איטומן - מומחי איטום ושיקום מבנים
איטום שיקום פרוייקטים פורום מפרטי איטום ושיקום מפת אתר
 
דף הבית
מאגר לקוחות
איטום
שיקום
פרוייקטים
חומרי שיקום
מפרטי איטום ושיקום
מן העיתונות
גלריית תמונות
קישורים
פורום
צור קשר
איטום מרפסות או גגות מרוצפים - על גבי הריצוף הקיים

 

בעקבות התגלות נזילות ורטיבויות ממשטחים מרוצפים חיצוניים של מרפסות או גגות מרוצפים , מבקשים לעיתים בעלי הנכס להמנע מפרוק הריצוף הקיים ולבצע איטום מחודש על גבי שכבת הריצוף הקיימת.  

 

בשיטת בצוע זו יתבצע לאחר מכן הריצוף החדש מעל גבי שכבת האיטום.

 

יתרונה של שיטה זו הוא כמובן בחסכון הכספי הניכר, בו נחסכת עלות הפרוק של הריצוף הישן.

 

מאמר זה מפרט את היתרונות והחסרונות של שיטה זו ואת המגבלות לבצועה.

 

מהבחינה המקצועית ,יש להקדים ולאמר כי השיטה הנכונה לטיפול בבעיות רטיבות מגגות מרוצפים או מרפסות, היא להסיר את שכבת הריצוף הקיימת ולבצע שכבת איטום חדשה, כמתואר במאמר על איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות.

 

יחד עם זאת, בצוע שכבת איטום חדשה על גבי הריצוף הקיים (ושכבת ריצוף נוספת מעל), הינה אפשרית ואמינה לבצוע מבחינת איטום וריצוף , כאשר היא מתבצעת היטב ובהתאם להמלצות שנביא להן, וכאשר לא קיימות מספר מגבלות אשר עליהן נפרט בהמשך.

 

 

מגבלות בצוע ושיקולים – איטום על ריצוף קיים

 

תחילה יש להבין כי קיימים מספר תנאים מגבילים אשר במידה והם קיימים, כלל לא ניתן לבצע איטום וריצוף בשיטה זו על גבי מרפסת או גג מרוצף.

  

1.  כאשר קיימת מגבלה קונסטרוקטיבית ולא ניתן להעמיס משקל נוסף על גבי הריצוף הקיים.  

     נושא זה נתון להחלטתו של המהנדס הקונסטרוקטור בלבד.

 

2.  כאשר המשטח המרוצף הנוכחי איננו יציב מספיק.

     כאשר הריצוף הקיים משוחרר ממקומו במספר מקומות, או כאשר המשטח כולו רצוף במורדות

     ושקעים המוכיחים זאת , לא ניתן לסמוך על יציבותו כתשתית אמינה לריצוף החדש.  

 

3.  כאשר קיימת מגבלת גובה ולא ניתן לבצע את הריצוף החיצוני החדש כך שיהיה במפלס נמוך יותר

     ממפלס הריצוף הפנימי של הדירה.   

 

     (במקרים מסויימים ניתן ליצור הגבהה תחת פתח היציאה אל המשטח החיצוני, אך הגבהה זו

     יוצרת מפגע בטיחותי.  בחלק מהמקרים, כתוצאה מיצירת הגבהה תחת הפתח, יתכן שנאלץ גם

     להקטין את הפתח עצמו ,  מה שיהיה כרוך בעלות כספית נוספת שאף עלולה לבטל את כדאיות

     הבצוע של שיטה זו).

 

     הפרש הגובה בין המפלסים הוא זה שגם יקבע עבורנו בהמשך, עם איזה חומר איטום נוכל

     להשתמש על גבי המשטח המרוצף.  ככל שיקטן הפרש הגבהים כך יקטן גם עוביו של המילוי

     שנוכל להניח תחת הריצוף ובמקרה של משטחים מרוצפים גדולים תהיה לכך השפעה מכרעת על

     ההחלטה באם כלל כדאי להשתמש בשיטת בצוע זו.  על בעיה זו נפרט בהמשך.

           

אם כך, כאשר קיימת אחת מן המגבלות שפורטו לעיל לא ניתן יהיה לבצע שכבות איטום וריצוף חדשות על גבי שכבת הריצוף הקיימת. הפתרון הנכון במקרה זה יהיה להסיר את כל שכבת הריצוף ולבצע עבודת איטום יסודית עם יריעות ביטומניות, על פי המאמר שלעיל.

 

 

 איטום וריצוף חדש על גבי ריצוף קיים – יתרונות וחסרונות

 

יתרונות -

 

היתרון הבולט הנו כמובן החסכון הכספי.   

 

עבודות הפרוק של הריצוף הנוכחי וסילוקו מהשטח מהוות מרכיב יקר בעבודות מסוג זה ועומדות על כ 20-25 אחוז מהעלות הכוללת. העלות משתנה בהתאם לקושי בגישה  אל המשטח המרוצף : באיזו קומה מדובר , אם ישנה מעלית או שלא, הקושי בנגישות לרכבים ולעגלות פינוי פסולת (כגון בבנינים מדורגים), ועוד.  אך העלות תהיה משמעותית בכל המקרים.

 

חסכון נוסף מושג  בעקיפין, בעלות הבצוע של האיטום עצמו. משום שברוב המקרים לא ניתן יהיה לבצע את האיטום עם שתי שכבות של יריעות ביטומניות, עקב מגבלת הגובה בין המפלסים.

 

כך שבסיכום הכולל עלות עבודה מסוג זה יכולה להיות זולה בכ 30 אחוזים לערך, מעלות הבצוע של עבודה הכולל את פרוק המשטח המרוצף הנוכחי.

 

יתרון נוסף, אם כי שולי במקצת, הנו בכך שנקבל מהירות בצוע גבוהה יותר ועם פחות רעש (חציבות) ופסולת.

 

 

חסרונות –

 

כפי שצויין בתחילה, המלצתנו במקרים של נזילות מגגות מרוצפים או מרפסות היא להסיר את כל שכבת הריצוף הנוכחית ולבצע איטום מחדש עם יריעות ביטומניות, על פי המאמר שלעיל.  זו הדרך הנכונה מן הבחינה המקצועית וגם האמינה ביותר ואשר מיועדת להחזיק מעמד למשך כל אורך חיי המבנה.

 

שיטות אחרת, כולל זו המתוארת כאן, הנן בבחינת פתרון מאולץ, שמקורו אינו השאיפה לאיכות  אלא הרצון לחסכון בהוצאות הכספיות.  כך שיש לקחת בחשבון שיתכן כי אורך החיים של המערכת כולה יהיה קצר יותר מזה של מערכת חדשה (הכוללת את פרוק הריצוף).

 

משך החיים של המערכת יכול להיות מושפע כתוצאה מהמגבלות שחלקן הוזכרו לעיל. על כך יש להסב את תשומת הלב למספר מגבלות נוספות, עליהן יוסבר להלן :

 

1.   חומרי איטום נאחזים תמיד טוב יותר על גבי תשתיות בטון מאשר על גבי אריחי קרמיקה, טרצו וכדומה. חומרי הריצוף השונים אשר מהם עשויים האריחים (קרמיקה, גרניט-פורצלן, טרצו, שייש) הנם מטבעם חומרים בעלי כושר ספיגה נמוך ולכן פוחת כושר אחיזת חומרי האיטום על גבי אריחים מסוג זה.

 

2.   מעצם היותם של משטחים מרוצפים מרכבים ממספר רב של יחידות (אריחים)- הם מועדים יותר לתזוזות.  החשש לתזוזות שונות גובר כאשר ישנה הוכחה לנוכחות של רטיבות מתחת לריצוף, כאשר  הרטיבות עלולה לגרום לנזק לשכבות הטיט הישן, מה שיגרור אחריו תזוזות בשכבת המילוי התחתונה.

 

3.   רטיבות שכלואה תחת הריצוף איננה יכולה להתנדף לגמרי כאשר מכסים וכולאים אותה עם שכבת איטום עליונה.   כליאת רטיבות היא כשלעצמה בלתי רצויה ויש בה משום סיכון מה להצלחת המערכת כולה. בתנאים מסויימים, מרפסות או גגות מרוצפים נמצאים תחת השמש הקייצית, אדי הרטיבות שואפים להתרומם כלפי מעלה ויכולים לגרום לנתק מקומי (נפיחות) בשכבת האיטום.  נפיחויות אלו עלולות לערער עם הזמן את יציבותה של שכבת הריצוף העליונה, במיוחד כאשר מדובר על ריצוף בהדבקה ישירה או ריצוף על גבי שכבת מילוי דקה.

 

תופעות אלו מגבירות, באופן כללי, את הסיכון לכשל עתידי של מערכת האיטום והריצוף שמעליה.

 

כך ששיקול מרכזי בהחלטה על בצוע מערכת מסוג זה הנו -  עוביו של המילוי ביחס לגודלו של השטח המרוצף.

 

במילים אחרות, כאשר עובי המילוי קטן החשש מכשל בריצוף ילך ויגבר ככל שהשטח המרוצף יהיה גדול יותר.  

 

על מרפסות קטנות, או כאשר לא קיימת מגבלה על עוביו של המילוי- חשש זה הולך ונעלם.

 

 

                                                        ------------------

 

לסיכום –

 

כאשר לא קיימות מגבלות מן הסוגים שהוזכרו בתחילת המאמר וכאשר  מגבלת עוביו של המילוי איננה מהווה מכשול, ניתן לגשת לבצוע של מערכת איטום מסוג זה על גבי מרפסות , גגות ומשטחים מרוצפים חיצוניים.

 

בצוע יעיל של המערכת יבטיח את עמידותה לאורך שנים רבות , הן מבחינת שכבת האיטום והן מבחינת יציבותו של הריצוף.  

 

על מנת להבטיח את הצלחת העבודה מומלץ לעקוב אחר ההמלצות הבאות.   

 

 

המלצות, הכנת השטח, בחירת חומרי איטום :

 

 

שיטת הריצוף –

 

ריצוף על גבי מצע מילוי עבה הנו עדיף בהרבה על פני ריצוף בשיטת ההדבקה הישירה. עובדה זו נכונה עוד יותר כאשר מדובר על מרפסת או גג מרוצף בשטח גדול. היא נכונה עוד יותר כאשר מבצעים ריצוף ישירות על גבי שכבת איטום גמישה.

 

כאשר מדביקים ריצוף ישירות על גבי חומר אטימה גמיש (וכל חומרי האטימה הנם גמישים), גובר החשש להנתקותו של הריצוף כתוצאה מהתזוזות הטבעיות של חומר האיטום ומטבע הדברים- ככל שהמשטח גדול יותר צפויה להיות בו תזוזה רבה יותר.

 

מאידך, כאשר עובי המילוי מספק, והנו בהתאם להחלטתו של המתכנן / המהנדס, לא קיים כל חשש מבעיות עתידיות לשכבת הריצוף החדשה. שכבת המילוי תוכל לספוג את התזוזות והריצוף העליון ישאר ללא פגע.

 

בחירת חומרי איטום –

 

קיימים מספר סוגים של חומרי איטום אשר ניתן לישם אותם על גבי משטח מרוצף של מרפסת או גג מרוצף, בטרם הריצוף.  בעת בחירת סוגו של חומר האיטום יהיה עלינו, שוב, להתחשב בעוביו של המילוי אשר תחת הריצוף.

 

1.  יריעות ביטומניות.

 

זו הבחירה הטובה ביותר והעדיפה על פני כל שאר החומרים. יריעות ביטומניות הנן עבות וחזקות , מאוד עמידות בפני פגיעות מכניות ויוצרות משטח אטום גמיש וחזק ביותר.  

 

כאשר אין מגבלה על עוביו של המילוי- יריעות ביטומניות תהיינה הבחירה הנכונה ביותר.

 

ברם, חוזקה וקשיחותה של היריעה הביטומנית עומדת לנו לרועץ כאשר מדובר על ריצוף בשיטת ההדבקה הישירה (דקה) או על ריצוף עם שכבת דבק עבה. משום שמקרה של תזוזה מקומית של היריעות תזוזת והתרוממות הריצוף שמעליה תהיה כמעט בלתי נמנעת, משום חוזקה של היריעה.

 

יש להעיר כי ברוב המקרים לא ניתן לבצע ריצוף בהדבקה ישירה –דקה, על גבי יריעות, משום שאזורי החפיפה בין היריעות יוצרים הגבהות. מבחינה טכנית, רצף מיומן יכול להדביק אריחים על גבי יריעות, תוך שימוש בדבק רב-עובי (כסנטימטר וחצי עובי) אך ברוב המקרים בהם הריצוף יתבצע בהדבקה ישירה (דקה או עבה) – עדיף יהיה לעבור ולהשתמש בחומרי אטימה משחתיים, אחרים.

 

 

2.  חומרי איטום  פוליאוריטנים משחתיים.

 

חומרי אטימה מסוג זה הנם גמישים וחזקים ואף נוחים ליישום – במריחה או בהתזה.

 

למוצרים הפוליאוריטנים ישנם חומרי-יסוד (פריימרים) המיועדים ליישום על גבי מבחר תשתיות, מה שהופך אותם לבחירה אידיאלית כאשר מדובר על איטום על גבי משטחים מרוצפים. ניתן ליישם חומרים אלו, עם פריימר מתאים, על גבי משטחי טרצו, קרמיקה, גרניט פורצלן , שייש, גרנוליט – ועוד (בהתאם להוראות היצרנים).  מסיבה זו, השימוש עם חומרים אלו, בשנים האחרונות, על גבי מרפסות וגגות מרוצפים, הולך ונהייה שכיח יותר ויותר.

 

ניתן לבצע את הריצוף על גבי חומרים אלו בשיטת ההדבקה כאשר יש לעקוב אחר הוראות הבצוע של היצרנים השונים.   

 

מחיר החומר יקר יותר מזה של שאר החומרים, אך ההשקעה כדאית.

 

 

3.  חומרי אטימה ביטומנים משחתיים.

 

חומרים מסוג זה הנם מאוד נוחים לשימוש ומחירם זול יחסית.

 

הם מיושמים על גבי פריימר ביטומני מתאים, בשלוש שכבות, ועם רשת אינטרגלס בין השכבות.  חסרון מערכת מסוג זה הנו במיוחד בכושר ההיצמדות שלה אל התשתית. הפריימרים של חומרים אלו אינם נספגים אל עומק האריחים וכתוצאה מכך אחיזת החומר נחלשת, במיוחד כאשר אדי הרטיבות שכלואים תחת הריצוף מנסים להפלט כלפי חוץ.

 

חסרון נוסף של חומרים אלו הנו ברגישות גבוהה לחום. כאשר מדובר על ריצוף בשיטת ההדבקה הישירה / הדקה, חומרים אלו עלולים להתחמם ולהתרכך יתר על המידה, כך שמומלץ להשתמש באריחים בעלי גוון בהיר / לבן ביישום על גבי חומרי אטימה מסוג זה. מפעת מחירם , גמישותם ונוחות יישומן,  ניתן לעשות בהם שימוש, אך עדיף להמנע מכך במיוחד על גבי אריחים בעלי כושר ספיגה נמוך (כגון קרמיקה וגרניט פורצלן).    

 

 

ייבוש והכנת  השטח

 

 

ייבוש הרטיבות שהצטברה מתחת לריצוף הישן הנו צעד חיוני שמומלץ לבצע אותו בקיץ, מספר  שבועות בטרם תחילת העבודות.  

 

להלן מספר המלצות להכנת השטח וייבושו.

 

1.   הסרת אריחים סביב נקודות הניקוז.

 

את נקודת הניקוז ממילא יהיה עלינו להחליף ולהתין במקומה, בהמשך, קולטן דו-מפלסי אשר מיועד לנקז גם את הרטיבות שנמצאת מתחת לשכבת הריצוף.

 

הסרת מספר מרצפות סביב נקודות הניקוז תאפשר את זרוז תהליך הייבוש של הרטיבות שנמצאת תחת הריצוף, מכיוון שזוהי הנקודה הנמוכה ביותר בגג ורוב המים זורמים וניקווים לכיוונה. יש לחתוך מספר אריחים בעזרת דיסק חשמלי ולפרק את אותם אריחים ואת שכבת המילוי שתחתם.

 

2.   על מנת לייבש רטיבות שכלואה תחת אזורים אחרים מתחת לאריחים, ניתן לשקול בצוע של  אחת מהפעולות הבאות.

 

א.  ניתן להסיר ממקומם מספר אריחים (אריח בודד על כל 2 מ"ר בערך).

ב.  לחילופין, בעזרת מכונת חריצה יעודית, או בעזרת דיסק חשמלי, ניתן לפתוח את הפוגות בין כל האריחים בגג. פעולה זו תבטיח את ייבוש מרבית הרטיבות שכלואה מתחת לאריחים והיא עדיפה על פני הראשונה, אך כרוכה בעלות כספית נוספת, גם משום הצורך למלא את המישים מחדש, מאוחר יותר.

 

3.   מומלץ לפרק את הפנלים סביב אותה מרפפסת / גג מרוצף. ממילא נאלץ לבצע זאת בהמשך בחלק מפעולות האיטום והריצוף החדש, כך שעדיף לבצע זאת קודם ולזרז ככל האפשר  את תהליך הייבוש של הרטיבות.

 

לאחר מספר שבועות של המתנה לייבוש נוכל לגשת לבצוע עבודות האיטום והריצוף.

 

 

סיכום

 

איטום על גבי ריצוף קיים של מרפסות או גגות מרוצפים מהווה פתרון חליפי טוב מאוד, כאשר לא קיימות המגבלות שפורטו לעיל וכאשר ניתן לבצע את הריצוף עם שכבת מילוי בעובי סביר.

 

בבצוע עם שכבת מילוי דקה אורך החיים של המערכת עלול להתקצר ומושפע באופן ישיר מגודלו של השטח, עוביו של המילוי, וסוג חומר האיטום שנעשה בו שימוש.

 

נדגיש שוב, כי הפתרון הנכון ביותר הנו להסיר את שכבת הריצוף של מרפסות ,גגות ומשטחים מרוצפים אחרים- ולבצע עבודה יסודית כפי שהיתה אמורה להתבצע מלכתחילה, בעת הבניה.

 

מאמר זה הביא הסברים פרי נסיוננו על המגבלות , דרכי הבצוע ודרכי הייבוש וההכנות של השטח.  בטרם בצוע שיטה זו יש לקבל יעוץ והדרכה מבעלי מקצוע מוסמכים-בשטח. אין מאמר זה מהווה תחליף לנוכחותם.

 

למידע נוסף בענין איטום מרפסות , גגות ומשטחים מרוצפים, ניתן לגשת גם אל המאמרים הנוספים הבאים :

 

איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות ,

איטום גגות מרוצפים ללא הרמת הריצוף.

 

מאמרים אחרים בנושא- במדור מפרטי איטום ושיקום.

 

שאלות והבהרות נוספות ניתן תמיד להציג  אל פורום איטום ושיקום באתרנו ונשמח לסייע.

 

 

בברכה,

 

איטומן-

מומחי איטום ושיקום מבנים

 

   © כל הזכויות שמורות לחברת איטומן 2005.                                                                                                                                      www.ZYwebs.com     Dvirs