ערב טוב, 

מתי ובאיזה עונה הכי כדאי לעשות זיפות?עכשיו מבחינת הזמן (קיץ) זה טוב??

איזה מבין ה3 האופציות עדיף לבצע את הזיפות??

ואם הבנתי טוב באופציה הראשונה שופכים שכבה אחת של זפת ואח"כ מפזרים חול ואז את הסיד?

כמה זמן המתנה בן הזפת לחול ולהלבנה??

*ועל דלי סיד או שק כמה דבק שמים??

סליחה על ריבויי השאלות

בוקר טוב,

באשר לסוג הזיפות המועדף אנא ראה תשובה לשאלה בתקשורת מעל - לשואל בשם ליאור.

באשר לשאר השאלות:

1.  עונה זו של השנה בהחלט מתאימה לזיפות גגות. מבחינת ההלבנה (סיוד) היא עדיפה, משום שתרויח גג מולבן היטב למשך כל עונת הקיץ.

2.  הבנת נכון את שלבי העבדוה של זיפות גג עם שכבה אחת. לפני הבצוע מורחים פריימר על כל השטח או רק על המקומות המכוסים עם סיד ישן.

3.  בין הזפת לחול אין זמן המתנה. מדובר על דקות. לאחר שמורחים את הזפת החמה על הגג היא מתקררת במהירות. מייד לאחר מכן מפזרים את החול כך שידבק אל הזפת בעודה מעט חמימה.   אפשר לפזר את החול גם מעט אח"כ משום שהזפת ממילא נותרת חמימה כתוצאה מקרני השמש.

4.  הלבנה עושים עם סיום הזיפות, באותו היום.  לעיתים יש לצורך לחזור ולבצע את ההלבנה גם למחרת, במקרה ונפתחים סדקים בשכבת הסיד. אך ברוב המקרים אין צורך בכך.

5. כמה שיותר דבק בסיד- יותר טוב. הכמות תלויה במה שתסכם עם הקבלן המבצע. לצערי המנהג בשוק הוא לשים מעט מאוד דבק, ובאיכות ירודה. אם ברצונך לשפר זאת, בקש דבק באיכות טובה ושים 5 ליטר על כל פח של 50 ליטר (מים).

בהצלחה,

גבי

צהריים טובים,

סליחה על הבורות 5 ליטר דבק לשים על כמות של 50 ליטר סיד?כי רשמת מים

50 ליטר סיד זה לא הרבה?לגג בגודל 230 מ"ר

היי,

לא עדיף לעשות זיפות לקראת הסתיו?

ככה מרוויחים עוד5 חודשים לקראת הסתיו/חורף עם הזיפות נעשה עכשיו הוא מתבלה מהשמש וזה סתם ביזבוז לא??  

שלום ליאור,

השאלות מובנות. כדי להסביר צריך לקחת שני צעדים אחורה..

1.  הסיבה היחידה שאנשים נאלצים לבצע זיפות בכל חמש שנים (או פחות) היא בגלל הלבנה לקויה (סיוד "חפיף").  כאשר הגג מולבן היטב הזפת יכולה להחזיק מעמד הרבה מעבר ל 5 שנים.  אלא שמה שקורה בשטח הוא שהנוהג הנו לבצע סיוד דק עם מעט מאוד דבק. לאחר הגשם הראשון יורדת כל שכבת הסיד מהגג ואחר כך הזפת מתבשלת בשמש במשך כל החורף ונהרסת מאוד - עד לסיוד הבא. (בארץ ישנם בקושי 30 ימי גשם בשנה: כך שבכל שאר ימי החורף הזפת פשוט איננה מוגנת כלל).

2.  מכאן שעדיף להשקיע עוד 100 שקל בדבק ולבצע הלבנה טובה. במיוחד בפעם הראשונה שלאחרי הזיפות.  5 ליטרים דבק ל 50 ליטר מים הם באמת כמות נכבדה מאוד. אפשר להסתפק גם ב 3 ליטר. אלא שעדיף להפריז מאשר לחסוך. הלבנה שכזו מחזיקה מעמד המון זמן ובשנה שלאחר מכן יתכן שלא יהיה צורך בסידו כלל, או שיהיה צורך בסיוד רק על מנת לתת לגג גוון לבן בוהק "חדש".

בקשר למועד הזיפות, חלק מהתשובה כבר נמצא בהסבר שלעיל : אם ההלבנה תהיה טובה הזפת לא "תתבזבז".  קיימת כמובן האופציה להמתין עד סוף הקיץ ולבצע כעת רק הלבנה / סיוד. אלא שבמקרה זה יהיה צורך לשלם בנפרד על ההלבנה ובעת הבצוע של הזיפות יהיה צורך להסיר את שכבת הסיד.    כך שעדיף לבצע את הזיפות כבר כעת, כשהסיד ממילא ברובו אינו קיים.     

יוצא מן הכלל הוא גג שספוג כולו ברטיבות. במקרה שכזה כדאי להמתין עוד כחודש ימים על מנת לתת לרטיבות להתנדף. לא הזכרתי זאת משום שממילא יעברו מספר שבועות עד שהאדון זבוטינסקי יבצע את הזיפות...

ראה גם את המאמרים על זיפות גגות ועל סיוד או הלבנת גגות.

בברכה,

גבי

שלום,

להלבנה -שמים 5 ליטר דבק לתוך 50 ליטר מים??

ומה כמות הסיד ששמים??

בוקר טוב,

בעיקרון כמה שיהיה יותר דבק וסיד בתערובת, כך שהניא תחזיק מעמד יותר טוב. הכמויות יכולות להשתנות : ככל שיהיה יותר דבק ויותר סיד התערובת תהייה פחות "עבידה" (יותר סמיכה / פחות נוזלית) ופחות נוחה לעבודה. אך החומר יחזיק מעמד הרבה יותר טוב.   באופן גס, תוכל לשים בין 3 ל 5 ליטר דבק, כנגד כ 50 ליטר מים וכ 10 עד 15 ק"ג אבקת סיד.  יש לערבב את החומר היטב, לתת לו לעמוד כ 30 דקות ואז לערבב מחדש. בצע תערובת שתהייה לך נוחה לעבודה מבחינת ה"עבידות" שלה, אך לא דקה / מיימית מדי. החומר דורש עובי על מנת שיחזיק מעמד לזמן רב (שנים).

בברכה,

גבי

בוקר טוב,

 הכמויות שציינת להלבנה לאיזה גודל של גג התכוונת?? 

שלום רב גבי,

לגבי זיפות בשיטה של האינטרגלס שתי השכבות,גם בשיטה הזאת צריך לשים שכבת יסוד "פלינקוט"??

שכבת יסוד(חיבור) ניקרא גם פריימר ??

פריימר זה בשפה המקצועית או שזה סוג של חומר יסוד??

שלום,

ה"צריכה" היא בערך ליטר למטר מרובע.  כאשר גורפים את החומר על גבי הגג יש לדאוג לכך שנשארת שכבה עבה מספיק על הקרקעית, בערך על פי הכמות שהוזכרה.

הסבר נוסף :

עם אותה כמות אפשר לכסות שטח גדול יותר, אם עושים שכבה דקיקה. אך שכבה דקיקה איננה מספקת ולא מחזיקה מעמד זמן רב. כך שיש לדאוג לעובי מתאים, שנותן שכבה של כ 1.0 ליטר / ק"ג למטר מרובע.     שכבה שמתבצעת באופן שכזה מחזיקה מעמד מספק שנים. לכל היותר יהיה צורך בחידוש הסיוד בשנה הבאה במספר מקומות מצומצם, אם בכלל, ובאמצעות שכבת סיוד דקה. התאור הנ"ל מתייחס לביצוע סיוד ראשון, באופן יסודי. בשנים הבאות לא יהיה צורך בבצוע סיוד שכזה ואם יהיה צורך בסיוד, הוא יוכל להתבצע בשכבה הרבה יותר דלילה מזו המתוארת כאן.

בברכה,

גבי

שלום ליאור,

בכל מקרה יש ליישם שכבת יסוד (שנקראת גם "פריימר"), על גבי אזורים עם בטון או עם סיד. על גבי אזורים בהם יש זפת נקייה אין צורך לבצע "פריימר" (או שכבת יסוד), אם כי זה לא יכול להזיק.   הפלינקוט הנו שם של מוצר ספציפי והנו "פריימר" לזפת. ישנם גם פריימרים ביטומנים אחרים שניתן להשתמש בהם.

"פריימר" הוא אכן "שכבת יסוד". מקור המילה מן השפה האנגלית "Primer"  שמובנו חומר-ראשוני (יסוד). נקרא גם לעיתים בשם "שכבת קישור" , או "שכבת הדבקה" ומתייחס אם כך למספר רב של חומרים ולא למוצר ספציפי. (ישנם "פריימרים" מסוגים שונים, לחומרים ממשפחות שונות, כגון "פריימר אפוקסי" לפני יישום חומר אפוקסי, וכדומה).

בהצלחה,

גבי

רציתי לדעת האם מדה מתאימה למערכת חימום תת-ריצפתי? אם כן - איזה סוג?
לאיזה טמפרטורה מקסימלית אפשר לחמם את משטח עם מדה?
מה אפשר לעשות ונוצר עושב על המדה שהיתה מתחת לפרקט?
תודה רבה ומקווה לקבל תשובה בהקדם,
מרינה

שלום מרינה,

לצערי זהו אינו תחום עיסוקנו. עדיף לפנות אל חברות שעוסקות בתחום של החימום הרצפתי או למהנדסים בתחום הבניה.   נסי לשאול גם בפורום הנביה של אתר ארכיגוב.

בהצלחה,

גבי

גבי, תודה רבה על תשובתך!

האם בכל מקרה אתה יודע  מה אפשר לעשות עם עושב על המדה?

שלום מרינה,

עובש ניתן לנקות במספר דרכים... מהקל אל הכבד:

חומץ תפוחים + מיים (תהליך איטי אך "ידידותי").

חומר יעודי של טמבור - "פונגיצ`ק" (בקבוקון קטן שמערבבים עם מים).

אקונומיקה עם מים.

הייתי הולך על הפתרון השני.

בהצלחה,

גבי

שלום קרן,

הבעיה יכולה להתרחש כתוצאה משתי סיבות.

1.  בעיה באיטום של המרפסת. רטיבות  שנמצאת מתחת לריצוף של המרפסת מרטיבה את הקירות ועוברת לצד הפנימי.כתוצאה מכך נוצרים פטריות ועובש מעל אזור הפנלים.

2.  יש לבדוק את מצבו של אותו קיר- מהצד החיצוני. יתכן שיש בו סדקים או שהוא סופג מים. 

מומלץ לבדוק ולטפל בהקדם. במקרים שכאלה קיים גם חשש שרטיבות שנמצאת תחת הריצוף החיצוני חודרת אל מתחת לאריחים של החדר הפנימי.  במקרה שכזה הרטיבות תנדוד הלאה לתוך החדר / הדירה ותגרום לנזקים נוספים.  כך שלא מומלץ לדחות את הטיפול.

בברכה,

גבי

שלום,

עברנו לפני כחודשיים לדירה שעברה שיפוץ. כחלק מהשיפוץ הדירה נצבעה מחדש וככל הנראה הוחלף גם הדוד שמש שנמצא בתוך הבית בין התקרה לתקרה מונמכת.

במהלך החודשיים האחרונים גילינו כי המשקוף של דלת המקלחת רטוב מאוד. מעבר לכך ישנם כתמים צהובים קטנים על התקרה המונמכת שנראים כמו השפרצה של חומר כל שהוא. התקרה המונמכת רטובה.

האם יכול להיות שמדובר ברטיבות שהייתה קיימת בעבר ועוד תתייבש מכיוון שהדוד הנוזל הוחלף?

האם ישנה דרך לזרז את הייבוש?

שלום אתי,

מהתאור שלך נשמע כאילו הרטיבות עודה פעילה. יש לבדוק תחילה אם אין נזילה מאותו דוד או מהצנרת בקירות, שמובילה ממנו את המים.   אם היתה רטיבות ישנה בתקרה או בקיר, היא היתה אמורה להתנדף, או לכל הפחות הייתם אמורים לראות אותה קודם לכן.

אפשרות נוספת היא שישנה בעיה של עיבוי בתקרה : אדים מהרחצה פוגשים בתקרה ומרטיבים אותה. אך אפשרות זו קלושה יותר משום שהזכרת רטיבות במשקוף עצמו. 

אותם "נקודות" חומות בתקרה מופיעות כתוצאה מרטיבות / עובש, ישן או חדש. כנראה שלא מדובר על התזת חומר כלשהו אלא על סימני עובש ישנים או חדשים שמבצבצים מבעד לצבע.   אם תצרפי תמונה נוכל לדעת יותר בברור, אך בעקרון זו תופעה מוכרת.

יש לדאוג לכך שחדר הרחצה מאוורר היטב במשך כל שעות היום, על מנת לתת לרטיבות להתנדף. אם סימני הרטיבות פוחתים - כנראה שמדובר על בעיה ישנה. אחרת- ישנה בעיה בצנרת או בדוד.

בהצלחה,

גבי

בוקר טוב אתי,

התמונה מראה כתם של רטיבות (ישן או חדש) וכתמי עובש / פטריות שמפוזרים על פני השטח.    כתם הרטיבות - בו הצבע נראה כהה יותר, מחייב בדיקה של אותה צנרת או דוד.    במקרה וכתם זה היה קיים כל התקופה , ועכשיו נראה קטן יותר- יתכן שמדובר על רטיבות ישנה שהולכת ופוחתת. אך אם הכתם הולך וגודל =  יש בעיה..

בברכה,

גבי

בוקר טוב

מה זה מדה? האם היא בטון רגיל? למה היא משמשת?

תודה

שלום שלמה,

מדה הינה יציקת בטון לצורךביצוע שיפועים ברצפה או לצורך פילוס. לעיתים- גם לצורך הגנה על שכבות איטום תחתונות, לפני המשך העבודות. 

התערובת הנפוצה ביותר היא של מלט+חול אך המרכיבים משתנים בהתאם לעובי המדה ולמטרתה.    ככלל- "מדה" היא שם כולל למספר רחב של יציקות רצפה בעוביים שונים, החל ממספר מילימטרים ועד למספר סנטימטרים. ישנה למשל גם מדה אפוקסית.

בברכה,

גבי