שלום מנחם,

היישום אינו מקובל ועל הקבלן היה להשתמש ברובה אקרילית שמתאימה לרוחב המישקים אשר בגג המרוצף.

ניתן להשתמש בתערובת של מלט + חול לצורך איטומי "כוחלה" בין אבני-חיפוי בקירות אבן,אלא שבמקרה זה רוחב המישקים הנו גדול יותר וממילא חובה להוסיףדבק לבטון במינון גבוה, לשיפור האיטום של התערובת ולשיפור כושר ההדבקה והגמישות.

תערובות מוכנות של רובות אקריליות כבר מותאמות היטב לרוחב המישקים היעודי שבין האריחים והן מכילות תוספים שמשפרים את האיטום ואת העמידות של הרובה. רובות אקריליות גם אינן מתכווצות בתהליך ההתקשות, לעומת תערובות צימנטיות שמתכווצות במעט ועלולות לגרוםלהיווצרות סדקי-שערה דקיקים בין החומר לדפנות האריח.

בברכה,

גבי

שלום יעקב,

בד"כ לא מסתפקים באיטום הסדק ויש לבצע אטימה עלפני שטח רחב יותר. השלבים משתנים בהתאם למצב / לבריכה אך השלבים הכלליים הם כלהלן:

1. מסירים את החיפוי (קרמיקה / פסיפס) מסביבת הסדק.

2. מסירים את /שכבת הטיח שמאחוריו ומגלים את הסדק.

3. מרחיבים את הסדק באמצעות דיסק חשמלי.

4. את הסדק אוטמים בד"כ עם חומר אטימה גמיש כגון סיקפלקס 11FC.

ישנה גם אופציה לבצע איטום בהזרקה לתוך סדקים ביציקות הבטון. וניתן גם לבצעחבישה צימנטית מעל הסדק עם רצועת רשת אינטרגלס, כהכנה והגנה נוספת לפני המשך עבודות החיפוי.

5. החזרת החיפוי למקומו ובצוע רובה.

כפי שציינתי לעיל- יש לבדוק בשטח במה הדברים אמורים ולקחת בחשבון שתיתכן חדירת רטיבות אל תוך אותו סדק, גם דרך מקום מרוחק יותר. בעקרון המים יכולים לחלחל לתוך הקיר ממקום רחוק יותר ורק אחר כך למצוא את דרכם לתוך הסדק.

בברכה,

גבי

שלום מיכל,

לא אמורה להיות כל בעיה. חשיפה לגז ראדון הופכת להיות משמעותית רק לאחר תקופות מאוד ממושכות בהם החלל סגור, וגם אז מדובר על כמויות זעירות ביותר. כאשר ישנה תחלופת אויר כלל אין סיכוי שהגז יצטבר וממילא אין כל מקום לדאגה. תוכלי גם להזמין בדיקהאצל בודק מוסמך אם תרצי בכך, אך אין בכך כל צורך.

בהצלחה,

גבי

שלום יעל,

אין כל סכנה בחשיפה שכזו. על מנת להיפגע מגז ראדון בכמויות "מספיקות" הממ"ד צריך להיות סגור לתקופה מאוד ממושכת (מספר שעות אינן בעיה) וגם משך החשיפה צריך להיות ארוך יותר).

בהצלחה,

גבי