שלום גבי,

שלוש שאלות:

1) באיזה שלב של הטיח כדאי לבצע את איטום הגג, אחרי הטיח השחור ולפני הצבעוני?

2) עשיתי רולקות בממשק בין שביל היצאה מהבית לבין הקיר החיצוני של הבית ואני מעוניין לאטום אותם עם אלסטופז 2000. האם כדאי לבצע את האיטום הזה לפני תחילת הטיח או לאחר שיסיימו את הטיח החיצוני וישאירו קצת מרווח מעל  לפאנלים (האם בחוץ משאירים בכלל מרווח לפנלים? היות ומדובר בשליכט צבעוני והבנתי שלא ניתן לבצע תיקון/השלמה לפני הדבקת הפאנלים כשמדובר בשליכט צבעוני).

ואם אכן כדאי לפני תחילת הטיח- האם האיטום לא ייפגע?

3) אותה שאלה כמו 2 גם לגבי הרולקות בחדרים הרטובים - האם גם שם כדאי לאטום את הרצפה לפני הטיח או לאחריו?

תודה,

אורן

שלום אורן,

1.  במעקות סביב הגג רצוי לדרוש מהטייח שיבצע את הטיח רק בחלק העליון , כך שיאיר את הקטע התחתון ללא טיח. לאחר מכן יבוצע האיטום עם היריעות ולאחריו יחזור הטייח למקום ויבצע את הטיח בחלק התחתון ל הקירות (אחר כך ממשיכים עם עבודות השליכט הצבעוני).  בעקרון הטיח הצבעוני הוא השלב האחרון ברשימה.

2.  בקירות הצמודים לשביל החיצוני רצוי לבצע את אותה השיטה: טיח מיישר על כל הקיר מלבד על החלק התחתון - לאחר מכן האיטום בחיבור אל הקיר - לאחר מכן השלמת הטיח המיישר- ורק אחר כך שליכט צבעוני על כל השטח.  שוב- השליכט הצבעוני, כפי שאמרת, אינו ניתן לתיקונים והשלמות ויש לבצעו במכה אחת, בסוף.

עדיף לבצע את האיטום על הרולקות עם חומר צימנטי, ולא עם האלסטופז. האלסטופז גמיש ושינויי הטמפרטורה (תזוזות תרמיות) יכולות לגרום להנתקות בין הטיח לאלסטופז בעתיד.    אם תבצע את האיטום עם חומר צימנטי משחתי יהיה עליך להתיז עליו שכבת קישור צימנטית ואחר כך לבצע את הטיח המיישר.       כאשר מבצעים את האיטום עם חומרים כגון אלסטופז, מחברים רשת טיח / אקספנדד אל הקיר בזמן שעושים את שכבת ההרבצה / הטיח, על מנת להמנע מאותה היפרדות ומהיווצרות סדיקה כתוצאה מכך.

כהערה- לא ברור מהתאור שלך כיצד אותו שביל חיצוני מחובר אל הקיר של הבית : האם הוא נפרד , עם תפר התפשטות, או שיצוק כיחידה אחת ?  דרוש פרט איטום מתאים עבור השביל מחשש לעלייה קפילארית של רטיבות דרך היציקה אל הקירות.

3.   בחדרים רטובים אפשר ורצוי לבצע את העבודות באותו הסדר.  אך בדרך כלל , משום שמדובר על שטח קטן, אין על כך הקפדה מיוחדת, במיוחד כאשר האיטום נעשה עם חומר צימנטי, שאיננו כל כך רגיש לפגיעות מכניות.

אפשר לבצע את האיטום של הרצפה תחילה (עד מעבר לגובה הרולקות), לאחר מכן את הריצוף ולהמשיך משם בעבודות האיטום והטיח של הקירות.  

מסיבות פרקטיות בדרך כלל מבצעים קודם כל את כל עבודות האיטום -בקירות וברצפה. לאחר מכן מרצפים את הרצפה ואחר כך ממשיכים עם הקירות (טיח וקרמיקה).

בברכה,

גבי

תודה גבי על התשובות המפורטות והמדהימות (באמת!)

לגבי הרולקות בשביל - חשבתי להשתמש באלסטופז, היות וזה חומר מאוד נוח לעבודה (התנסיתי כבר בסיקהטופ 107 בקורות הקשר ובחלונות והוא קצת יותר מייגע) ובנוסף, ממילא על הרולקות יבוא חול+ ריצוף ולא הטיח ולכן חשבתי שלא צריך חומר צימנטי.

הבנתי ממך בעבר שצריך לטפס עם חומר האיטום קצת מעבר לרולקות ולריצוף על הקירות (כמה ס"מ?) ומן הסתם על האיזור שמעל לריצוף כבר יש טיח, אך האם המעט סנטימטרים הללו, עליהם יהיה מרוח אלסטופז, יפריעו להיקשרות בין הטיח לבין האלסטופז?

בנוסף, במפרטים שלכם בחדרים רטובים כתוב שכן ניתן להשתמש בחומר ביטומני משחתי על גבי הרולקות וגם לטפס מעט על הקירות עד מעל לגובה הריצוף, והרי גם שם יש טיח?

אתה שם לב שאני מנסה להימלט מהסיקהטופ 107?... (אם כי על קירות החדרים הרטובים אין ספק שאבצע רק סיקהטופ).

מה מכילה שכבת קישור צמנטית? האם הטייחים יודעים איך לעבוד עם זה? בהנחה ועל קירות החדרים הרטובים יימרח סיקה טופ 107, האם יש חשיבות לסוג הדבק אותו ישים הטייח?

תודה,

אורן

היי אורן,

נסיון ההימלטות מובן.  אכן הרבה יותר נוח לעבוד עם אלסטופז. בעקרון יש לאטום את כל המקומות שיבואו במגע עם החול הרטוב ועם הריצוף של אותו שביל. ליתר בטחון מטפסים עם שכבת האיטום מעט יותר גבוה על הקיר.     אתה יכול לטפס רק כ 10 ס"מ וגם זה יהיה תקין, ויפחית מהחשש לסדיקה.

לענין ההשוואה למקלחות- ההשוואה נכונה, אך פשוט חובה לטפס מעט מעל מפלס הריצוף על מנת למנוע מעבר מים בעת הצפות / שטיפות של הרצפה. במקלחות הענין מעט שונה משום שישנה שם קרמיקה שנאחזת היטב על גבי הקיר שמעל לאיטום.

שכבת קישור:  

טייחים יודעים לבצע אך לא אוהבים שאומרים להם איך לעבוד...

הבצוע פשוט.   לוקחים מלט וחול 1:1 ומערבבים על יבש. אחר כך לוקחים מים ומערבבים עם דבק לטקס, בנפרד (רצוי 50 אחוז דבק). מערבבים את התערובת הנוזלית עם התערובת היבשה , בסמיכות של "שמנת", ומורחים אותה על הקיר עם מברשת או מלג`. (על החומר הביטומני (או הצימנטי שבקיר). מייד לאחר מכן מחספסים את השטח עם מלג` משונן או כל אמצעי אחר ומשאירים את העסק להתייבש עד למחרת.   "כולה" 15-20 דקות עבודה. למחרת- ממשיכים עם הטיח.  

על הטייח לעשות זאת ממילא כאשר הוא מבצע טיח על גבי חומר ביטומני, ואותו הדבר - על גבי חומר איטום צימנטי. אחרת הטיח לא יתפס ויחליק כלפי מטה.

לענין דבק לקרמיקה על סיקה-טופ :   רצוי להשתמש בדבק לקרמיקה של אותו היצרן, במקרה זה דבק מסוג "סיקה סראם". 

בהצלחה,

גבי

שלום ברק,

המונח גלנץ אכן מבלבל לעיתים משום שכל בעל מקצוע משתמש במונח זה לתאור פעולה שונה במקצת. המונח עצמו , כמו מונחים אחרים בענף, נכנס איכשהו לענף הבנין, כנראה דרך יוצאי אירופה. מי יודע...

כללית : הכוונה לשכבה צימנטית דקה שמבצעים אותה לצרכים שונים. למשל- לפני איטום על גבי קירות בלוקים (בפנים או בחוץ). לעיתים מכנים אותה "שכבה אוטמת" (כאשר מוסיפים דבק בתערובת), או  "שכבת החלקה",  "שכבת הרבצה דקה" - וכדומה.  אם תפרט את ההקשר שבו שמעת את הביטוי נוכל להסביר יותר.  אך זו הכוונה הכללית.

בברכה,

גבי

שלום,

ישנה בדירה שלי בקומת קרקע רטיבות בקיר חיצוני כתוצאה מעליה קאפילרית של אדמה רטובה הנמצאת בחוץ. הרטיבות היא בצד של הקיר שבתוך הדירה.

בדקתי עם שני מומחים עם אינפרא אדום.

אחד אומר שהדרך היחידה להיפתר היא לרצף על הקרקע בחוץ בטון מהקיר והלאה כמה שיותר יותר טוב. השני אומר שניתן לאטום את החלק שמתחת לקרקע של הקיר. מי צודק? כרגע ישנם אבנים משתלבות בחוץ שכמובן לא אטומות למים - מים מחלחלים. אני הייתי רוצה שתהיה גינה בחוץ שבה אני יכול לשתול עצים ושיחים, ולא להיות בג`ונגל של בטון. אני מעדיף פיתרון שלא מצריך יציקת בטון על כל האדמה בחוץ.

שלום יוסי,

רצונך - כבודך.

הדרך הנכונה היא לאטום את הקיר. הרחקת המים עם "בטונדה" יכולה לעזור אך לא יכולה להבטיח את אי חדירת הרטיבות. רק אטימה של הקיר תמנע ממים לחדור וכאשר מבצעים את העבודה היטב לא יחדרו מים גם אם יהיה "אגם" ליד הקיר (שכמובן שאינו רצוי).  

מומלץ, בנוסף לאיטום, להתקין ניקוז טוב. דהיינו שיפוע באדמת הקרקע העילית ויריעת ניקוז או לוחות קלקר על גבי שכבת האיטום, על מנת להרחיק את המים מהקיר ולגרום להם לחלחל מטה.

ראה גם את המאמר על איטום רטיבות בקירות בקומות קרקע.

בהצלחה עם הגינה והקיר...

גבי

הייתי רוצה לקבל המלצה על איש איטום טוב שבקיא בעבודה מסוג זה.

אני כבר לקחתי איש איטום בעבר עבור הסיפור הזה ועדיין ישנה רטיבות.

הרגשה שלי שרוב בעלי המקצוע בארץ חאפרים מחפשים לסיים כמה שיותר מהר וקיצורי דרך.

אני בספק אם יש מישהו שעובד בדיוק לפי המפרט המפורט שסיפקת, ואם כן אשמח לקבל המלצה על מישהו שעובד בצורה יסודית...

דרך אגב במאמר מוזכרים 3 אפרויות שונות:יריעות (הבנתי לפי המאמר שלא מומלץ), מריחת חומר ביטומני משחתי , או מריחת תערובת חול דבק ומלט (בשיטת רטוב על רטוב).

על איזו מהאפשרויות אתה ממליץ?

שלום יוסי,

במידה ומדובר על עבודה בגוש דן תוכל גם לפנות אלינו. כמו כן, אם תשאיר פרטים באמצעות המדור צור-קשר, אוכל להפנות אותך לקבלנים נוספים.

עקרונית- אין שום סיבה מדוע לא ניתן לבצע את העבודה היטב. אך יש לבדוק זאת בשטח. יתכן מצב בו הרטיבות חודרת תחת הרצפה, למשל. במקרה זה הסיפור שונה ויתכן צורך בבצוע איטום פנימי על אותו קיר.  אך אין טעם לקפוץ למסקנות מהירות מבלי לבדוק את המקום. 

לגבי האופציות שהוזכרו במאמר- ישנה אצלך אי הבנה כלשהיא. מפורטות בו 3 דרכים:

1.  עם חומר ביטומני משחתי.

2.  עם יריעות ביטומניות

3.  עם חומר אטימה צימנטי משחתי.

אותה שכבה צימנטית שהזכרת, בשיטת רטוב-על-רטוב, משמשת לצורך החלקה של הקירות במסגרת ההכנות, לפני שלב האיטום.

בברכה,

גבי

שלום

יש לי גג שטוח שני מפלסים סה"כ 70 מ"ר. נעשה בידוד בהקצפה לפני כ16- שנים.

במשך השנים התבלה ונהיו חורים. אטמנו בחומר אקרילי. היום יש נזילות, מים חודרים אל מתחת לשכבה האקרילית ונשארים כבריכה על הגג.

מעוניינת בפתרון הכי טוב לאיטום הגג.

האם להוריד את ההקצפה והשכבה האקרילית ועל זה יריעות,קלקר וחצץ?

האם להשאיר ולעשות תיקונים ועל זה יריעות?

אני מבולבלת.

גירוד הגג כרוך בעלות גבוהה.

אשמח לתגובתכם.

שלום חוה,

במצב שתארת הפתרון הטוב ביותר, לטווח הארוך ביותר, הוא לקלף את הכל ולאחר מכן לבצע אטימה עם יריעות ביטומניות , בדיקת הצפה (חשוב) ופריסת לוחות הבידוד עם חצץ, בשיטת גג-הפוך.

פתרונות אחרים לא יהיו טובים לאורך זמן : לא ניתן לבצע אטימה עם יריעות ביטומניות  על גבי התשתית הנוכחית, אלא אם כן תבוצע שכבת שיפועים על גבי הגג, שספק אם ניתן לבצע אותה כראוי. וממילא - כלואים כעת מים תחת שכבת האיטום האקרילית. כך שבהחלט מומלץ להשקיע יותר כסף כעת ו"לשכוח" מהגג לשנים ארוכות.

בברכה,

גבי

שלום לך

אני מחפה את מעקה המרפסת הפתוחה בקופינג אבן.

א - במה אני מדביקה את הקופינג לבטון, ואיך דרך הפעולה הנכונה?

ב - כיצד אוטמים במפגש למטה בין המעקה לקופינג?

שלום שירה,

אם המעקה יצוק מבטון ניתן גם לוותר על האיטום של החלק העליון / האפקי אך עדיף שלא. ניתן לאטום אותו עם חומר אטימה צימנטי כגון טורוסיל, סיקה טופ 107, ביטומסיל ועוד, בשתי שכבות.

הדבקה:

הטוב ביותר הנו להדביק את הקופינג בשיטת רטוב-על-רטוב.

מורחים שכבת הדבקה על המעקה ועל גב השיש, לאחר נקיון יסודי של שניהם. שכבת ההדבקה מרכבת מלט וחול 2:1 ודבק מסוג לטקס SBR בשעור של 50 אחוז מכמות המים של התערובת.

אם השטח איננו מיושר ויש צורך בשכבת הדבקה עבה יותר, ניתן להכין תערובת עם אותו מינון דבק אך עם יותר חול, אך עדיין ליישם את שכבות ההדבקה המתוארות לעיל.  במקרים שכאלה ניתן למרוח תחילה את שכבות ההדבקה, לחספס אותן עם מלג` משונן, ואחרי הייבוש להשתמש בתערובת הנ"ל אך עם יותר חול.

לאחר הייבוש יש לאטום תחת האבן, בינה לבין הקירות האנכיים- עם מסטיק כגון סיקפלקס 11FC, בגוון המתאים.

בברכה,

גבי

ערב טוב

אני שאלתי איך מדביקים את הקופינג אבן על הבטון, ולא הדבקת שיש על הבטון. וכן שאלתי על אבן בנוגע לאטימה (תחת האבן בצידיה, בצידי הקיר במקום המפגש בין האבן לבטון). התשובה היתה מעורבת: היא התייחסה לשיש בהדבקה, ולאבן באיטום. האם אין הבדל בין שיש לקופינג, ובשניהם מדביקים באותו חומר, ואוטמים תחתם בצידי הקיר באותו חומר?

שלום שירה,

אכן היה כנראה בלבול במונחים. אך התשובה זהה לשני המקרים. אין הבדל באופן האיטום מתחת לאבן (לפני ההדבקה), או בצדדים (מתחת לאבן, בינה לבין הבטון).גם חומרי ההדבקה זהים, בהנחה שמדובר על אבן בעובי של 3-5 ס"מ ולא על אבן גדולה ממש, שכן אז עלול להיות צורך בעיגון מכני של האבן, בהתאם להוראות המתכנן.

גבי