שלום אבי,

החברה היתה אמורה ליידע אותך על הצורך באשפרה (הרטבה) של הבטקל. אינני יכול לקבוע מי אשם במה, אך אם לא יידעו אותך לגבי הצורך באשפרה הרי שלפחות חלק מהענין הוא תחת אחריותם.

לענין הבטקל עצמו: יתכן שהבעיה אכן נגרמה עקב אי בצוע האשפרה אך קיימת גם אפשרותשתערובת הבטקל עצמה לא היתה תקינה (לא היה מספיק מלט בתערובת). אם הבטקל מאוד פריך (נמעך ומתפורר כאשר דורכים עליו) ניתן לתקן אותו בעזרת מריחה של תערובת צימנטית (מלט + חול ודבק אקרילי בתערובת). אין צורך לפרק את כל הבטקל ואכן מדובר בעבודה מאוד יקרה.

מומלץ למרוח פריימר צימנטי לפני מריחת השכבה הצימנטית, ולעבוד בשיטת רטוב-על-רטוב : פריימר צימנטי מועשר בדבק לטקס ומייד אחר כך שכבה עבה יותר של מלט +חול שמועשרת אף היא בדבק לטקס. (ראה בנושא זה את המאמר על עבודה נכונה עם חומרי מליטה- יסודות איטום | שיקום מבנים).

זיפות : זיפות תמיד טוב יותר לבצע מאשר פריימר בלבד, לפני יריעות ביטומניות. אך שים לב שגם זפתלבדומצריך פריימר.

אני יכול רק להעריך מכאן שהפעולות הנכונות לבצוע הן כאלה:

1. מריחה של שכבה צימנטית על כל השטח (כולל פריימר צימנטי).

2. פריימר ביטומני או פריימר לזפת מסוג "פלינקוט".

3. זיפות.

4. יריעות ביטומניות.

בנוסף- מומלץ אפילו כעת לתת אשפרה לבטקל, אם זה ניתן לבצוע במצב הנוכחי.

אשפרה צריכה להתבצע גם על גבי אותה שכבה צימנטית- במידה ותתבצע.

לענין מי ישא בעלויות : לא אוכל לשפוט בינכם. הפתרון שהצעתי לעיל הוא כדאי לבצוע גם מבחינתך. זיפות יועיל לך בכל מקרה. אולי תוכל להתפשר עם החברה בנוגע לעלות המריחה הצימנטית. לשיקולך...

שיהיה בהצלחה,

גבי

שלום אבי,

אמבטיה אמורה להיות מקובעת היטב. הקרמיקה צריכה לרדת אל האמבטיה עד למרחק של כ 3 מ"מ ממנה. את הרווח ממלאים בחומר גמיש כגון סיקפלקס, ולא באמצעות רובה.

קירות של אמבטיה אקרילית נהוג לכסות בשכבת בטון ורשת אינטרגלס בין השכבות. אחרת האמבטיה תרעיש וישמע תמיד צליל "חלול".

אנו איננו עוסקים בתחום זה של הרכבת אמבטיות כך שלמידע מדוייק יותר על אופן הבצוע של הנ"ל המלצתי היא לפנות לפורום הבניה של אתר ארכיגוב.

בהצלחה,

גבי

שלום ראובן,

הבעיה נפוצה במקרים של בניית מרתפים צמודים זה לזה. אלא שיש לראות בשטח בדיוק כיצד המבנים מתחברים ולתת פרט טכני מתאים. לא ניתן לתת פרט באמצעות הפורום.

באופן מאוד כללי, ניתן לפתור את המצב בשני שלבים .

בשלב הראשון - לפני שיוצקים את הקיר הצמוד מלחימים יריעה ביטומנית על הקיר של השכן ואת היציקה של הקיר מבצעים על גבי היריעה עצמה. כמובן שיש לדאוג לחיבור בין שכבת היריעות שבקיר לבין שכבת היריעות שמתחת לרצפה וכל זה נעשה לפני שלב היציקה של הקיר. את החלק הגלוי ניתן לאטום מבחוץ, בשיטה הרגילה.

לאחר הסיום של האיטום מבצעים חיבור נוסף (עם יריעה ביטומנית) בתפר שבין המרתפים בקירות ומעל. ישנם עוד פרטים שיש לתת עליהם את הדעת, במיוחד בנקודת החיבור בין הקירות, אך יש לבדוק את כל זה בשטח.

בצורה שכזו מתבצע האיטום של המרתף שלך כיחידה נפרדת בפני עצמה ולאחר מכן דואגים לאטימה נוספת בתפר שבין שתי היחידות.

ניתן גם להתייחס לשני המבנים כיחידה אחת, ולהתחבר לאיטום של השכן,מבלי לאטום את הקיר הצמוד בנפרד, אך עדיף שכן לאטום לאטום בנפרד.

יש להתייחס גם לסוג של חומר האיטום שנמצא כעת במרתף של השכן (יריעות או חומר משחתי).

בברכה,

גבי

שלום דוד,

שיטת האיטום תלויה במספר דורמים ועדיף לבדוק זאת בשטח. על כל פנים, אם מדובר על גג קטן (כגון מרפסת) הכי פשוט יהיה לאטום רק את החיבורים בין הלוחות ומוקדים שונים. ניתן לאטום זעזרת מסטיק פוליאוריטני כגון סיקפלקס או מסטיק מסוג סופר-7. במקרה של גג עם שטח גדול ניתן לעטוף אותו עם יריעות PVC. כמו כן ניתן לאטום את התפרים בין הלוחות כמתואר לעיל ואחר כך למרוח חומר אטימה גמיש על כל השטח (כגון מולטיגג).

אם תספק יותר נתונים או תמונות- נוכל לסייע הלאה.

בברכה,

גבי

שלום ליאת,

אתאר זאת בפשטות ובחדות:

חברת הביטוח מסרבת לבצע את הבדיקה משום שהיא פוחדת שתגלי שהנזק כבד. הם יודעים היטב שתיקון הנזק יעלה עשרות אלפי שקלים ויעשו כל שביכולתם , כולל שקרים גסים, על מנת להמנע מכך.

יאמרו לך שזה יתייבש מעצמו. יאמרו לך שניתן לייבש את הרטיבות עם מיכשור מיוחד ללא הרמת הריצוף. כשלא תסכימי גם לכך, יאמרו לך שהנזק נמצא רק בשטח קטן של הדירה ושאין צורך להסיר את הריצוף בכל השטח.בארשת מקצועית ומלומדת יאשימו אותך בסחטנותויאמרו לך שבית המשפט מנוסה היטב במקרים שכמותך.

המציאות כמובן שונה לגמרי ועליהם לשאת בכל הנזק שנגרם.

אם הבית היה מוצף במשך מספר ימים ואם הרטיבות חדרה לקומה התחתונה אז זה פשוט ודאי שישנה כעת רטיבות מתחת לריצוף. רטיבות ברמה גבוהה שכזו איננה מתנדפת מעצמה אלא דוקא מתפשטת בדרך כלל אל מתחת לריצוף של כל הקומה. הדרך היחידה לבדוק זאתהיא לשבור מספר מרצפות במספר מקומות בדירה. אפשר גם לבדוק עם מכשירי מדידה אך הבדיקה מוטלת בספק ותלויה גם בכוונתו של אותו מודד (מיותר לציין שאסור לקבל מימצאיםשל בודק מחברת הביטוח).

עצתי : שלמי לחברה לביקורת מבנים שתבוא לבדוק ותוציא דוח מסודר ממהנדס ,או לשמאי חיצוני בלתי תלוי (לא כזה שעובד עם אותה חברת הביטוח).

לאחר הבדיקה תדעי בברור מה המצב. תקבלי דוח מפורט ומקצועי, כולל צילומים וכל מה שצריך. עם כל זה פני לעו"ד והגישי תביעה נגד חברת הביטוח. בדוח עצמו בדרך כלל מוערכת עלות התיקון / הנזק. לעיתים יש לצורך לבקש הצעת מחיר ממספר קבלנים, על מנת לוודא שהערכת הנזק אכן תואמת את מחירי השוק.

בכל מקרה- אל תצפי לשום טיפה של הגינות מאנשי חברת הביטוח. הם פשוט לא מבינים את מהות המילה. יציעו לך פשרות, יספרו לך סיפורים, וכולי וכולי.אל תסכימי לקבל פחות ממה שמגיע לך משום שהחוק עומד לצידך ומשום שכך צריך להיות.

ואל תתיאשי. שהם יתיאשו במקומך.

🙂

בהצלחה ושנה טובה,

גבי