איטומן - מומחי איטום ושיקום מבנים
איטום שיקום פרוייקטים פורום מפרטי איטום ושיקום מפת אתר
 
דף הבית
מאגר לקוחות
איטום
שיקום
פרוייקטים
חומרי שיקום
מפרטי איטום ושיקום
מן העיתונות
גלריית תמונות
קישורים
פורום
צור קשר
קירות מחופים- סקירת כשלים בבצוע חיפוי ואיטום

 

 

מאת : הנדסאי אבי ג`נח – מומחה לכשלי איטום ושיקום מבנים .

 

 

כללי :

 

בשנים האחרונות עדים אנו לשימוש נרחב של חיפוי קירות חוץ באבנים , שימוש זה נובע מסיבות שונות כגון : דרישה אדריכלית לתת לבניין מראה יפה לאורך זמן רב ומושך לצרכי מכירה . דרישה של ועדות תכנון ובניה המקומיות אשר מן הסתם רוצות להשוות מראה אחיד בקומפלקס שלם של בנינים.  

 

חיפוי האבן מבוצע על גבי קיר הרקע ( קיר הבניין , בטון , בלוקי בטון או איטונג ) , קיימת חשיבות רבה לאופן הביצוע של החיפוי וזאת על מנת למנוע כשלים עתידיים המסתיימים ברוב המקרים בניתוק הלוח מקיר הרקע ונשירתו לקרקע .

 

מתוך אחריות רבה לנעשה ולקיים בשטח ( מדינת ישראל ) מכון התקנים פרסם את מפרט 378 ותקן ישראלי 2378 הדנים בצורה מקיפה בנושא חשוב -  חיפוי באבנים טבעיות .

 

נכון לכתיבת שורות אלו יצאו התקנים הבאים :

 

2378 חלק 1 – הדן בדרישות הכלליות לאבן טבעית וחיפוי

2378 חלק 2 – הדן בקירות מחופים בשיטת הקיבוע  הרטוב .

 

לשאר שיטות התליה קיבוע יבש , שיטת ההדבקה ,אלמנטים טרומים ושיטות מתועשות באתר התקנים הינם אמורים לצאת בקרוב לאור , בשלב זה כל עוד לא פורסם תקן יש להתייחס למפרט מכון התקנים ( מפכ"מ ) 378 אשר מסביר בצורה נהירה וברורה כיצד יש לחפות בניין .

 

בכלל התקן נועד לקבוע דרישות עבור מערכת של קירות המחופים באבנים טבעיות בשיטת הקיבוע הרטוב ובהתאם לכך מפרט התקן דרישות והוראות כגון: טיב החומרים, תכנון המערכת ותפקודה , בדיקות שיש לערוך למערכת החיפוי המושלמת לצורך הבטחתה , כמו כן מומלץ שיהיה מהנדס או הנדסאי אשר הם אחראים לתכנון המערכת .

 

ליקויים נפוצים בחיפוי אבן .

 

¨       חוסר תכן ופיקוח ותליה לא מקצועית של אבן .

¨       חדירת מים לתוך המבנה דרך הקיר המחופה .

¨       בידוד תרמי לא מספיק הגורם לעיבוי מים בתוך המבנה .

¨       התרופפות החיבור בין האבן לקיר הרקע עד להתנתקות האבן ונשירתה ( ליקוי נפוץ מאד  

        ובעייתי ) .

 

חוסר תכן ופיקוח .

 

במרבית הבניינים המחופים ניתן להבין כי עניין התכן והפיקוח לוקה בחסר , לא סתם אנו רואים ליקויים וכשלים שהסבר מדוע הוא רחב וכולל סיבות רבות . בקרב הקהילה ההנדסית רווחת הדעה באם החיפוי מבוצע בהתאם להוראות ולדרישות כמעט ואין סיכוי כי מערכת החיפוי תכשל עד כדי נשירת אבנים .

 

חדירת מים לתוך המבנה דרך הקיר .

 

קיימות מספר סיבות לחדירת מים לתוך המבנה למרות שהקיר הוא מחופה אמנה את הסיבות העיקריות אשר רובן נובעות מאי מילוי הוראות והדרישות המצוינות בתקן ובמפרט.

 

¨       שימוש בלוחות אבן אשר לא מתאימות כלל לחיפוי ( לוח אבן בעל ספיגות גבוהה )

¨       אי ביצוע שכבת איטום ראשונית ע"ג קיר הרקע .

¨       ביצוע לקוי של כוחלה ומישקים .

¨       ביצוע לקוי של תלית רשת ע"ג קיר הרקע ( קשה מאד לאבחנה ) .

¨       זחילת , התכווצות, בטונים במהלך חיי המבנה ( תופעה ידועה בעיקר בשנות חיי המבנה   

        הראשונות )

¨       אי ביצוע אחזקה מונעת לאבן כמוגדר בתקן 1525 .

 

הסיבות שצווינו לעיל כל אחת לבדה או שילוב שלהן מביאות את המבנה לתופעה ומצב שלוח האבן ניתקת מקיר הרקע ובמידה ואינה קשורה קיימת סבירות רבה של נשירת לוח האבן ארצה .

 

עיבוי מים בקירות חוץ מחופים באבנים.

 

אחת הבעיות הנפוצות היא תופעת העיבוי ( קונדנסציה ) תופעה אשר נגרמת כתוצאה מהפרשי טמפרטורה הנוצרים בעת חימום/קירור הדירה .

 

העיבוי נוצר כתוצאה מהפרשי טמפרטורה בין פנים הדירה לחוץ הדירה .כאשר טמפרטורת המשטח הפנימי של המעטפת החיצונית נמוכה מטמפרטורת הדירה מתרחש תהליך פיזקלי של התעבות אדי המים הנמצאים באוויר ולהפוך לטיפות מים . במידה והאבן אינה אטומה או אבן שלא ע"פ תקן 2378 מים חודרים ובשלב מאוחר יותר גורמים להתנתקות האבן מקיר הרקע . וכמובן אם האבן אינה קשורה לרשת או שויתרו על הרשת במהלך החיפוי הסיכוי לנשירתה הוא גבוה ביותר .

 

לכן קיימת חשיבות רבה לבידוד התרמי של המבנה , במיוחד במקומות בהם המבנה נמצא בפני תנאי אקלים קיצוניים ( חימום בחורף / קירור בקיץ ) . מחקרים שנערכו הוכיחו כי ההשקעה הכספית בבידוד תרמי באזורים בהם נדרשים קירור/ חימום ממושך מוחזרת תוך מספר שנים מועט של שנים המתבטאת בחסכון עצום בחימום /קירור הדירה בתקופות הרלוונטיות , והנקודה החשובה מקטין את הסבירות להתהוות עיבוי , עובש , ושומר על אבן החיפוי מאפשרות של התנתקות מקיר הרקע .

 

תקן ישראלי 1045 מגדיר  את הדרישות המינמליות לבידוד תרמי של רכיבי מעטפת הבניין          במטרה של צמצום תופעת העיבוי , הבטחת נוחות טרמית , והגדלת החיסכון באנרגיה.

 

התקן התאים את מדינת ישראל לאזורי אקלים שונים שהם :

 

¨       אזור א – מישור החוף

¨       אזור ב – השפלה והנגב הצפוני .

¨       אזור ג -  ההר .

¨       אזור ד – בקעת הירדן .

 

התקן מחמיר בהדרגה בדרשותיו מאזור לאזור . התקן פורסם בשנת 1979 ומאז עבר שינויים ותוספות תוך התייחסות רבה לפיתוחים , וחידושים בחומרים שיטות ועוד , מתוך כוונה ברורה לחסוך בהוצאות שימוש באנרגיה .

 

כאשר המבנה קיים וקירות החוץ רטובים למגע יד כתוצאה מחוסר בידוד או תכנון מערכת בידוד תרמי לא נכונה קיימת בעיה לבצע בידוד תרמי מחוץ למבנה דבר המותיר אותנו בלית ברירה לבצע זאת מתוך המבנה ע"י שני דרכים :

 

¨       ביצוע טיח תרמי בתוך המבנה ( חסרון טיח מאד בעייתי כטיח פנים ) .

      ¨       התקנת שכבת בידוד איטום וסגירתה על ידי לוחות גבס דבר הגורם להקטנת שטח הדירה.

 

 

התרופפות החיבור בין האבנים לבין קיר הבניין ונשירת אבנים

 

אחת התופעות המדאיגות לאחרונה , מהנדסים , ועדי בתים , ובעלי נכסים היא נשירת אבן החיפוי או יותר מקיר הרקע ללא כל התראה מראש .

 

הסיבות הגורמות לנשירה הם רבות ולפעמים גם לא ברורות , ברוב המקרים הסיבה טעונה בביצוע לקוי של החיפוי שלא בהתאם לדרישות תקן 2378 ומפכ"מ 378 .בקרב מהנדסים מקובלת הדעה אם בצעו חיפוי בהתאם להוראות הקבועות בתקן , אזי אבני חיפוי אינן ניתקות מקיר הרקע .

 

רוב הסיבות של התנתקות האבן מהקיר סובבות סביב ביצוע לקוי ואיטום לקוי , כאשר שני גורמים אלו נפגשים יחד הסיכוי לנשירת אבן חיפוי היא מאד גבוהה.  

 

התנתקות אבן חיפוי מהווה סכנה בטיחותית גבוהה מאד , עד לסכנת מוות ממשית . האחת הבעיות הינה שאף אדם אינו יכול לחזות איזה אבן תנשור ומאיזה קומה כמובן . כאשר נושרת אבן נוטים דיירים ורשיות מקומיות לדרוש בדיקת כל האבנים וחיזוקם .

 

מכיוון שרב הנסתר על הגלוי המלצתי הינה בעת גילוי נשירה של אבן אחת הוא לחזק את כל האבנים, וזאת מהסבות הבאות :

 

¨       אם יש אחת סביר שיש עוד אבנים אך לא ניתן לאתרם .

¨       תהליך החיזוק בעוגנים גורם להתרופפות של האבנים הסמוכות .

¨       תיקון אבנים בודדות הוא יקר מאד , ואין אחריות .

 

עניין זה יכול להימנע ע"י ביצוע תחזוקה של הקירות , אחת לשנה יש לבצע סריקה ובדיקה ראייתית לאיתור כשלים ( לא ועד הבית אלא איש מקצוע ) וכמו כן ביצוע איטום של קירות החוץ ותיקונים קלים של לקויי טבע ומזג אוויר .

 

אחת ל 5 שנים יש לבצע סריקה מקיפה יותר ומקצועית יותר הדורשת הקמת פיגום ובדיקת כל  אבני החיפוי . באותו מעמד ביצוע תיקונים מקפים יותר ע"ג הקירות ,חיזוק אבנים רופפות .

 

לצורך הקלה מה עושים ? מתי ?מי עושה ? מכון התקנים פרסם לאחרונה את תקן 1525 חלק 1 ו -2 הדנים בניהול תחזוקת בניינים וזאת מתוך חשיבות רבה לעניין זה היום כשכל בניין גבוה הוא בעצם שכונה קטנה בעיר .

 

הכותב מומחה לאיטום ושיקום מבנים . משמש חבר קבוע בוועדה מרכזית לתקני בניה ( ועדה 100 ) במכון התקנים הישראלי  ובוועדות נוספות .

 

 

תודתנו לכותב המאמר.   בדבר שאלות ופרטים נוספים ניתן לפנות ישירות אל הכותב.

הכתובת להתקשרות  עם הנדסאי אבי גנח , .Avi07@017.net.il  

 

 

מאמר רלוונטי נוסף לנושא זה הנו המאמר על איטום קירות בחומר איטום שקוף מסוג סילוקסן.

מאמרים נוספים ראה את מדור מפרטי איטום ושיקום.

 

כמו כן נשמח לסייע גם באמצעות פורום איטום ושיקום.

 

 

בברכה,

 

איטומן-

מומחי איטום ושיקום מבנים

 

   © כל הזכויות שמורות לחברת איטומן 2005.                                                                                                                                      www.ZYwebs.com     Dvirs