שלום גילה,

באופן מעשי, במקרים כמו שתארת, אין טעם רב בהשערות לגבי אופן חדירת הרטיבות, מסלול חדירת המיםוכדומה.מנסיון בשטח-במציאות המצב יכול להיות שונה לגמרי ממה שהלקוחמאמין. יתכן קשר בין המקרים ויתכן שאין קשר כלל ושמדובר על מספר בעיות שאינן קשורות כלל זו לזו.בהרבה מקרים מסתבר, למשל,ששכבת האיטום הראשונה כלל לא בוצעה היטב , אף על פי שהלקוח מאמין שהיא בוצעה על הצד הטוב ביותר. למעשה עובדה זו כבר הוכיחה את עצמה- שכן אם היתה אטימה טובה לא היתה מתרחשת חדירת רטיבות. ואם קיימת רטיבות במספר מקומות, כפי שציינת, אז יתכן כשל במספר מקומות בשכבת האיטום, כתוצאה מבצוע לקוי של העבודות או של עבודות ההכנה לפני האיטום.

כך שככלל-כאשר קבלן מגיע לבצוע עבודות אטימה שכאלה, הוא אינו יכול להסתמך עלדעתו שלהלקוח באשר לטיב עבודות האיטום שבוצעו לפניו. המציאות בשטח מוכיחה בדרך כלל את ההיפך, כפי שנאמר לעיל. ענין ההצפה של הצינור בגינה אכן משמעותי, אך לא ניתן לדעת זאת בברור, ובכל מקרה, כפי שצויין קודם : אם ישנה חדירת רטיבות אז ישנה בעיה בשכבת האיטום.

יש לבדוק בשטח את כל המקומות שבהם יש רטיבות. כנראה שיהיה צורך בחפירה בסמוך לקיר החיצוני, על מנת לראות מה מצבן של היריעות. אגב, במקרה של קיר שאטום ביריעות ביטומניות, תיתכן חדירה מהחלק העליון של היריעה. במקרה שכזה המים יכולים לגלוש מטה מאחורי היריעה, עד לרצפת המרתף. גם אם זהו המצב- ותבוצע עבודת תיקונים של החלק העליון של היריעה- עדיין יתכן מצב בו הבעיה לא תיפתר משום שתיתכן בעיה נוספת ונפרדת לגמרי- באיטום התת קרקעי אשר סמוך לרצפת המרתף. כך שניתן לגשת אל הבעיה בשלבים, אך על מנת לתת אחריות מלאה על העבודה יש צורך לאטום את כל המקומות. (אם ישנה בעיה ברצפת המרתף אפשר להתגבר עליה גם מבפנים, ללא חפירה).

בנוסף יש לבדוק אם ישנו מעבר מים אל המבנה דרך המשטח המרוצף, בנקודת המפגש בינהם. משטחים מרוצפים יש לאטום בנקודת המפגש שלהם עם הקיר של המבנה ואם ישנה רטיבות בקיר הסמוך- יתכן ששם הבעיה.

לשאלתך : עלייה קפילארית יכולה להתרחש גם היא. בדרך כלל רטיבות קפילארית שכזו מסוגלת לטפס לגובה של כמטר אחד מעלה. כך שלא יכול להיות מצב בו הרטיבות מתחילה מרצפת המרתף ומטפסת לה עד לקומה העליונה.

אין מנוס מבדיקה בשטח של המצב. לאחר הבדיקה אפשר לגשת לפתרון הבעיה בהתאם, בשלבים או בצורה כוללת.

בברכה + שבוע טוב,

גבי