ירון שלום,

לשאלתך יש להחליף את כל החול הרטוב או ליבש אותו.

אולם החלפת החול לבדה עלולה לא להספיק-חשוב הרבה יותר לאתר את הסיבה שגרמה לרטיבות בחול ולמנוע את הישנותה.

רטיבות כזו מקורה בדרך כלל בליקוי איטום חוץ כפי שכתבת, (איטום יסודות וחלקים תת קרקעיים),וגם לעיתים קרובות עקב ליקוי באיטום חדר הרחצה.

כדאי לדעת שבהרבה מבנים בארץ לא בוצעה מערכת איטום וניקוז של היסודות, לכן יתכן מאד שזה גם המצב אצלך , ולכן כדאי לבדוק בשטח ואם אכן זה המצב לבצע זאת בדיעבד-ראה כאןבאתר על אופן הביצוע איטום וניקוז יסודות.

מלבד זאת בזמן השיפוץ יש להקפיד על איטום מוקפדשל חדרי הרחצה. תוכל גם לראות בקישורמפרט לאיטום חדרי רחצה.

בהצלחה

שלום רן,

אי אפשר למנוע את היווצרות העובש מכיוון שהרטיבות תמשיך לנבוע מתחת לריצוף. תוכלו פשוט לנגב את הרצפה במטלית יבשה ולכל היותר לנקות סימני עובש בתכשירי ניקוי ידידותיים.

בהצלחה..

גבי

שלום ירון,

אם הרצפה של דירתך היתה מוצפת בעקבות הנזילה מהשכן כדאי לבצע בדיקה נוספת.

ממילא, אי אפשר לצערי להסתמך על בדיקות שנערכות מטעם חברות הבטוח מה גם שרצפת פרקט עלולה להפגע גם מכמויות מים קטנות יותר.

בדיקת לחות אמינה אפשר להזמין ממכון התקנים. במסגרת בדיקה זו קודחים קדחים בחיבורים בין האריחים ומוציאים דוגמיות מהמצע הלח שמתחת לריצוף. את הדוגמיות מייבשים ושוקלים (לפני ואחרי) על מנת למדוד את אחוז הלחות באותה הדוגמית.

מצלמות תרמיות אינן משמשות להערכת אחוזי לחות תחת ריצוף ומכשירים אחרים כגון "מדי לחות" פשוטים גם כן אינם אמינים מספיק.

בברכה,

גבי

שלום טל,

פתיחת בור ברצפת הבטון של המרתף תגרום לנזק חמור לשכבת האיטום. באופן עקרוני מומלץ להמנע מכך, במיוחד כשמדובר על מרתף באזור שיש בו נוכחות של מי תהום או אדמה כבדה שאינה מחלחלת.

[כהערה: אישית כבר נתקלתי במצבים שבהם פריצת בור שכזה גרמה לנזק בלתי הפיך לרצף של שכבת האיטום החיצונית ואשר בעקבותיו היה צריך לפרק את כל הריצוף של קומת המרתף ולאטום את כולה מבפנים].

לשאלתך:

אם בכ"ז מחליטים לבצע בור ניקוז ברצפה יש לחתוך את הבטון בצורה מסודרת ככל האפשר על ידי מסור-בטון. חציבה בפטישון או בקונגו יגרמו לתפזורת של קרעים אקראיים ביריעות האיטום שיהיה קשה מאוד ואולי לגמרי בלתי אפשרי להתחבר אליהן ולתקן אותן. (המצב אגב מסתבך פי כמה כשמסתבר לאחר מכן שכל האזור טבול תמידית בתוך מי תהום !).

לאחר החיתוך מתקנים את היריעות בצורה מקצועית ומצמידים אותן לדפנות. בהמשך יוצקים את הבור כולו ביציקה רציפה אחת (רצפה וקירות) ודואגים לגבות את אזור החיבור באמצעים נוספים (כגון עצר מים תופח) בדומה לאופן שבו אוטמים ראשי כלונס במרתפים.

לתערובת היציקה עצמה מומלץ להוסיף תוסף אטימה גבישי (או אחר).

אפשר לאחר מכן ובנוסף לבצע איטום פנימי בחומר איטום צימנטי משחתי ולהתחבר אתו ברצף אל יציקת הבטון הנוכחית. בחיבורים בין היציקה הישנה לחדשה אפשר גם לאטום במסטיק פוליאוריטני או לשקול שתילת צינוריות הזרקה לשם הזרקת פוליאוריטן תופח בהמשך.

מדובר בתאורים כלליים בלבד ומומלץ לקבל מפרט טכני בשטח כולל פיקוח על כל שלבי העבודה.

לגבי הריחות יש גם כן לבחון בשטח אפשרויות לאיוורור מאולץ. השארת הבור כפי שהוא אכן גורמת לעיתים תכופות לריחות ול"אוירת טחב".

נשמח לעזור הלאה בכל שאלה.

בברכה,

גבי

שלום שניר,

על מנת להשיב נכונה חובה לבדוק בשטח את האזור המדובר. באופן כללי אפשר לצקת בטון (כולל רשתות ברזל) וגם להוסיף לתערובת של היציקה תוסף משפר אטימה. רצוי גם לצקת את הבריכה ביציקה רציפה - קירות ורצפה ביחד.

לאחר מכן אוטמים את פנים הבריכה בחומר צימנטי משחתי. ראה מפרט איטום בריכות נוי בחומר צימנטי.

קיימת גם אפשרות לפרוס על כל אזור החפירה יריעות איטום מ PVC או מ EPDM, ללא יציקת קירות ורצפת בטון. אך יש לבחון את הכל בשטח.

בברכה,

גבי