שלום שולי,

מקובל לבצע את האיטום מעל הבטון של הצנרות כפי שאמרת שהקבלן כבר ביצע.

לשאלתך: אם תהיינה נזילות מהצנרת- השכנים למטה אכן יסבלו. אלא שמטרת האיטום אינה דוקא כנגד נזילות מהצנרת שמתחת לאיטום אלא כנגד מים שמצטברים תמיד בחדרים רטובים מתחת לריצוף (מעל פני האיטום), כאשר דגש מיוחד יש לתת על מניעת מעבר מים אל מתחת לריצוף של החדרים הסמוכים לחדר האמבטיה.

באשר לחלק ה"פילוסופי" של הענין: אפשר לבצע את האיטום גם מתחת לצנרות, כפי שמצוין במאמר על איטום מקלחות וחדרים רטובים בחומרים צימנטיים. אלא שהעבודה המתוארת בו מצריכה מיומנות ומאמץ מיוחד שאי אפשר לצפות שהקבלן יבצע. פתרון אחר אפשרי הוא איטום כפול, שמתואר אגב בתקן, אך אינו כ"כ ישים / מיושם: בשיטה זו מבצעים ראשית איטום צימנטי על תשתית הבטון ולאחר סיום התקנת הצנרות והבטונים שמעל הצינורות מבצעים את האיטום העליון, עם חומרים ביטומנים (שעדיפים על פני החומרים הצימנטיים, שזה כבר נושא חדש לדיון..).

ראי מפרט בסיסי על איטום מקלחות, חדרים רטובים, חדרי רחצה- בחומרים ביטומניים.

בהצלחה,

גבי

שלום שי,

כאשר אוטמים את האזור שבין קורת היסוד לבלוקים יש להשתמש ברשת איטרגלס בין השכבות של ה"סיקה טופ 107". לצורך כך יש לבצע הכנת והחלקת שטח טובה שתאפשר את הנחת הרשת מעליה מבלי שיווצרו בליטות ושקעים שיפריעו לכך.

את הכנת השטח מבצעים עם תערובת צימנטית שמועשרת עם דבק לטקס SBR.

מומלץ לעבוד עם שתי תערובות צימנטיות,"רטוב-על-רטוב",כאשר התערובת הראשונה דלילה יותר ומשמשת כשכבת היסוד.

תערובת היסוד: מלט נקי בלבד שמעורבב עם מים ודבק (בשעור 30-50 אחוזים). מורחים אותה במברשת על פני השטח ומייד אחר כך מחליקים את השטח עם התערובת השניה (מלט וחול ביחס 2.5 ל 1 ודבק בשעור 20 אחוזים מהמים).

בקטע שמתחת לבליטה (המדרגה) של הבלוק מבצעים מעין משולש קטן שיאפשר את העברת הרשת על פניו.

ראה גם את סעיף "עבודות הכנת השטח" שבמאמר על איטום בתי קרקע, קורות יסוד, קירות תחת הקרקע, יסודות.

בברכה,

גבי

שלום חגית,

יריעות ביטומניות וחומרים ביטומנים משחתיים עדיפים על פני החומרים הצימנטים (כגון ה"סופר סיל") מכיוון שהם גמישים יותר. בנוסף גם קל יותר לעבוד אתם והכנת השטח סלחנית יותר.

לצורך בחירת חומר האיטום יש להתחשב תמיד בגודל המרפסת.הזכרת גודל של 28 מ"ר. האם מדובר על שטח של כל מרפסת או על שתיהן ביחד ?

כלל האצבע הוא שהיריעות עדיפות כאשר אין הגבלה בשטח שמקשה על עבודת ההלחמה. אך במרפסות קטנות יחסית אפשר לבצע איטום מצויין גם בחומרים משחתיים על בסיס ביטומני, כגון "A12" (ביטום), "אלסטוקל" (פזקר), "היפרדסמו PB" (פולידן) וכדומה. חומרים אלו מאפשרים יישום שכבת איטום עבה במכה אחת, במקום מספר שכבות שנחוצות כאשר עובדים עם חומרים ביטומנים אחרים (מסטיגום, אלסטופז וכדומה).

ראי מפרט בסיסי לאיטום מרפסות וגגות מרוצפים עם יריעותוגם מפרט לאיטום מרפסות בחומרים ביטומנים. אם הקבלן מתעקש על שימוש בחומרים צימנטים עליו להכין את השטח היטב וליישם רשת אינטרגלס בין השכבות של חומר האיטום- בכל השטח.

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה.

בהצלחה,

גבי

שלום יוסי,

לשטח של 10 מ"ר שעוביו הממוצע הוא 15 ס"מ תצטרך 1.5 קוב שומשום.

אך כאשר מרצפים מעל שומשום נדרש עובי גדול יחסית לשכבת הטיט (כ 3-4 ס"מ), ובנוסף לכך עליך להתחשב גם בעוביו של האריח (קרמיקה / אבן/ טרצו ?). כך שבסיכום הכולל תצטרך מעט יותר מקוב אחד של שומשום (1.2 בערך).

בהצלחה,

גבי

בהצלחה

שלום אלון,

איני בטוח שהבנתי את כוונתך. אנא נסח אותה יותר במדוייק.

באופן עקרוני המשטח המרוצף החיצוני (של המרפסת) צריך להיות מעט נמוך יותר ממפלס הריצוף הפנימי. אם יציקות הבטון (הרולקות) גבוהות מדי ומפריעות להתקנת הריצוף בגובה זה אפשר לעיתים פשוט לפרק אותן ולצקת רולקות קטנות יותר.

במקרים חריגים שבהם אי אפשר להנמיך את מפלס הריצוף החיצוני אפשר ליצור מחסום מוגבה ("מדרגה") במפתן היציאה.

אם תפרט הלאה נשמח לעזור.

בברכה,

גבי