שלום רב,

על גג הבניין שלנו בוצעה עבודת זיפות בזפת חמה לפני שבוע.
הקבלן התחייב לבצע זיפות "2 שכבות זפת חמה עם חול" כולל סיוד עם דבק בי-ג`י-בונד ואטימת סדקים.

לפני שאני מתמודד עם הקבלן יש לי מספר שאלות ותהיות:

1. האם נדרשה כלל עבודת שתי שכבות כאשר קיימת שכבה קודמת של זיפות במצב סביר ?
2. שמתי לב שלא הונחו יריעות איטרגלס כפי שמוסבר בכתבה באתרכם. איך למעשה אפשר לקבוע אם בוצעו שתי שכבות (העבודה כללה הניקוי יום קודם לזיפות ויום אחד לזיפות)? באזורים מסויימים ישנה שכבה יפה באזורים מסויימים ניתן לראות מריחה דקה מאוד ואף מצאתי מעין "בועות" שכאשר לחצתי עליהן התגלתה השכבה הקודמת...
3. בכמה מקומות השכבה החדשה התרוממה לאחר הגשם ובלחיצה יצאו מים מחרירים סביב למקום... איך נדרש לתקן את זה?
4. הקבלן לא ביצע סיוד ואמר שעדיף לסייד לקראת חודש מאי. האם סביר?
5. על רצועת הבטון המקיפה את הגג ישנם הרבה סדקים לא מאוד גדולים שלא נאטמו, האם מקובל לאטום את אלו בזפת? 

תודה מראש ובברכה,

דוד

חיפה

שלום דוד,

בדרך כלל מקובל לבצע זיפות בשתי שכבות ועם רשת אינטרגלס או אריג פיברגלס בין השכבות. שכבה אחת בלבד לא נהוג לבצע והיא בדרך כלל איננה מספקת, או שמספיקה למספר שנים מועט יותר.

לא ברור מה סיכמת עם הקבלן ומהו המפרט הטכני המדוייק. אם קבעת עם הקבלן על בצוע של שתי שכבות ללא פיברגלס או אינטרגלס, אז אין מקום לטענות.

לשאר השאלות:

1.  לא ניתן לראות בעין אם בוצעו שתי שכבות של זפת או אחת. השכבות ממילא מתחברות זו לזו ויוצרות שכבה אחת כוללת.

2.  לא אמורות להיות בועות אויר אך לעיתים הדבר קורה, במיוחד כאשר היו בועות אויר כבר בשכבת הזפת הישנה. לעיתים יכול להיווצר מצב בו תהיינה בועות במספר מקומות, עקב לחות שהיתה מתחת לזפת, או עקב הידבקות לקויה של הפיברגלס אל שכבת הזפת הראשונה (במידה ומבצעים פיברגלס).   אם קיים מספר גדול של בועות כדאי לטפל בהן. אם המספר מועט ביותר- אפשר גם לוותר.

3.  השכבה החדשה איננה אמורה להתרומם אחרי הגשם ומדובר בליקוי חמור.

הזפת, אגב , לא אמורה להתרומם כלל עקב גשם מאוחר. תופעות של התרוממות שכבת זפת מתרחשות כאשר הזיפות עצמו התבצע על גבי משטח לח או רטוב.

מהתאור שלך על הקילוף ועל עבודות ההכנה שנעשו ביום הקודם ניתן לנחש / להסיק אחד משני הדברים:

א.  שכבת היסוד שבוצעה ביום הקודם לא התייבשה לגמרי ולכן הזפת לא נאחז לתשתית.

או

ב.  היתה רטיבות על הגג (כתוצאה מגשם ביום העבודה או נזילה מצנרת) שהפריעה לזפת להאחז לתשתית.

(ראה המלצות לתיקון- בסיום).

4.  את סיוד הגג רצוי מאוד לבצע כבר כעת ולא בקיץ. בימי החורף הישראלי קיימים הרבה מאוד ימי שמש ויכול להגרם נזק לזיפות.

5.  לגבי הסדקים בחגורת הבטון סביב הגג- לא ברור מה סוכם עם הקבלן לגבי סדקים ספציפיים אלו. אם לא סוכם על בצוע זיפות גם בסדקים אלו אז לא תוכל לבוא אל הקבלן בטענות משום שסדקים אלו אמורים להיות מטופלים בצורה אחרת ולא דוקא עם זפת. תיקון סדקים שכאלה עם זפת איננה הדרך הנכונה וגם המראה יהיה מכוער.   תוכל לבקש זאת מהקבלן אם / כאשר יגיע לבצע את התיקונים, אך הוא אינו מחוייב לכך אם לא סיכמתם על זה מראש.

לסיכום:

יש לקרוא לקבלן בשנית על מנת לבצע תיקונים במקומות הנחוצים והוספת שכבת זפת במקומות שבהם שכבת הזפת דקה מדי. לצורך בצוע התיקונים יש לקלף ולהסיר את אותם מקומות רופפים (ואולי גם את אותן בועות אויר) ולאפשר לרטיבות  הכלואה להתנדף. 

לאחר בצוע התיקונים יש לבצע סיוד של כל שטח הגג בתוספת דבק אקרילי או דבק על בסיס לטקס.

עם תחילת הקיץ יש לבדוק שוב את מצב ההלבנה ולסייד מחדש במקרה הצורך (בתשלום).

בהצלחה,

גבי 

שלום רב

היכן ניתן לקרוא על ישום נכון של רעפי שינגלס?

תודה 

שלום אביעד,

לא ידוע לי על מקום ספציפי עם מידע כולל בנושא שינגלס. נסה בנקודות המכירה של הרעפים.

בהצלחה,

גבי

שלום. אני לקראת קניית בית עם בעיית רטיבות. הדיירים טוענים שהבעיה נובעת מהגג. בקיץ האחרון הם שמו יריעות זפת על חלק מהגג והחורף עבר בשלןם. צריך לסיים את האיטום לכל הגג.

חשוב לי לקבל חוות דעת מבעל מקצוע מהו גודל הבעיה, האם הנזילות היא רק מהגג או שיש חדירת מים מהקירות

משהו מכיר?

שלום קארין,

תוכלי לפנות אלינו באמצעות המדור צור-קשר ונשמח להגיע למקום.

בהצלחה עם קנית הבית,

גבי

שלום אסי,

הבעיה במקרים שכאלה איננה בקרמיקה עצמה אלא בקבלן שביצע את הרובה. הרובה הכתימה את צידי הקרמיקה והקבלן היה אמור לדאוג לנקיון  בעת ביצוע

העבודה, בעוד הרובה טריה.   כעת, כשהרובה התייבשה והתקשתה, העבודה תהיה קשה יותר לבצוע אך בהחלט אפשרית.

יש לנקות את שאריות הרובה עם מים חמים וסבון וסקו`צ. עבודה קשה אך אפשרית.   אם ישנם ממש גושים קטנים של רובה אז יש לנקות אותם בצורה מכנית (סכין חיתוך, למשל). במקרים חריגים ניתן להשתמש גם במים מהולים עם חומצת מלח בדילול נמוך (10 אחוז מהמים) , אך יש להזהר מבצוע שכזה משום שהחומצה עלולה לפגוע באריחים עצמם. לפיכך יש לבדוק את זה תחילה בפינה נסתרת ומייד לאחר תסיסת החומצה יש לשטוף את המקום במים.

אגב, בדרך כלל התופעה היא הפוכה ממה שציינת: הכתמים נעלמים כאשר הם נרטבים וחוזרים להופיע בתור "עננות בהירה" לאחר התייבשות השטח. אם הכתמים דוקא מתחזקים בעת הרטבת הקרמיקה אז כנראה שפשוט הושארו "גושים" עבים של רובה על גבי האריח ויהיה צורך להוציאם באופן מכני, כמתואר לעיל.

בכל מקרה ניתן לטפל בתופעה ורצוי שהקבלן המבצע יעשה זאת.

בהצלחה,

גבי

שלום,

ברצוני ליידע את קהל המבקרים באתר מקצועי זה כי אל להם לרכוש קרמיקה אצל מאיר המהיר. החנות מוכרת מוצרים שנראים מעולה על המדף אך המוצרים כולם הנם מאיכות ירודה ביותר, ולאחר הריצוף הקרמיקה שלהם מקבלת כתמים ומשנה גוון במהירות.

עלי להדגיש כי אני ואשתי רכשנו אצלם מספר דגמים של קרמיקה וכולם נתגלו כפגומים. לצערי החנות התנערה לגמרי מאחריותה ונותרנו עם אבדם כספי עצום מכיוון שנאלצנו לרצף מחדש על חשבוננו חלקים גדולים בדירה.

אנא קחו זאת לתשומת לבכם. ברכישת קרמיקה אל תאמינו לאף מילה שנאמרת לכם בחנות ששמה "מאיר המהיר". עדיף לגשת לחנויות מכירה אחרות.

תודה ובהצלחה לבונים

לא מזמן רכשנו אני ובעלי דירה בקומה ה-8 בבניין בן 9 קומות כבן 10 שנים.

הבאנו צבעי אשר סתם חורים סדקים וצבע את הבית אך לאחר כמה זמן שמתי לב כי מופיעים סדקים שניראים מפנים הדירה אך הם נוצרים רק על קירות חיצוניים הקירות הפנימיים בדירה שלמים ללא הופעת סדקים.

בנוסף שמתי לב כי הסדקים מיתרחבים (בעיקר כשמזג אויר חם בחוץ) וכאשר מזג האויר בחוץ קר הם ניסגרים לחלוטין.

רציתי לדעת האם אילו סדקים מסוכנים אשר פוגעים בתקינות הדירה מבחינה בטיחותית או שאילו סדקים לא מסוכנים ואיך ניתן ליפתור בעיה זו.

בנוסף יש בעיה נוספת במזג האויר הקר והרוחות של החורף ציפוי הפסיפס אשר הודבק בחלקה התחתון של המירפסת מחוץ לה (חיפוי חיצוני) נושר כבר בכמה קומות בעיקר הגבוהות כל חורף למרפסת אחרת (עד היום לאחר כ10 שנים נשר הציפוי לכ-4 מרפסות)

מה הסיבה והאם זה מסוכן ומערער את איכות וחוזק הבניה?

אשמח לתשובה עיניינית ומפורטת .

שלום רותי,

תופעת הסדקים בקירות החיצונים מוכרת והיא צרתם של רבים, במיוחד של דיירים בקומות העליונות ובמיוחד בבתים טרומיים.    האם הבנין בו אתם מתגוררים הוא בנין שנבנה בשיטה הטרומית ?

בדרך כלל תופעה זו איננה מסוכנת למבנה אך סדקים בקירות חיצונים גורמים לחדירת רטיבות אל הקיר ולכן יש לאטום אותם (מבחוץ).

כאשר ניגשים לטיפול בסדקים הפנימיים יש לקחת בחשבון שחלק מהטיפול יועיל וחלק אחר יכול שלא להועיל, בהתאם לרוחב הסדקים ולאופי "עבודתם".

הדרך הפשוטה לאיטום סדקים נימיים קטנים היא באמצעות פתיחה ומילוי במרק גמיש. לאחר מכן מבצעים צביעה חדשה של הקיר. במקרים בהם קיימים סדקים רבים על הקיר אפשר להשתמש בצבע גמיש, אך לצבע זה מראה שמן (הצבע מאוד סמיך) והקיר לא יראה מוחלק כפי שהוא נראה בצביעה רגילה.

אפשרות שנייה היא להסיר את שכבת הטיח סביב הסדקים  ולבצע חבישה על גבי הסדק עם רצועה של בד יוטה. את רצועת היוטה טובלים בתערובת של מלט+חול+דבק לטקס (או דבק אקרילי) ואחר כך מבצעים את תיקון הטיח. לאחר מכן מבצעים החלקה סופית עם שפכטל +צביעה.

קיימות דרכים נוספות לטיפול בסדקים אך אלו הרבה יותר מרכבות ויקרות לבצוע. בדרך כלל שתי האפשרויות שתוארו לעיל פותרות את רוב בעיות הסדיקה הנפוצות.

את הסדקים בקיר החיצוני יש לאטום עם חומרים גמישים אך לא ניתן לתאר מכאן את כל המפרט משום שצריך לדעת מה קיים כעת על הקירות: צבע, שפריץ ? כמו כן יש לדעת אם מדובר על בנין טרומי ובמידה וכן : האם הסדקים מופיעים בפינות של החדרים או באופן אקראי.  בענין זה אנא ראי את המאמר על איטום סדקים בקירות וביציקות בטון.

לענין נשירת הפסיפס מהמרפסות:

נשירת הפסיפס נובעת מבצוע לקוי של החיפוי בעת בניית המבנה. פסיפס אשר מודבק היטב אמור להחזיק מעמד עשרות שנים.  אם מדובר על נשירה של חלקים גדולים אז לא יהיה מנוס מפרוק כל הפסיפס (ואולי גם את שכבת הטיח מאחוריו) ובצוע מחודש. אם מדובר על נשירות מועטות בלבד של קוביות פסיפס פה ושם, אז אפשר גם לבצע תיקונים ולאחר מכן רובה אקרילית חדשה על כל השטח. (חדירת רטיבות עקב חוסר ברובה בין האריחים יכולה גם היא לגרום לנשירת פסיפס אך בכל מקרה מדובר בליקוי של העבודה הראשונית).

את כל הנ"ל חובה כמובן לבדוק בשטח והנ"ל מהווה תאור כללי בלבד בהתאם לתאורך.

נשמח לעזור הלאה ,

גבי  

אני לא יודעת אם מדובר בבניה טרומית על אף שלא ניראה לי האם יש משמעות לדבר  האם בבניה טרומית העיניין יותר מסוכן או בבנית בלוקים?

האם לדעתך יש צורך בבדק בית והאם אתם עושים זאת?

לגבי הפסיפס בתחתית המרפסת הנשירה היא בחתיכות גדולות וכולל הטיח ממתחת כלומר רואים את יציקת הבטון לגבי הקירות אנכיים ישנה נשירה של פסיפסים בודדים ללא הטיח מתחת.

לגבי הסדקים שוב בחדר אחד ישנם סדקים היוצאים מפינת החלון והלאה באלכסון  ובחדר אחר הסדקים הם על קיר שלם ללא חלון וללא כיוון מסויים אלא לכל אורכו ורוחבו בקוים ישרים.

שוב תודה על התגובות המהירות המיקצועיות והעינייניות.

שלום רותי,

מתאורך לא משתמע שיש סכנה במבנה. אם תרצי תוכלי לבדוק זאת באמצעות חברות בדק בית, כדוגמת חברת פלס, אך כאמור- מדובר על סדיקה נפוצה וכשלים בחיפוי החיצוני של המבנה ותופעות אלו אינן מצביעות בהכרח על סכנה למבנה עצמו.

התופעה של נשירת אריחי פסיפס וטיח מצביעה על מחדל בבצוע הראשוני משום שריבוי תופעות שכאלה לא אמור להתרחש במבנה בן 10 שנים.

הסדק האלכסוני אותו תארת שנמצא ליד החלון גם הוא מחלה מוכרת בהרבה מבנים והיה ניתן למנוע גם אותו אם היו מקפידים על כך בשלב הבניה. ניתן להתגבר עליו ולאטום אותו מן הצד החיצוני של המבנה ולהעלים אותו מן הצד הפנימי.  את שאר הסדקים האנכיים שתארת (כנראה סדקים בין הבלוקים) יש לראות בשטח אך אין מניעה מלטפל בהם ואין הם מצביעים בהכרח על בעיה בטיחותית.

מבחינת הבניה הטרומית: בבניה הטרומית קיימים תפרי התפשטות בין הקירות ובדרך כלל ישנה תזוזה רבה יותר (סדיקה) מאשר במבנים הרגילים. אין קשר לסיכון בטיחותי אך כאמור תוכלי לפנות לחברות שעוסקות בבדק בית.

יש לטפל בבעיות אלו מן הצד החיצוני של המבנה אחרת המצב ימשיך ויחמיר כתוצאה מהמשך חדירת רטיבות אל הקיר החיצוני.

יהיה נכון יותר לטפל בבעיה בצורה יסודית ובשתוף פעולה עם כל דיירי הבנין (משימה לא פשוטה, אני מניח). זאת, משום שלצורך בצוע תיקונים בצורה מקצועית יהיה דרוש פיגום ועלותו של הפיגום תהייה גדולה מדי להערכתי, עבור דייר אחד בלבד.

נשמח לעזור הלאה ושיהיה בהצלחה,

גבי