מפרט טכני עבור איטום מרתפים , מקלטים ומבנים תת קרקעים מבפנים.
במקרים בהם אין אפשרות לבצע איטום חיצוני במבנה תת קרקעי כגון מרתף , מקלט , פיר מעלית ועוד – ניתן לבצע איטום פנימי מבתוך המבנה.
איטום זה נקרא גם בשם "איטום שלילי" , משום לחץ המים שפועל מאחורי חומר האיטום.
מערכת איטום רגילה (חיצונית) נקראת גם בשם איטום "חיובי" , משום שלחץ המים פועל על פני השטח החיצונים של חומר האיטום.
מערכת איטום שלילי / פנימי מרכבת תמיד מחומרי אטימה צימנטים "הידראולים".
מערכות איטום חיוביות / חיצוניות מבוצעות בד"כ מחומרי אטימה על בסיס ביטומני אשר יוצרות מעין ממברנה גמישה וכעין עטיפה לקירות החיצונים של המבנה.
איטום שלילי מתבצע בדרך כלל כאשר מתגלה כשל במערכת האיטום החיצונית של מרתפים, מקלטים ומבנים תת קרקעיים אחרים. איטום שלילי לעולם לא אמור להתבצע במקום מערכת איטום חיצונית רגילה. אטימת מבנה צריכה תמיד להתבצע מבחוץ ולא מבפנים, אך במקרה של אי ביצוע איטום חיצוני או במקרה של ליקויים באיטום החיצוני- הדרך היחידה לאיטום המבנה הינה באמצעות מערכת איטום פנימי ("שלילי").
בצוע איטום פנימי בקומות מרתף ,מקלטים, חניונים ומבנים תת קרקעיים אחרים דורש מיומנות רבה בבצוע והקפדה לפרטים. בצוע רשלני של עבודות האיטום ובמיוחד של עבודות ההכנה – יגרום לקריסת כל המערכת במוקדם או במאוחר. זאת ועוד, עבודות מסוג זה כרוכות בד"כ בעלות כספית גבוהה עקב הצורך בפרוק וחידוש תשתיות פנימיות כגון טיח וריצוף. לפיכך חובה להקפיד על בצוע דקדקני וללא שום קיצורי דרך.
לצורך בצוע עבודות מסוג זה דרושה מיומנות רבה מצד הקבלן המבצע. במקרים רבים קיים צורך לטפל במוקדים בעייתיים באמצעות מערכות איטום מיוחדות, חמרים מיוחדים לסדקים, תערובות צימנטיות מיוחדות המיועדות עבור עבודות שיקום בטונים, הזרקת פוליאוריטן ואפוקסי לתוך סדקים ויציקות, שימוש בחומרי אטימה גבישים החודרים לעומק היציקות ועוד. הכרת החומרים השונים ואופן חיבורם זה עם זה הנה הכרחית לשם מניעת כשלים עתידיים במערכת.
לא פעם אנו נתקלים בבעלי מקצוע , קבלנים, מהנדסים , אדריכלים וכדומה הטוענים ש"איטום פנימי תמיד נועד לכשלון". בעולם שבו האדם מזה עשרות שנים בונה סכרים, תעלות תת-ימיות, מנהרות וגשרים בין יבשתיים טענה זו נשמעת פשוט מגוחכת ומעידה יותר מכל על נסיונות ביצוע חובבניים.
טענות דומות נשמעות לעיתים בנושא ניקוזים של מרתפים, מקלטים ויחידות מבנה תת קרקעיות. בעלי מקצוע ויועצי בניה, שמאחוריהם כשלונות אטימה או שהיו נוכחים לכשלונות שכאלה, טוענים לעיתים כי רק ניקוז מתאים יפתור את הבעיה. אך האמת היא שאיטום פנימי של מרתף, מקלט או מבנה תת קרקעי , כאשר הוא מבוצע כשורה, אמור לאטום את המבנה גם כאשר קיימת נוכחות קבועה של מי תהום בקרקע. האשמה במקרה של ליקויים וחדרית רטיבות אל מרתפים או מקלטים, היא תמיד בשכבת האיטום ולא בשכבת הניקוז – שכבודה במקומה מונח ושאין כלל לזלזל בה.
הטכנולוגיה לאיטום מרתף, מקלט ומבנה תת קרקעי אחר, מבפנים – קיימת במלואה. כל שצריך הוא ליישם אותה כלשונה.
עבודות הכנה לפני איטום מרתף / מקלט מבפנים:
כאמור לעיל, עבודות ההכנה הנן החלק החשוב ביותר בתהליך הביצוע של המערכת.
יתרה מכך – יש לגשת אל עבודות ההכנה מתוך הנחת בצוע כי עם סיום ההכנות יהיה המבנה כבר אטום לגמרי.
כל עבודות ההכנה המתוארות להלן צריכות להתבצע בדיוק על פי הוראות הבצוע אשר במאמר על "עבודה נכונה עם חומרי מליטה – יסודות איטום | שיקום מבנים". כשלים בבצוע השלבים המתוארים במאמר הם הגורם העיקרי, אם לא היחידי, לכשלון מערכות אטימה פנימיות בקומות מרתף / מקלט. משום שברוב המקרים יתגלה כשל בחיבור בין בטון ישן לחדש, כתוצאה מיישום לא נכון של תהליך התיקון המלווה לעיתים תכופות בשימוש עם חומרים לא מתאימים.
בעבודות מסוג סה עדיף תמיד להשתמש עם חומרי שיקום מיוחדים לבטון, שנצמדים היטב אל התשתית הקיימת ואשר אינם נוטים להתכווץ בעת התקשותם. חומרי שיקום מבנים מיוחדים ניחנים בתכונת התרחבות-הנפח של התערובת בעת תהליך ההתקשות, מה שמשפר לאין ארוך את כושר אחיזתם אל התשתית, מונע היווצרות סדיקה סביב אזור התיקון, ומבטיח אטימה מלאה של אזור התיקון. בנוסף, חומרי שיקום מבנים מסוג זה חזקים ועמידי יותר ללחצים לעומת תערובות בטון רגילות.
להלן שלבי עבודות ההכנה:
- קלוף כל שכבות הטיח מהקירות (במידה וקיים) עד לקבלת בטון נקי וחזק. יש להסיר מעל גבי הקירות כל שרידי טיט או טיח ולנקות את הקיר היטב על לקבלת בטון נקי לגמרי.
- הרמת הריצוף (במידה וקיים) כולל המילוי ושאריות הטיט שדבוקות לרצפה.
- הורדת חלקי בטון רופפים מכל שטח הרצפה והקירות באמצעות פטישון חשמלי ו/או דיסק מתאים. ברצפה יש להסיר שכבות מי-מלט דקות שנוצרו לאחר היציקה.
- גילוי ברזלי-זיון חלודים ו/או מקומות עם סימני חלודה בקירות. סיתות סביב ברזלי הזיון לעומק של כ 1.0 סנטימטר מאחורי הברזל ומסביב לכל הקפו.
- סיתות הפינות בחיבורים בין הרצפה לקירות להורדת חלקים רופפים ולהעמקת הפינה בכסנטימטר נוסף.
- טיפול בברזלי-זיון חלודים:
הסרת החלודה מעל גבי הברזל בכל הקפו באמצעות נייר ליטוש או דיסק חשמלי. נקיון כל שאריות האבק מעל גבי הברזל. ציפוי הברזל בחומר מגן נגד חלודה , בשתי שכבות- ועל פי הוראות היצרן. יש להשתמש בחומר מגן כגון סיקה מונוטופ 110 / 610 (או חומרים דומים של יצרנים אחרים) משום בחומרים אלה משמשים גם כשכבת יסוד לשכבות הבטון הבאות. בשום אופן אין להשתמש בצבע מגן כגון המרייט משום שהנ"ל לא מאפשר הדבקה של בטון וכתוצאה מכך תחול הפרדה בין הבטון לברזל.
- בצוע תיקוני בטון בכל המקומות הנחוצים בקירות וברצפה. יש למרוח שכבת יסוד צימנטית לפני הבצוע ולהקפיד על עבודה בשיטת רטוב-על-רטוב וכפי שמתואר במאמר על עבודה נכונה עם חומרי מליטה. תיקוני בטון מומלץ לבצע עם חומרי שיקום לבטון, לעבוד עמם בשיטת רטוב-על-רטוב כמפורט במאמר שלעיל.
- יציקת רולקות בטון בכל מקומות המפגש בין הקירות לרצפה, כולל שכבת יסוד והכל על פי המאמר שלעיל.
- החלקת הקירות והרצפה במקומות הנחוצים (או בכל השטח) בתערובת דלילה המרכבת מ 1 חול,1 מלט ו-50 אחוז דבק מסוג סיקה-לטקס "סופר" (או דבק שוה-ערך על בסיס לטקס SBR) בתוך המים של התערובת. יש לערבב את החומר היבש והרטוב בנפרד ורק אח"כ לערבב בינהם עד לקבלת תמיסה אחידה. במידה והקירות מתפוררים או חוליים (פורוזיביים) יש לבצע שכבת יסוד צימנטית דלילה (מלט בלבד + דבק לטקס SBR + מים) לפני הבצוע של ההחלקה ולעבוד בשיטת רטוב-על-רטוב כנ"ל.
(ראה תמונה של החלקת קירות מרתף, כולל בצוע שכבת יסוד בשיטת רטוב-על-רטוב, בקישור המתאר עבודות איטום מרתפים מבפנים ,תמונה עליונה בעמוד). - לאחר התקשות הרולקות והתיקונים יש לבצע אשפרה למשך כשבוע ימים. יש להקפיד במיוחד על אשפרת החומרים מיד לאחר התקשותם ובמשך היום הראשון של האשפרה.
עם סיום שלב ההכנות השטח צריך להיות למעשה אטום לגמרי.
עבודות איטום מיוחדות:
המפרט שלעיל איננו כולל תאור של עבודות איטום או שיקום מיוחדות משום שאלו דורשים פרק נפרד ויתוארו בעתיד במאמרים נפרדים.
עבודות איטום מיוחדות כגון עבודות הזרקה של חמרים נוזליים ( פוליאוריטנים / אפוקסים / צימנטים ) מתבצעות במקרה של קירות בטון יצוקים כאשר קיימים בהם סדקים או חללים (כיסי חצץ).
מערכות איטום אחרות, גמישות , על בסיס פוליאורטן או PVC מיועדות אף הן לשימוש במקומות בהם קיים חשש לתזוזה בין אלמנטים או בתפרי התפשטות ובמיוחד במצב של נוכחות מי-תהום.
במקרים מיוחדים אחרים נעשה שימוש ביציקות אפוקסיות מקומיות ובחמרי מליטה מיוחדים לצורך תיקון מקומי נרחב יותר ולצורך עיגון של אלמנטים שונים במבנה (כניסות של צנרת חשמל , מעקות, סולמות וכדומה)
כמו כן נעשה שימוש עם חומרי אטימה גבישיים. חומרים אלה חודרים מעצמם אל עומק יציקות בטון ,מונעים חדירת רטיבות אל תוך היציקה ונשארים פעילים גם בעתיד בכל זמן בו הם באים במגע עם רטיבות חדשה.
שלבי עבודת איטום פנימי של מרתפים / מקלטים:
- יש להרטיב את השטח היטב ולהספיגו במים. מריחת חומר האיטום הצימנטי צריכה תמיד להתבצע על גבי קיר ספוג ולח היטב. עבודות הציפוי עם החומר הצימנטי תבוצענה תחילה באזור הרולקות, אחר כך בקירות ולסיום-ברצפה, כמתואר להלן.
- מריחת שכבה ראשונה של חומר איטום צימנטי בעובי של כ 1.5 ק"ג למ"ר.
- הנחת רשת אינטרגלס על גבי חומר האיטום בעודו טרי. יש להצמיד את הרשת ולהטביע אותה בתוך השכבה הראשונה. ניתן לבצע זאת תחילה באופן ידני (עם כפפות נילון) ואחר כך באמצעות מברשת. יש להמתין מספר שעות להתקשות השכבה הראשונה.
- מריחת השכבה השניה מתבצעת ללא הרטבה של השטח. עובי השכבה השניה יהיה כ 1.5 עד 2.0 ק"ג למ"ר, ובסיומה צריכה הרשת להיות מכוסה היטב.
- לאחר התקשות חלקית או מלאה של השכבה השניה מומלץ לבצע שכבה שלישית לפחות במקומות בהם רשת האינטרגלס לא כוסתה לחלוטין.
העובי הכולל של החומר צריך להיות 5 ק"ג למ"ר.
הערות:
יש להניח את רשת האינטרגלס על גבי הרולקה באופן שתעלה כ 10 ס"מ מעליה ו 10 ס"מ נוספים על גבי הרצפה. בעת פריסת הרשת על גבי הקירות והרצפה יש לעלות על גבי הרשת של הרולקה בחפיפה של כ 5 ס"מ.
יש להקפיד על כיסוי מוחלט ועבה של כל אזורי הרולקות משום שזהו המקום הרגיש ביותר לחדירת רטיבות אל מבנים תת קרקעים, מרתפים ומקלטים.
חומר האיטום המומלץ על ידנו הנו סיקה טופ 107 (של חברת סיקה). קיימים בשוק מגוון חומרים נוספים טובים ובכל מקרה ויש לוודא שימוש עם חומרי אטימה שעמידים בלחץ מים שלילי, משום שלא כל החומרים הצימנטים המשחתיים מיועדים לשימוש לעבודות מסוג זה.
איטום סביב משקופים ואלמנטים חודרים:
במידה וקיימים אלמנטים חודרים כגון משקופי דלתות ברצפה , סולמות מתכת המקובעים לקירות , או צנרות מים וחשמל – יש לאטום את החיבור בינם לבין הרצפה / הקירות בחומר איטום גמיש מסוג סיקפלקס FC11 או מסטיק פוליאוריטני דומה. יש למרוח חומר יסוד מתאים על גבי התשתית הצימנטית (או על גבי חומר האיטום הצימנטי) לפני יישום המסטיק הפוליאוריטני. אין למרוח חומר יסוד על גבי האלמנטים עצמם.
במקרה של איטום סביב אלמנטים ממתכת יש להסיר את כל החלודה עד למרחק של כ 5 ס"מ מהתשתית , לצפות בחומר מונע חלודה- ולאחר הייבוש לאטום כאמור לעיל.
סיכום:
הנ"ל מהווה מפרט טכני כללי בלבד לבצוע עבודות איטום פנימי של מרתפים, מקלטים, או מבנים תת קרקעיים אחרים. אין מפרט זה כולל מפרטי עבודה עם חומרי איטום או שיקום מיוחדים אשר מקצתם הוזכרו לעיל.
המפרט מכוון למבנים אשר נבנו כשורה, מיציקות בטון בלבד.
מרתפים או קומות מרתף אשר נבנו עם קירות בלוקים במקום עם יציקות בטון, או אשר נבנו באופן רשלני במיוחד (כגון אי שימוש בברזלי-זיון ביציקת הרצפה) מחייבים התייחסות נפרדת במאמר נפרד וכל הנאמר במאמר זה אינו מיועד לבעיות חריגות מסוג זה.
מאמרים נוספים בנושא זה : איטום פריצות מים במלט מהיר התקשות , איטום הפסקות יציקה . מאמרים נוספים בענין אטימה חיצונית של מרתפים ומבנים תת קרקעיים ניתן למצוא במדור מפרטי איטום ושיקום.
בדבר מידע ופרטים נוספים אנא פנה אל פורום איטום ושיקום ונשמח להוסיף.
בהצלחה,
