שלום,

היה עדיף לבצע את הטופ גג ישירות על הגג ולא על יריעות ה PVC. החומר יאחז הרבה יותר טוב על הגג עצמו מאשר על היריעות. מכיוון שזה כבר בוצע הרי שכבר מאוחר מדי.

יש להניח שהאיטום יחזיק מעמד 2-3 שנים אך זה תלוי גם באופן הביצוע ולא ניתן לקבוע זאת מכאן.

סימני המגב אינם החלק הבעייתי במערכת. הם אינם רצויים אך לא יוכלו לגרום לנזק.  הבעיתיות היא בהיצמדות של הטופ גג אל ה PVC והגמישות של ה PVC לעומת הטופ גג. כאמור- האחזות החומר על הגג עצמו טובה בהרבה מאשר על יריעות פי.בי.סי.

מכיוון ממילא לא ניתן כעת לתקן נותר רק לקוות שהעסק יחזיק מעמד מספיק זמן.

שיהיה בהצלחה. 

גבי שלום

האם לדעתך ניתן לגשר על סדק עובד באמצעות יצירת מעין ממברנת מרק גמיש (סיקפלקס) רחבה, אשר מחפה מעל הסדק  ומחוברת לטיח רק בקצוותיה ?

הרעיון הוא שאם לדוגמא קיימת תזוזה של מילימטר אחד בין קצוות הסדק, (מה שגורם להופעת סדק בצבע), אזי יתחלק מהלך המילימטר הזה על פני רוחב הממברנה ( כ 6-7 ס"מ ).

האם זהו תהליך מוכר ?

בתודה ובתקווה שהבנת את ההסבר והכוונה...

שלום גל,

התהליך שציינת מקובל ואולם הצלחתו תלויה כמובן ברוחב הסדק. ניתן להתגבר על סדיקה קטנה בעזרת תהליך זה אך בסדקים רחבים (ציינת 6-7 סנטימטר) הצלחתו מוטלת בספק ובדרך כלל הצבע לא יעמוד בתנועה כה גדולה. בסדקים קטנים אמנם קיימת הצלחה בשיטה זו וניתן לאמר כי בסך הכל אכן מרחק התזוזה קטן יותר. כלומר- גם כאשר נפתח סדק בצבע הוא בהרבה מקרים קטן (צר) יותר ממה שהיה לפני כן.  בענין זה ראה גם את המאמר על איטום תפרי התפשטות עם מסטיקים פוליאוריטנים שבו מדובר גם כן על  אחיזת החומר בדפנות בלבד. (בסדקים קטנים הדבר איננו משמעותי).

באיטום סדקים פנימיים לא ניתן להבטיח הצלחה ולא ניתן לתת תעודת אחריות ללקוח (אלא אם כן משתמשים בצבע גמיש). לעיתים ניתן גם לשלב בין חומרים חזקים (אפוקסי) בעומק הסדק/ הקיר לצורך הפחתת תנועת ההתכווצות , ורק לאחר תזוזה מחודשת של הסדק -להשתמש בחומר גמיש (סיקפלקס) בחלקו החיצוני של הקיר (בטיח). על אך מדובר על מדע מדוייק. לעיתים זה מצליח ולעיתים לא ואין ממש שליטה על העסק הזה, מה גם שהסדק יכול להחליט להופיע במקום אחר לגמרי.

לפחות היה לנו מענין... :-)

בהצלחה.

שלום רב !

אבקש לדעת האם רטיבות על הקירות ובצד של הפנלים יכולה להיגרם כתוצאה מחלונות סגורים, או שהסיבה היא נזקי צנרת ?

אודה על תשובתכם.

על מנת לקבוע במדוייק.

בדרך כלל רטיבות מעל לפנלים מצביעה על קיום רטיבות מתחת לריצוף. הרטיבות מתחת לריצוף יכולה להגרם כתוצאה מנזילה מהצנרת או איטום לקוי בקירות החיצונים הגובלים בקרקע (או בקומות תת קרקעיות).  אנא פרטי יותר נתונים על אופי הבעיה ובמה בדיוק מדובר.

גבי

גבי שלום,

(1) מה זה אלקרילפז (יתכן שאני לא מבטא כראוי את המילה)? האם משתמשים בחומר זה היום לאיטום קירות במקום יריעות ביטומניות?

(2) האם איטום מקום חדירת צנרת נחושת בקיר חיצוני (כמטר בעומק האדמה ולאחר חפירה) היא מספקת וטובה אם נעשית ע"י מילוי החלל סביב כניסת הצנרת בבטון ועל זה (לאחר יבוש) מורחים את האלקרילפז הנ"ל שיכסה גם את היריעות הביטומניות הקיימות על הקיר?

תודה

שלום בני,

האקרילפז הנו חומר איטום אקרילי של חברת פז (אקריל-פז) והנו מקביל לחומרים אחרים דומים כגון פוליגג.  החומר מיועד לאיטום גגות עם שיפועים חזקים ואיננו עמיד

בתנאי רטיבות מתמדת כגון תחת שלוליות או קרקע רטובה.

החומר אינו מיועד כלל לעבודות אטימה תת קרקעיות ואין להשתמש בו למטרה שהזכרת.  אפשר לעיתים להשתמש בו לאיטום שטחים אנכיים בקירות אך בכל מקרה אינו מיועד כלל לקירות  תת קרקעיים משום שבהם קיימת רטיבות או לחות מתמדת. ראה גם את המאמר על איטום גגות בחומרי איטום אקרילים.

לענין הצנרת התת קרקעית:

לאחר הביטון של הצנרת יש לאטום בינה לבין הבטון בחומר אטימה גמיש מסוג סיקפלקס . יש ליישם חומר יסוד (פריימר לסיקפלקס) על גבי הבטון עצמו אך לא על הצנרת.  יש להסיר ציפויים ספוגיים או אחרים מהקף הצנרת כך שהחומר יאחז על הצנרת עצמה ולא על הציפוי.

לאחר מכן יש לבצע איטום עם חומרי אטימה ביטומנים משחתיים כגון מסטיגום, על כל השטח וכולל עליה על היריעות הביטומניות, כפי שציינת. יש לבצע שכבת יסוד ולעבוד בדיוק על פי ההוראות של חומר זה (או של חומרים ביטומנים דומים). יש לבצע מספר שכבות ולהמתין לייבוש בלא בין השכבות. שכבות עבות מדי לא תוכלנה להתייבש כלל ויש להמנע מכך.

בהצלחה.

גבי, תודה רבה - הבנתי לגבי אקריל-פז. אגב "כמה" זה ניחשב שיפוע חזק?

מתוך סקרנות - איך ניקרא החומר שיכול לשמש לאיטום קירות תת קרקעיים במקום יריעות ביטומניות?

תודה

השיפוע המינימלי הדרוש בגגות הנו 1.5 מעלות, כךומר 15 ס"מ הפרש גובה על כל 10 מטר.    לענין החומרים האקרילים - אין לאפשר הצטברות של שלוליות כלל ועל זרימת המים מהמקום להיות מיידית. גם שלולית קטנה של חצי סנטימטר עומק תגרום נזק לחומר ואין לאפשר זאת.

לענין החומרים הביטומנים- יש להשתמש בחומרים של חברות ביטום או פזקר. ראה את אתרי האינטרנט שלהם. ראה גם רשימה חלקית בתחתית המאמר על איטום מרתפים, מקלטים ומבנים תת-קרקעים בחמרים ביטומנים משחתיים.

שיהיה בהצלחה.

גבי שלום,

ניראה שטעיתי בשם החומר בפניה שלי מאתמול בנושא האופן שבו אוטמים מקום חדירת צנרת נחושת בקיר חיצוני תת-קרקעי. הדרך המוצעת היא כדלהלן ואני מבקש לדעת חוות דעתך אם זה מספק וטוב:

הסרת הספוג וניקוי הצנרת והקדח, מילוי חלל הקדח בבטון ולאחר הייבוש מריחה באלסטופז של פזקר על כל השטח כולל חללים בין הצינורות שלא כוסו ע"י הבטון וכן מריחה על היריעה הביטומנית הקיימת. אין כאן כלל שימוש בסיקפלקס בטענה שהוא לא מתחבר טוב עם האלסטופז. כמה זמן ייבוש יש לאפשר לאלסטופז? האם אפשר להגן על החומרים לפני ייבוש מלא ע"י כיסוי מתאים כדי למנוע מגע של גשם?

אגב לגבי השיפוע המינימלי הדרוש במענה האחרון שלך, 3 הערכים הבאים שציינת אינם מסתדרים זה עם זה: 1.5 מעלות, 15 ס"מ גובה על 10 מ` אורך - ניראה שלקבל שיפוע של 1.5 מעלות נידרש 26 ס"מ הפרש גובה, או מקבלים פחות ממעלה שיפוע אם שומרים על 15 ס"מ על כל 10 מ`.  תודה על תשובתך.

שלום בני,

החומר הנו ביטומני ולפיכך מתאים לצורך הענין. יש ליישם מספר שכבות כולל שכבת יסוד ולאפשר זמן ייבוש מתאים בין השכבות כך שלא תתבצע שכבה חדשה על גבי שכבה קודמת שלא התייבשה לחלוטין. ראה הוראות יישום על האריזה או באתר של פזקר.  אפשר ליישמו גם בלי הסיקפלקס.

לענין השיפוע לא הבנתי את ה 26 ס"מ שציינת ואיך הגעת לחישוב ההוא. התקן דורש 1.5 אחוז שיפוע וזה יוצא 1.5 ס"מ על כל מטר או 15 ס"מ על כל 10 מטר. בעיקרון אסור שתהיינה שלוליות כלל. אפשר להמנע משלוליות גם בשיפוע נמוך יותר אך זה דורש פשוט עבודה מדוייקת יותר.

גבי שלום,

העבודה כבר בוצעה (לפני קבלת תגובתך האחרונה) ע"י מריחה בשכבה אחת נדיבה, מקווה שזה מספק ויעשה את העבודה לאורך זמן - אתה מסכים?

לעניין השיפוע הנידרש, חישבתי לפי טריגונומטריה פשוטה כי ציינת באותה התגובה שנידרש שיפוע של 1.5 מעלות, כעת ברור לי כשמדובר על שיפוע  1.5% .

תודה

גבי שלום,

הבעיה שתיארתי בתחילת התיקשורת איתך עשתה לנו צרות רבות וחשבתי על דרך לבדוק את איכות ומידת האטימות לאחר היישום באופן שתיארתי לך קודם (שהיה טיפה שונה מהמלצתך). כעת עדיין יש בור בעומק כחצי מטר והצנרת חודרת לקיר המרתף בערך במחצית עומק הבור. מצד הפנימי במרתף ניתן לראות ולגעת בספוג שעל הצנרת. ברצוני למלא את הבור במים עד למפלס הקרקע ולשמור על גובה ומפלס המים נניח למשך יומיים, בזמן זה לבדוק רטיבות על גבי הצנרת מהצד הפנימי במרתף. אני רוצה להימנע מלכסות את הבור ולהיווכח בסוף החורף שהתיקון לא עלה יפה.

האם יש בזה טעם ואין הלחץ הקבוע של עמוד המים מהווה בדיקה הרסנית עבור האלסטופז והתיקון עצמו. אתה מוזמן להציע ולשכלל את הבדיקה.

תודה.

אתה יכול לבצע את הבדיקה כפי שציינת. בדרך כלל לא מבצעים בדיקה שכזו על קירות מרתף פשוט משום שלא ניתן לבצע הצפה.

הזכרת שוב את הכיסוי הספוגי של הצנרת. אם לא הסרת אותו בצד החיצוני (במקום חדירת הצנרת לקיר) אז האיטום יכשל  והמים ימשיכו לחדור פנימה דרך הספוג.

בהצלחה

גבי,

הספוג באיזור כניסת הצנרת הוסר לחולטין, אני מדבר על המשך הצנרת הניראה בצד הפנימי במרתף. הספוג שם יכול לשמש אותי כאמצעי לבדיקה במקרה של כשל באיטום.

תודה

בני

לבית שלי גג בטון

הגג מצופה בזפת + יריעות ביטומן שנעשה בעבר הרחוק

לפני חמש עשרה שנה ,עת נכנסתי לבית ציפיתי את הגג, (מעל שכבת הזפת) , בשכבה תלת שלבית של אקריל פז+יריעות לחיזוק ,עד כה אין לי רטיבות בתקרה.

כיום אני מבחין בסדקים בציפוי האקריל במספר מקומות ולכן אני מעוניין לעשות

עבודת שיקום באיטום הגג .

מה עלי לעשות?

בתודה

יצחק

שלום יצחק,

ניתן לחדש את שכבת האיטום האקרילית, בהנחה שהשכבה הישנה חזקה ויציבה ושאין התנתקויות של היריעות הביטומניות הישנות, מן הקירות.

יש לנקות את האזור באופן יסוסי, עם מים ושפשוף יסודי במברשת, כך שלא ישארו חלקיקי אבק כלל. לאחר מכן ניתן למרוח שכבה חדשה של אקרילפז על גבי האזור. על גבי שכבה זו יש להדביק רשת אינטרגלס- בעודה טריה. לאחר הייבוש (למחרת) יש למרוח שכבה נוספת של אקרילפז. ניתן לבצע עבודה זו על גבי המקומות הבעיתיים או על גבי כל השטח.      חשוב מאוד לבצע את עבודות ההכנה כמו שצריך, אחרת השכבות החדשות לא תוכלנה להאחז על גבי התשתית הנוכחית.

יש לעקוב אחר הוראות היישום של היצרן. ראה המלצות במאמר על איטום גגות בחומרי איטום אקרילים.

שיהיה בהצלחה. (תוכל לפתוח שרשורי חדש בעמוד הראשון של הפורום, אם תהיינה לך שאלות נוספות, ונשמח לעזור).

גבי

לאחרונה הציעו לי מרק קיר גמיש לסדקים פנימיים והסבירו

לי שהוא טוב לסדקים עובדים ,ניתן לשייף אותו ולצבוע אותו בכל סוג צבע.

עד כמה זה נכון \ מומלץ ?

שלום,

המרק הגמיש מיועד בעקרון לסדקים חיצונים. אפשר לעשות בו שימוש גם לסדקים פנימיים אלא שאם הצבע העליון לא יהיה גמיש הוא יסדק בעת תזוזות הסדק. בקירות חיצונים מיישמים בדרך כלל צבע גמיש ולכן בעיה זו אינה קיימת. (בקירות פנימיים לא מבצעים צבע גמיש משום שהגימור שלו איננו מוחלק כמו צבעי פנים רגילים).

לענין המרק הגמיש:

המרק עצמו טוב אךלא נוח לעבודה. הוא מתכווץ בעת הייבוש ולעיתים יש צורך לבצע שכבה נוספת. לעיתים הגימור שלו איננו חלק מספיק , מה שגורם לתיקון להיות מובלט יותר משאר השטח של הקיר.   שוב- בקירות חיצונים עם צבע עליון גמיש ועבה הבעיה הזו איננה משמעותית כל כך, אך בקירות פנים תיתכן בעיה. זה גם תלוי במיומנות הבצוע.

מקווה שמיצינו. בהצלחה.