שלום גבי

הסברת לי פעם שהבעיה בזה שאז האינסטלטור חייבלפגוע אח"כ באיטום כדי להעביר את הצנרת בקיר למטה. הבעיה שהאלטרנטיבה היא שהצנרת תבוטן רק לאחר האיטום, והקבלן לא מסכים לכך מחשש שהצנרת תפגע. ניתן להבין אותו, בפרט אם נעשה ככל ההמלצות הטובות שבמפרטים (שלפיהם האיטום מתפרס על כמה ימים).

האם אפשר לאטום לפני התקנת הצנרת, ואחרי שהצנרת תקבע ויהרס פה ושם האיטום, יעשה איטום נוסף במקומות שנפרצו?

שלום אביב,

אכן- הפתרון במקרה זה הוא לבצע תחילה את האיטום ומאוחר יותר לבצע מספר תיקונים, לאחר שהאינסטלטור יסיים את עבודתו.

בהצלחה,

גבי

שלום אביב,

מדובר בתיקון פשוט : מבטנים סביב הצינור בקיר היכן שצריך, נותנים לבטון להתייבש ואוטמים מעליו עם שתי שכבות של אותו חומר האיטום שקיים ברצפה. אם תיקון הבטון קטן בשטחו אז העבודה מתבצעת באותו היום (לתיקונים גדולים כדאי להמתין לייבוש / התקשות הבטון עד למחרת אך בדרך כלל מבצעים את הכל באותו המועד).

במקרה שהרווח סביב הצינור אינו משמעותי אפשר גם לאטום את כולו עם מסטיק (סיקפלקס).

בברכה,

גבי

שלום גבי

הערה:  במפרט הנ"ל בפסקת "איטום השטח" סעיף 8, כתוב שסביב הצנרת יש לאטום באיטום גמיש כסיקפלקס (ולכן יש את המגרעת בהוראות 4 ו7 בהכנות) שהסיבה לכך, הסברת לי במייל ש"במקומות אשר בהם צנרת מתחברת אל הקיר (בנקודת המפגש שלה עם הקיר), נוצר תמיד סדק קטן בין הבטון לצנרת (לפלסטיק) ולכן אוטמים את הנקודה הזו עם חומר גמיש".  פה ויתרת על נקודה זו (ורק איפשרת לאטום בסיקפלס אם הרווח קטן) על אף שלכאורה זה זהה ממש, בהבדל שלא משנה לענין: במפרט מדובר כשהצנרת נעשתה לפני כל האיטום, ואצלי הצנרת נעשית אמנם אחרי האיטום אך לפני האיטום האחרון שסביב הצנרת. האם יש סיבה לכך, או שזה פשוט לא עקרוני כ"כ?

תודה מאוד!

שבת שלום

זה לא עקרוני : חייב להיות בכל מקרה חומר גמיש מסביב לצינור, בינו לבין הקיר.

אם יש רווח גדול מדי אז כמובן שמבטנים תחילה. אך אם הרווח קטן אפשר מייד לאטום עם המסטיק. המסטיק לאחר הייבוש שלו יחזיק את הצינור היטב במקומו.

שב"ש,

גבי

הקבלן גם אמר שבאמבטיה לא עושים בדיקת הצפה. האם זה נכון? (במפרטים אכן לא נתקלתי בבדיקת הצפה במפרטי איטום חדרים רטובים).

אם כן יש לעשות בדיקת הצפה - עד איזה גובה? עד גובה סף ההפרדה?

שלום ערן,

חובה לבצע בדיקת הצפה לאחר סיום איטום של חדרים רטובים. כנראה שהקבלן פשוט לא מעונין בעיכובים בעבודה. ממלאים מים עד לגובה שאפשר : עד לסף ההפרדה אם ניתן, אך גם פחות מזה מקובל.

בהצלחה,

גבי

שלום ערן,

הקבלן לא אמור להמציא שיטות אטימה משלו והגלנ`צ לעולם לא יאטום באיכות של חומרי אטימה צימנטים הידראולים.  על גבי סיקה טופ 107 ניתן להדביק קרמיקה בעזרת דבק מאותו היצרן, מסוג "סיקה סראם".

לחילופין אפשר להתיז תמיסה צימנטית על גבי חומר האיטום, המהולה בדבק לטקס SBR. מערבבים 1 או 2 חול, 1 מלט, 50 אחוז דבק במים. לאחר הייבוש (למחרת)- מדביקים את הקרמיקה כאשר יש להוסיף לדבק את אותו הלטקס.

הכי פשוט : לעבוד עם חומרים והמלצות בצוע של אותו היצרן. במקרה שלך- סיקה / גילאר. ראה הוראות בצוע באתר של גילאר.

בברכה,

גבי

שלום אביב,

ניתן לעשות פתח ביקורת בהמשך של צנרת הדלוחין. זהו מעין מכסה שדרכו ניתן להציץ אל תוך הצינור הראשי ולראות אם ישנה בו רטיבות. אלא שלצורך בדיקה יהיה עליך לסגור את כל הברזים בבית למשך כ 24 שעות ואחר כך לבדוק אם ישנה רטיבות (נזילה) למרות שלא השתמשו בצנרת הדלוחין.

מעבר לכך, אני מניח שאם תהיה נזילה קטנה מצנרת הדלוחין אשר תתנקז לביוב- לא יקרה אסון ולא יגרם נזק. (נזילה גדולה זה כבר סיפור אחר).   אפשרות נוספת היא פתח בדיקה בריצוף עצמו אשר ניתן לפתוח אותו פעם בשנה שנתיים על מנת לבדוק אם הכל כשורה.

מעבר לזה- אין פתרונות (אלא אם תעשה נקודת ניקוז נפרדת עבור רטיבות שנמצאת מתחת לריצוף + פתח ביקורת שדרכו ניתן יהיה לראות אם ישנה בעיה).

בברכה,

גבי

ממש אני מודה לך מאוד. דוקא הפתרון האחרון, שהניקוז יהיה דרך צינור נפרד, הוא בעצם אולי הפתרון הנכון והטבעי. וכלומר שהוא הדרך הנכונה גם בלי הבעיה שהצגתי. ואסביר:

הרי דרוש ניקוז עילי (למי שטיפה, מים שנשפכים ממכונת הכביסה ועוד). הניקוז העילי כמובן מתחבר בסוף לצינור הביוב, אבל הרי יש קטע בינו לבין צינור הביוב (שהרי לא מנקזים את מי השטיפה ישר לביוב). אם מתקן הניקוז העילי מנקז גם מה שחדר תחת הריצוף, הרי שוב המים מגיעים קודם לתחתית מתקן הניקוז ומשם הולכים כברת דרך עד לביוב. וזו בעצם אותה דרך שהולכים המים מהניקוז העילי. כך שמספיק שיהיה פתח שבו נוכל לראות את המים בדרך הזו. ואולי אפילו נוכל לפתח את מתקן הניקוז עצמו ולראות מה קורה בתחתיתו?

שלום ערן,

אכן כך.  ניתן לבצע צנרת ניקוז נפרדת או לחילופין להשתמש באותה צנרת של הניקוז הראשי.  שים לב שנקודת הניקוז התחתית צריכה להיות במקום הנמוך ביותר ברצפה (מתחת לריצוף) על מנת שתוכל לאסוף את המים שהצטברו. ניתן להתקין אותה בסמוך לנקודת הניקוז הקיימת או פשוט לוותר על הענין ואת הבדיקה לבצע כפי שציינתי : לא משתמשים במים למשך יום אחד (או כשנוסעים לסופ"ש לאיזשהו מקום)  ובודקים בעזרת פתח הביקורת לראות אם ישנה זרימה של מים בצנרת.

בכל מקרה, נקודת ניקוז כפול שמנקזת את הרטיבות מתחת לריצוף- מומלצת.

בברכה,

גבי

בצע אחד גם ברצפה של חדר השרותים ותמנע מעצמך צרות צרורות למקרה של פריצת מים בעתיד. גם נושא זה מוזנח לחלוטין בענף הבניה וראוי שיבוצע.

בהצלחה.

שלום גבי.

הרי צינור ניקוז המים שהגיעו לתחת הריצוף, חייב להתקדם עמוק יותר. איך הוא עושה זאת?

תיאורטית אפשר לחצוב בבטון ולהחדיר את הצינור בשיפוע, ורק להקפיד לאטום מעל החציבה, כדי שנקודת הניקוז תשאר המקום הנמוך ביותר.  מה אתה אומר?

שלום אביב,

קיימים בשוק נקזים מוכנים מסוג "הניקוז הכפול" אשר אותם אכן מתקינים בתוך היציקה עצמה, בשלב הבניה (או לאחריו), כך שהמפלס הנמוך ביותר אוסף את המים מקרקעית הרצפה.

ראה שרטוט לדוגמא של החלק התחתון של הקולטן.

קולטן שכזה אמור להיות מתוכנן מלכתחילה, בשלב הבניה, כאשר הצנרת ממנו ואילך נמצאת מתחת לבטון.

לחילופין ניתן לייצר קולטן דומה אצל פחח, אך בכל מקרה  נקודת הניקוז חייבת להיות בקרקעית הרצפה (בנקודה הנמוכה ביותר). משם יכולים המים להיות מובלים אל נקודת הביוב המרכזית של הדירה.

בשיטה הנוכחית , של השרטוט האמור, כל הצנרת קבורה מתחת לשכבת הבטון, כולל זו שמגיעה מהכיור. ראה הסבר בקישור הבא אל מחסומי רצפה.  אך ניתן לתכנן את המערכת מראש , בצורה שבה רק הניקוז המרכזי שקוע מתחת לבטון ושאר הצנרת (מהכיור) נמצאת מעל הרצפה.

גבי

בוקר טוב גבי

בבניה על הגג/שיפוץ לכאורה לא פשוט לחצוב בבטון (ואינני יודע מה גובה החלק שחודר לבטון במתקן שבשרטוט ששלחת). מה שכן, אצלי הריצוף גבוה מאוד מהבטון (מעל 16 ס"מ), כך שלכאורה אוכל לצקת בטון חדש בשיפוע על  הקיים, ובתוכו לשקע את מתקן הניקוז והצנרת היוצאת ממנו לביוב.  ואת הבטון הזה לאטום.

נראה לך?

אכן כך.

תוכל לבצע שיפועים על הקיים.

יש למדוד בדיוק את הגובה / העומק על פי מפלס הריצוף העליון. כמו כן יתכן שתוכל לחצוב מעט ברצפה.  דוקא משום שמדובר על גג, יתכן שישנו עובי גדול יותר, עקב שכבת השיפועים בוודאי יצקו בזמנו מעל לבטון. כך שכנראה שתוכל להמצוא מספיק מקום.

בהצלחה,

גבי

במיילים הקודמים הסברת שאתה ממליץ על קלקר 3 ס"מ תחת שיפועי הגג.

בקומת הקרקע אצלי, הקיר האחורי מהווה קיר תומך, אחרי יש מילוי אדמה שיוצר חצר אחורית בגובה קומת החדרים. הקיר עבור איטום 2 שכבות+קלקר שיגן בזמן המילוי. בוצע מילוי של 95% מגובה הקיר ורואים שאם הזמן הקלקר נהרס (אולי בשל העובדה שהוא חשוף, שמש, גשם...)

הקלקר הינו חומר מתכלה.

האם תחת השיפועים הוא ישאר "לנצח"?

כי אם הוא יהרס עם הזמן למה להשקיע בזה?

אצלנו בשכונה (שכונה חדשה בבנייה), לא ידוע לי על משהוא ששם קלקר בגג. זה דבר נפוץ?

ושוב תודה..

ענבל

שלום ענבל,

לא זכור לי שהמלצתי על קלקר 3 ס"מ מתחת לבטקל. שאלת אם הנחת קלקר מתחת לשכבת האיטום אכן מבודד והתשובה היתה חיובית. (מה שייך הגבס בכותרת של השאלה ?..).

לענין:

קלקר מתכלה רק כאשר הוא חשוף לשמש. כאשר הוא קבור מתחת לקרקע או מתחת לשכבת השיפועים - אין כל בעיה והוא מחזיק forever.

הנחת קלקר או לוחות רנדופן מתחת לשכבת השיפועים משפרת מאוד את הבידוד. לא תמיד היא נחוצה, משום שזה תלוי באקלים של אותו אזור בו הבית נמצא. תוכלי לוותר על השכבה ולהסתפק בכושר הבידוד של הבטקל עצמו, אך לא מומלץ.  (למעשה היית אמורה לקבל לזה מפרט טכני מתאים מהאדריכל, כחלק מתכנון המבנה).

בברכה,

גבי