שלום דני,

את רוב התשובות לשאלתך תוכל למצוא בתקן 1752 חלק א (הכנת הגג לפני איטומו).

בתכנון נכון מעבירים את הצנרת דרך פיר יעודי או לכל הפחות צינור מוביל כפי שתארת. אלו משמשים להעברת צנרות המיזוג ודוד השמש.

צינורות אויר מוציאים בד"כ דרך מעקות סביב הגג.

מומלץ לבצע הגבהה מבטון בהיקף הצינור לצורך הרחקת המים מהאזור הרגיש. אפשר גם לחבר את היריעות אל הצינור עצמו באמצעות חבק מכני (בנוסף להלחמה). ואפשר לסיים אותן על גבי הבטון האופקי או האנכי ואח"כ לאטום בין הצינור לבטון עם מסטיק ביטומני (או פוליאוריטני). אין צורך לבצע אף מים (אם כי אף מים נהוג לבצע סביב פירים יעודיים, במיוחד במבנים משותפים / ציבוריים שבהם ישנו ריבוי של צנרות שעולות לגג). צנרות PVC תקניות עמידות בקרינת השמש.

(נדיר, אך אם תרצה תוכל אפילו להזמין במיחד ולהתקין צנרות מובילות ממתכת בעלות כיפוף "מקל סבא" בקצה).

בברכה,

גבי

שלום עינבל,

מומלץ להסיר את שכבת הבידוד והחצץ, לבצע בדיקת הצפה על מנת לוודא את תקינותו של האיטום ובמידה הכל כשורה- לרצף.

ראי שורת המלצות נוספות וחשובות במאמר הראשי על איטום מרפסות עם יריעות.

אם תפרטי יותר נתונים נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי

שלום מריה,

ברוב המקרים מדובר על רטיבות קפילארית שעולה מתחת לריצוף.

הקו העליון של קצה הרטיבות הקפילארית הנו הבולט ביותר לעין ויתכן שזה המצב אצלכם.

תוכלי לצרף תמונה ונשמח לעזור.

בברכה,

גבי

שלום גויאב,

חומר האיטום החדש צריך להתאים לחומר האיטום שימצא מתחת לריצוף. סביר להניח שמתחת לאריחים תתגלה שכבת איטום ביטומנית (למשל זפת ישנה). מעליה אפשר לאטום עם חומר ביטומני משחתי או עם יריעות ביטומניות.

(ראה איטום מרפסות עם חומר ביטומני משחתי וגם איטום מרפסות עם יריעותשבו הדגשים על כל הנקודות החשובות).

בעקרון במרפסות קטנות בד"כ נוח יותר לאטום עם חומר ביטומני משחתי. אפשר כמובן לאטום גם עם יריעות ביטומניות כאשר תנאי השטח מאפשרים זאת ואינם מקשים את עבודת ההלחמה של היריעות.

חומרים לדוגמא: "היפרדסמו PB" (ביטומני-פוליאוריטני), או " "12A".

אם יתברר שלא קיים כל חומר איטום מתחת לריצוף הקיים, אפשר יהיה לאטום את כל המשטח גם עם חומר איטום צימנטי (כגון ה"סיקה טופסיל 107"). אך מומלץ להטביע רשת אינטרגלס בין השכבות על מנת להגביר את כושר עמידותו של החומר מפני סדיקה. בצוע חפוז ללא רשת- אינו מומלץ.

(ראה איטום מרפסות בחומר צימנטי משחתי).

בברכה,

גבי

שלום עופר,

בתכנון מראש היה צריך לדאוג להעברת הצנרת באופן מסודר, בתוך צינור מוביל (או כמה). כמו כן קיימים כיום בשוק אלמנטים יעודיים למעברי צנרת אשר מותקנים מלכתחילה בתוך היציקה.

במצב הקיים ובהנחה שצינור מוביל ממילא אינו בא בחשבון מכיוון שהוא יחייב את ניתוק הצנרות, אפשר יהיה לאלתר ולבצע כלהלן:

1. יש לצקת חגורת בטון לכל רוחבו של פתח היציאה וכולל 2 ברזלי-זיון בעומק היציקה אשר יוחדרו לקירות בצידי הפתח.

2. יש להפריד בין הצנרות שעוברות דרך החגורה כך שתהיה גישה נוחה (עד כמה שניתן) לצורך איטום עם מסטיק פוליאוריטני בהיקפו של כל צינור וצינור.

3. את האיטום מבצעים במסטיק פוליאוריטני כגון "סיקפלקס 11FC". חובה למרוח פריימר מסוג "סיקה פריימר 3N" על גבי משטחי הבטון (אך לא על הצנרות).

מדובר על אילתור מאולץ שמחייב הקפדה לפרטים. יתכנו מספר קשיים / כשלים שכיחים בבצוע שכזה:

הבטון סביב הצנרות עלול להתפורר בקלות באזור סביב מעבר הצנרת אם הוא לא יהיה חזק מספיק. כך שיש לדאוג ליציקת בטון חזקה ולא לחסוך בכמות המלט ו/או הדבק ו/או במספר האשפרות (הרטבת הבטון לאחר ההתקשות).

(במקרה הצורך אפשר לתקן בטון שהתפורר סביב הצנרת עם חומר אפוקסי מסוג "סיקדור 31").

אם עוברות צנרות של מיזוג אויר שעטופות בציפוי ספוגי חובה להסיר את הציפוי באזור הנושק לבטון ולבצע את האיטום עם המסטיק ישירות בין הצינור לבטון, כפי שציינתי קודם.

הערה לסיום:

אין להסתפק באיטום מעברי הצנרת. יש כמובן לאטום את החלק המרוצף החיצוני כפי שנהוג לבצע בעת איטום מרפסות.

אם משהו לא ברור נשמח לעזור הלאה.

בברכה,

גבי