איטום רטיבות בקירות בקומות קרקע

איטום רטיבות בקירות בקומות קרקע:

תופעות רטיבות בקירות סביב של דירות קרקע מעידות בדרך כלל על איטום לקוי בקירות החיצונים של המבנה.

מקור הרטיבות הנו במגע בין הקרקע הרטובה לבין הקירות החיצונים של הבית. הרטיבות החיצונית חודרת אל תוך הקירות וגורמת להופעת כתמי עובש ותפרחות שונות בקירות הפנימיים. לרוב מתרכזות בעיות אלו בחלק הנמוך של הקירות- מעל לאזור הפנלים, אך הרטיבות יכולה אף לטפס עד לגובה של כ 80 ס"מ לערך, כתוצאה מעלייה קפילארית.

במקרים מעט יותר חריגים נגרמת תופעה זו כתוצאה מעליית רטיבות מהקרקע הרטובה אשר מתחת ליציקת הרצפה של הבית. במקרים אלו חודרת רטיבות אל המילוי החולי אשר מתחת לריצוף וכתוצאה מעלייה קפילארית נוצרים כתמי עובש גם על גבי הקירות הסמוכים. תפרחות שמבצבצות בין המרצפות מעידות תמיד על רטיבות כלואה מתחת לריצוף- בין אם מקור הרטיבות הנו מהקרקע או מהקירות.

מכאן שבכל מצב בו קיימת רטיבות בקירות ו/או בין המרצפות של קומות קרקע – יש לקחת בחשבון שמקור הבעיה יכול להיות מתחת לרצפה או  בקירות החיצונים. מומלץ לגשת לטיפול בבעיה באופן הדרגתי, דהיינו לטפל בתחילה בקירות החיצונים של המבנה ורק לאחר מכן- ברצפה.    במרבית המקרים איטום הקירות יפתור את הבעיה אולם חובה להבין ולקבל את העובדה שמקור הרטיבות יכול להיות גם מתחת לרצפת המבנה , ושבמקרים אלו לא תמיד ניתן לאתר בודאות את מקור החדירה.

בנוסף לאמור לעיל יש לבדוק באם העובש בקירות איננו נגרם כתוצאה מעיבוי (קונדנסציה). במרבית המקרים תופעות העובש והרטיבות  נגרמות עקב איטום לקוי כמפורט לעיל אך יתכנו מקרים בהם מדובר בעיבוי / קונדנסציה ויש לפסול אופציה זו לפני כל החלטה לבצוע איטום.

בנושא רטיבות בדירות קרקע ראוי גם לציין כי בחלק מהמבנים הישנים בארצנו לא היה נהוג  בשעתו  לבצע איטום מתחת ליציקות הרצפה של הבית ולעיתים היו מוותרים על יציקת רצפת בטון מתחת לריצוף ובמקומה היו מניחים מילוי כורכרי מהודק שמטבעו סופח רטיבות בקלות.  מבנים ישנים אלו מתאפיינים לעיתים גם בשקיעת הריצוף ובכל מקום בו קיימת תופעה של שקיעת ריצוף בקומות קרקע בבתים ישנים נכון יהיה לחשוד גם בקיומן של בעיות איטום מהקרקע.

איטום קירות :

המפרט שלהלן מפרט את הפעולות לבצוע במקרה של איטום קירות באמצעות חומרי אטימה צימנטים משחתיים.  מפרט זה טוב לבצוע בקירות אשר בהן לא קיים איטום כלל או כאשר קיים הכרח להסיר את כל שכבת האיטום הישנה. בקירות אשר בהם קיימת שכבת איטום ביטומנית (זפת או חומר ביטומני אחר) ואשר מצב השכבה תקין ברובו- יותר נוח לבצע איטום ביטומני על גבי השכבה הישנה. (אין כל מניעה לבצע את כל עבודת האיטום עם חומרי אטימה ביטומנים משחתיים או עם יריעות ביטומניות. מפרט לבצוע עם חומרי אטימה ביטומנים משחתיים יפורט בהמשך).

חפירה:

לצורך איטום הקירות יש צורך לבצע חפירה לעומק עד לתחתית המבנה ולהמשיך בחפירה כ 40 ס"מ נוספים לצורך החדרת אמצעי ניקוז אשר יוזכרו בהמשך. לאחר בצוע החפירה יש לנקות את כל שטח הקירות משאריות בוץ ולכלוך.

לאחר שלב זה תתבצענה פעולות ההכנה של הקירות.

הכנת הקירות לאיטום:

1.  הורדת כל שכבת הטיח מהקירות ועד לגובה של כ 40 ס"מ מעל למפלס הקרקע.

2.  הורדת חלקי בטון רופפים ופתיחת סדקים במידה ונתגלו. סדקים יש לפתוח לרוחב ולעומק של 1.0 ס"מ לפחות. במיוחד יש לבדוק אם קיימים סדקים בחיבור שבין קיר הבלוקים לחגורת הבטון התחתונה.

3.  נקיון הקירות משאריות אבק ולכלוך וחלקים רופפים אחרים.

4.  מילוי פתחים וחורים ובצוע תיקונים בקירות במקומות הנחוצים באמצעות תערובת של מלט וחול (1:3)  ודבק לטקס בשעור 20 אחוז ממשקל המלט שבתערובת.

לפני בצוע התיקונים יש להרטיב את השטחים המיועדים לתיקון ולמרוח עליהם שכבת יסוד צימנטית המרכבת ממלט,מים ודבק לטקס בשעור 50 אחוז מכמות המים שבתערובת. יש לבצע את התיקונים על גבי שכבת היסוד הנ"ל בעודה לחה, בשיטת רטוב-על-רטוב. את כל עבודות הכנת התערובת ושלבי היישום יש לבצע על פי האמור במאמר על עבודה נכונה עם חומרי מליטה – יסודות איטום | שיקום מבנים.

5.  החלקת כל שטח הקירות באמצעות תערובת של מלט וחול (2:1) ודבק לטקס כנ"ל.
הערה: החלקת הקירות נחוצה לשם הנחת רשת אינטרגלס בין שכבות האיטום, כפי שיתואר בהמשך. לפיכך אסור שתהיינה בליטות או שקעים אשר יקשו על הנחת הרשת על גבי הקיר.

6.  מילוי סדקים בחומר איטום גמיש מסוג סיקפלקס ועם חומר יסוד מסוג סיקה-פריימר. מילוי הסדקים יכול להתבצע גם לפני פעולת ההחלקה של הקירות.

7.  עם סיום פעולות ההכנה יש לאפשר לחומרים הצימנטים להתיבש למשך 24 שעות לפחות (תלוי בעובי התיקונים) ולוודא יבוש איטי תוך אשפרה (הרטבה) של השטח מספר פעמים ביום.

שלבי האיטום:

1.       הספגת הקירות במים.

2.       מריחת שכבה ראשונה של חומר איטום צימנטי  בעובי של כ 1.5 ק"ג למ"ר.

3.       הדבקת רשת אינטרגלס על גבי חומר האיטום בעודו טרי, והטבעתה בתוך שכבת האיטום.

4.       מריחת שכבה שניה של חומר האיטום בעובי כנ"ל- על גבי הרשת.

5.       מריחת שכבה שלישית עד לכיסוי מלא של כל הרשת. עובי כל השכבות צריך להיות כ 4.0 עד 5.0 ק"ג למ"ר.

6.       לאחר ייבוש מלא של חומר האיטום (למחרת) יש לבצע איטום סביב אלמנטים חודרים שונים כגון צינורות, ברגים, מתקני מיזוג וכדומה. איטום זה מתבצע באמצעות חומר איטום פוליאוריטני גמיש כגון סיקפלקס 11FC וכולל את חומר היסוד (הפריימר) של החומר. יש לנקות את הצינורות היטב לפני בצוע אטימה זו.

מידע נוסף ותמונות על איטום צימנטי ניתן לראות גם במפרט הטכני של איטום מרתפים ומקלטים מבפנים. תמונות אחרות- בסעיף איטום מרתפים -מבפנים.

הגנת האיטום:

פגיעות מכניות עלולות לפגוע במערכת האיטום כתוצאה ממילוי החפירה. לצורך הגנה על האיטום יש להדביק לוחות קלקר על כל שטח הקיר. הדבקת הלוחות יכולה להתבצע באמצעות דבק צימנטי יעודי או באמצעות חומר אטימה ביטומני משחתי.

בנוסף ללוחות הקלקר קיימות בשוק גם יריעות הגנה וניקוז הנועדות ליישום על גבי קירות תת קרקעיים. שטח הפנים של יריעות אלו מכוסה בבליטות אשר מיועדות לאפשר את חילחול המים כלפי מטה וזהו גם יתרונן על פני לוחות הקלקר. (על אופן היישום של יריעות אלו ראה גם סעיף "הגנה וניקוז" במאמר על איטום מרתפים מקלטים ומבנים תת-קרקעים בחומרים ביטומנים משחתיים .

מערכת ניקוז תחתונה ומילוי החפירה:

מערכת ניקוז בעומק החפירה מיועדת לאפשר למים לחלחל כלפי מטה כך שלא יצטברו בסמוך למבנה. לשם כך ממלאים את תחתית החפירה באבני חצץ ואת החלק העליון באדמה גננית רגילה. מומלץ להניח בד גאוטכני בלתי-ארוג בעובי 400 גרם / למ"ר, כשכבה מסננת בין החצץ לאדמה.

במקרה הצורך ניתן ומומלץ להניח צינור שרשורי בתחתית החפירה ועליו את שכבת החצץ. הצינור השרשורי יהיה עטוף בבד גאוטכני ויונח בשיפוע לכיוון הרצוי כך שירחיק את המים מהמבנה. מעל גבי הצינור השרשורי יש לכסות בשכבת חצץ בגובה של כ 40 ס"מ. שכבת החצץ מאפשרת את חילחול המים לכיוון הצינור השרשורי.

בשיטה זו ניתן גם להוביל את המים לעבר בור חילחול (קדח) שנחפר למטרה זו ואשר ממולא בחצץ. במקרה הצורך יש להניח משאבת מים טבולה (מופעלת ע"י מצוף)  אשר תוביל את עודפי המים מהבור אל מקור ניקוז מסודר.

לאחר מילוי החפירה יש לבצע שיפוע עילי באדמה הגננית על מנת להרחיק את מי הגשמים מהמבנה ולצמצם את כמות המים באזור. הרחקת מקורות המים באמצעות מערכת ניקוז עילית או תחתית הנה חלק בלתי נפרד מתיכנון מערכות האיטום בבניה. ישום קפדני יאריך את תקופת החיים של מערכת האיטום עצמה וימעיט מסיכונים ומקרי כשל.

איטום באמצעות חומרים ביטומנים:

כפי שהוזכר לעיל, ניתן לבצע את כל עבודות האיטום באמצעות חומרים ביטומנים משחתיים או עם יריעות ביטומניות. האיטום עם יריעות ביטומניות פחות מומלץ מכיוון שהיריעות כבדות ועלולות להתנתק מהקירות עם הזמן. ליריעות חסרון גם משום שאופן הלחמתן לקירות קשה יותר ומשום שעלולים להיווצר כיסי אויר במקומות שלא הולחמו היטב. כיסי אויר אלו יכולים להפוך לכיסי מים במקרה של כשל מקומי ביריעה.

כאשר קיימת שכבת איטום ביטומנית בקירות התת קרקעיים יש לבדוק את יציבותה ואיכותה. חלקים רופפים יש לקלף ולהסיר לגמרי. אם קיים ספק בכושר האיטום של השכבה כולה יש להסירה במלואה באמצעים מכנים (בד"כ באמצעות גרזן ).    במידה והשכבה חזקה יש לנקות אותה היטב באמצעות מברשות בעלות שער קשה ולאחר מכן להחיות אותה במעט באמצעות שריפה בברנר או באמצעות מטלית לחה מהולה במעט טרפנטין.

לאחר סיום עבודות ההכנה הנ"ל יש לבצע שכבת יסוד ביטומנית ועליה 2 שכבות נוספות , כפי שמתואר במאמר על  איטום מרתפים מקלטים ומבנים תת-קרקעים בחומרים ביטומנים משחתיים. מומלץ להשקיע רשת אינטרגלס בין שכבות האיטום, אך ניתן גם לפסוח על שלב זה. כאשר אין משתמשים ברשת אינטרגלס אין חובה להחליק את הקירות בצורה אופטימלית.

מאמר זה פרט את הפעולות לבצוע לצורך אטימת הקירות. לנושא איטום הרצפה מבפנים יש ליישם את המפרט הטכני של איטום מרתפים  או מקלטים מבפנים.

פרטים כלליים אחרים ניתן לקבל במפרטי איטום ושיקום נוספים הדנים בעבודות איטום תת קרקעי.

שאלות ניתן להפנות אל פורום איטום ושיקום ונשמח לסייע.

בהצלחה,

איטומן –
מומחי איטום ושיקום מבנים

האתר בשיפוץ

אתר איטומן הוותיק נמצא בעיצומם של תהליכי שדרוג אשר יתרחשו במספר פעימות.

נשמח לקבל הערות והמלצות.

תודה וגלישה נעימה !

משהו לא ברור?

אנא שאל בפורום ונשמח לעזור.

הפתרון לעובש

צבע מקצועי מהפכני נגד עובש ופטריות. אינו מכיל רעלנים וידידותי לסביבה.

מוצרי זיפקס

טכנולוגיית האיטום הייחודית של זיפקס נועדה לאיטום כל משטח בטון.

דילוג לתוכן