איטומן - מומחי איטום ושיקום מבנים
איטום שיקום פרוייקטים פורום מפרטי איטום ושיקום מפת אתר
 
דף הבית
מאגר לקוחות
איטום
שיקום
פרוייקטים
חומרי שיקום
מפרטי איטום ושיקום
מן העיתונות
גלריית תמונות
קישורים
פורום
צור קשר
איטום מרפסות וגגות מרוצפים בחומרי איטום ביטומנים משחתיים

 

מפרט טכני לאיטום גגות מרוצפים או מרפסות בחומרי איטום ביטומנים משחתיים:

 

 

מפרט זה מיועד לבצוע על מרפסות קטנות או גגות מרוצפים בעלי שטח קטן.

 

כעקרון עדיף תמיד לבצע איטום מתחת  למשטחים מרוצפים של מרפסות וגגות מרוצפים , באמצעות יריעות ביטומניות. (ראה מאמר ראשי בנושא, על איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות ).

 

אולם במידה ומדובר בשטחים שבהם קיים קושי בהלחמת יריעות, או במשטחים קטנים כגון מרפסות או חדרי שרות קטנים- ניתן לבצע אטימה גם עם חומר איטום ביטומני משחתי. יתרונו של החומר הביטומני המשחתי הנו בעיקר בגמישותו הגבוהה ובקלות הישום שלו.

 

כשלים במערכות איטום תת-רצפתיות של מרפסות וגגות מרוצפים גורמים לנזקי רטיבות חמורים ביותר למבנה ובמיוחד להוצאה כספית כבדה ומיותרת:   תיקון המערכת יהיה כרוך תמיד בפרוק התשתיות הקיימות כולל הריצוף והמילוי, בעבודות הובלה יקרות (פינוי פסולת והרמת מילוי וריצוף חדשים לגג), בחומרי גלם יקרים (אריחי קרמיקה, שיש, וכדומה)  ובעבודות נילוות אחרות כגון שיפוץ וצביעת מעקות וקירות סביב מרפסת, פרוק והרכבת ויטרינות- ועוד. במקרים חמורים עוד יותר תיתכן אף חדירת רטיבות אל מתחת לריצוף של שאר חלקי הבית הגובלים בשטח המרוצף.  במקרה שכזה לא יהיה מנוס מהחלפת הריצוף הפנימי גם הוא ובשיפוץ וצביעת הקירות הפנימיים בתוך הדירה עצמה.   

 

על כן יש להקפיד על ביצוע דקדקני של כל שלבי האיטום ושל שלבי ההכנות. לאחר סיום העבודות ובטרם תחילת עבודות הריצוף חובה לבצע בדיקת הצפה.

 

 

מספר דברים שיש להקפיד עליהם במיוחד:

 

1.   שיפועים טובים בגג (מינימום 1.5 אחוז).

2.   הכנת יסודית של השטח.

3.   מערכת ניקוז מתאימה, הכוללת את ניקוז הרטיבות שנמצאת מתחת לאריחים.

4.   סף הפרדה אטום מתחת לפתחי היציאה של אותה מרפסת / משטח מרוצף.

5.   איטום בחומר ביטומני משחתי במספר שכבות וכולל רשת אינטרגלס בין השכבות.

6.   איטום סביב כניסות של אלמנטים (צינורות וכדומה).

7.   בדיקת הצפה לאחר סיום עבודות האיטום ובטרם הבצוע של עבודות הריצוף.

8.   אטימת מישקים בריצוף עצמו והפנלים סביבו.

9.   אטימת הקירות סביב המשטח המרוצף / מרפסת.

10. הקפדה על הדברים ה"קטנים" : איטום משקופי ויטרינות, מעל מתחת ובין הפנלים, סביב שקעי  

      חשמל, מנורות בקירות  וכדומה.

 

 

שיפועים :

 

את השיפועים יש לצקת מבטון ("מדה"). לא ניתן לבצע איטום בחומר ביטומני משחתי על גבי שיפועים יצוקים מבט-קל.  במקרה והשיפוע נעשה מבט-קל יש להשתמש עם יריעות ביטומניות ולא עם חומר משחתי.  השיפוע צריך להיות מינימום 1.5 אחוז. מומלץ לבצע תמיד ניקוזים בקוטר מינימלי של 4 צול. ניקוזים בקוטר נמוך מזה מועדים לסתימה ויכולים לגרום להצפה, גם כאשר מדובר על מרפסות קטנות.  הצפות קשות יכולות להגרם כתוצאה מסתימת מרזב של מרפסת, כאשר מי הגשמים ממלאים את כל השטח ועוברים אל חלל המגורים הפנימי.

 

 

התקנת קולטן למרזב :

 

הקולטן הנו אביזר אשר תפקידו ליצור חיבור בין שכבת האיטום לבין צינור המרזב.  בשנים האחרונות יצאו לשוק קולטנים יעודיים מיוחדים עבור גגות מרוצפים, מרפסות או מקלחות. קולטנים אלו מאפשרים את קליטת המים והרטיבות אשר חודרת עם הזמן אל מתחת למרצפות. הקולטנים מנתבים רטיבות זו אל תוך המרזב באמצעות פתח ניקוז יעודי אשר נמצא בקרקעית הקולטן. הקולטנים משמשים כתושבת לקולטן העליון שעל גבי הריצוף.

 

חומר הגלם שממנו עשוי הקולטן צריך להיות מותאם במיוחד לחומר ביטומני משחתי אשר יאחז על גביו. בצוע נכון יבטיח מערכת ניקוז מושלמת עם מעבר מים מסודר אל צינור המרזב, הן מהמפלס המרוצף והן משכבת המילוי אשר מתחת למרצפות.

 

קיימים בשוק קולטנים מסוגים שונים המותאמים לפי קוטר המרזבים וזוית היציאה שלהם מהגג. הקולטנים הנפוצים (והטובים) ביותר הנם של חברת Dallmer אך קיימים גם מוצרים של חברות מתחרות אחרות. במידה ולא ניתן להשיג קולטן מוכן מחברות אלו- אפשר לייצר קולטן שכזה מפח מגולוון , אצל פחח. יש לקבע את הקולטן היטב אל תשתית הבטון ולוודא חיבור תקין אל שכבת האיטום הביטומנית המשחתית.   מלאכה זו יש לתת לבצוע לידי בעל מקצוע מתחום האיטום ולא להניח לה להתבצע ע"י הרצפים, למשל. 

 

עיקר הדאגה בקולטנים מאולתרים מסוג זה היא בכך שחומר הגלם ממנו עשוי הקולטן לא יעמוד בתנאי רטיבות לאורך שנים ובכך שהקולטן יותקן בצורה לקויה, כך שמים המנוקזים מן המשטח המרוצף יעברו בחלקם אל מתחת לאריחים- במקום אל צינור המרזב (!).

   

עם סיום התקנת הקולטן יש לבצע בדיקת תקינות של המרזב ושל הקולטן באמצעות הזרמת מים בצינור למשך מספר שעות.  במקרה של גילוי ליקוים בשלב זה ניתן יהיה לתקן את הבעיה בקלות ללא צורך מאוחר יותר בפרוק הריצוף וכל הקשור בכך.

 

 

סף הפרדה אטום תחת פתחי יציאה של גגות מרוצפים או מרפסות:

 

תפקידו של סף ההפרדה הנו לחצוץ ולהפריד בין השטח המרוצף החיצוני לבין שאר חלקי הדירה, על מנת למנוע זחילת רטיבות מן החוץ פנימה- תחת האריחים.

 

הפרדה זו בין המשטח הפנימי לחיצוני מתבצעת מתחת לריצוף על מנת למנוע מעבר של רטיבות שנמצאת מתחת לריצוף החיצוני- אל מתחת לריצוף הפנימי של שאר חלקי הבית. בצוע לקוי של פרט זה – הנו ככל הנראה הגורם מספר אחת בנזקי רטיבות למבנים בעלי גגות מרוצפים או מרפסות בלתי מקורות.     

 

סף ההפרדה הנו חגורת בטון אשר יצוקה ברצפה בין שתי הקירות של פתח היציאה.יש לצקת את החגורה בתוספת ברזלי-זיון ולעגן אותם אל הקירות באמצעות "קוצים" (ברזלי זיון קצרים)  ו/ או דבק אפוקסי יעודי. פרט זה חשוב לבצוע מכיוון שאזור החיבור בין החגורה לקירות הנו אזור שמועד לתזוזות (סדיקה) במהלך השנים ועיגון חגורת הבטון למקומה באמצעים אמינים מפחית מחשש של חדירת רטיבות כתוצאה מסדיקה זו.

 

גובה חגורת ההפרדה  צריך להיות עד למרחק של כ 3 סנטימטרים מתחת לגובהו של הריצוף (קרמיקה) ורוחבו כ 15 ס"מ או על פי הוראות הקונסטרוקטור / האדריכל.

 

לאחר יציקת החגורה יש לבצע אשפרה כנדרש , כפעמיים-שלוש ביום במשך היומיים הראשונים. לאחר מספר ימי אשפרה יש להמתין לייבוש הבטון.

 

בחיבור התחתון, בין החגורה לגג, יש לצקת רולקות בטון כפי שנעשה בהיקף המשטח בחיבור עם הקירות / המעקות.  בעת ביצוע האיטום עם החומר הביטומני יש לעלות על כל גובה החגורה ולצפות גם את המשטח העליון האפקי שלה.  לאחר סיום עבודות האיטום ובמהלך עבודות הריצוף- חובה  לבצע אטימה בין תחתית האריחים לבין האיטום הביטומני שעל חגורת הבטון.   פרט זה יש לבצע בהתאם לפרטי התכנון האדריכלי.

 

אטימה זו מעל גבי חגורת ההפרדה ניתן לבצע במספר דרכים:

 

הדרך העדיפה והמקובלת היא להתקין סרגל חוצץ מאלומיניום, אשר יפריד בין הריצוף החיצוני לפנימי.  מכיוון שריצוף המרפסת מונמך מעט ממפלס הריצוף הפנימי יהווה סרגל האלומיניום את קו הגבול בינהם וקצהו יסתיים בגובה המפלס הפנימי.

 

איטום בין סרגל האלומיניום לבין הריצוף מתבצע תמיד עם מסטיק פוליאוריטני גמיש. את האיטום בין הסרגל לחגורת הבטון ניתן לבצע עם חומר ביטומני משחתי ו/או עם מסטיק פוליאוריטני, אך אין ללבצע אטימה עם מסטיק פוליאוריטני על גבי שכבת איטום ביטומנית משחתית אלא על גבי הבטון עצמו.

 

כאמור- פרט זה חשוב ביותר ויש לבצע אותו בהקפדה, כאשר יתכנו שינויים בבצוע בהתאם לנסיבות בשטח בבתים בשיפוץ, או בהתאם לפרט האדריכלי- בבתים בבניה.

 

ככלל חשוב להבין שיש להתייחס אל המילוי שמתחת לריצוף החיצוני כאילו יהיה רטוב תמיד.

 

כפועל יוצא מכך - מעבר רטיבות אשר נמצאת תחת הריצוף החיצוני - אל מתחת לריצוף הפנימי הנו ודאי.

 

רק סף הפרדה אטום היטב וממש עד לאריחים עצמם, ימנע את מעבר הרטיבות פנימה.

 

 

הכנת השטח לפני איטום מרפסת או משטח מרוצף קטן:

 

לאחר יציקת השיפועים יש לבצע הכנות בכל שטח הרצפה והקירות אשר סביב אותה מרפסת. עבודות ההכנה תכלולנה את הדברים הבאים.

 

1.   חציבה להורדת גושי טיח ובטון בולטים או רופפים מכל שטח הרצפה והקירות ועד לגובה של

      כ 20 ס"מ מעבר למפלס המתוכנן של הריצוף (מעל לגובה הפנלים).

 

                            הכנות לפני איטום מרפסות / גגות מרוצפים 

 

                                 סיתות חלקי טיח ובטון בקירות לפני איטום מרפסות / גגות מרוצפים

 

 

2.   יציקת רולקות (העגלות בטון בחיבורי רצפה וקירות).

 

      יש לעגל את כל חיבורי הרצפה עם הקירות באמצעות יציקה מעוגלת ("רולקה"). 

      לפני יציקת הרולקות יש למרוח שכבת יסוד צימנטית מועשרת בדבק "לטקס" . על גבי שכבת

      היסוד יש לצקת את הרולקות כאשר תערובת היציקה צריכה להיות מועשרת אף היא באותו סוג

      דבק (לטקס SBR). עבודות עם חומרים צימנטים יש לבצע בשיטת רטוב-על-רטוב על פי המאמר

      על "עבודה נכונה עם חומרי מליטה – יסודות איטום | שיקום מבנים". יש להשגיח

      שלא לצקת רולקות גבוהות מדי אשר תעבורנה (לאחר תוספת עובי היריעות שמעליהן) את גובה

      הריצוף ותפרעה לרצף בהמשך.

 

3.  בצוע תיקוני בטון כנ"ל בכל המקומות הנחוצים אשר נחצבו וטופלו בסעיף 1 לעיל.

 

4.  כחלק מתכנון מערכת האיטום של מרפסות או גגות מרוצפים יש לוודא שלא תהיינה נקודות

     חדירה של צנרות או כבלים  תחת שכבת הריצוף. במידה וישנן, ולא ניתן לבטלן - יש

     להתייחס לכל נקודת חדירה שכזו כאל נקודה רגישה במיוחד ולטפל בהתאם, כאשר הטיפול

     העדיף הנו לבצע הגבהת בטון סביב אותו מוקד- עד מעבר למפלס הריצוף. אם הדבר לא ניתן 

     לבצוע עקב מגבלות עיצוביות, יש להגביה את מקום החדירה עד כמה שיותר קרוב לאריחים.

 

5.  השארת השטח לייבוש ובצוע אשפרה כנדרש.

 

להסבר על אופן הכנת השטח ותערובות המליטה - ראה את המאמר שלעיל על  "עבודה נכונה עם חומרי מליטה".  כל עבודות ההכנה חייבות להתבצע על פי מאמר זה על מנת להבטיח את הצלחתן.

 

 

איטום מרפסות או גגות מרוצפים עם חומר ביטומני משחתי:

 

 

1.  על השטח להיות נקי מאבק ויבש לחלוטין. אין לבצע איטום ביטומני משחתי על גבי משטחי בטון

     לחים או כאשר קיים חשש שישנה רטיבות כלואה  בעומק היציקה.

 

2.  מריחת פריימר ביטומני בכמות של כ 250 גרם למ"ר על גבי כל שטח הרצפה ועל הקירות- עד

     לגובה האמור (עד מעבר לגובה הפנלים). יש להמתין לייבוש מוחלט של הפריימר למשך מספר

     שעות, בהתאם למזג האויר.

 

                                   לאחר שכבת יסוד ביטומנית

                                    מראה המשטח לאחר מריחת פריימר ביטומני על גבי השטח, רולקות וקירות.

 

 

3.  מריחת שכבה ראשונה של חומר ביטומני משחתי על גבי כל שטח הרצפה והקירות, כאמור. עובי

     החומר כ 1.5 ק"ג למ"ר.

 

4.  פריסת רשת אינטרגלס על גבי השכבה הראשונה –בעודה טריה. הרשת צריכה לכסות את כל

     שטח הרצפה ובמיוחד את אזור הרולקות. יש להדק את הרשת אל תוך שכבת האיטום

     באמצעות מברשת.  המתנה לייבוש למשך מספר שעות או עד ליום המחרת, בהתאם להוראות

     היצרן.

 

5.  מריחת שכבה שניה של חומר איטום ביטומני בעובי 1.5 ק"ג למ"ר,כנ"ל. המתנה לייבוש למשך

     מספר שעות או עד ליום המחרת.

 

6.  מריחת שכבת איטום שלישית –כנ"ל, והמתנה לייבוש מוחלט של כל שכבות האיטום למשך 3-4

     ימים או בהתאם להוראות היצרן.

 

7.  מילוי המרפסת במים ובצוע בדיקת הצפה למשך 72 שעות.

 

 

הגנה על איטום מרפסות:

 

במקרה שהשטח האטום נשאר חשוף לשמש למשך ימים ארוכים או שבועות, יש להגן עליו באמצעות כיסוי בבד גאוטכני או כל אמצעי אחר. יש לתכנן את העבודות כך שהריצוף יתבצע מהר ככל האפשר לאחר סיום עבודות האיטום ובדיקת ההצפה. חומרים ביטומנים משחתיים אינם אמורים לשהות חשופים לשמש ימים ארוכים.  בלית ברירה- ניתן אף לצפות אותם עם צבע אקרילי לבן או עם חומרי הכספה יעודיים.

 

 

המשך עבודות הריצוף:

 

סביב הקולטן של המרזב, תחת הריצוף, יש להניח פיסת בד גאוטכני ועליו שכבה של חצץ או אגרגט דק. האגרגט והבד הגאוטכני נועדים לסנן את המים העוברים אל הקולטן מתחת לריצוף ולמנוע את גלישת חומר המילוי - אל המרזב.

 

את שכבת המילוי שמתחת לרצוף ניתן להכין  מחול+מלט ביחס של 1:4 או לחילופין למלא בשכבת אגרגט דק ("שומשום"), בהתאם להנחיות המתכנן.

 

על הריצוף להתבצע במירווחים מינימליים של 3 מילימטר בין האריחים. מילוי המישקים (הפוגות) ניתן לבצוע באמצעות רובה אקרילית או אפוקסית. יש לרכוש את הרובה המתאימה לרוחב המישקים ולבצע את עבודת המילוי בקפדנות : נקיון יסודי של המישקים ובמיוחד של הדפנות באמצעות מברשות פלדה ושואב אבק ,הכנת התערובת על פי ההוראות (לעולם לא דלילה מדי !) ומילוי אחיד בשפכטל יעודי עשוי גומי (ולא במגב רצפה).   יש להזהר מקבלנים המבצעים  את עבודות הרובה האקרילית באמצעות דילול החומר מעבר למותר על מנת שיוכלו לגרוף אותו באמצעות מגב גומי (!).

 

אטימת המישקים של מרפסות פתוחות עם רובה אפוקסית מייקר את עלות הבצוע ואינה הכרחית, אך היא עדיפה פי כמה על פני רובה אקרילית. מחירה של רובה אפוקסית יקר יותר אך זוהי דוקא איטיות הבצוע שמייקרת את העלות הכוללת. לרובה אפוקסית יתרונות מבחינת חוזק, עמידות בפני תזוזות של המשטח המרוצף, עמידות מפני הכתמה ואורך חיים רב.  לחומר עמידות מפני שחיקה, מפני פגיעת כימיקלים,  והוא אינו סופג כתמים כלל.  יש למלא גם את המישקים שבין הפנלים.

 

תחת הפנלים, בינם לבין הריצוף, יש לאטום היטב עם חומר גמיש (מסטיק) פוליאוריטני. אזור זה רגיש במיוחד משום שמי הגשמים עוברים ופוגשים בו בדרכם אל המרזב ובמורד הקירות.  חיבורי הפנלים אל הקיר הנמוך ביותר במפלס המרוצף של מרפסות מועד עוד יותר לפורענות משום שמי הגשמים פוגשים תחילה באזור זה בדרכם אל המרזב- בעת גלישתם במורד השיפוע. בד"כ פוגש זרם המים תחילה בקיר התחתון , בטרם הוא מוסט אל כיוון נקודת הניקוז של המשטח המרוצף.

 

 

איטום סביב כניסות של אלמנטים שונים בקירות / מעקות ובמשטח המרוצף  :

 

יש לבצע אטימה בחומר איטום פוליאוריטני גמיש (סיקפלקס FC11) סביב מקומות החדירה של צנרות, מעקות, רגלי פרגולות וכדומה.  איטום דומה יש לבצע סביב פתח הניקוז ברצפה , בינו לבין המרצפות.

 

מומלץ מאוד לבצע איטום עם סיקפלקס או עם חומר פוליאוריטני דומה, סביב שקעי חשמל ,בתי מנורות, ברזים בקירות וכדומה.

 

 

איטום משקופים:

 

אלמנט רגיש ביותר לחדירת רטיבות הנה הויטרינה אשר ביציאה אל גג מרוצף או מרפסת.  יש לאטום בעם מסטיק פוליאוריטני (כגון סיקפלקס)  את כל מקומות החיבור סביב המשקופים, בינם לבין הקירות, ותחת למשקוף התחתון.   חשוב ביותר לבדוק ולאטום את המשקוף התחתון ואת כל ראשי הברגים במשקופים.

 

יש לוודא שקיימים פתחי ניקוז למים במסילות התחתונותושהחיבורים בפינות שבין המסילה התחתונה לבין משקופים האנכיים- אטומים היטב.  ניתן גם לבצע בדיקת הצפה של המסילה התחתונה באמצעות מילוי במים ולהמתין מספר ימים על מנת לראות אם נוצרים סימני רטיבות בקירות הסמוכים לפתח.

 

אזור המשקוף התחתון של הויטרינה הנו אזור רגיש ביותר לחדירת רטיבות ויש להשגיח שם שבעתיים.  במידה ומדובר בחלונות כיס / הזזה, יש לבצע אטימה של כל שטח הרצפה של הכיס הפנימי באמצעות חומר אטימה צימנטי. (ניתן לפנות אל הפורום בנושא זה לצורך שאלות והסברי בצוע נוספים).

 

 

איטום קירות סביב מרפסות :

 

איטום הקירות הפנימיים והחיצוניים סביב מרפסות או גגות מרוצפים הנו הכרחי. רטיבות שנספגת אל עומק הקירות יכולה לעבור אל מאחורי שכבות האיטום ברצפה , דרך סדקים או באמצעות ספיגה אל תוך הקירות עצמן.

 

בקירות החיצונים יש לשים דגש נוסף על  סדיקה חיצונית שמתרחשת בהרבה מקרים בתחתית יציקת המעקה. סדיקה זו נגרמת בדרך כלל כתוצאה מחיבור לקוי בין שתי היציקות (או בין היציקה לבלוקים) ומהתזוזות תרמיות וקונסטרוקטיביות בינהן, במהלך השנים.  ככלל- בבתים חדשים יש לטפל בכל חיבורי יציקה אל בלוקים באמצעות חבישה מתאימה- לפני בצוע הטיח.

 

בבתים בשיפוץ, איטום סדקים צריך להתבצע בעומק הקיר, מאחורי שכבת הטיח, עם מסטיק אטימה פוליאוריטני גמיש וחבישה כנ"ל מעל גבי החומר, לפני שלב הטיח.  קירות בעלי חשש לסדיקה מומלץ לצפות במערכת ציפוי גמישה כגון צבע גמיש ("סופר גמיש" –קניטקס, או "טמבורפלקס" – טמבור)  או עם שליכט חיצוני גמיש. בעקרון- הצבעים המוזכרים ניחנים בכושר גמישות גרב יותר מזה של השליכט החיצוני ובכל מקרה של ספק יש להשתמש בהם בלבד.

 

 

 הערות:

 

1. אין לבצע איטום בחומר ביטומני על גבי משטחי בטון לחים. חברות אחדות מפרסמות לעיתים שניתן ליישם את החומרים הביטומנים המשחתיים שלהן גם על גבי בטון לח. ביצוע שכזה יעיל למכירת מוצרים אלו משום שאינו מעכבים את קצב הבניה. אך מנסיוננו ולבטחון יתר, יש לבצע איטום ביטומני משחתי רק על גבי בטון יבש. אדי רטיבות שכלואים בתוך משטח הבטון יכולים לגרום לניתוק חומרי האיטום מהתשתית ובכל מקרה ספיגת חומר היסוד אל משטחי בטון יבשים יעילה ועדיפה פי כמה.

 

2. יש להמתין לייבוש מוחלט של שכבת איטום אחת לפני ביצוע שכבה עליונה נוספת. כיסוי שכבה שעודנה טריה למחצה יכול להפסיק את פעולת ההתקשות של החומר ולהשאיר אותו  רך וטרי לעד. בסיום העבודות יש לאפשר מספיק זמן לייבוש מוחלט של כל שכבות האיטום, כפי שתואר לעיל.

 

מאמר זה מפרט את עיקר הנושא בקווים כלליים. המאמר אינו מהווה תחליף לנוכחות אנשי מקצוע בשטח עצמו.  יש לעקוב תמיד אחר הוראות המתכנן ומפרט הבצוע. בנוסף יש לעקוב אחר הוראות הבצוע של יצרני החומרים השונים.

 

מאמר זה מכסה את הנושאים החשובים ביותר בעת איטום מרפסת. למידע נוסף על איטום מרפסות מומלץ לקרוא גם את המאמרים הבאים:

 

איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות 

איתור נזילות בגגות מרוצפים או מרפסות

איטום גגות מרוצפים ללא הרמת הריצוף.

 

מאמרים אחרים נוספים – במדור מפרטי איטום ושיקום.

 

כמו כן ניתן לפנות אלינו באמצעות פורום איטום ושיקום ונשמח להמשיך ולסייע.  

 

 

בהצלחה,

 

איטומן –

מומחי איטום ושיקום מבנים

 

   © כל הזכויות שמורות לחברת איטומן 2005.                                                                                                                                      www.ZYwebs.com     Dvirs