שלום איגור.

1. בנוגע לתקן- בתקן המתאר את ביצוע בדיקת אטימות של המבנה (תקן 1476 חלק ראשון סעיף 2.2.3, ראה ציטוט בצילום המצורף) מובעת דרישה שאחרי ביצוע בדיקת הצפה אסור שישארו שלוליות בגודל ובעומק בדיוק כפי שהסברת.

2.היות ותקן זה1476 מתיחס לבדיקות הצפה בלבד ,ובתקני איטום אחרים (2752, 1752,1547) וכן בתקנות התכנן והבניה וגם בהוראות למתקני תברואה בחלקים המדברים על ניקוז גגות- בכל אלה לא קיימת דרישה כזו  - לא ברור לי  אם הקביעה בתקן האמור רלוונטית לגבי איטום או רק לגבי בדיקת הצפה.

לכן לדעתי קיים ספק אם מבחינה משפטית קביעה זו אכן מהווה אישור לקיום שלוליות במגבלות מסויימות או לא. 

בכל מקרה במקרה שלך לפי תיאורך  המרפסת שלך עומדת בדרישה בסעיף תקן זה.

3.אציין כי  הדרישה המובעת בתקן לשיפועים ולמניעת שלוליות והדרישה שמובעת בתקני האיטום לשיפוע של לפחות 1.5% בגגות שטוחים,מבוססת בעצם על תפיסה אנאכרוניסטית שמבוסת על הניסיון בתקופה שבה האיטום בוצע בעיקר בחומרים ביטומנים מנושפים ("זפת") ביישום חם , אשר  מים עומדים גורמים להם לבלאי עקב חימצון מהיר והיו עלולים לפגוע בתקינותם.

בחומרים קצת יותר מתקדמים כמו יריעה חרושתית ביטומנית שבה נוהגים כיום להשתמש ברוב המקרים וכנראה גם אצלך, אין למים עומדים כל השפעה על תקינותן. שלא לדבר על חומרי איטום מתקדמים מאד  כגון פוליאוריתאנים אליפאטים או היברידים, אוריאה וגם חומרי איטום צמנטים, שקיום מים עומדים עליהם  אינו פוגע בהם כלל.

4. לשאלתך-אין בתקן המדובר כל התיחסות  לסוג הרצפה או התשתית וכאמור ספק אם הוא רלוונטי לנושא האיטום. בכל מקרה לא ידוע לי על התיחסות בתקן כלשהו לריצוף צף...(ובכלל תקני בניין אינם מתיחסים לכל אלמנט באשר הוא..)

5.באשר לחששך -

א. ברצפה צפה שכבת האיטום מוגנת מקרינת שמש כך שטכנית האיטום אינו חשוף כדבריך,                      כך שגם "אפקט העדשה"  (חימום ממוקד של שכבת האיטום בחשיפה לשמש תחת שלולית) שהוא החשש העיקרי בהקשר של שלוליות מים אינו רלוונטי.

ב. שלוליות רדודות  מטבע הדברים מתאדות תוך ימים ספורים לאחר הגשם כך שאין כל חשש שיהפכו מוקד לדגירת יתושים וצבר חרקים. אחד היתרונות בריצוף צף הוא האפשרות לפרק זמנית קטעי ריצוף ולהחזירם מה שמאפשר גישה לניקיון במידת הצורך.

בברכה גיורא