שלום רויטל,

הקלקרים משמשים לבידוד והם נמצאיםמתחת ליציקת השיפועים של הגג, אשר עליהמבוצע האיטום.

השימוש בקלקרים מבוצע בהתאם לתכנון האדריכלי ולתנאי האקלים של מקום מגוריך :באזורים עם אקלים קר מבצעים קלקר מתחת ליציקת השיפועים (ה"בטקל"). באזוריםאחרים אין צורך בהנחת לוחות קלקר משום שהבטקל בעצמו הנו בעל תכונות בידוד מספקות. אך הכל תלוי בתכנון של האדריכל.

בהצלחה,

גבי

שלום יורם,

יש לבדוק את המצב בשטח.

באופן כללי כנראה שיהיה צורךבאיתור סדקים בקירות ובאיטום כל השטח. אם הרטיבות מופיעה גם בחלקים הנמוכים של הקירות, הקרובים לקרקע, אז יש לבדוק אם מקור הרטיבות הוא גם מהקירות החיצונייםשנמצאים מתחת לפני הקרקע.

תוכל לקרוא גם את המאמרים על איטום רטיבות בקירות בקומות קרקע ועל איטום סדקים בקירות וביציקות בטון. אלו יתנו מידע כללי בנושא, אך כמובן שחובה לבדוק את הכל בשטח.

שבוע טוב,

גבי

שלום גלית,

המצב שתארת יכול לגרום לבעיות רטיבות שיגררו שנים רבות ויגרמו להוצאה כספית גדולהומיותרת. חובה לבדוק את כל המקומות בעין ולהמליץ על טיפול נקודתי , כולל עבודות הכנה מתאימות. לא מומלץ להמשיך בעבודות ללא בדיקה שכזו משום שכאמור- יכולות להגרם בעיות רבות בעתיד שתיקונן יעלה הרבה מאוד כסף.

באופן כללי לגמרי, להלןמספר תשובות והמלצות:

1. את גג הבית יש לאטום עם יריעות ביטומניות.

2. את השביל מסביב לבית יש לאטום גם כן, וגם את החלק התחתון של הקיר הסמוך, לפניהבצוע של הטיח. יש לאטום כראוי גם את התפר בינהם. אפשר לאטום את השבילים עם חומרים צימנטים במריחה, או עם חומרים ביטומנים, כגון מסטיגום.

3. את הקורות והיסודות אוטמים גם כן עם חומר ביטומני משחתי, אלא שבמקומות העליונים יותר, בהם צפוי להיות טיח, יש לאטום עם חומר צימנטי (כגון סיקה טופ107).

4. את הקירות החיצונים של הממד אוטמים כמו את שאר הקירות החיצוניים של הבית. מבצעים שכבת הרבצה צימנטית מועשרת במוספי איטום ולאחריה טיח + ציפוי חיצוני. קיימים גם חומרים מוכנים לקירות חוץ, שמובלים לאתר כשהם "רטובים" ומוכנים לשימוש.

בענין הממד כדאי גם לתת את הדעת לבידוד נכון, משום שקירות בטון מהווים גשר-קור ויכולות להיות בעיות עיבוי בשלב מאוחר יותר.

תכנון האיטום והבידוד אמור להתבצע במקור על ידי המתכנן האדריכל. מכיוון שאתם כבר במצב נתון מסויים- מומלץ מאוד לקרוא לבעל מקצוע שיתן מפרט טכני מלא לכל נקודה ונקודה. מנסיוני במצבים דומים, ישנם הרבה ליקויים נקודתיים שדרושה עין מקצועית על מנת להצביע עליהם.

בהצלחה ונשמח לעזור הלאה,

גבי

שלום,

את התפר עצמו ניתן לאטום עם מסטיק פוליאוריטני גמיש , כגון סיקפלקס 11FC. כמו כן ניתן להשתמש במרק גמיש לשימוש חיצוני ועם רצועה של רשת אינטרגלס בין השכבות.

לא ברור מהו הציפוי החיצוני העליון שברצונך לבצע על גבי הלוחות. רצוי להשתמש בצבע גמיש או ציפוי חיצוני אחר בעל גמישות (כגון שליכט צבעוני אקרילי).

בהצלחה,

גבי

שלום ליאור,

החורים בשייש והרווחים ("פוגות")בין הלוחות יכולים בהחלט לגרום לחדירת רטיבות אל תוך הקירות של הבית. על מנת להמנע מכך מבצעים את האיטום של הקירות עוד לפני החיפוי, כך שגם כאשר יחדרו מים דרך אותם החורים- הם לא יוכלו לחלחל פנימה. לא ברור מהו המצב אצלך והאם בוצע איטום שכזה לפני החיפוי.

אם לא בוצע, או אם ישנם סימני רטיבות, אז מומלץ לתקן. את החורים הטבעיים של הטרוונטין אפשר לאטום עם דבק שייש באותו הגוון, או עם תערובת צימנטית מועשרת בדבק (באותו הגוון) אשר ניתן להשיג אותה במקומות שעוסקים בכך. את הפוגות בין האריחים ניתן לאטום עם רובה מתאימה, בהתאם לרוחב הפוגות. מדובר בעבודה שדורשת מיומנות מסויימת, בעיקר משום הקושי בהתאמת הגוון והחשש להכתים את הקירות במהלך העבודה. אך הדבר בהחלט ניתן לבצוע ומיושם בבנינים רבים.

שבוע טוב,

גבי