שלום עמיר,

אפשר לתקן שקעים / שלוליות כלהלן:

1. מסירים את ה"אקרילפז" מהשטח באמצעות גרזן, שפכטל וכדומה.

2. מורחים על התשתית שכבת יסוד צימנטית (מלט בלבד שמעורבב עם מים ודבק לטקס SBR בשעור 50 אחוזים).

3. מיד לאחר מכן, כאשר החומר עדיין טרי לגמרי, מתקנים את השקע עם תערובת צימנטית (מלט / חול ביחס 2.5 ל 1ודבק לטקס SBR בשעור 20 אחוזים).

אפשר גם לבצע את השלבים הללו מעל גבי האקרילפז הקיים, אך עדיף להסירו.

בהצלחה,

גבי

שלום קטי,

חסרים נתונים בשאלתך:

מה קיים כעת על הקיר החיצוני ? צבע, שליכט אקרילי, שפריץ, בטון ?..

באשר לחומרים שהזכרת: "מולטיגג" ו"לייגו" הם חומרים משחתיים פולימריים על בסיס מים ובעלי כושר גמישות, אשר אפשר למרוח אותם גם על קירות חוץ לגישור מעל גבי סדקים. אך מומלץ לטפל בסדקים בנפרד לפני השימוש בחומרים.

לגבי ה"רודורסיל 224" ("סילוקסן"), אפשר להשתמש בו רק מעל גבי משטחים סופגים כגון שפריץ צימנטי, טיח, אבן, בטון חשוף וכדומה. ראי מאמר על איטום קירות בסילוקסן.

אם תפרטי יותר נתונים נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

שלום ארנון,

סילרים כשלעצמם בדרך כלל אינם יכולים לפתור בעיות של נזילות ממשטחים מרוצפים. הסילרים רק מונעים ספיגת רטיבות דרך האריח או דרך הרובה אך הם אינם יכולים לגשר ולאטום סדקים קטנים בין האריחים, או מתחת לפנלים, שהם בד"כ המקור העיקרי לבעיה. כך שסילר כגון "סיקה גארד 703" לא יוכל לעמוד בתזוזות של האריחים והצלחת האיטום מוטלת בספק.

אם ישנם אצלך אריחים סופגים תוכל למשל לאטום את הפוגות כפי שציינת ואחר כך להשתמש בסילר למריחה על כל השטח. ואפשר גם למרוח על כל האזור חומר פוליאוריטני שקוף כגון "סיקה לסטיק 490T" אשר יכול לגשר, במעט, על פני סדיקה נימית בין האריחים.

שים לב שלא ניתן להשתמש בסילרים מעל תשתיות שאינן סופגות (גרניט פורצלן למשל). יישום שכזה גורם לפעמים להיווצרות כתמים ושכבה דביקה על השטח, כפי שציינת.

בברכה,

גבי

שלום רועי,

אפשר לבצע את האיטום בהפוגות בין הגשמים אך יש להזהר שלא "להתקע" באמצע ולגרום להצפות לקומה התחתונה בשלב שבו האיטום עדיין לא מחודש.

שלבי העבודה הכלליים הם כלהלן:

1. פרוק כל הריצוף, הפנלים ואולי חלקי טיח מתחתית הקירות.

2. ביצוע הכנות שונות עם חומרים צימנטיים / בטונים. (אפשר להוסיף לתערובות הצימנטיות תוסף לזרוז התקשות כגון "סיקה 4A" ולקצר את זמן ההמתנה של התקשות הבטונים ואפשר להשתמש בחומרים צימנטיים אחרים, מהירי התקשות).

3. מבצעים מריחה של שכבת יסוד ביטומנית במקומות הדרושים וממתינים מספר שעות להתקשותה.

4. מבצעים את האיטום ביריעות.

בשלב זה כבר אין חשש מירידת גשמים מכיוון שהאזור יהיה אטום ויש רק להקפיד על כך שהניקוזים יהיו פתוחים.

5. ממשיכים עם הריצוף, מייד או כמה ימים לאחר הגשמים, על פי התחזית.

אלו הם השלבים הכלליים. יכולים להיות שינויים ועיכובים בתכנית שלעיל על פי מה שיתגלה לאחר הרמת הריצוף. כך שכל הנאמר בתשובתי הנו "בערבון מוגבל" ויש להתחשב בתנאי השטח.

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה.

בברכה,

גבי

שלום אבי,

ישנן מספר אפשרויות לחדירת הרטיבות אשר צריך לקחת בחשבון ולבדוק את היתכנותן בשטח.

למשל:

1. תתכן עליית רטיבות מהקרקע הרטובה דרך היסודות. (במקרה שכזה אי אפשר יהיה לאטום מתחת למבנה כך שעבודות האיטום תתבצענה מבפנים, על פי המאמר על איטום מרתפים מבפנים).

2. תיתכן חדירת מים דרך תפר התפשטות אשר סביר להניח שקיים בין שני המבנים. במקרה זה יתבצע איטום לתפר בקירות החיצוניים ובגג. (בדוק מבחוץ וראה אם ישנו תפר / מירווח בין שני המבנים).

3. יתכן שישנה בעיה אחרת שאינה קשורה לאיטום אלא לפריצת מים דרך צנרת מים. במקרה שכזה המים במתחת לריצוף יגרמו להופעת רטיבות בתחתית הקירות.

ישנן גם אפשרויות נוספות שיש לבחון בשטח.

אם תספק יותר נתונים נשמח כמובן לעזור הלאה.

בברכה,

גבי