שלום,
ההעדפה היא לשיטת ההתזה, אך אין כוונה לשלול את האיטום עם יריעות.
יריעות ביטומניות:
ליריעות יתרון בכך שהן עבות וחזקות ולכן עמידות יותר מפני פגיעות מכניות.
חסרונן : אינן נצמדות לתשתית בכל השטח, כאשר מדובר על קירות, ונוטות לעיתים לשקוע עקב משקלן הכבד, במיוחד כאשר מזג האויר חם והן אינן מוגנות מהשמש (לפני מלוי החפירה).
בעת ההלחמה נוצרים לעיתים כיסי אויר / חללים.
חסרון נוסף- כאשר ישנו כשל באיטום הוא יכול להופיע במקום מרוחק יותר ממקום ההופעה של הרטיבות , מה שמקשה על האיתור, משום שהמים יכולים לנדוד בין היריעה לקיר עד שהם מוצאים מקום חדירה נוח.
כמו כן במקרים מסויימים דרושה הכנה יסודית יותר של הקיר על מנת ליצור משטח חלק ונוח להלחמה של היריעות.
חומרים בהתזה:
לחומרים בהתזה יתרון של קלות בעבודה, כושר כיסוי והיצמדות מצויינת לקירות. פחות עבודות הכנה (לא משנה עם הקיר קצת עקום או שיש בו בליטות).
במקרה של כשל באיטום מקום הרטיבות בקיר הפנימי מצביע על מיקום הכשל בשכבת האיטום- בצד החיצוני. גמישות החומרים טובה וניתן להגיע לעוביים מספקים.
חסרונות :
יותר רגישות לפגיעה מכנית.
עובי החומר תלוי באיכות של הבצוע, לעומת היריעות שבאות בעובי אחיד מן המפעל, בתהליך יצור מבוקר.
כך שההמלצה המקובלת היא לבצע את האיטום בהתזה, בעובי מספיק ,ובדיוק על פי הוראות היצרן. ראה חומרים מסוג מסטיגום ספריי, פלקסיגום, או אלסטופז.
כמו כן תוכל לראות סקירה מקצועית בנושא במאמר על טכנולוגיות האיטום בחומרים משחתיים מפני מים וגזים.
בברכה,
גבי
