איטומן - מומחי איטום ושיקום מבנים
איטום שיקום פרוייקטים פורום מפרטי איטום ושיקום מפת אתר
 
דף הבית
מאגר לקוחות
איטום
שיקום
פרוייקטים
חומרי שיקום
מפרטי איטום ושיקום
מן העיתונות
גלריית תמונות
קישורים
פורום
צור קשר
איטום מסעות גשרים - בראי התקינה הבין לאומית ומהנעשה בארץ

 


מאמר מאת מהנדס אורי עינבל M.Sc  

ובאדיבות חברת פזקר בע"מ

 

 

מבוא

 

גשרים הם מבנים המתוכננים לאורך חיים של 80 עד 120 שנים. בעוד חלקי הגשר הנמצאים מעל לקרקע הנם גלויים , ומאפשרים תיקון נזקי קורוזיה כאשר הדבר נדרש, הרי במיסעת גשר מכוסה באספלט הנזק לבטון ולברזל הזיון עשוי להתגלות כאשר הפגיעה משמעותית מאוד , התיקון יקר, וגורם להשבתה ארוכה של הגשר לצורך עבודות תחזוקה.

 

מסעות גשרים מבטון מזוין המצופות באספלט חשופות לפגיעה מתמשכת כתוצאה מחדירת מים, כימיקלים ומזהמים אטמוספריים למיסעת הבטון הסמויה מהעין.

 

סלילת אספלט ישירות על גבי הבטון מאפשרת חדירה של מים, מזהמים אטמוספריים וכימיקלים לשכבת הבטון. התוצאה היא פגיעה בבטון ובברזל הזיון ממנו בנויה מיסעת הגשר.

 

הפתרון הוא לאטום את פני הבטון שמעל לגשר לפני סלילת האספלט, ולאחר מכן לסלול אספלט.

מערכת האיטום הנדרשת הינה יחודית, מאחר  ועליה לשרוד תחילה בכוחות ובחום המופעלים בזמן סלילת האספלט החם על מיסעת הגשר.

 

לאחר מכן, על מערכת האיטום המותקנת על הבטון ומתחת לאספלט לעמוד בכוחות דינאמיים המתפתחים ממאמצי האצה ובלימה של הרכב. מאמצי גזירה בין שכבת האספלט לבטון, הנובעים מכוחות גזירה העשויים להתפתח במקומות בהם המיסעה אינה אופקית, וכתוצאה מנסיעת רכב בסיבוב. בסדיקה דינאמית המתפתחת בבטון ומשתקפת לתוך מערכת האיטום , בכימיקלים שונים כמו כלורידים סולפנטים וכו` העשויים לחדור ממיסעת האספלט לבטון שמתחת.   

 

מאחר וגשר הוא אלמנט הנדסי יקר מאוד, התפתחה תקינה ייעודית לאיטום מסעות גשרים.  קיימת תקינה אמריקאית, אנגלית, גרמנית, קנדית, סקנדינבית וכו`.  ובנוסף, התפתחה תקינה כלל אירופאית (EN), המאחדת את הדרישות התפקודיות השונות הנדרשות  ממערכת איטום לגשרים מבטון המחופים במסעה אספלטית.

 

בעבר הרחוק לא נהגו לאטום מסעות גשרים. תיקון הנזקים שנגרמו הינו בעלות של מליוני דולרים. לאחר שהתברר כי אי איטום גורם לנזקים שעלות תיקונם גבוהה בהרבה מעלות האיטום, החלו לאטום מסעות גשרים גם בארץ.

 

בארץ מערכות האיטום עברו ממערכות איטום צימנטיות, למערכות איטום בממברנות פולימריות דקות עובי, וכיום נעשה מעבר לפתרונות על בסיס מוצרים ביטומניים, תוך כדי בדיקת הפרמטרים ההנדסיים והתפקודיים שיבטיחו את תפקוד מערכת האיטום לאורך זמן.

 

 

הסיבה לאיטום מסעות גשרים

 

גשרים הם חלק המשכי של כביש אספלט המונח על מצע וקרקע. או חלק ממסילת רכבת. בעוד ששאר חלקי הגשר חשופים וגלויים ונזק מתגלה לעין תוך זמן קצר, מיסעת הגשר העשויה בטון מכוסה באספלט או בחצץ מתחת לפסי הרכבת.   בטון מתכווץ במשך הזמן ונסדק. ההתכווצות נובעת משלוש סיבות עיקריות:

 

א.      התכווצות מייבוש ואבדן עודפי מים.

ב.      התכווצות כימית הנגרמת מכך שנפח תוצרי הריאקציה הכימית קטן מנפח הרכיבים

         הבודדים.

ג.      בפני השטח קיימת קרבונציה . הקרבונציה היא ריאקציה כימית איטית  בין דו תחמוצת  

         הפחמן לבין יוני  OH.  תוצר הריאקציה הוא גיר.   הגיר הוא אינרטי ולכן אינו מספק יותר  

         הגנה לפלדה  הזקוקה לסביבה בסיסית בכדי לשמור על מעטפת מחומצנת קשת תמס.

 

הסדקים הנוצרים והפסיבציה של הבטון בפני השטח חושפים את הבטון והפלדה לתקיפה של כלורידים, סולפטים וכימיקלים נוספים החודרים לעין. נגלה את הנזק כאשר התופעה תחדור את כל עובי הבטון המשמש כחלק מהמיסעה.  בעוד שמבנה הגשר מתוכנן לתקופות של 120 עד 150 שנים, נזק חמור למיסעה עלול להתפתח תוך עשר שנים ואף פחות.  נזקים חמורים שהתגלו בכל רחבי העולם הביאו להתפתחות מערכות לאיטום גשרים בכל רחבי העולם. מטרת האיטום למנוע מעבר מים, כימיקלים מזיקים וגזים לפני הבטון הנמצאים מתחת לאספלט.

 

 

רקע וסקירת ספרות :

 

בסוף שנות ה 90 החלו להתגלות בארץ נזקים למסעות גשרים ומעבירי מים. עפ"י דוחות שנעשו היה צורך לפרק כשליש מהמבנים. עיקר הנזקים נבעו מכך שהמבנים לא נאטמו או לא נאטמו כראוי. דוחות דומים החלו להכתב במקומות שונים בעולם בהם התגלו נזקים דומים.

 

כתוצאה מהנזקים החמורים למבנים וחוסר אחידות או ידע לגבי כל הגורמים המשפיעים, פותחו ברחבי העולם תקנים ותקנות לאיטום מסעות גשרים, במיוחד גשרים מבטון עליהם מיושמת מסעה אספלטית.

 

הבעיה שהתגלתה בארץ איננה חדשה. ברחבי העולם נתקלו בבעיות רבות של נזקים חמורים למסעות גשרים העשויים בטון ומכוסים בריבוד אספלטי.

 

בשנת 1994 פורסם דוח של ה – National Research Program  בארה"ב, בשם : "Waterproofing Membranes for Bridge Decks", אותו חיבר Manning.

 

הדוח סקר את השימוש בממבראנות איטום בארה"ב, שהשימוש בהן החל בשנות ה -60. השימוש בממבראנות לאיטום החל לאחר שהתגלו נזקים למסעות כתוצאה מחדירת מים וכלורידים לשכבת הבטון הנושאת, ותקיפת הברזל. חלק מהארצות הגדילו את עובי כיסוי הבטון, ללא הועיל. וחלקן החלו לאטום את מסעות הגשרים בעזרת ממבראנות המיועדות לאיטום גגות המורכבות משכבות של ביטומן מנושף ובד זכוכית. מערכות אלו נזנחו כתוצאה מחריצה שהתפתחה בפני האספלט.

 

בתחילת שנות ה-60 החל גם השימוש במערכות איטום נוזליות על בסיס ביטומן משופר בגומי סינטטי (SBS). שימוש זה נפוץ מאוד בקנדה ופחות בארה"ב.

 

בתחילת שנות ה-70 החלו להשתמש בארה"ב ביריעות איטום המיושמות בריתוך, אחד הכשלים העיקריים של יריעות אלו נבע כתוצאה מאיכות עבודה ירודה. פתרון לבעיה נמצא ביריעות הדבקה עצמית הנמצאות כיום בשימוש וחשופות פחות לאיכות עבודה ומיומנות של העובדים בשטח.

 

בתחילת שנות ה-90 אושרו לשימוש בארה"ב כ-22 מערכות איטום, רובן מתבססות על יריעות מוכנות מראש. מערכות נוזליות (Liquid Application) כמעט ולא היו בשימוש.  המפרטים, מפרטי בדיקות ודרישות ברורות לא היו בנמצא, כמו כן לא נעשו ניתוחי עלות תועלת. סיבות אלו הביאו לכשלונות נוספים של מערכות איטום, שחלקן התקבלו על בסיס הזול ביותר במכרז.

 

בשנת 1990 פורסמה ע"י Price עבודה בשם:

Laboratory Tests on Waterproofing Systems for Concrete Bridge Decks.

העבודה נעשתה  במעבדת המחקר הבריטית של : Transport and Road Research Laboratory.

 

העבודה ערכה מיון של מערכות האיטום הקיימות וחילקה אותן לממבראנות נוזליות ויריעות מוכנות מראש. במסגרת הסקירה פורטו היתרונות והחסרונות של כל מערכת, והתקלות שנמצאו בגשרים שנבדקו.  

 

בשנת 1999 פורסם דו"ח של חיל ההנדסה האמריקאי בשם:  Procedure for Evaluation of Sheet Membranes Waterproofing.  

 

על פי הדוח הפרמטרים החשובים ביותר ביריעות ובהתקנתן על גשרים הם : רציפות בחיבור היריעה לגשר, עמידות בטמפרטורה נמוכה המאפשרת גישור סדקים דינאמי בתנאי קור ועמידות גבוהה לניקוב. אחת הבעיות המרכזיות שתוארה בדו"ח הן הופעת בועות מתחת ליריעות לפני ובזמן הסלילה.

 

בשנת 1994 פרסם Manning טבלה המשווה בין מערכות איטום נוזליות למערכות איטום המבוססות על ממבראנות מוכנות מראש :

 

 

יתרונות וחסרונות של יריעות מוכנות מראש מול ממבראנות נוזליות

 

                      יריעות מוכנות מראש :                                  מערכות נוזליות :

 

     1         מתפקדות היטב בתנאי מעבדה                   בד"כ התוצאות במעבדה יותר טובות    

                                                                                          מהתוצאות בשטח

     2         החומר המגיע לאתר תואם את המפרט         קשה להבטיח איכות אחידה של המוצר

                (הרכב, אופי, תכונות)                                                    הסופי

     3         ההתקנה באתר כרוכה בעבודה רבה            קשה לבקר את עובי וקיום של חרירים    

                                                                                                 בציפוי

     4        יש חפיפות בין היריעות                               בד"כ מיישמים בשכבה בודדת תוך

                                                                                קבלת סטיות משמעותיות בעובי

     5        קיימת בעייתיות ביישום על פני                                   אין חפיפות

                  שטח שאינו חלק או מקומר

       

     6         עשויה להיווצר בעיה בחיבור                        אין בעיה ליישם על משטחים מקומרים

                     למעקות, קולטנים וכו`

     7        יש לתקן בועות אוויר (התנפחויות)                בד"כ אין בעיה של אדהזיה

                ע"י בקוע והטלאה

      8        לעיתים המחיר יקר יותר                             ניתן לתקן בקלות בועות המתפתחות  

                                                                                             לאחר היישום

 

 

על פיManning   ההגנה של הבטון ע"י מערכת האיטום הוא פועל יוצא של שני גורמים:

 

א.  הנזק המתפתח במערכת האיטום לאורך זמן.

ב.  בכושר החיבור של מערכת האיטום למסעה.

 

באותו פרסום משנת 1994 מופיעות הדרישות ממערכות איטום למסעות גשרים בזמן ההתקנה ולאחר מכן.

 

 

דרישות ממערכות לאיטום מסעות גשרים :

 

                            בזמן ההתקנה :                                           בזמן השרות :

 

1           רגישות נמוכה לפגמים קלים ואבק               עמידות לטמפרטורות סביבה קיצוניות

2           רגישות נמוכה לטמפרטורה ולחות                נשארת  אטומה ומחוברת לתשתית

             יחסית בזמן היישום                                   לתקופת השירות, 30-15 שנה

3           קלה להתקנה                                           עמידה לניקוב ע"י האגרגטים באספלט

                                                                          כתוצאה מעומסי תנועה

4           נדבקת היטב לבטון ובמיוחד בקצוות            עמידה למאמצי גזירה הנובעים מעומסי

                                                                          תנועה, פניות חדות , בלימה והאצה

5           עמידה לפגיעות מכניות בזמן ההתקנה         מגשרת על פני סדקים דינמיים במיסעת  

                                                                          הבטון , ללא פגיעה.

6           איננה נפגעת ע"י ציוד הסלילה                     הבטון ללא פגיעה. ניתן לקרצף ולרבד את

                                                                          שכבת האספלט העליונה ללא פגיעה

                                                                          במערכת האיטום.

7          אינה נפגעת ע"י האספלט הנסלל מעל            נתנת למחזור

8          נדבקת היטב לאספלט  

 

 

בשנת 1989 פורסם באנגליה ע"י Price  ממעבדת Transport and Road research Laboratory, המאמר : "A field trial of waterproofing systems for concrete bridge decks".

 

במחקר נחקרו כשלים ב 47 מערכות איטום שונות בגשרים. הגורם העיקרי לכשל היה נזק מאספלט חם שנכבש מעל למערכת האיטום.  

 

על פי  Manning יריעות בעובי קטן מ 2.5 מ"מ ומערכות נוזליות בעובי קטן מ- 2 מ"מ רגישות ביותר לניקוב בזמן כבישת אספלט חם.

 

בשנת 2000 פורסם ע"י L. Kyosti ואחרים, ב – Nordic Road and Transport Research, דוח מפורט שמקורו בפינלנד.  הדוח נוגע באחת הבעיות הקשות בהן נתקלו בזמן יישום יריעות בגשרים – בועות (Blistering).  הדוח מפרט את הסיבות לבועות ופתרונות אפשריים. הפתרון שנמצא הנו פריימר אפוקסי החוסם את מעבר האדים מהבטון אל מתחת לממבראנת האיטום.    

 

בגרמניה פורסם דוח ע"י R. Wruck מה- Federal Highway Research Institute, כשבמסגרת הדוח נסקרו 99 גשרים , שבעקבותיו עברו ממערכות איטום המחוברות חלקית לגשר בכדי לשחרר אדים , למערכות המחוברות באופן מלא, על גבי פריימר העשוי אפוקסי.

 

 

תכנון דרישות ובדיקה של מערכת איטום בגשרים המרובדים באספלט

בבואנו לתכנן או לבדוק מערכות לאיטום מסעות גשרים יש לתת את הדעת לגורמים הבאים:

 

א.      האיטום למים, כימיקלים ואדי מים חייב לתפקד לאורך זמן ארוך.

ב.      מערכת האיטום חייבת להיות מחוברת באופן מלא לגשר , והאספלט הנסלל מחובר באופן

         מלא למערכת האיטום.

ג.      מערכת האיטום עמידה לכוחות המתפתחים בזמן סלילת אספלט חם.

ד.      המערכת כולה עמידה לעומסי גזירה הנובעים מכוחות בלימה, האצה ותנועה בסיבוב.

ה.      האיטום חייב לעמוד בכוחות המתפתחים כתוצאה משינויים טרמיים ובסדיקה דינאמית.

ו.       מערכת האיטום תתחבר בצורה טובה לאלמנטים בקצוות (מעקות, תפרים) ולאלמנטים  

         חודרים (קולטנים וכו`).

ז.      מערכת האיטום נתנת למחזור בסוף תקופת חייה.

 

תקינה ומפרטי מדינות

 

כתוצאה מהדרישות המיוחדות לאיטום מסעות גשרים התפתחה בעולם תקינה יחודית לתחום זה. סקירת התקנים והנעשה בארץ מפורט בהמשך:

 

ארצות הברית

 

התקן האמריקאי לאיטום מיסעות גשרים נכתב לראשונה ב 1997 ואושר מחדש ב- 2003.

ASTM D 6153-97 (2003).

 

Standard Specifications for Materials for Bridge Decks Waterproofing Membrane System . התקן מטפל במערכות איטום לגשרים המיועדים לקבל ציפוי אספלטי. בתקן שלושה סוגים של מערכות איטום :

 

סוג I   (Type I)       -    ממבראנה נוזלית המתקשה ע"י ריאקציה כימית.

                                  ממבראנת הגנה על האיטום המוגדרת ע"י יצרן מערכת האיטום.

סוג II (Type II)      -     ממבראנה מביטומן אלסטומרי המיושם בחם.

                                  ממבראנת הגנה על האיטום המוגדרת ע"י יצרן מערכת האיטום.

סוג III  (Type III)  -      מערכת ממבראנות מוכנות מראש.                             

                                   

תכונות פיסיקליות נדרשות (סוגים III,III) :

 

-  עמידות למעבר מים ואדי מים (Permeability).  דרישה : (Perms 0.1 max5.7NG/PaSm2.

-  עמידות בקור ASTM D146  דרישה ל- -18 C, למשך 24 שעות, כפוף על מנדרל של 180 C,

   בקוטר 6 מ"מ.

 

   דרישה : אין שברים.

 

הכנת התקן לאיטום מוגדרת בתקן נפרד  ASTM D5295-92 "Standard guide for preparation of Concrete Surfaces for Adhered (Bonded) Membrane Waterproofing Systems".

 

התקן מגדיר תנאי מינימום להכנת שטח לאיטום בבטון חדש.  התקן מפרט את : הגורמים המפריעים לאדהזיה טובה של מערכת האיטום לבטון , הדרכים למניעת גורמים אלו , והדרכים לתיקון במידה ונדרש.

 

גורמים המפריעים לאדהזיה :

 

-  חומרי הפרדה (שמן תבניות).

-  Curing Compound.

-  מוספים לבטון.

-  קרום צימנטי (Laitance).

-  רטיבות.

-  שמנים ושומנים (גריז).

 

חומרי הפרדה :    חומרים אלו נודדים לפני השטח , ויגרמו לאדהזיה גרועה של מערכת האיטום.

 

Concrete Curing Compound : חומרים אלו עשויים למנוע הדבקות של מערכת האיטום לבטון.

 

מוספים לבטון : קיימים מוספים מסיסים במים המוספים לבטון התורמים לשמירת מים בבטון (במקוםCuring Compound). חומרים אלו עשויים לנדוד לפני השטח ולמנוע הדבקה.

 

קרום צמנטי / שמנים: קרום צימנטי, לכלוך ואבק יש להסיר מפני השטח לפני בצוע האיטום מאחר ונוכחותם תפריע להדבקה של מערכת האיטום לבטון.

 

 

תיקונים:

 

יש לתקן פגמים בבטון על ידי חיתוך , ניסור ופרוק בטון לקוי, או בטונים שאינם נמצאים תחת מישור אחד.  אין ללטש בטון המיועד לאיטום.

-    כל חור הגדול מ 15 מ"מ יש למלא בדייס צימנטי.

-    רצוי לבצע תיקונים מיד לאחר שהבטון התייבש.

-    רצוי לבצע תיקונים בעזרת דייס צימנטי הזהה בהרכבו לבטון שנוצק, ללא האגרגטים.

 

ניקוי פני השטח:

 

כרסום מכני בתוספת ניקוי חול או מים שבלחץ לסילוק חלקים שהתרופפו מהכירסום.  ניקוי חול או מים בהתזה נותן בדרך כלל תוצאות טובות יותר להכנת השטח באחת השיטות הבאות:

-  ניקוי חול ביבש.

-  ניקוי חול ברטוב.

-  התזת מים בלחץ גבוה.

 

בדיקה לפני יישום:

 

יש ליישם את המערכת על שטח מוגבל ולבדוק את האדהזיה.

 

התוצאה של תקן מינימליסטי זה הוא שברוב המדינות בארה"ב קיימים מפרטים מקומיים, ורשימות מערכות / יצרנים מאושרים לאיטום מסעות גשרים (QPL- Qualified Product List).

 

אנגליה:

 

באנגליה פורסם בשנת 1999 מסמך חדש המסכם את הדרישות  לאיטום מסעות גשרים בממלכה הבריטית. (מסמך קודם פורסם בשנת 1994) :

 

Waterproofing and Surfacing of Concrete Bridge Decks, המופיע כחלק מ – Design Manual of Road Bridges.

 

המסמך מטפל בהכנת השטח,  בצוע האיטום, והדרישות ממערכת האיטום.

 

הכנת השטח:

 

-  אין להשתמש ב Curing Compound.

-  יש לסלק קרום צמנטי (Laitance).

התקן מפריד בין מערכות נוזליות ומערכות של ממבראנות מוכנות מראש.

 

דרישות כלליות ממערכת האיטום:

 

- הדבקות טובה למערכת האיטום.

- שמירה על ההדבקות לאורך חיי השרות של הגשר.

 

המפרט כולל בדיקות שונות על המוצר לפני התקנתו המקובלת בחומרים המיועדים לאיטום, ובדיקות לאחר ההתקנה הכוללות:

 

1.   בדיקת אדהזיה לתשתית.

2.   התנגדות לחדירת יוני כלור.

3.   עמידות לקפאון והפשרה.

4.   עמידות לחום.

5.   עמידות לניקוב ע"י אספלט חם.

6.   עמידות להלם תרמי, חום וגישור סדקים מחזורי.

7.   חוזק גזירה של כל המערכת.

8.   האדהזיה בין האספלט למערכת האיטום.

 

גרמניה

 

בשנת 2003 פורסם מסמך חדש המסכם את הדרישות למערכות איטום על מסעות בטון לגשרים המרובדים באספלט. ההנחיות מתיחסות לכל הגשרים בדרכים בגרמניה.   המסמך מפרט את ההכנות לאיטום וכמו כן שלוש מערכות איטום מאושרות.

 

הכנת השטח לאיטום:

 

1. ניקוי וסילוק שכבות רופפות – חוזק למתיחה 1.5 N/mm2.

2. יישום פריימר אפוקסי ועליו מפוזר חול בעודו רטוב.

3. יישום טיח אפוקסי מיישר (במידת הצורך).

 

מערכות איטום:

 

1.  יריעה ביטומנית, כיסוי במסטיק אספלט, בטון אספלט ZTV-BEL-1.

2.  שתי שכבות של יריעות ביטומניות , כיסוי במסטיק אספלט או בטון אספלט ZTV-BEL-2.

3.  איטום בממבראנה נוזלית, בד"כ פוליאורטן, כיסוי במסטיק אספלט – שיטה נמצאת בשימוש מוגבל עקב מחירה הגבוה והשימוש הוא בעיקר למקומות בהם יש גאומטריה מסובכת.

 

התקן האירופאי

 

במשך שנים רבות נדון התקן האירופאי במסגרת ועדת תקינה טכנית כלל אירופאית  CEN/TC 254. תוצאות העבודה של המעבדה פורסמו בסופו של דבר בהצעת התקן האירופאי PREN 14695 :

"Flexible sheets for waterproofing bitumen sheets for waterproofing of concrete bridge deck and other concrete surfaces trafficable by vehicles – Definitions and Characteristics.  

 

התקן מפרט את הדרישות הכלליות ממערכות איטום ביריעות ביטומניות המיועדות לאיטום גשרים. בנוסף התקן מפנה לסדרה של תקנים המאפשרים בדיקה של תכונות המיוחדות לאיטום מסעות גשרים כמו : עמידות לחום EN 14691,  חוזק החיבור לבטון EN 14224, כושר גישור סדקים דינמי EN 14224, עמידות לגזירה EN 13653, עמידות מערכת האיטום בהידוק אספלט חם EN 14692, ובדיקות נוספות המקובלות בבדיקת יריעות ביטומניות. סדרת התקנים הנשענת ברובה על התקינה הגרמנית והבריטית מכסה את כל האספקטים המאפשרים לבחור מערכת לאיטום גשרים שתתפקד לאורך זמן.

 

ישראל

 

עד לאמצע שנות ה- 90 לא נעשה איטום מסעות גשרים בישראל.   באמצע שנות ה – 90 החלו לאטום גשרים בחומרי איטום על בסיס צימנט-פולימר (איטום צמנטי).  האיטום בשיטה זו נעשה ללא בקרה וללא כל התייחסות לאפשרות לבדוק את התפקוד של מערכת זו עפ"י העומסים הפועלים בגשר בזמן היישום ולאחר מכן.

 

לפני כשש שנים התחילו להיערך ביוזמת מע"צ דוחות  שבדקו את מצב הגשרים בארץ.  מהדוחות שהתקבלו התברר כי בגשרים רבים מצב המסעות מחייב תיקונים מידיים או הריסה.

בתחיל שנת 2004 נערך בחברה הלאומית לדרכים דיון רב משתתפים שמטרתו היתה  לפתוח בתהליך שמטרתו להגיע  למערכת איטום שתתן מענה לאיטום מסעות הגשרים בארץ.  

לאחר שנלמדו התקנים הזרים והסיבות לכשלים בחו"ל פותחה מערכת המתאימה לתנאי הארץ ועומדת בדרישות המופיעות בתקנים זרים.

 

המערכת שנבחרה על ידי מע"צ לאחר בדיקות מקיפות שנעשו מבוססות על התקן האמריקאי : ממברנה נוזלית ביטומנית, וממבראנת הגנה ביטומנית מוכנה מראש (יריעה ביטומנית).  לאור הדיווחים הרבים בספרות על בעיית הבועות (Blisters) נעשה שימוש בפריימר על בסיס אפוקסי (כדוגמת XL-100(. הכנת השטח כוללת סילוק מוחלט של הקרום הצמנטי וחלקים רופפים מפני המסעה.  ממברנת האיטום העיקרית מבוססת על ביטומן אלסטומרי  בעל עמידות גבוה בחום (כדוגמת אלסטוגום). הביטומן מיושם על הגשר בחם בעזרת ציוד יעודי ומהווה ממבראנת איטום רציפה  וללא תפרים בעובי של 2 מ"מ.  יריעות ההגנה שנבחרו הנן יריעות המשמשות מזה שנים רבות למניעת השתקפות סדקים בכבישים בעובי של 3 מ"מ , וידועות בעמידותן לאורך שנים בתנאי הכבישים בארץ.  

 

לאור הדיווחים בספרות על כשלים בריתוך יריעות בגשרים נעשה שימוש ביריעות בהן מסלקים את גב היריעה לפני היישום (בדומה ליריעות הדבקה עצמית  כדוגמת פוליפז SP 3 / 250). שיטה זו מבטיחה כי לאחר כבישת היריעות באספלט חם תהיה הדבקה מלאה לתשתית.

 

מערכת האיטום הנמצאת כיום בשימוש נבדקה במכון התקנים לניקוב באספלט חם , לגישור דינאמי על פני סדקים ולעמידות לכלורידים, עמידות ללחץ מים , הלם תרמי.   עד היום בוצעו במערכת איטום זו כעשרה גשרים.  

 

 

סיכום

 

הגורמים החשובים ביותר באיטום מסעות גשרים הם : ההדבקה של האיטום לשתית, ההדבקה של האספלט למערכת האיטום, עמידות מערכת האיטום במאמצים השונים המתפתחים בגשר בזמן הסלילה ובתקופת השרות.  וחשוב לא פחות, האפשרות למחזר את מערכת האיטום בתום תקופת השרות. בהיעדר תקן ישראלי יש לפעול לאימוץ התקן האירופאי בארץ לאחר שיאושר סופית בחו"ל.

 

תקן זה הוא המפרט ביותר הקיים כיום ונותן מענה לכל הדרישות הידועות כיום לאיטום מסעות גשרים.

 

ספרות:

 

1. Bridge deck waterproofing in Ontario , W.E Blum, Ministry of Transport and Communication, M.T.C report IR50, July 1972.

2.  Effectiveness of Waterproofing Membranes Installed on Bridge Decks constructed in 1973 to 1978. Ontario, <ST1:COUNTRY-REGIon w:st="on">Canada</ST1:COUNTRY-REGIon>ministry of transportation, report SO-97-01.

3. Procedure for evaluation of Sheet Membranes WaterproofingC.J. Cohonen, CRREL, Special report 99-11, 08/1999.

4. Design Manual for roads and bridgesWaterproofing and surfacing of concrete bridge decks. Highways agency, BD47/99part 4 & 5.

5.  Andichtung von beton bruckenbauwerken , A. Kraus, Tiefbau, 10/2000.

6.  Bruckenbelage auf beton mit einer dichtungsschicht aus einer Bitumen-Schwessbahn, teil 7, bruckenbelage, ZTV-ING, Forchingsgessellschaft fur strassen und verkehrswesen, 08/2003.

7. Preventing the blistering of bridge deck waterproofingL. KyostiTechnical Research of Finland, Nordic Road & Transport Research, No 3.2000.

8.  Surfacing of concrete bridgesVVeganDanish Road InstituteReport 106, 2000.

9. Reflective cracking in bridge deck surfacing of asphaltE.JVaterFederal Insitute for Material Research and Testing (BAM), <ST1:COUNTRY-REGIon w:st="on">Germany</ST1:COUNTRY-REGIon>.

10. Bridge waterproofing coursesreview of waterproofing course swelling problems and filler, J.P. Benneton, Bulletin Des Laboratores des chausses , 09-10/ 2002 re 4451 pp.95-99.

11.  Bridge deck waterproofing with bitumen sheetsDevelopmentpractical efficiencyend European standardizationGDohrproceeding of the XIth congressInternational Waterproofing Association, 10/2000 pp 99-140.

 

 

תודתנו למר אורי עינבל מחברת Ecoproof, יועץ איטום בכיר לחומרי בניה וסלילה (לשעבר מהנדס בחברת פזקר) על מתן הזכות לפרסם מאמר זה באתרנו.  ראה/י www.ecoproof.co.il.

 

ראה/י גם מאמר נוסף המסביר על שיטת חימום זפת במכונת שמן- "זיפות גגות מתקדם – חימום זפת באמצעות מכונת שמן".

 

למאמרים נוספים ראה את מדור מפרטי איטום ושיקום.

 

 

שאלות ותקשורות ניתן להפנות אלינו באמצעות פורום איטום ושיקום ונשמח לסייע.

 

 

בברכה,

 

איטומן-

מומחי איטום ושיקום מבנים

   © כל הזכויות שמורות לחברת איטומן 2005.                                                                                                                                      www.ZYwebs.com     Dvirs