תקרת רביץ היא טיח המוחזק על ידי "רשת לול" מפלדה..

נזילת מים מעודדת חלודה של הרשת.

החוטים הדקים ברשת מתנתקים מהר יחסית כשהם מחלידים ועלולים לגרום לכשל.

דרך יעילה ופשוטה לעצירה ודיכוי התפתחות חלודה לשנים רבות קדימה היא יישום מעכב קורוזיהבריסוס או במריחה על התקרה.

בהצלחה

שלום סיגלית,

באופן כללי - בחירת חומר האיטום והמפרט תלויים בעיקר בחשש מפני סדיקה עתידית של המבנה.

דהיינו: אם האדנית יצוקה מבטון אפשר לאטום אותה בחומר הצימנטי (סיקה טופ 107 וכדומה). אך אם היא בנויה מבלוקים ולא היתה הקפדה יתרה במהלך הבניה על החיבורים בין היציקות והבלוקים- החשש מסדיקה יהיה כמעט ודאי ועדיף יהיה לאטום את האדנית בחומרים ביטומניים משחתיים (או ביטומנים/פוליאוריטניים) שהם גמישים הרבה יותר מהחומרים הצימנטיים.

אפשר כמובן גם לאטום ביריעות ביטומניות שמכילות חומרים נגד שורשים אך בעקרון עבודת ההלחמה תהיה תמיד קשה יותר ותחייב כוח אדם שמיומן בהלחמת יריעות.

בברכה,

גבי

שלום משה,

הבעיה שציינת שכיחה ונגרמת תמיד כתוצאה מכך שלא מבצעים איטום של החיבור (ושל הקרניז) לפני שמבצעים מעליו את שכבת הטיח ו/או את שכבת השליכט הצבעוני.

אם ברצונך לאטום את הבעיה באופן יסודי ומקצועי יהיה עליך להסיר את שכבת הטיח והשליכט הצבעוני מאוזר החיבור. אפשר למשל לבצע כלהלן-

1. יש להסיר את שכבת הטיח באזור החיבור (כ 10 ס"מ מכל צד).

2. לאחר מכן יש לצקת רולקה קטנה מבטון (כולל דבק לטקס SBR) שתרחיק את מי הגשמים מהאזור הרגיש.

3. יש לאטום מעל הרולקה עם חומר אטימה צימנטי כגון "סיקה טופ 107" וכולל רשת אינטרגלס בין השכבות.

4. יש לבצע שוב טיח מיישר (כולל דבק כנ"ל), ו/או שליכט צבעוני, ע"פ הנדרש.

אם אינך מעונין לבצע תהליך יסודי שכזה תוכל פשוט למלא את כל אזור החיבור עם מסטיק פוליאוריטני כגון "סיקפלקס 11FC" מעל גבי פריימר יעודי (פריימר WASP או פריימר NT), מעל השליכט הקיים.

אלא שבשיטה זו תיתכנה בעיות מכיוון שחדירת רטיבות אל עומק הקיר בקטע שמעל לחיבור (דרך סדקים נימיים, למשל) תגרום לחלחול המים מאחורי שכבת הטיח ומאחורי המסטיק- ובחזרה אל אזור החיבור.

אם משהו לא הובן נשמח להסביר הלאה.

בברכה,

גבי

שלום משה,

רטיבות מסוג זה אכן מורה על כך שהמקור לחדירה הנו כנראה מתחת לריצוף של השבילך החיצוני, במפגש שבין המילוי הרטוב לבין הקיר.

לצערי אין מנוס מהרמת הריצוף החיצוני לפחות בחלק הקרוב אל הקיר, ומביצוע איטום של יציקת הבטון האפקית ושל תחתית הקיר (לאחר הסרת הטיח). ראה מאמר על איטום רטיבויות בבתי קרקע דרך משטחים או שבילים מרוצפים.

לא ניתן לנחש אם הבעיה קיימת גם בצד הצפוני שהזכרת. בדיקה עם מצלמה תרמית אולי תוכל לסייע, אך אין כל וודאות לכך ובסיכומו של ענין הדבר נתון לשיקולך. כהמלצה כללית: אם יתברר לאחר פתיחת הריצוף שלא קיימת שכבת איטום תקינה בחלק התחתון של הקיר- מומלץ לפרק גם את שאר האזורים ולאטום אותם כפי שהיה אמור להתבצע עוד בשלב הבניה.

אין כל חובה לפרק את הריצוף הפנימי. רטיבות ברמה שציינת אשר מופיעה רק מעל הפנלים של הקירות החיצוניים- אמורה להתייבש מעצמה, גם אם התהליך עלול להמשך זמן ממושך (ללא קשר לחימום הרצפתי שאולי יועיל ואולי לא).

יוצאים מן הכלל הם המקרים שבהם מתגלה רטיבות חריפה ביותר אשר מופיעה בד"כ גם בתחתית הקירות הפנימיים של הבית.

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה.

שב"ש,

גבי

שלום דניאל,

מספר הערות / תשובות:

1. בהחלט מסוכן לסמוך על "אותה חברה". לא נותנים לחתול לשמור על השמנת.

2. בנוסף לבדיקת הצנרת (שאפשר לבצע גם ע"י בדיקת שעון המים של הדירה), יש לבדוק את צנרת הדלוחין שנמצאת מתחת לריצוף. מתאור דבריך ספק אם הדבר בוצע.

3. חוסר איטום בחיבור שבין האמבטיה לקיר יכול בהחלט לגרום למעבר מים חריף אל צידו השני של הקיר. זאת משום שהמים יכולים לחדור לאותו אזור אך אינם יכולים לצאת ממנו והמצב רק הולך ומחריף.

בכל מקרה מעבר הרטיבות לתוך הקיר מצביע על ליקוי בשכבת האיטום של חדר הרחצה. אם לא יעשה מאומה הרטיבות הקיימת שמתחת לריצוף של חדר הרחצה תמשיך לעבור אל תוך הקיר ואל גב הארון. כך שמומלץ לטפל במצב באופן יסודי, אם או ללא עזרת הביטוח.

בברכה,

גבי