שלום רב ,האם קיים חומרם שניתן להתיז או למרוח על חלודה ברלס שממנו 3 -4 מילימטר כבר חלודה,וnחזיר אותו להיות ברזל בעל עמידות טובה לעתיד?

אשמח לדעת ,תודה מראש.

שלום חיים,

התשובות שקיבלת- מלאות.

רק מהנדס קונסטרוקטור (מלשון קונסטרוקציה=  שלד המבנה) רשאי על פי חוק לספק מפרטי עבודה לתיקון השלד.

בהצלחה,

גבי

שלום ישי,

אם הרטיבות מופיעה רק בחלק העליון של הקירות בהחלט יתכן שמקורה באיטום לקוי של המרפסת.  יחד עם זאת יש תחילה לבדוק אם ישנם סדקים בצד החיצוני של הקירות, בערך באזור החיבור שבין התקרה לקירות.  (קיימת גם אפשרות נמוכה יותר לכך שמדובר על בעיית עיבוי בלבד ויש לבחון זאת בשטח).

רטיבות בתקרה שמתחת למרזב נגרמת בד"כ כתוצאה מליקוי באיטום של המרפסת אשר נמצא במקום מרוחק יותר מאזור הניקוז.  כך שלנוכח שני המימצאים הללו יתכן מאוד שלא יהיה מנוס מאיטום כל שטח המרפסת. להסבר התופעה ראה גם את המאמר על איתור בעיות איטום ונזילות במרפסות ובגגות מרוצפים.

לא ניתן לבצע חיפוי אבן מעל צבע גמיש וממילא יהיה צריך להסיר אותו ממקומו לפני הבצוע. חיפוי האבן אגב כלל אינו אמ ור לתפקד כשכבת איטום ומסיבה זו חובה תמיד לאטום את הקיר לפני שמחפים אותו.

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה.

בברכה,

גבי

שלום דניאל,

אפשר להלחים יריעות ביטומניות ישירות מעל זפת ישנה וללא פריימר. 

הפריימר יהיה נחוץ רק במוקדים שבהם הזפת תהיה מכוסה בשכבת סיד, בטון וכיוצ"ב.  בעקרון, כאשר מחממים את התשתית עם להבת הגז הלהבה ממיסה את הזפת (ואת היריעה) ונוצר חיבור טוב מאוד בינהן.

על מנת להאריך את חי היריעות ולמנוע פגיעה בחלקי ביטומן חשופים מומלץ לכסות את כל אזורי החפיפות שבין היריעות ואת קצות היריעות שבקירות.  אפשר אפשר לבצע זאת עם צבע אקרילי שמיועד לשימוש חיצוני או עם צבע כסף ליריעות, כגון "סילברפז" או "ביטומסילבר".

לשאלתך בענין הלבנת כל היריעות: האגרגט הלבן כבר מגן עליהן מפני קרינת השמש אך הוא אינו מבודד היטב בקיץ כך שהיריעות מתחממות ומקרינות את החום אח"כ כלפי פנים המבנה.   ההלבנה מסייעת להפחתת הטמפרטורה בפנים המבנה אך שיטת הבידוד התרמי הטובה ביותר היא זו שיטת גג הפוך.

בברכה,

גבי

שלום נתי,

הדרך הנכונה ביותר לתיקון יריעות שהתנתקו היא באמצעות הלחמתן בחזרה למקומן עם מבער גז.  לא מומלץ לנסות ו"להדביק" את היריעה למקומה עם חומרים אחרים.

קרעים ופגמים נוספים ביריעות אפשר לעיתים לתקן גם עם חומרים משחתיים ולהטביע רשת אינטרגלס בין השכבות, במעברים מעל האזור הפגום / הקרוע.  אך עדיף לבצע זאת עם חומרים ביטומנים ולא עם חומרים אקריליים (כדוגמת ה"סיקה פלסטיק") אשר אינם מיועדים להחזיק מעמד תחת רטיבות מתמדת (שלג) או שלוליות עמוקות.

ראה גם תמונות במאמר על תיקוני איטום.

אם משהו לא ברור נשמח לעזור הלאה ותוכל גם לצרף תמונות.

בברכה,

גבי

שלום

אני גר בקומה ראשונה בבניין בן 5 קומות  ולפני כחצי שנה החל להופיע כתם רטיבות

בתיקרה ליד העמוד שבו עובר צינור הביוב המרכזי והתפשט לעמוד עצמו.

לאחר בדיקה של מומחה עם מצלמה תרמית שבדק גם בדירתי, גם בדירה מעלי וגם בדירה בקומה שלישית הוא קבע שהבעיה נובעת מקומה שלישית.

עלי לציין שגם בקומה מעליי יש רטיבות בתיקרת חדר האמבטיה ( בעמוד שלו  לא רואים כלום כי הוא מחופה בקרקמיקה עד לתקרה ) אבל הרטיבות בקומה השניה לא חמורה כמו אצלי.

המומחה מצא שישנה בעיה באיטום בחדר האמבטיה של קומה שלישית בחיבור קופסת הניקוז ( בין הקרמיקה של הריצפה  לקופסא)  ובוצע שם איטום.

לאחר מכן  לקח כחודשיים עד שראיתי שאכן המצב השתפר אבל מעולם לא חל יבוש מוחלט. 

בחודשיים האחרונים ישנה תופעה שהעמוד והתקרה מתייבשים כמעט לגמרי  ולאחר כמה ימים התופעה חוזרת על עצמה - רטיבות חזקה חוזרת  ואז שוב לוקח כשבועיים  - המצב משתפר ושוב מחמיר  וחוזר חלילה.  ( הדייר בקומה שלישית טוען שאין שינויים בשימוש שהוא עושה בחדר האמבטיה שלו  ואני מניח שהוא עושה שימוש קבוע בחדר הרחצה שלו )

האם יתכן שהבעיה בכלל נובעת מדירה בקומה גבוהה יותר והמים שיורדים על החלק החיצוני של צינור הביוב פשוט "נתקעים" בבטון של העמוד בקומה שלי וגורמים לרטיבות ?

שלום אבנר,

האיטום שתארת שבוצע סביב קופסת הניקוז של הקומה השלישית- כלל אינו מספק. 

כאשר קיימת נזילה שעוברת לתקרת השכן שבקומה התחתונה- הדבר מצביע על ליקוי ברור בשכבת האיטום שאמורה להימצא מתחת לריצוף של חדר הרחצה.  יש לתקן את שכבת האיטום הפגומה וכל תיקון שיתבצע מעל הריצוף (או סביב נקודת הניקוז) פשוט לא יהיה מספק.

נסיונות לתקן רק את האיטום סביב קופסת הניקוז, או למשל את האיטום שבין האריחים, אינם יכולים להחשב כפתרון מקצועי אלא כאלתור זמני בלבד. בכל פעם שרטיבות תצליח לחדור בעתיד אל מתחת לריצוף היא תגרום להופעת סימני רטיבות בתקרת השכן. מסיבה זו בדיוק אוטמים בשלבי הבניה את התשתית של הרצפה-  לפני שמרצפים אותה.

לא אוכל לאמר מכאן אם איתור הנזילה אכן היה מוצלח, אך ניתן כאמור לאמר שהאיטום שבוצע הנו אילתור זול ובלתי מספק. בנוסף יתכן שקיימת גם בעיה דומה מתחת לריצוף של השכן שמעליך (בקומה השניה).  יש לבדוק את כל זה בשטח ומצלמה תרמית יכולה לעזור, אך גם היא אינה מכשיר קסם אלא מכשיר עזר בלבד.

בברכה,

גבי

גבי תודה על התשובה המהירה.

אני עדיין  לא מבין  את תופעת ההתייבשות  והחזרה של הרטיבות.

בוצע צילום במצלמה תרמית פעמיים ( בהפרש של 7 שבועות בין הפעם הראשונה לשניה ) ולא נמצא שישנה רטיבות מתחת לאריחי הריצפה בחדר הרחצה בקומה השניה

אבל אז גם אצלי המצב היה של התייבשות ( אם כי לא מוחלטת )  ונאמר לי לחכות בסבלנות כי הקיר והתקרה אכן יבשים יותר לעומת הפעם הראשונה בה צולמו.

כאמור מאז, במשך 3 חודשים  אנחנו רואים הופעה של רטיבות ולאחר כשבוע  - 10 ימים התיבשות כמעט מוחלטת  ואז שוב מופיעה רטיבות כך  שלא נראה שזה כתוצאה משימוש במקלחת  ( בהנחה שהאנשים משתמשים במקלחת ובשרותים באופן יותר תדיר )

האם יתכן שאני רואה את הרטיבות אצלי כשהשכנים מעלי שוטפים את רצפת חדר הרחצה שלהם פעם בכמה זמן ?

שלום  אבנר,

רטיבויות מסוג זה מצביעות בכל מקרה על ליקוי באיטום.  

על מנת לאתר במדוייק את הגורם לנזילות יש לבחון את ההתנהלות של אלו שעושים שימוש בחדר הרחצה.  לפעמים נגרם מעבר מים פתאומי עקב מילוי אמבטיה, עקב חדירת מים בין האמבטיה לקיר, או עקב שטיפת הרצפה כפי שציינת.  בכל מקום הסיפור משתנה אך התופעה דומה: הרטיבות "נעלמת" וחוזרת להופיעה- לסרוגין.  ובכל מקום הדבר מצביע באופ ןחד משמעי על איטום לקוי מתחת לרצפה ו/או בקירות של חדר האמבטיה.

בברכה,

גבי