שלום בועז,

הבנת נכון.. חול חזק ויציב יותר ועקרונית עדיף על שומשום במיוחד בשימושים הפנימיים. המצב משתנה תחת תנאי רטיבות. כך שבמשטחים מרוצפים חיצוניים יש להשתמש בשומשום או בחול שמיוצב במלט.

בהצלחה,

גבי

ככל הנראה גם אני צריך והאם היא מעבדה מוסמכת?

תודה רבה

שלום עמיר,

תוצאות הבדיקה שציינת הנן גבוליות וגם אין נזקים לתחתית הקירות עקב עליית רטיבות קפילארית. סביר להניח שאפשר פשוט להמתין עד שכל שאריות הרטיבות יתפוגגו.

כנראה שמקור הרטיבות הוא שימוש במצע שומשום רטוב / לח במהלך הבניה. אפשר לחיות עם זה בשקט. שים עין מדי פעם על האזורים הבעיתיים.(ליד מקלחות / חדרים רטובים, ובחורף סמוך למרפסות חיצוניות ו/או מרתפים.

בהצלחה,

גבי

שלום אדי,

לא ניתן להשאיר את דודי השמש "טבולים" בתוך שכבת הבטקל. בצוע שכזה פוגם באיכות העבודה ועלול לגרום לצרות בהמשך.

לטווח הארוך יש להגביה את הקולטים והדודים כך שיעמדו מעל שכבת הבטקל. לפני יציקת הבטקל אפשר להרים את הקולטים ואת רגלי הדודים ולהניחם למשל מעל גבי אבני מדרך ("אקרשטיינים"), ולאחר היציקה של הבטקל להוציא את האריחים ולמלא את השקעים בבטון. רצויגם להשתמש בבטון מהיר התקשרות שיתקשה לגמרי בתוך כשעה. סביר להניח שיהיה עליך להוסיף לקבלן את עלות הבצוע.

בהצלחה ותודה על המחמאה לפורום,

גבי

שלום יוסי,

אם נותרו רק שרידים בודדים של זפת עדיף להסיר אותם לגמרי. אם במקרה הפוך -ורוב השטח מכוסה בחומר ביטומני הרבה יותר קל יהיה להמשיך ולאטום אותו בחומר ביטומני משחתי.

לשאלתך: אפשר למרוח מעל הכל שכבה צמנטית שמועשרת בדבק לטקס SBR במינון גבוה. (ראה מאמר על עבודה נכונה עם חומרי מליטה). אם תמרח שכבת יסוד צמנטית (עם 50 אחוז דבק ביחס למים) ומעליה ב"רטוב על רטוב" שכבת החלקה (או "מדה") צמנטית שמועשרת בדבק אף היא (20 אחוז), החיבור יהיה מצוין ולא יהיו בעיות.

כנ"ל עם המדה המתפלסת. עדיף ליישם אותה מעל גבי פריימר צמנטי ולא ישירות מעל הזפת.

בברכה,

גבי