איטום מרתפים ומקלטים מבפנים

מפרט טכני עבור איטום מרתפים , מקלטים ומבנים תת קרקעים מבפנים.

במקרים בהם אין אפשרות לבצע איטום חיצוני במבנה תת קרקעי כגון מרתף , מקלט , פיר מעלית ועוד – ניתן לבצע איטום פנימי מבתוך המבנה.

איטום זה נקרא גם בשם  "איטום שלילי" , משום שהנו מתבצע מהצד ה"הפוך" של המבנה, בו לחץ המים פועל מאחורי חומר האיטום.

מערכת איטום רגילה (חיצונית) נקראת גם בשם איטום "חיובי" , משום שלחץ המים פועל על פני השטח החיצונים של שכבת האיטום.

מערכות איטום שלילי / פנימי מרכבות תמיד מחומרי אטימה צימנטים "הידראולים".

מערכות איטום חיוביות / חיצוניות מבוצעות בד"כ מחומרי אטימה על בסיס ביטומני אשר יוצרות מעין ממברנה גמישה ומעין עטיפה לקירות החיצונים של המבנה.

איטום שלילי מתבצע בדרך כלל כאשר מתגלה כשל במערכת האיטום החיצונית  של מרתפים, מקלטים ומבנים תת קרקעיים אחרים. איטום שלילי לעולם לא אמור להתבצע במקום מערכת איטום חיצונית רגילה מכיוון שאטימת מבנה צריכה תמיד להתבצע מבחוץ ולא מבפנים.  אך במקרה של אי ביצוע איטום חיצוני או במקרה של ליקויים באיטום החיצוני- הדרך היחידה לאיטום המבנה הינה באמצעות מערכת איטום פנימית ("שלילית").

בצוע איטום פנימי בקומות מרתף ,מקלטים, חניונים ומבנים תת קרקעיים אחרים דורש מיומנות רבה בבצוע והקפדה לפרטים.  בצוע רשלני של עבודות האיטום ובמיוחד של עבודות ההכנה – יגרום לקריסת כל המערכת במוקדם או במאוחר. זאת ועוד, עבודות מסוג זה כרוכות בד"כ בעלות כספית גבוהה עקב הצורך בפרוק וחידוש התשתיות הפנימיות (טיח וריצוף). ולפיכך חובה להקפיד על בצוע דקדקני וללא שום קיצורי דרך.

לצורך בצוע עבודות מסוג זה דרושה מיומנות רבה מצד הקבלן המבצע. במקרים רבים קיים צורך לטפל במוקדים בעייתיים באמצעות מערכות איטום מיוחדות, חומרי איטום מיוחדים לסדקים ולמפגשים בין יציקות ("הפסקות יציקה"), תערובות צימנטיות מיוחדות המשמשות לעבודות שיקום הבטון, הזרקת פוליאוריטן ואפוקסי לתוך סדקים וחללים ביציקות, שימוש בחומרי אטימה גבישים החודרים לעומק סדקים ביציקות ועוד.  הכרת החומרים השונים ואופן חיבורם זה עם זה הנה הכרחית לשם מניעת כשלים עתידיים במערכת.

לא פעם אנו נתקלים בבעלי מקצוע , קבלנים, מהנדסים , אדריכלים וכדומה הטוענים ש"איטום פנימי תמיד נועד לכשלון".  בעולם שבו האדם מזה עשרות שנים בונה סכרים, תעלות תת-ימיות, מנהרות וגשרים בין יבשתיים טענה זו נשמעת פשוט מגוחכת ומעידה יותר מכל על נסיונות עבר של הדובר – עם ביצועים חובבניים.

טענות דומות נשמעות לעיתים בנושא ניקוזים של מרתפים, מקלטים ויחידות מבנה תת קרקעיות. בעלי מקצוע ויועצי בניה, שמאחוריהם כשלונות אטימה או שהיו נוכחים לכשלונות שכאלה, טוענים לעיתים כי רק ניקוז מתאים יפתור את הבעיה.   אך האמת היא שאיטום פנימי של מרתף, מקלט או מבנה תת קרקעי , כאשר הוא מבוצע כשורה, אמור לאטום את המבנה גם כאשר קיימת נוכחות קבועה של מי תהום בקרקע. כך שהאשמה במקרה של ליקויים וחדירת רטיבות אל מרתפים או מקלטים, תהיה תמיד נעוצה בשכבת האיטום ולא בשכבת הניקוז – שכבודה במקומה מונח ושאין כלל לזלזל בה.

הטכנולוגיה לאיטום מרתף, מקלט ומבנה תת קרקעי אחר, מבפנים – קיימת במלואה. אך צריך אותה כלשונה ולהשתמש באדיקות בשיטות היישום המתאימות לתנאי המבנה הספציפי שאותו אוטמים.

עבודות הכנה לפני איטום מרתף / מקלט מבפנים:

כאמור לעיל, עבודות ההכנה הנן החלק החשוב ביותר בתהליך הביצוע של המערכת.

יתרה מכך – יש לגשת אל עבודות ההכנה מתוך הנחת יסוד כי עם סיום ההכנות יהיה המבנה כבר אטום לגמרי.

כל עבודות ההכנה המתוארות להלן צריכות להתבצע בדיוק על פי הוראות הבצוע אשר ניתן לראותן במאמר על "עבודה נכונה עם חומרי מליטה – יסודות איטום | שיקום מבנים".    כשלים בבצוע השלבים המתוארים במאמר זה הם הגורם העיקרי, אם לא היחידי, לכשלון מערכות אטימה פנימיות. משום שברוב מקרי הכשל יתגלה ליקוי בחיבור בין בטון ישן לחדש, (או בין שכבת האיטום לבטון הקיים) כתוצאה מיישום לא נכון של שיקום הבטון והכנת התשתית.

בעבודות מסוג זה עדיף תמיד להשתמש עם חומרי שיקום מיוחדים לבטון, אשר נצמדים היטב אל התשתית הקיימת ואשר אינם מתכווצים ( מאבדים מנפחם) בעת התקשותם. חומרי שיקום מבנים מיוחדים ניחנים בתכונת התרחבות הנפח של התערובת בעת תהליך ההתקשות, מה שמשפר לעין ארוך את כושר אחיזתם אל התשתית, מונע היווצרות סדיקה סביב אזור התיקון, ומבטיח אטימה מלאה וחזקה של אזור התיקון. בנוסף, חומרי שיקום מבנים מסוג זה הנם גם חזקים ועמידים יותר ללחצי המים לעומת תערובות בטון רגילות.

להלן שלבי עבודות ההכנה:

  1. קלוף כל שכבות הטיח מהקירות (במידה וקיים) עד לקבלת בטון נקי וחזק. יש להסיר מעל גבי הקירות כל שרידי טיט או טיח, מי-צמנט בהירים שמכסים את פני השטח-  ולנקות את הקיר היטב עד לקבלת בטון יציב ונקי לגמרי.
  2. הרמת הריצוף (במידה וקיים) כולל המילוי ושאריות הטיט שדבוקות לרצפה.
  3. הורדת חלקי בטון רופפים מכל שטח הרצפה והקירות באמצעות פטישון  חשמלי ו/או דיסק מתאים. ברצפה יש להסיר שכבות מי-מלט דקות ("מי צמנט") שנוצרות לעיתים תכופות לאחר היציקה.
  4. גילוי ברזלי-זיון חלודים ו/או מקומות עם סימני חלודה בקירות. סיתות סביב ברזלי הזיון לעומק של כ 1.0 סנטימטר מאחורי הברזל ומסביב לכל היקפו.
  5. סיתות אזור המפגש בין הרצפה לקירות להורדת חלקים רופפים וליצירת מגרעת שעומקה כסנטימטר אחד.
  6. טיפול בברזלי-זיון חלודים:

הסרת החלודה מעל גבי הברזל בכל היקפו באמצעות בד שמיר או דיסק חשמלי ונקיון כל שאריות האבק מעל גבי הברזל. ציפוי הברזל בחומר מגן נגד חלודה , בשתי שכבות- ועל פי הוראות היצרן. יש להשתמש בחומר מגן כגון סיקה מונוטופ 110 / 910 (או חומרים דומים של יצרנים אחרים).  בשום אופן אין להשתמש בצבע מגן כגון המרייט משום שהנ"ל לא מאפשר הידבקות טובה לחומר התיקון שיבוא מעליו ועלולה להתרחש היפרדות בין הבטון לברזל.

  1. בצוע תיקוני בטון בכל המקומות הנחוצים בקירות וברצפה. יש למרוח שכבת יסוד צימנטית לפני הבצוע ולהקפיד על עבודה בשיטת רטוב-על-רטוב  וכפי שמתואר במאמר על "עבודה נכונה עם חומרי מליטה". תיקוני בטון מומלץ לבצע עם חומרי שיקום לבטון, ולעבוד עמם גם כן בשיטת רטוב-על-רטוב.
  2. יציקת רולקות בטון בכל מקומות המפגש בין הקירות לרצפה, כולל שכבת יסוד והכל על פי המאמר שלעיל.
  3. החלקת הקירות והרצפה בכל השטח באמצעות תערובת דלילה המרכבת מ 1 חול,1 מלט ו-50 אחוז דבק מסוג סיקה-לטקס "סופר"  (או דבק שוה-ערך על בסיס לטקס SBR) בתוך מי התערובת. יש לערבב את החומר היבש והרטוב בנפרד ורק אח"כ לערבב בינהם עד לקבלת תמיסה אחידה. היישום מתבצע תמיד מעל גבי שכבת יסוד צמנטית (50 אחוזס דבק ומלט נקי, ללא חול) ובשיטת "רטוןב על רטוב". במידה והקירות מתפוררים או חוליים (פורוזיביים) יש להספיגם לפני כן בדבק מהול במים בשיעור 10 אחוזים ולבצע את כל העבודה בשיטת "רטוב על רטוב".
    (ראה תמונה של החלקת קירות מרתף, כולל בצוע שכבת יסוד בשיטת רטוב-על-רטוב, בקישור המתאר עבודות איטום מרתפים מבפנים ,תמונה עליונה בעמוד).
  4. לאחר התקשות הרולקות והתיקונים יש לבצע אשפרה לצורך חיזוק ומניעת סדיקה.

עם סיום שלב ההכנות השטח צריך להיות למעשה אטום לגמרי.

עבודות איטום מיוחדות:

בשלב הראשון  של העבודות, לפני תחילת עבודות ההכנה או לאחריהן- מבצעים איטום לתוך סדקים והפסקות יציקה (כל חיבורי קיר-רצפה) באמצעות הזרקת פוליאוריטן נוזלי תופח. ההזרקה מתבצעת האמתעות מכונת הזרקה יעודית דרך פיות הזרקה שמותקנות לאורך הסדק / הפסקת היציקה במירווחים של כ 10-20 ס"מ ביניהן, בהתאם לתוואי הסדק. יש לבצע הזכרקות מסוג זה גם לתוך חללים ביציקה (קיני חצץ).

מערכות איטום גמישות אחרות, על בסיס פוליאוריטן או הייפלון מיועדות אף הן לשימוש במקומות בהם קיים חשש לתזוזה רבה בין אלמנטים או בתפרי התפשטות ובמיוחד במצב של נוכחות מי-תהום.

במקרים מיוחדים אחרים נעשה שימוש ביציקות אפוקסיות מקומיות ובחומרי מליטה מיוחדים לתיקון ואיחוי סדקים ביציקות ולצורך עיגון של אלמנטים שונים במבנה (כניסות של צנרת חשמל , מעקות, סולמות וכדומה).

כמו כן נעשה שימוש עם חומרי אטימה גבישיים, כפי שהוסבר בחלקו לעיל.  חומרים אלה חודרים מעצמם אל עומקה יציקת הבטון ,מונעים חדירת רטיבות אל תוך היציקה ונשארים פעילים גם בעתיד הרחוק בכל עת בו הם יבואו במגע עם רטיבות חדשה.

שלבי עבודת איטום פנימי של מרתפים / מקלטים:

  1. יש להרטיב את השטח היטב ולהספיגו במים. מריחת חומר האיטום הצימנטי  צריכה תמיד להתבצע על גבי קיר ספוג ולח היטב. עבודות הציפוי עם החומר  הצמנטי תתבצענה תחילה באזור הרולקות, אחר כך בקירות ולסיום-ברצפה, כמתואר להלן.
  2.  מריחת שכבה ראשונה של חומר איטום צימנטי בעובי של כ 1.5 ק"ג למ"ר.
  3. הנחת רשת אינטרגלס על גבי חומר האיטום בעודו טרי. יש להצמיד את הרשת ולהטביע אותה בתוך השכבה הראשונה. ניתן לבצע זאת תחילה באופן ידני (עם כפפות נילון) ואחר כך באמצעות מברשת. יש להמתין מספר שעות להתקשות השכבה הראשונה.
  4. מריחת השכבה השניה מתבצעת ללא הרטבה של השטח.  עובי השכבה השניה  יהיה כ 1.5 עד 2.0 ק"ג למ"ר, ובסיומה צריכה הרשת להיות מכוסה היטב.
  5. לאחר התקשות חלקית או מלאה של השכבה השניה מומלץ לבצע שכבה שלישית לפחות במקומות בהם רשת האינטרגלס לא כוסתה לחלוטין.

העובי הכולל של החומר צריך להיות 5 ק"ג למ"ר.

הערות:

יש להניח את רשת האינטרגלס על גבי הרולקה באופן שתעלה כ 10 ס"מ מעליה ו  10 ס"מ נוספים על גבי הרצפה. בעת פריסת הרשת על גבי הקירות והרצפה יש לעלות על גבי הרשת של הרולקה בחפיפה של כ 5 ס"מ.

יש להקפיד על כיסוי מוחלט ועבה של כל אזורי הרולקות משום שזהו המקום הרגיש ביותר לחדירת רטיבות אל מבנים תת קרקעים, מרתפים ומקלטים.

חומר האיטום המומלץ על ידנו הנו סיקה טופ 107 (של חברת סיקה). קיימים בשוק מגוון חומרים נוספים טובים ובכל מקרה ויש לוודא שימוש עם חומרי אטימה שעמידים בלחץ מים שלילי, משום שלא כל החומרים הצימנטים המשחתיים מיועדים לשימוש לעבודות מסוג זה.

איטום סביב משקופים ואלמנטים חודרים:

במידה וקיימים אלמנטים חודרים כגון משקופי דלתות ברצפה , סולמות מתכת המקובעים לקירות , או צנרות מים וחשמל – יש לאטום את החיבור בינם לבין הרצפה / הקירות בחומר איטום גמיש מסוג סיקפלקס FC11 או מסטיק פוליאוריטני דומה. יש למרוח חומר יסוד מתאים על גבי התשתית הצימנטית (או על גבי חומר האיטום הצימנטי) לפני יישום המסטיק הפוליאוריטני. אין למרוח חומר יסוד על גבי האלמנטים עצמם.

במקרה של איטום סביב אלמנטים ממתכת יש להסיר את כל החלודה עד למרחק של כ 5 ס"מ מהתשתית , לצפות בחומר מונע חלודה- ולאחר הייבוש לאטום כאמור לעיל.

סיכום:

הנ"ל מהווה מפרט טכני כללי בלבד לבצוע עבודות איטום פנימי של מרתפים, מקלטים, או מבנים תת קרקעיים אחרים. אין מפרט זה כולל מפרטי עבודה עם חומרי איטום או שיקום מיוחדים אשר מקצתם הוזכרו לעיל.

המפרט מכוון למבנים אשר נבנו כשורה, מיציקות בטון בלבד.

מרתפים או קומות מרתף אשר נבנו עם קירות בלוקים במקום עם יציקות בטון, או אשר נבנו באופן רשלני במיוחד (כגון אי שימוש בברזלי-זיון ביציקת הרצפה) מחייבים התייחסות נפרדת במאמר נפרד וכל הנאמר במאמר זה אינו מיועד לבעיות חריגות מסוג זה.

מאמרים נוספים בנושא זה :  איטום פריצות מים במלט מהיר התקשות , איטום הפסקות יציקה . מאמרים נוספים בענין אטימה חיצונית של מרתפים ומבנים תת קרקעיים ניתן למצוא במדור מפרטי איטום ושיקום.

בדבר מידע ופרטים נוספים אנא פנה אל פורום איטום ושיקום ונשמח להוסיף.

בהצלחה,

איטומן –
מומחי איטום ושיקום מבנים

האתר בשיפוץ

אתר איטומן הוותיק נמצא בעיצומם של תהליכי שדרוג אשר יתרחשו במספר פעימות.

נשמח לקבל הערות והמלצות.

תודה וגלישה נעימה !

משהו לא ברור?

אנא שאל בפורום ונשמח לעזור.

הפתרון לעובש

צבע מקצועי מהפכני נגד עובש ופטריות. אינו מכיל רעלנים וידידותי לסביבה.

מוצרי זיפקס

טכנולוגיית האיטום הייחודית של זיפקס נועדה לאיטום כל משטח בטון.

דילוג לתוכן