גבי שלום:

בחדר שינה יש לי דלת אלומיניום עם תריס גלילה  יציאה למרפסת  .כמו כן בעבר היתה לי בעיה של שיפוע ,והיום יש שיפוע חזק החוצה מה שלא נותן למים לעבור את התריס ובכלל  המים לא מתקרבים למדרגה (הסף)שבין הבית לבין המרפסת .

השאלה היא כל הקיץ המרפסת היתה עוברת כל יום  שטיפה עם הרבה מים והכל היה בסדר

והיום שירד גשם די חזק הרובה שבין הסף אלומינים במדרגה היה רטוב וכל זאת ששאר הרובה שבן התריס לדלת (מרחק של כ20 ס"מ היה יבש לחלוטין.

מה יכולה להיות הבעיה שדוקא  לשם הגיעה רטיבות לקצה מבלי שתהיה רטיבות בקטע שלפני המדרגה ששם סימני הרובה יבשים לחלוטין?

יש לציין שיש זיפות בן המרפסת לבן הבית אבל הסימני רטיבות על הרובה הם ממש על הקצה ולא חדרו למרצפות של הבית.

תודה ושבת שלום

שלום גל,

חסרה תמונה מלאה על מנת לענות ואינני בטוח שהבנתי את התמונה שתארת.  על פי מה שהבנתי קיימת רטיבות בחלק הפנימי של המסילה של התריס, בעוד שבחלק החיצוני (על המדרגה ועל שטח המרפסת עצמה) אין שאריות רטיבות.

אם זהו אכן המצב אז כדאי לבדוק אם יש מעבר מים מתחת למסילה של התריס. הצד החיצוני של המסילה אמור להיות אטום עם חומר גמיש (מסטיק כגון סיקפלקס) ולא עם רובה, כך שלא תתאפשר חדירת רטיבות מתחת למסילה.  בנוסף יתכן מעבר רטיבות דרך התריס עצמו או דרך המסילה עצמה כאשר היא מתמלאת במים בעת הגשמים.

מכיוון ששטיפה יומית איננה משקפת את מה שמתרחש בעת גשמים (שהרי אינך מתיז מים מבחוץ על התריס) הרי שאין להתייחס אליה כאל גורם להשוואה. תוכל גם לבצע נסיון ולהתיז מים על התריס בעודו סגור, כפי שקורה בעת גשם. בצורה זו תוכל לראות אם ה"גשם", חודר דרך התריס עצמו או שמחלחל אל המסילה ומשם עובר מעט פנימה.

במצב שתארת לא נשמע כאילו יש מקום רב לדאגה מבחינה של חדירת רטיבות.

מקווה שהבנתי נכון את תאורך. לא הבנתי את הקשר לזיפות: האם מדובר על מרפסת מרוצפת או עם זפת ?

שב"ש,

גבי

היי

מדובר במרפסת מרוצפת כאשר מתחת לריצוף יש ירעות איטום

אבל במצב שלי אין מסילה כי מדובר בדלת יציאה למרפסת וכאשר מורדים את התריס גלילה התריס יורד ויושב ישר על הריצוף

מקווה שהבנת בגדול את הבעיה

תודה רבה

נדהמתי לראות כמה מסובך האיטום השלילי יכול להיות

לפני כחצי שנה ביצעו אצלי איטום שלילי במרתף שהבעיה בו הוגדרה לפי מספר קבלנים בלתי אפשרית מהצד הפנימי. בעזרת פורום אחר הגעתי לחברה בשם פי בי אס   או: פי בי אם שפתרו לי את הבעיה באמצעות חומר שנקרא קופרוקס איטום ריפוי. היחודיות של החומר היא בכך שהוא נספג לעומק הקיר ומתגבש לאחר מספר שעות או ימים לקריסטלים שמונעים חדירת מולקולות של מים ומאפשרים מעבר של מולקולות אויר שעוזרות גם לקיר להתייבש ומונעות עובש.  הבדיחה היא שהם טוענים שהחומר קיים בחו"ל כבר יותר מ50 שנה.  הבעיה נפתרה יחסית בזול ואני מאוכזב אך ורק מכך שאם לא הייתי מוצא אותם אז הייתי צריך לשמוע לכל ה"מומחים" שגרמו לי כמעט להרוס את הגינה שלי ושל השכן בחפירות אריכאולוגיות או בלקיחת משכנתא שנייה לתיקון המרתף.

שלום אשר,

איטום מרתף מבפנים מצליח כאשר עושים עבודה מקצועית. מהתאור שלך על דברי הקבלנים שביצעו אצלך את העבודה בעבר פשוט נשמע שאינם מקצועיים מספיק משום שאיטום פנימי תמיד ניתן לבצוע, אך יש לדעת כיצד לעשותו.

במקרים נדירים יותר , כאשר ישנם קירות בלוקים דקים במקום קירות בטון או כאשר בוצעה בניה רשלנית במיוחד- ישנו קושי גדול יותר בבצוע, אך גם על קשיים מסוג זה ניתן להתגבר וקיימות הטכנולוגיות המתאימות לצרכים אלו.   מנסיוני האישי-  כל הכשלונות ביישום איטום מרתף מבפנים נובעים תמיד כתוצאה מבצוע לקוי.

שים לב שהצלחת האיטום יכולה להבדק רק אחרי מספר שנים, במיוחד אחרי שנה גשומה במיוחד עם נוכחות של מי תהום. חצי שנה אינה זמן מספיק להעריך את הצלחת העבודה .   כהערה כללית יש לציין שהיו מקרים רבים בהם חומרים קריסטלים כגון coprox נכשלו באיטום, בעוד שחומרים אחרים הצליחו. כך שפשוט לא ניתן לקבוע את הצלחת החומר על סמך נסיון אחד בלבד.

הצלחת האיטום תלויה הרבה מאוד באיכות הבצוע של הקבלנים . לעיתים מומלץ להשתמש במספר שיטות עבודה במקביל וחומר אחד בלבד (קופרוקס או חומרים אחרים) איננו אמור להוות פתרון לכל המצבים.  

ברכות על המרתף היבש ובהצלחה,

גבי 

התשובה שלך פחות או יותר זהה למה שאמר לי היבואן של קרופרוקס

לגבי יעילות החומר שהיא תלויה בסוג הבעיה, עובי הסדקים וביכולת של הקריסטלים להתגבש בתוך חללים. השאלה שלי היא למה אף אחד לא העלה את האופציה הזאת, נכון שהוא לא מתאים לכל סוגי הבעיות אבל אף קבלן ושום פורום לא ייעץ שהאפשרות הזאת קיימת. החדירה של המים במרתף נבעה כמובן מבעיות כשל באיטום בזמן הבניה אבל הרטיבות הייתה קבועה בחורף ובקיץ (השקייה בגינה) ועכשיו היא פסקה לפחות למראית עין. באתר של קופרוקס (היצרן) הם כותבים שהחומר מתאים לאיטום בריכות שחייה מהצד הנגדי אז בטוח שהוא מתאים גם למרתפים או לפחות לחלק מהם.

שלום אשר,

האמת היא שאין בידי תשובה מוחלטת לשאלתך. החומר שציינת, כמו חומרים אחרים דומים לו, קיימים בשוק מזה שנים אך פשוט אינם בשימוש רב כמו שאר החומרים לאיטום שלילי, (הצימנטים). כפי שציינתי, בעצמי נתקלתי במקרים בהם חומרים אלו לא הצליחו באטימה והיה צורך לעבור לחומרים אחרים מקובלים יותר (צימנטים).

כפי שגם אמר היבואן- החומר טוב למשטחים מסויימים ופחות טוב למשטחים אחרים ,למשל מקומות בהן קיימת פריצת מים חזקה ופעילה, דרך חללים גדולים או סדקים רחבים בבטון. 

במקרים מסויימים החומר יכול להיות מצויין ובמקרים אחרים הוא יכול שלא לעבוד. כך שיתכן שזהו המקור לשימוש מופחת בחומרים אלו. יתכן גם כי ההפצה שלהם פשוט היתה לקויה.  בסך הכל מדובר על חברות בסדר גודל קטן יותר מזה של חברות כגון סיקה (או טורו) שלה עשרות אלפי עובדים.

כמו כן קח בחשבון שקבלני איטום נדרשים לספק אחריות מלאה עבור העבודות שהם מבצעים ויתכן כי משום כך ההעדפה היא לעבוד עם חומרים צימנטים הידראולים שבהם קיים בטחון רב יותר לגבי הצלחת האיטום, ולו רק משום העובדה שניתן לראות בעין היכן המקום אטום והיכן לא.  עם החומרים הקריסטאלים כדוגמת Coprox לא ניתן לדעת בברור מה תהיה התוצאה משום שלא ניתן לראות מה קורה בתוך עומק הקיר.   שים לב שגם כאשר עובדים עם חומרים אלו עדיין יש צורך לעבוד עם חומרים  אחרים , כגון מלט מהיר התקשות לאיטום פריצות מים חזקות, או חומרים גמישים לסדקים בין יציקות).     במקרה שציינת שקיים אצלך במרתף נשמע כאילו היתה קיימת בעיה של לחות / רטיבות קבועה ולא של מעבר מים ממש, שכבר דורש טיפול שונה או נוסף בנוסף לחומר הקריסטאלי.

נכון יהיה לעשות שימוש בחומר קריסטאלי בשילוב עם חומרים אחרים, כפי שצויין. אך לעיתים קיים "קונפליקט" בין החומרים כמו למשל כאשר לא ניתן לבצע חומר צימנטי הידראולי על גבי החומר הקריסטאלי.

אם תבדוק קבלני איטום בשוק תגלה גם שרובם נשארים נאמנים לשיטה זו או אחרת משום כוח ההרגל והצלחתם / הכרתם את החומרים הספציפים.

מעבר לכך, הכל בגדר השערות ואין למי לבוא בטענות בנושא. זהו פשוט המצב.

שב"ש,

גבי

שלום,

לאחרונה בניתי גגון בתוך נישה של בית , לנישה צורת טרפז, ניסיתי לישם פח מוסתר בזוית הטרפזית אולם הסתבר שלרעפים רבים אין נקודות אחיזה . ניסיתי פח על הרעפים והתוצה היתה מפגע ויזואלי (הגגון קטן והפח היה מאוד דומיננטי), הוצע לי לכסות את התפר במלט בדומה למלט של רוכבים בגג רעפים. שאלתי: האם הפתרון סביר? עד כמה שידוע לי מלט נוטה להיסדק. האם יש חומרים בגנון דומה עם עמידות טובה יותר?

בתודה

אביעד

שלום אביעד,

המלט אכן יסדק וישתחרר וכתוצאה מכך תהיינה נזילות.

הפתרון המקובל הוא אכן פח. אם הפח יותר מדי יבלוט לעין תוכל להכניס אותו מאחורי שכבת הטיח בקיר כך שהוא לא יראה כלל- מלבד בקטע שיכסה את הרעפים.ניתן גם לצבוע את הפח בצבע עם גוון של רעפים.

לא לגמרי מובן לי באיזה אופן התכוונת ליישמו מתחת לרעפים ומדוע אין להם אחיזה בתשתית העץ.  אינני מכיר חומר אחר שיוכל לעזור אך אם תצרף תמונה (מבט מלמעלה) יתכן ונוכל לעזור.

בהצלחה,

גבי

תודה על תשובתך

מה  דעתך על ישום של פח צר מעל הרעפים, כ -4 ס"מ וחיפויו במלט? 

שלום שוב,

בהנחה שהבנתי את התמונה- אפשר גם לעשות חריץ בקיר עם דיסק חשמלי ולהכניס לתוכו את הפח, לעומק של סנטימטר אחד לפחות. את החריץ כדאי לעשות עם שיפוע קל כך שהמים יזרמו כלפי מטה.     לאחר הכנסת הפח אל החריץ יש לאטום אותו בחיבור עם מסטיק מסוג סיקפלקס.

אפשר לשים תערובת בטון על הפח אך היא לא תחזיק מעמד הרבה זמן ובסופו של דבר תתנתק מהפח.

את חלק הפח הבולט כלפי חוץ (מעל לרעפים) תוכל גם לצבוע בגוון מתאים כך שהעסק יראה אסטטי לעין. בצורה כזו תקבל פס צר ונקי שאינו בולט יותר מדי לעין.

גבי

משטח הגרנולית בביתי מלוכלך ונראים עליו  אזורים כהים יותר ובהירים יותר , כנראה מלכלוך כלשהו , זה היה כך עוד מתחילת הבניה .

כיצד ניתן להשוות לו מראה נקי וחדש ??

תודה

שלום איציק,

השיטה הטובה ביותר לניקוי גרנוליט היא באמצעות שטיפה בלחץ עם חול רטוב. מדובר על שטיפה במכונת שטיפה רגילה אשר בקצה שלה ישנה צינורית נוספת ששואבת חול דק, כך שמי השטיפה מתערבבים בחול.

שיטה נוספת, אך מסוכנת- היא באמצעות חומצת מלח שמדוללת במים (10 אחוז חומצה). הסכנה בשיטה זו (מלבד החומר הרעיל) היא בכך שהחומצה יכולה להכתים את השטח במקום לנקות אותו. תוכל לבצע ניסוי מקומי במקום נסתר ולשטוף את החומצה מייד לאחר שהתסיסה מסתיימת. אם התוצאה המתקבלת היא סבירה- תוכל להמשיך ולצרוב כך את כל המשטח. (אם תצרוב רק חלקים ממנו תקבל הבדלים בגוון).

בהצלחה,

גבי

שלום דותן,

ניתן לרכוש חומצת מלח ברוב החנויות לחומרי בנין. חמצה "גפריתי" קצת יותר קשה למצוא.

גבי

שלום רב,

בביתי בוצע שיפוץ לפני שנה, שכלל הדבקת רצועת פסיפס זכוכית (אורך כל הרצועה כ- 2 מטר, רוחכ 40 ס"מ), גודל כל אריח כ- 3 ס"מ, ובין האריחים שובצה רובה לבנה.

העבודה לא יפה ולא מדוייקת והייתי רוצה לתקן אותה בעצמי.

יש לי אריחים נוספים ורובה.

אשמח מאוד לקבל הוראותיך -

1) כיצד להסיר את הרצועה הקיימת (הרבה פסיפסים קטנים ורובה ביניהם)

2) כיצד להדביק פסיפס חדש

תודה מאוד מאוד,

תמר

שלום תמר,

מדובר בעבודה מקצועית שדורשת מיומות ונסיון. כך שההמלצה היא לתת אותה לאיש מקצוע שמנוסה בעבודות פסיפס.

לשאלתך, צורת העבודה היא כלהלן:

1.  באמצעות דיסק חשמלי חותכים מסביב לקטע שאותו רוצים להסיר. עובדים  עם דיסק חשמלי שעליו מרכב דיסק יהלום. רצוי להשתמש בדיסק יהלום קטן ודק כמה שיותר. בכל מקרה אסור לפגוע בקרמיקה שליד הפסיפס ועל החיתוך להיות מדוייק מאוד ומספיק עמוק (לפחות 7 מילימטרים).

2. מסתתים עם פטיש ואיזמל ומורידים את כל הפסיפס. לאחר מכן מסתתים בעדינות ומסירים את כל שיירי הרובה מסביב לתיקון (בשפתי הקרמיקה).

3. מיישרים / מטייחים את השטח כהכנה לפסיפס. עבודה זו צריכה להתבצע בדיוק של מאה אחוז אחרת הדבקת הפסיפס לא תיצלח.  אם העובי הנחוץ הוא מאוד דק אז אפשר להשתמש גם בדבק של הפסיפס כחומר מיישר. לחילופין יש להשתמש בתערובת של מלט וחול 2:1 ודבק לטקס בתוך התערובת, או בטיח מוכן.   

את היישור עצמו מבצעים עם כלי יעודי: לוקחים קרש ברוחב של כ 70 סנטימטר ומרכיבים / מדביקים עליו פס עץ נוסף (דיקט) באורך של כ 37 ס"מ. מדביקים את אותו פס מדיקט על גבי הקרש כך שיבלוט מעבר לקרש בדיוק בעובי הנחוץ (עובי הפסיפס ועוד מילימטר וחצי עובי הדבק).   הכלי משמש ליישור והחלקת השטח במיפלס הרצוי. כך שלאחר הכנסת החומר המיישר עוברים עליו עם אותו כלי כאשר החלק הבולט נמצא בתוך אותה מגרעת שבתוכה יודבק הפסיפס.

4.  לאחר הייבוש מדביקים את לוחות הפסיפס ואחר כך מבצעים רובה.

כפי שאת יכולה לראות- מדובר בעבודה שדורשת ממש נסיון.

ממש לא מומלץ לבצע לבד אם אין לך נסיון בעבודות דומות. פסיפס זו מלאכה לאנשי פסיפס בלבד. גם שיפוצניקים מנוסים יתקלו בקשיים, אם אין להם נסיון עם פסיפס.

בהצלחה,

גבי