שלום ליאור,

בעת בדיקת ההצפה כמובן שלא מאפשרים למים לעבור לכיוון פנים הדירה. בד"כ אין בעיה בנושא זה מכיוון שממילא ישנו שיפוע לכיוון המרזב וכשמציפים את המרפסת דואגים שהמים לא יגיעו ממש עד לויטרינה (!).

לפעמים אין ברירה ובחלק מהמרפסות מחלקים את השטח למספר חלקים. בונים מחסום למים ומציפים כל חלק בתורו, למשך 72 שעות.   את המחסום אפשר לאלתר בשטח במספר דרכים כגון הדבקת יריעות איטום (והשענתן על גבי לבנים), או הדבקת קירות פח (באמצעות סיליקון), וכיוצ"ב.

בברכה,

גבי

שלום ליאור,

תאור הדברים שהעלית מעלה את החשד לכך ששכבת האיטום נפגעה במהלך עבודות ההרחבה של המרפסת. אלא שלא ניתן להסתנך על הערכה שכזו.

גם קבלן האיטום שהגיע לשטח לא יכול היה לקבוע אם האיטום תקין או לא מבלי לבדוק ממש את הדברים.

לבדיקה אפשר לבצע הצפה של שטח המרפסת או של חלקים ממנה. תוחמים תחילה חלק מהמרפסת ע"י מחסום כלשהו ומציפים אותו למשך 72 שעות. 

את המרזב אפשר גם כן לבדוק באמצעות מילויו במים.  מחדירים לתוכו בלון אויר יעודי ומנפחים אותו במיקום המבוקש. לאחר מכן- ממלאים את המרזב במים וממתינים בשטח לתוצאות.

במקרים מעט חריגים יותר אפשר גם להעזר במצלמה תרמית על מנת לגלות מקומות שיש בהם רטיבות כלואה.

בברכה,

גבי

שלום,

שלום דליה,

ועד הבית אחראי על תיקון ואיטום כל מעטפת הבנין והרכוש המשותף. כך שעליו לשאת בהוצאות האיטום של הסדקים.

במידה והועד מסרב למלא את תפקידו אפשר לפנות לעזרת "המפקחת על הבתים המשותפים" אשר באזור מגוריך.

בברכה,

גבי

שלום דבי,

לא סביר שהרטיבות תדלג על קומה. 

בחדרי שינה קיימת שכיחות גבוהה יחסית להיווצרות עובש בתקרות ומעל גבי גופים קרים (כגון חגורות ועמודי בטון) במהלך עונת החורף. מכיוון שציינת שלא אותרה כל רטיבות באזורים המדוברים יתכן שהיא לא קיימת ושמדובר רק על בעיית עיבוי.  יחד עם זאת יש לבדוק בשטח את הדברים ובמיוחד את האיטום באזור הצינור וברצפת המקלחת.

ראי גם דברי הסבר במאמר על בעיות עיבוי.

בברכה,

גבי

שלום שגיא,

דודי שמש, מזגנים וכדומה אינם רצויים מבחינת האיטום אך צריך כמובן להסתדר עם קיומם על גגות. יש להניח אותם על הגג בצורה הנכונה, דהיינו מעל גבי הגבהות בטון. 

כאשר לא קיימות הגבהות בטון על גג קיים אפשר גם להרים מעט את המתקנים ולהניח אותם מחדש על הגג מייד לאחר סיום האיטום, מעל גבי רפידות, כך שלא ישקעו לתוך שכבת האיטום ויפצעו אותה.

במקביל יש לדאוג לכך שהמיתקנים לא יפריעו לזרימת מים תקינה אל כיוון המרזבים ושהצנרות והכבלים השונים יועברו אל פנים הדירות דרך מעברי צנרת מסודרים.

בענין האחריות: על קבלן האיטום לספק אחריות על איטום הגג גם כאשר קיימים דודים ומזגנים. אך קיימים מצבים שבהם מחובתו של הקבלן להתריע על מצב הגג והמתקנים שבו ולהמליץ על הרמת דודי שמש שקועים בזפת, וכיוצ"ב.

בברכה,

גבי

שלום שגיא,

את גג הבית רצוי לזפת בקיץ כאשר תשתית הגג יבשה לגמרי.  אך בלית ברירה מזפתים גם בחודשי הסתיו או החורף, בהפוגות בין הגשמים, כמתואר במאמר על  איטום גג הבנין- קבלני איטום גגות.

בעקרון אפשר לבצע זיפות רק על חלק הגג שמעל לדירתך אך יש לקחת בחשבון שיתכן מצב שבו תהיינה נזילות שמגיעות מהגג הסמוך אשר לא יאטם. לא ניתן לחזות מצב שכזה אך הסיכוי לכך קיים בהערכה גסה, אפשר להניח שהוא עמיחוד על כ 20 אחוזים.

בנושא התשלום: עדיף לסכם מראש עם ועד הבית את נושא הקיזוז. כדאי גם לתעד כל תקשורת שמבוצעת עם הועד, למשל באמצעות דואר ישיר, על מנת שתוכל להוכיח בעתיד ובמקרה הצורך, שבאמת ניסית לטפל במצב.  תוכל גם לפנות אל "המפקחת על הבתים המשותפים" באזור מגוריך, ולבקש את עזרתה באלוץ ועד הבית לבצע זיפות על כל שטח הגג.  החוק עומד לצדך וזו מחובתו של הועד לטפל באיטומו של הגג המשותף.

בהצלחה,

גבי