שלום,

חסרים נתונים לדברים שתארת ואת תוואי הקרקע חובה לבדוק בשטח. 

מספר דברים / נתונים חסרים:

1.  לא ברור למה כוונתך בכך שהבנין "נבנה טוב אך בשיטה בריטית". האם קירות ורצפת המרתף עשויים בטון יצוק או בלוקים / לבנים ?

2.  היכן בדיוק ישנה רטיבות בקירות ? האם ישנה רטיבות שמגיעה מתחתית הקיר, בחיבור עם הרצפה, או שהרטיבות נמצאת במרכז או בחלק גבוה יותר בקיר ?

באופן כללי- כאשר קיימת רטיבות בחלקים גבוהים בקיר, ניתן ורצוי לאטום אותה מבחוץ באמצעות חפירה.  אך כאשר הרטיבות מופיעה בחיבור בין תחתית הקיר לרצפה יתכן שאין טעם כלל לבצע חפירה ושאת האיטום עדיף לבצע מבפנים המרתף.   

כללית- פעולות הניקוז הן פעולות נחוצות אך שים/י לב שלא ניתן לתת אחריות מלאה כנגד מעבר רטיבות במידה ומתבצעות בשטח רק עבודות ניקוז.

אם תפרט/י את הפרטים הדרושים נשמח לעזור הלאה.

שב"ש,

גבי

תודה לגיורא.

בהמשך לתגובתך -

מהו בור חלחול? לאיזה עומק מחלחלים בו מים? למה בור חלחול ולא בור ניקוז?

תודה מראש על כל הארה.

תודה לגבי.

כבר בתשובה שניתנה יש עזרה.

מתשובתך ברור שבמקרה שלנו יש לבצע חפירה ולאטום את הקירות מבחוץ בכל מקרה. השאלה היא, האם חפירה עמוקה וטיפול מבחוץ עם צינורות שרשוריים כניסיון להוות מנע לחדירת מים מתחת לבנין הוא לא ברכה לבטלה.

האם אטימה מבפנים בתפר בין הקירות לרצפה עוצרת המשך חלחול מים מתחת למשטח הרצפה?

האם לאחר איטום מבפנים נשארים סימנים על המרצפות ליד התפר?

במושג תקנים בריטיים הכוונה היתה לומר שצורת הבניה לפי התקנים הנ"ל שונה מזו של היום. לפי צורת הבניה ההיא הבנין איננו עטוף בבידוד מלמטה, ומאד יתכן גם עפ"י סימני רטיבות נוספים מחוץ למרתף, שמים מחלחלים ממורד הרחוב אל מתחת לבנין. לכן הוצעו הפתרונות של צינורות שרשוריים. ברור ששום פתרון לא יהווה פתרון של 100% אך אם נגיע ל-90% 85 -דיינו. לא ברור איזו מחשבה נכונה יותר - זו הגורסת חפירה רדודה עם שני צינורות שרשוריים מקבילים במרחק של כ-1מ` ביניהם ובעומק רדוד דומה, או חפירה עמוקה ליד הבנין עם שני צינורות שרשוריים - אחד עמוק ואחד בעומק רדוד מעליו אשר כמובן מוליכים את המים למקום כלשהו. בהתיחס לתשובה הנוספת שמזכירה בור חלחול - האם זה משפיע על בחירת המערך הנבחר?

תודה מראש על כל הארה.

שלום מורה,

לצערי לא הבנת היטב את דברי הקודמים. אנסה להסביר חלק מהם, אך ראשית יש לציין שבמקרה המדובר חובה לבדוק בשטח במה הדברים אמורים ולא ניתן להסתמך על תשובה באמצעות הפורום.  בנוסף, חסרים מספר נתונים שעדיין לא ענית עליהם, בתקשורת הקודמת.

מספר תשובות והערות:

1.  אין כל טעם לבצע עבודות שיפתרו רק "80-90 אחוזים" מהנזילות. עבודות איטום יש לבצע במלואן, במאת האחוזים, ולקבל תעודת אחריות על הביצוע.

2.  אם קיים חשש לחדירת רטיבות מתחת לרצפה של המרתף יש לבצע את האיטום מבפנים ולצורך זאת יש להסיר את הריצוף. את שלבי הבצוע של איטום מבפנים ניתן לראות במאמר על איטום מרתפים או מקלטים מבפנים.   על עבודה שכזו עליך לקבל כאמור תעודת אחריות מלאה.

אין כל ודאות שניתן להגיע לתיקון ליקוי מבחוץ, גם כאשר הליקוי הוא בחיבור בין הרצפה לקיר. ואם ממילא אין כל איטום מתחת לרצפה- השיטה הטובה ביותר היא לפרק את כל הריצוף ולאטום את הכל מבפנים. 

3.  באופן עקרוני, אם מתבצעות רק עבודות ניקוז (במקום עבודות איטום) לא ניתן להבטיח שהנזילות תיפסקנה.  במקרה שכזה ניתן רק להעריך ולקוות לטוב, אך לא ניתן לתת תעודת אחריות מלאה אם לא מבצעים במקביל עבודות איטום.

4.  עוד בענין הניקוז:

תעלת ניקוז עם צינור שרשורי מיועדת לנקז את המים שנאגרים בקרקע ולהוביל אותם הרחק מהמבנה. במקרה של בית בקרקע משופעת כגון צלע הר יש למקם את הצינור במקום בו המים ניקווים ולנתב אותו משם בשפוע הרחק מהבית, במדרון ההר.

כאשר לא ניתן לבצע זאת מבצעים קידוח עם "בור חלחול" (נקרא לעיתים גם בור ניקוז) אשר נקדח עד לעומק בו ישנה קרקע חולית מחלחלת. אך כאשר לא קיימת קרקע חולית- מתקינים משאבה בתוך הבור. דברים אלו נקבעים בד"כ ע"י יועץ הקרקע וחובה לבדוק אותם בשטח. אין כל אפשרות לקבוע מכאן את מיקום הניקוזים.

5.  ראי גם קישורים להגדרות המונחים בור חלחול ו צינור שרשורי.

בברכה,

גבי

לגבי שלום רב,

ברצוני להודות לך מקרב לב על שפע המידע המקצועי שנפרש בפני.

לאור ההסברים דרושה מבחינתי הערכה מחודשת של כל המצב ואופן הטיפול בו.

תודה על ההארה המקצועית.

יישר כח.

מורה

שלום רויטל,

התקן מחייב ריצוף עם פוגות, ברוחב מינימלי של 3 מ"מ. ריצוף ללא פוגות עלול לגרום לשבירת אריחים ולעיוותים שונים בריצוף עקב שינויים תרמיים (התכווצות והתפשטות החומר) ותזוזות מבניות. ריצוף עם פוגות אטומות היטב אף מונע חדירת מים בין האריחים.

בברכה,

גבי

שמעתי שיש בחור בשם דודי שמבצע הלבשות פנימיות למרזבים נוזלים

אבקש שיתקשר אליי 0578150646  או לחילופין את הטלפון שלו

שלום עופר,

מספר הטלפון הועבר אליך במייל.

בהצלחה,

גבי

שלום,

בשנת 2011  הסתיימה האחריות על האיטום ביריעות ביטומניות.

השאלה היא האם צריך לבצע איטום כלשהוא מחדש כברירת מחדל מכיוון שהסתיימה האחריות או שמספיק לראות שאין בעיות ולהמשיך כרגיל?

שלום אורן,

בעקרון, סיום תקופת האחריות אינו מצביע בהכרח על הצורך בחידוש האיטום באופן "אוטומטי".  כאשר העבודה בוצעה היטב והגג מתוחזק, מערכת האיטום יכולה ואף צריכה להחזיק מעמד עוד יותר זמן.

יחד עם זאת יש לבצע בדיקה בשטח על מנת להמנע מנזילות.  אם מצבו של גג הבנין תקין אין צורך בבצוע איטום מחודש. במקרה הצורך ניתן לעיתים גם להסתפק בבצוע תיקונים מקומיים (ללא אחריות).

בהצלחה,

גבי

שלום,

מנסיוני הדבר בהחלט אפשרי, כפי שציין המהנדס.

צנרת גז לא מבודדת מתקררת מאוד ונוצרת סביבה רטיבות של ממש. הרטיבות יכולה לבצבץ בתקרה ותופעה זו בהחלט מוכרת. לחילופין צנרת קרה יכולה לגרום למצב בו התקרה מאוד מתקררת כך שנוצר עיבוי אדים על התקרה עצמה שמתבטא בסימן רטיבות.

אין מנוס מפרוק הריצוף באותו האזור ובידוד / הרחקת הצנרת.

בהצלחה,

גבי

אני אחדד את שאלתי. כי לאחר אותו מהנדס-  חברת הביטוח שלחה טכנאי מזגנים שטען שזה לא יתכן....

האם יתכן עיבוי/ נזילה כשהצנרת מזגן  מתחת לריצוף?   הבעיה היא שבקיץ הייתה רטיבות בתקרה שבדירה שמתחת לדירה הממוזגת וכעת בחורף אין נזילה.  האם לדעתך יש לזה משמעות?  כלומר האם העיבוי לא יתרחש בחורף למרות הפעלת קירור?  היר מתחת לריצוף אין משמעות אם זה קיץ או חורף.

חברת הביטוח לא רוצה להרים ריצוף ובעל הדירה המבוטח לא אכפת לו מהנזילה לדירתי...

שלום,

לצערי נסיוני מאוד מר עם חברות הבטוח.  אלו תמיד תנסנה להתנער מהאחריות ולבצע את המינימום שבמינימום ומבחינתן תמיד "המטרה מקדשת את האמצעים / השקרים".  

בלית ברירה תוכל פשוט לבצע את הפרוק בעצמך, על חשבונך.  יש לצלם את הנזק שמתגלה לאחר הפרוק ומומלץ כמובן לבקש דוח בכתב משמאי או לכל הפחות מאיש המקצוע שיבצע את העבודה.

בהצלחה,

גבי