איטומן - מומחי איטום ושיקום מבנים
איטום שיקום פרוייקטים פורום מפרטי איטום ושיקום מפת אתר
 
דף הבית
מאגר לקוחות
איטום
שיקום
פרוייקטים
חומרי שיקום
מפרטי איטום ושיקום
מן העיתונות
גלריית תמונות
קישורים
פורום
צור קשר
עיבוי - איתור ומניעה

 

בעיות עיבוי - איתור ומניעה:

 

 

עיבוי ( קונדנסציה) הנו התהליך שבו הופכים אדי המים שבאויר ממצב של גז למצב של נוזל.

תהליך זה נוצר כתוצאה מהתקררות האויר : ככל שהאויר מתקרר יותר כך יורדת יכולתו להכיל את אדי המים ואלו נהפכים לנוזל.

 

דוגמא נפוצה לתהליך עיבוי זה ניתן לראות בחדרי אמבטיה ומטבחים כאשר אדי המים החמים של הרחצה או הבישול מרטיבים את משטחי השייש והקרמיקה הסמוכים.  בדוגמא זו האויר החם רווי האדים פוגש בגופים קרים וכתוצאה מכך נוצרת רטיבות על גבי אותם הגופים.

 

במבני מגורים מתבטאת תופעה זו בהיווצרות רטיבות על גבי קירות ותקרות כתוצאה מאויר חם אשר בא במגע עם גופים קרים בתוך המבנה. כתוצאה מהמגע בין האויר החם לבין גוף קר כלשהו (קירות חיצונים , תקרה או חלונות ) נהפכים האדים באויר למים ונוצרת רטיבות אשר מתבטאת בהופעת כתמי לחות ,עובש  או פטריות.   מטבעו מתרחש תהליך העיבוי בחודשי החורף הקרים עת מחממים את חלל המגורים הפנימי של המבנה, כאשר מוקדי הרטיבות השכיחים ביותר הם חלקי הבטון של המבנה (יציקות בטון, חגורות, עמודים) אשר מכונים "גשרי קור" מכיוון שהם סופגים אליהם את הקור מן החוץ ומעבירים אותו פנימה.

 

התופעה מתרחשת על גבי קירות חיצונים , תקרות או חלונות משום שאלו הם האלמנטים הקרים ביותר בדירה.  בקירות פנימיים בדירה התופעה כמעט שאיננה קיימת משום שקירות אלו אינם חשופים לקור החיצוני. יחד עם זאת יתכנו מצבים אשר בהם אויר חם נודד משטחי מגורים אשר בהם מופעלת הסקה ופוגש בקירות או תקרות בחדרים סמוכים קרים יותראשר אין בהם הסקה וגורם להופעת פטריות דוקא באזורים אלו. מקרי עובש מסוג זה נפוצים במיוחד בחדרי שינה ובחדרי ארונות בהם תחלופת האויר (האיוורור הטבעי) איננו מספיק.

 

בקירות אשר מצופים בחומרים סופגים ובלתי-אטומים (כגון צבע פנימי על בסיס סיד או טיח) חודרת הרטיבות מעט אל עומק הקיר ולאחר מכן מתאדה. כאשר רטיבות זו נספגת עמוק אל תוך הקיר היא באה במגע עם שכבות בעלות טמפרטורות קרות עוד יותר וכתוצאה מכך גוברת הופעת הרטיבות. לעיתים מתאדה הרטיבות ללא השארת כל סימני לוואי ולעיתים היא מותירה אחריה סימני עובש ופטריות.

 

סימני פטריות ועובש נוצרים בעקרון תמיד כאשר קיימים תנאים של רטיבות מתמשכת המהווה מצע גידול אידאלי להתפתחותן של פטריות מסוגים שונים.

 

בקירות המצופים בציפוי אטום לגמרי (כגון קרמיקה, משקופי אלומיניום, זכוכית וכדומה) לא יכולים אדי הרטיבות להספג בקירות והמים ניקווים ישירות על גבי המשטח וזולגים כלפי מטה.   תופעה זו נפוצה במיוחד על גבי משקופים וחלונות : המים ניגרים מהחלון אל הקיר התחתון הסמוך ולעיתים אף גורמים להצטברות שלוליות ברצפה. 

 

הופעת סימני רטיבות בקירות , תקרות או חלונות יכולה להיות מבלבלת משום שקשה להבחין באם הגורם לרטיבות הנו תהליך העיבוי המתואר לעיל או שהנו כתוצאה מפגם באיטום החיצוני של המבנה הגורם לחדירת מי הגשמים פנימה.  האבחנה בין השניים (איטום או עיבוי) קשה ובהחלט תיתכנה טעויות באבחנה.

 

כדוגמא לקושי באבחנת גורם הרטיבות נקח את אזור הקירות אשר מתחת לחלונות: במקרה וקיימים סימני רטיבות על קירות אשר מתחת לחלונות קשה לדעת אם הרטיבות באה כתוצאה מאיטום לקוי סביב אזור החלון או כתוצאה ממים שניגרו מהחלון עקב תהליך העיבוי על פני השמשה והמשקופים.

 

עובדה נוספת שמקשה על ההבחנה נעוצה בכך שלא ניתן בהכרח להסתמך על ימי גשם כאינדיקציה לבעיית איטום.  בימים גשומים יורדת הטמפרטורה עוד יותר, הגשם מרטיב את הקיר החיצוני וגורם לירידה נוספת בטמפרטורה וזו עלולה להיות הגורם לעיבוי. כך שהופעת הרטיבות עם תחילת הגשמים איננה מצביעה בהכרח על קיומה של בעיית איטום.

 

 

בדיקת עיבוי:

 

לצורך אבחנת גורם הרטיבות ניתן לערוך בדיקה ביתית פשוטה אשר יכולה לסייע באיתור קיומה של בעיית עיבוי. את הבדיקה יש לבצע בימים ללא גשם.

 

1.       יש לנגב את המקום הרטוב בקיר בעזרת מטלית או מגבת.

 

2.       לאחר מכן יש להמשיך ולייבש את הקיר לעומקו בעזרת מפזר חום (או תנור חשמלי) למשך מספר שעות כך ששארית הרטיבות הכלואה בקיר תתנדף לגמרי.

 

3.       לאחר סיום תהליך הייבוש רצוי להמתין מספר שעות על מנת לוודא שאכן לא קיימת רטיבות נוספת בקירות שממשיכה להתנדף כתוצאה מתהליך הייבוש.

 

4.       לאחר שוידאנו שהאזור יבש לגמרי, ניקח יריעת ניילון דקה ונדביק אותה על גבי הקיר. אפשר להשתמש בנייר דבק לצורך הדבקת היריעה. יש להקפיד שהיריעה צמודה היטב אל הקיר בכל שטחה כך שטמפרטורת הקיר תעבור גם אל היריעה.

 

5.       נשאיר את היריעה צמודה אל הקיר ונמתין למשך מספר ימים תוך חזרה לשגרת החיים הרגילה (חימום הבית מתבצע כרגיל).

 

6.       מדי יום נבדוק את מצב היריעה, במיוחד לאחר ימים קרים במיוחד אשר בהם פועלת מערכת החימום של הדירה.  במידה ומצטברת רטיבות על גבי הצד החיצוני של היריעה (הצד שפונה אל כיוון המרחב הפנימי של החדר) – הרי שיש לנו בעיית עיבוי.  במידה ומצטברת רטיבות מאחורי היריעה (בין היריעה לקיר) כנראה שמדובר על בעיית איטום.

 

הצלחת הבדיקה תלויה ביישום מדויק של הנאמר לעיל שכן יתכן מצב בו אדים שנשארו כלואים בקיר ימשיכו להפלט ולהרטיב את היריעה – מה שיטעה אותנו לחשוב שמדובר בבעיה של חדירת רטיבות מן החוץ.   כמו כן יש להקפיד על הצמדת היריעה אל הקיר שאחרת תהיה היריעה עם טמפרטורה גבוהה יותר מהקיר ולא תתאפשר תופעת עיבוי.

 

 

מספר דרכים לפתרון בעיות עיבוי:

 

בעיות עיבוי ניתנות לפתרון באמצעות מספר אמצעים.

 

1.       בידוד המעטפת החיצונית של המבנה.

2.       איוורור החלל הפנימי של המבנה.

3.       חימום הדירה באמצעים שאינם מגבירים את כמות האדים באויר.

4.       איטום המעטפת.

5.       צבעים וחומרים נגד פטריות.

6.      צבעים וציפויים מתקדמים מונעי עיבוי.

 

בידוד:

 

בידוד תרמי של המבנה מונע מעבר קור מן החוץ אל תוך קירות החיצונים ואל התקרה ותופעת העיבוי תחדל להתקיים.

 

בידוד קירות מתבצע בעקרון בעת שלב הבניה באמצעות לוחות בידוד (פוליסטירן) קצף בידוד (פוליאוריטן מוקצף) ו/ או טיח תרמי יעודי. בלית ברירה או במקרים חריגים ניתן לבצע בידוד תרמי גם מהצד הפנימי של אותן קירות, עם חומרים כגון צמר זכוכית, צמר סלעים, לוחות בידוד מפוליסטירן מוקצף (קלקר), טיח תרמי מבודד ועוד...

 

בידוד הקירות או הגג בבתים ישנים פגועי עובש ופטריות הנה מלאכה יקרה ומקיפה ומשום כך נהוג לבצע אותה רק לאחר ששיטות מניעה אחרות אינן מצליחות. לקבלת מפרט בידוד מקצועי מומלץ תמיד לבקש את עצתם של יועצי בידוד.

 

איוורור:

 

איוורור החלל הפנימי של המבנה מאפשר את הוצאת האויר הרווי באדים ומקטין את תופעת העיבוי. בחדרים רטובים (מקלחות) או מטבחים ניתן גם להשתמש במערכות ליניקת אויר (ונטות למיניהן או ארובות). במקביל יש לאפשר פתח לכניסת אויר נקי אל החדר.

 

איוורור חלל המגורים הפנימי מומלץ לביצוע תמיד, ולא רק בימי גשם. תחלופת אויר מתמדת תמיד תפחית או תבטל לגמרי תופעות עובש ורטיבות על גבי קירות ותקרות.

 

צבעים וציפויים מונעי עיבוי מהדור החדש חדרו לאחרונה אל ענף הבניה ואלו מסייעים להאצת תהליך האיוורור פי כמה, כפי שיפורט בהמשך.

 

אמצעי חימום:

 

תנורי גז, נפט וסולר יוצרים בעצמם אדים כחלק מתהליך השריפה שלהם ויכולים להגביר את בעיית העיבוי. מעבר לחימום עם תנורי חשמל או מזגנים יסייע להפחתת התופעה.

 

איטום:

 

איטום מעטפת הקירות החיצונים של המבנה יפחית את רמת ספיגת הרטיבות בקירות וכתוצאה מכך את מעבר הקור אל תוכם. כאשר מדובר על  קירות המחופים בחומרים סופגים כגון אבן, טיח , בטון חשוף או שפריץ צימנטי מומלץ תמיד לבצע איטום חיצוני נוסף באמצעות צבעי חוץ למינהם או חומרי איטום שקופים. (ראה מאמר על איטום קירות אבן, טיח או שפריץ צימנטי שכותרתו איטום קירות חיצונים בחומר איטום שקוף מסוג סילוקסן).

 

צבע נגד עובש:

 

ניתן להתגבר על תופעת היווצרותם של כתמי עובש ופטריות בקירות ובתקרות באמצעות שימוש בצבעים יעודיים נגד עובש המכילים רעלנים.  צבעים אלו מונעים היווצרות פטריות בקירות הסובלים מרטיבות מתמשכת. אין בכוחם של צבעים אלו למנוע את תופעת העיבוי עצמה. אדי המים עדיין ימשיכו להקוות על פני השטח אך לא יווצרו יותר כתמי עובש או פטריות. יש לזכור כי הרעלנים אשר בצבע מתכלים במהלך הזמן וכי המוצר אינו ידידותי לסביבה.

 

לענין זה יש להוסיף כי ניתן להתגבר על תופעת הפטריות למשך זמן מוגבל גם באמצעות ניגוב האזור הפגוע במטלית ספוגה במים מהולים באקונומיקה. 

 

נטיית השימוש בצבעים אלו הולכת ופוחתת ובמקומם צבעים "ירוקים" מתקדמים מהדור החדש מונעים מלכתחילה את תופעת העיבוי עצמה ועתידים לדחוק מן השוק את הצבעים המסורתיים מכילי הרעלנים.

 

צבעים מונעי עיבוי מהדור החדש:

 

צבעים אלו מתפקדים כציפוי נושם עבה ואינם מאפשרים היקוות של רטיבות ממושכת מעל גבי המשטחים המצופים בחומר. שטח הפנים של הציפוי המתקבל מועשר בחללים מיקרונים המגדילים את פני השטח במאות מונים וגורמים לייבוש כמעט מיידי של השטח. אדי הרטיבות נספגים בציפוי ומתאדים ממנו במהירות הבזק כך שלא מתקיימים כלל התנאים הנחוצים לגידולי פטריות.  צבעים אלו הנם ידידותיים לסביבה, אינם מכילים רעלנים מתכלים ויעילים לטווח זמן ארוך הרבה יותר מהצבעים המסורתיים שלעיל.   להסבר נוסף ראה/י מאמר על מניעת בעיות עובש ופטריות- עם צבע מקצועי מסוג Kefa.

 

 

סיכום:

 

עם הופעת כתמי רטיבות, עובש או פטריות על גבי תקרות וקירות חיצונים יש לבדוק תחילה את קיומן של בעיות איטום. מנסיוננו - ברוב המקרים בהם קיימת הופעת רטיבויות על גבי תקרות וקירות חיצונים מתברר שישנה בעיית איטום, והזנחה של בעיית איטום יכולה להחריף את המצב כך יש לבדוק נושא זה תחילה.

 

יחד עם זאת קיימים מקרים רבים מאוד שבהם כתמי עובש ופטריות בקירות ובתקרות נגרמים כתוצאה מתהליך עיבוי. דרכי האיתור והמניעה המפורטות לעיל יכולות בחלקן להתבצע באופן עצמי וללא אנשי מקצוע אך בכל מקרה של ספק יש להיוועץ עם מומחי איטום או בידוד.

 

לבדיקת איתור בעיות עיבוי , בידוד או איטום, ראה גם את המאמר על איתור נזילות, גילוי רטיבות וליקויים במבנים – באמצעות מצלמה תרמית.

 

מפרטים ומאמרים נוספים ראה במדור מפרטי איטום ושיקום.

 

נשמח לסייע ולהשיב על כל שאלה באמצעות פורום איטום ושיקום.

 

 

בברכה,

 

איטומן-

מומחי איטום ושיקום מבנים

 

 

(המאמר נכתב לראשונה בשנת 2006, עודכן ב 2011 על מנת לשקף את ההתקדמות שחלה באשר לצבעי הדור החדש המונעים את תופעות העיבוי).

 

   © כל הזכויות שמורות לחברת איטומן 2005.                                                                                                                                      www.ZYwebs.com     Dvirs