נאור שלום,

במפרט שקיבלת לא מופיע המרכיב החשוב ביותר באיטום שהוא הכנת השטח.

בבניה פרטית עבודה זו אינה נכללת בדרך כלל בעבודתו של איש האיטום כי מצופה שתבוצע

על ידי קבלן השלד או מישהו אחר, ובמקרים רבים אינה מבוצעת מתוך רשלנות או חוסר ידיעה .

ביצוע איטום ללא הכנות מתאימות יכול להיות חסר ערך מבחינה איטומית, כפי שתוכל לראות בצילום המצורף.

(כמו כן תוכל לראות שם שבביצוע בריסוס יש חשש לישום עובי בלתי מספיק ונפיחויות בחומר, כך שעבור בתים פרטיים בהחלט מומלץ לבצע ישם חומרי איטום בהברשה תוך מעקב אחר איכות האישום.)

חשוב שתכניס בהסכם הכנה מוקפדת של השטח על פי מפרט שתוכל למצוא כאן.

כמו כן בפרט "קורת היסוד" יש לכלול את כל החלקים התת קרקעיים של המבנה ללא קשר להרכבם עד גובה של -15 ס"מ מעל פני ההפיתוח הסופיים.

פרטים נוספים באיטום שחסרים בפירוט שלך הם מפתנים כולל יציקת חגורת הפרדה ושילוב במערכת האיטום של החלקים התת קרקעיים ("קורת יסוד")

בהצלחה

נאור

נפופלקס הוא מותג המשווק על ידי א.צ. שיווק, ויש להם גם יריעות.

סיקה 107 הוא מותג המשווק על ידי גילאר, ויש להם גם יריעות

יריעות 5 מ"מ - פזקר מייצרים 8 סוגי יריעות 5 מ"מ, ויש להם גם חומרי איטום.

לכל אחד מהחומרים שציינת יש מפרט שלם של יישום.

בכל מקרה - עדיף לרכוש את כל חבילת האיטום ממקור אחד, וגם מומלץ לקבל מהמקור את המפרטים המלאים והחומרים המומלצים לכל אזור איטום.

החומר הטוב ביותר ייכשל ביישום רשלני

בהצלחה

קיצורי דרך כגון שאלותיך יביאו חדירות מים וקורוזיה מואצת במיוחד עם ה"קיר" כולל פסולת.

דרגת החשיפה של בטון מול קיר הכולל פסולת היא לרוב 10, אולי 9, לעיתים אפילו 11.

הדרך הנכונה כוללת שלבים:

1. יישור פילוס והידוק האדמה/מצע בתחתית החפירה עליה תיהיה הרצפה, עד הקיר החפור. עדיף לצקת שכבת יישור מ"בטון רזה" .

2. סידור תבנית ויציקת קיר יישור אנכי לכל הגובה, אפשר מ"בטון רזה".

2. סידור רולקות בין קיר היישור למצע המהודק / בטון רזה

4. איטום מלא ורציף של הקיר והמצע, יש הרבה אפשרויות של מערכות חומרי איטום, בכל מערכת שבוחרים יש למלא את כל ההנחיות כולל הכנת שטח ואשפרה.

5. סידור ברזל ויציקת רצפה תוך זהירות שלא לפגוע באיטום.

6. סידור ברזל ויציקת קירות תוך זהירות שלא לפגוע באיטום

בהצלחה

שלום גלעד,

ה"סיקה פלקס 11FC+" יתאים יותר למטרה זו מכיוון שהוא יותר חזק (וגם מספיק גמיש ). אין בעיה לצבוע מעליו ווא אינו שוקע (מתכווץ) לאחר התקשותו.

אפשר אגב גם למרוח את החומר עם שפכטל על האזור שבצידי החריץ ואף להטביע רצועה של רשת אינטרגלס מעל החומר אם כי אין חובה לכך.

בהצלחה,

גבי

אורן

הבטון בשלד כל בית הוא משלושה איפיונים שונים על פי דרגות החשיפה של חלקי הבית הבאים:

- בטון פנימי בבית שאינו חשוף לאוויר או לקרקע - דרגת חשיפה 1

- בטון במעטפת הבית מ- 2 מטר מעל הקרקע ומעלה - דרגות חשיפה על פי אגרסיביות הסביבה 2, 4, 5, 6, או 8

- בטון בקרקע ועד 2 מטר מעליה - דרגות חשיפה על פי אגרסיביות הקרקע 3, 9, 10, 11.

בתקן 118 (וגם בתקן 466, אבל מזה שנתיים וחצי תקן 118 הוא הקובע והמחייב) ישנן הגדרות ברורות על פיהן הקונסטרוקטור קובע מהי אגרסיביות הקרקע, מהי אגרסיביות הסביבה, האם הבנייה ארכה/תארך פחות מ- 6 חודשים, ועל פיהן קובע את דרגות החשיפה.

לאחר שקבע את דרגות החשיפה, על הקונסטרוקטור לאפיין את הבטון עבור כל אלמנט וכל אחד מחלקי הבניין באמצעות 4 פרמטרים:

- גרגת החשיפה וקביעה שהמענה לדרגת החשיפה יהיה תפקודי, או לחילופין, גבולי

- חוזק מינימאלי בלחיצה אחרי אשפרה תקנית במשך 28 יום

- גודל אגרגאט מאכסימאלי (משפיע מאוד על כמות ופיזור הברזל בבטון המזויין)

- סומך או שקיעה

בכל הזמנת בטון המזמין חייב לציין את ארבעת הפרמטרים הנ"ל, ורשאי לדרוש/להזמין תכונות נוספות.

"בטונל" הוא בטון בעל תכונה נוספת אותה אסביר בסוף, וגם הבטונל אינו פטור מלענות על ארבעת הפרמטרים.

חשוב להבין שלושה "עקרונות"

1. כללית - דרגת חשיפה גבוהה משמעותה סביבה אגרסיבית שדורשת בטון יותר עמיד (לא יותר חזק) הנותן גם הגנה יותר טובה מפני קורוזיה של ברזל הזיון, על מנת שהשלד יתפקד את משך השרות המתוכנן ויותר, ללא עלויות תחזוקה גבוהות ומוקדמות.

2. דרגת חשיפה גבוהה משמעותה בטון יותר יקר, אבל עלות השלד לשנת שרות של הבניין תיהיה נמוכה יותר (לעומת שלד מבטון "רגיל" שידרוש תחזוקה כבר לאחר 10-20 שנים בלבד.

3. בדרגות החשיפה הבינוניות ומעלה (5-11), עלות החלופה ה"תפקודית" דומה או נמוכה מהחלופה ה"גבולית", והיא מחפה גם על שגיאות יישום של הקבלן כמו כיסוי חסר של הברזל, סדיקה, סגרגציות, הפסקות יציקה רשלניות, וכדומה.

החלופה ה"גבולית" משפרת את הגנת הבטון על ברזל הזיון רק באזורים בהם הבטון מושלם והכיסוי לפחות על פי התכניות (לרוב 3 ס"מ או יותר).

"בטונל" של רדימיקס, או "סופר-על" של הנסון, או SCC של כל יצרן בטון מובא אחר, הוא בטון בעל שקיעה גבוהה או סומך נמוך המאפשר לקבלן למלא את התבנית ללא ריטוט.

שימוש בבטונל אינו מסיר ממזמין הבטון את הצורך להגדיר את דרגת החשיפה ואופן המענה לדרגת החשיפה, חוזק הבטון בלחיצה לאחר אשפרה, גודל האגרגאט המאכסימאלי, והסומך המאכסימאלי (או השקיעה המינימלית).

ביישום נכון, הבטונל מפחית משמעותית את התופעה של "קיני חצץ" (סגרגציות).

שימוש בבטונל דורש מהקבלן הקפדה יתרה שכן יחד עם הורדת הצורך בריטוט יש לבטונל רגישות יתר בעיקר בנקודות הבאות:

- התבניות צריכות ליהיות אטומות על מנת שהבטון לא יישפך מהמרווחים בין הלוחות (מייקר עוד את היציקה)

- ריטוט "ליתר ביטחון" של בטונל יהרוס אותו

- שפיכה של הבטונל לתבנית מגובה של למעלה ממטר עלול להרוס אותו

- המתנה של הבטונל במערבל בגלל עיכוב ביציקה עלולה להרוס אותו מהר יותר מבטון "רגיל"

- הפסקות יציקה יש לתכנן ולבצע בהקפדה רבה

- הבטונל אינו עוזר במקרים של כיסוי לא מספיק על הברזל, אי טיפול בחוטי הקשירה, וחלילה ספייסרים מברזל זיון קשור בניצב לתבנית.

הבטונל אינו מייתר את הצורך באיטום.

דרגת החשיפה היא מדד לאגרסיביות הסביבה כלפי ברזל הזיון, בכל מקרה יש לאטום רכיבי בטון מתחתית קורות הקשר ו/או תחתית הרצפה התחתונה ומעלה.

בהצלחה

שלום קרין,

מקור העובש יכול גם להיות כתוצאה מתופעת העיבוי, כאשר אדי לחות נותרים כלואים מאחורי הארון באזור הקשה לאיוורור. כך שיתכן שלא קיימת בעיית איטום / רטיבות.

יש לבחון היטב את המצב בצד השני של הקיר על מנת לראות אם ישנה גם שם בעיה דומה. יתכן שישנה בעיה בצנרת במטבח אך אפשר שמדובר גם על רטיבות שחדרה אל מתחת לריצוף כתוצאה משטיפות וכיוצ"ב. אי אפשר לקבוע מבלי לפרק אריח או לקחת דוגמא מהחול שמתחת לריצוף. אפשר לפרק אריח במקום נסתר כלשהו באזור המטבח- ולבדוק.

במצב הקיים ומכיוון שמהתמונה נראה שמדובר על סימני רטיבות קלים בלבד, אפשר גם להערכתי פשוט לתקן את הקיר ולהשגיח עליו בהמשך על מנת לראות אם התופעה חוזרת.

שבוע טוב,

גבי