, אז דובר על איטום שלילי המכיל 3 שכבות.

שאלתי היא: מה סדר השלבים ביחס לשכבות הטיח? האם קודם איטום ואז טיח? האם קודם טיח אח"כ איטום ולבסוף שליעט צבעוני?  וכו`.....

ושוב תודה על העזרה

ענבל, לא מיואשת... אחרי מספר ימים של יאוש, החלטתי ואני יותר לא אתעצבן

אף אחד לא שווה את זה !!!!!

שלום ענבל,

ברוכה השבה.

איטום שלילי מבצעים על הבטון , לפני שלב הטיח. ראי מאמר על איטום מרתפים או מקלטים מבפנים. לאחר הסיום של האיטום מבצעים שכבת יסוד / קישור, על גבי חומר האיטום  ואחר כך מבצעים טיח + ציפוי חיצוני (שליכט או אחר).

נקודת התרפה של העסק , במקרה שלך, היא מקום החיבור בין החצר האנגלית אל אותו מרתף. עלול להיווצר שם סדק ומכאן שיש לקחת בחשבון שבטוח יפתח שם סדק.

אם תצרפי תמונה של המקום (לא הגיע הזמן ?),  נוכל אולי להוסיף.

בכל מקרה, אופן הבצוע של האיטום השלילי מצוי באותו מאמר. בכל שאלה חזרי אלינו ונשמח לעזור הלאה.

שיהיה חג שמח !

גבי

מה קורה? אתה יושב ומחכה להודעות שלי? ממש מהירות שיא...

מה המשמעות אם עושים על יציקת הבטון את הטיח, אחריו איטום ואז שליכט צבעוני?

היי ענבל,

:-)

אם הטיח יבוצע לפני האיטום אז רטיבות מהצד החיצוני תחדור את עובי הקיר, את עובי הטיח, ותגיע עד לשכבת האיטום. ככה לא בונים חומה (שלילית).

והכי חשוב : השליכט הצבעוני לא יתפס על חומר האיטום.

גבי

מהו חומר הקישור בין שכבת האיטום השלילי לטיח?

האם שכבת הקישור מבוצעת ע"י איש האיום או הטייח? או שגם את זה אני אעשה...?

ועוד משהו קטן: איך מגינים על יריעות ביטומניות של הגג? האם הן יכולות להיפגע מהשמש או משהוא אחר??

 נאמר לי שיש איזה חומר לבן שמורחים אחת לשנה לפני תחילת הגשמים...

וכמובן, שוב תודה

שלום ענבל,

את שכבת הקישור יכול לבצע כל אחד משלושת האפשרויות שציינת. עדיף שאיש האיטום יבצע, או הטייח..

אופן ההכנה של שכבת הקישור מצויין במאמר שציינתי: מלט+ חול 2:1 (או 1:1) ו50 אחוז דבק לטקס SBR במים של התערובת. מתיזים את השכבה עם מכונת שפריץ ידנית ומניחים ל"שפריץ" להתייבש למשך יממה. לאחר מכן ממשיכים עם הטיח, כאשר יש להוסיף טיפונת דבק לתערובת הטיח גם כן.

אין צורך להגן על יריעות איטום ביטומניות בגג. הציפוי העליון של היריעות  (גרגרים בצבע אפור) מגן עליהן מפני השמש. אפשר לבצע הלבנה של היריעות על מנת לבודד את הגג מקרני השמש בקיץ ולהפחית את הטמפרטורה בקומה העליונה.  הלבנה שכזו מתבצעת עם צבע אקרילי לגגות ואין צורך לחזור על הפעולה מדי קיץ.  ראי את המאמר על סיוד או הלבנת גגות.

המשך בהצלחה,

גבי

אני גר בבית בן שנתיים שעד עתה עבר שני חורפים ללא בעיית הצפה או רטיבות.

גובה האדמה בגינה סביב הבית בין 15 ל20 ס"מ מתחת לגובה הריצוף.

הקבל טוען שאם אני ארים את גובה האדמה ל 3 ס"מ מתחת לגובה הריצוף

באזור רחבת הסלון וקומת העמודים יהיו לי רטיביות והצפות לבית מאחר ואזורים

אלו והקירות החיצוניים שצבועים בשליכט גמיש של אשקלית לא אטומים בגובה כזה.

מה אני צריך לעשות כדי שאוכל להרים את האדמה מבלי להסתכן בהצפות ורטיביות

בבית ?

שלום שלומי,

בשאלתך פורטו מספר ענינים ואולי חסרים  עוד נתונים.

הצפה אינה קשורה לאיטום של הקירות החיצונים אלא לשיפוע / ניקוז של האדמה בגינה ליד פתח היציאה.   אין חשיבות לגובה הריצוף בקירות בהם אין פתח יציאה.

הקבלן צודק בטענתו : השליכט החיצוני אינו אמור לאטום נגד רטיבות קבועה כתוצאה ממגע עם האדמה.   כך שאם תמלא את האזור באדמה בהחלט יתכן שתחדור רטיבות אל הקירות.

הפתרון הנכון (והמסובך) הוא להסיר את שכבת השליכט כולל את שכבת הטיח מהאזור, לאטום את הקיר ואחר כך להחזיר את הטיח והשליכט למקומם.  אלא שבמקרה של שליכט צבעוני לא ניתן לבצע טלאים מבלי שאלו יבלטו . המראה יהיה מכוער ויראה כמו תיקון, כלומר- לא יהיה ניתן לטשטש את התיקון.    כך שעומדות בפניך שתי אפשרויות:

1.  לוותר על הרעיון של הגבהת הקרקע.

2.  לחתוך בקו ישר (עם דיסק חשמלי) את השליכט והטיח. יש להגן על הקיר העליון באמצעות כיסוי ניילון, תוך כדי החיתוך ובמהלך העבודות.  יש להסיר את הטיח, לאטום את הקיר ואחר כך להחזיר טיח + שליכט. אם זה יתבצע כמו שתואר, יתקבל קו ישר בין השליכט הישן לחדש וזה יכול להראות כאילו שכך זה תוכנן מראש, ולא כטלאי מכוער.  אך זה דורש עבודה סבלנית וזהירה מצד הקבלן.

נשמח לעזור הלאה ובהצלחה,

גבי

אם הבנתי נכון לפי מה שאתה אומר גם במצב הקיים שגובה האדמה 15 ס"מ

מתחת לגובה הריצוף בבית באזורים שבהם האדמה נוגעת בקירות החיצוניים שזה

בעצם סביב כל הבית למעט רחבת הסלון וקומת העמודים (ריצוף על בטון) קיים

סיכון לרטיבות.

העקרון הוא פשוט:

כל חלקי המבנה אשר נמצאים מתחת לפני הקרקע - נאטמים.

האיטום מתבצע לאחר בניית השלד של המבנה, לפני בצוע שכבות הטיח (אם יש טיח בחלק מאותם המקומות).

כאשר לא מבצעים אטימה של אותם חלקים שבתוך הקרקע, רטיבות שנספגת לתוכם יכולה לטפס מעלה באופן קפילארי ולגרום לסימני רטיבות בקירות.

בברכה,

גבי

שבין תכונותיו רשום :

"ציפוי אקרילי דקורטיבי לקירות פנים וחוץ, גמיש ורחיץ עם כושר איטום גבוה"

"איטום בפני מים."

העקרון זהה:

מבצעים את האיטום התת קרקעי לפני שכבת הטיח, לפני שכבת השליכט.

הכתוב בציטוט שהזכרת מתייחס לאיטום מפני מי גשם, כפי שנהוג בקירות חיצונים. אלא שבקירות תת קרקעיים הסיפור שונה (רטיבות מתמדת). החומר אינו מיועד לאיטום תת קרקעי.

בברכה,

גבי